כולם שמעו על ההנפקה הצפויה של SpaceX לפי שווי דמיוני של 2 טריליון דולר.
כדי לסבר את האוזן, השווי הזה משקף מכפיל של פי 84 על הצפי מכירות שלה ל-2026 שעומדות על 23.8 מיליארד דולר.
נתון לא נורמלי בעולם הטכנולוגיה, במיוחד כשמשווים אותו לענקית כמו Meta, שנסחרת "רק" בפי 7.3 על המכירות שלה.
המספרים הללו אינם מקריים, הם משקפים את העובדה שתעשיית החלל הולכת וגוברת, והאנשים החזקים בעולם מתחילים לנטוש את העיניים מהקרקע ולהפנות אותן למעלה. ההנפקה של SpaceX היא לא רק אירוע פיננסי, היא הקטר שלוקח את כל הסקטור הזה קדימה.
הארנק של טראמפ נפתח, זינוק של 80% בתקציב החלל
המציאות הביטחונית החדשה באה לידי ביטוי במספרים היבשים של התקציב בוושינגטון.
בשנת הכספים הנוכחית, תקציב ה-Space Force עמד על כ-40 מיליארד דולר.
סכום זה הורכב מ-26 מיליארד דולר בתקציב רגיל, בתוספת של כ-14 מיליארד דולר שהגיעו מחוק הפיוס הגדול שעליו חתם הנשיא טראמפ ביולי 2025. מדובר בגידול של 40% לעומת 2025, כשהכסף הופנה להרחבת יכולות חישה, לוויינים עמידים ומערכת ה-Golden Dome.
אך זה היה רק הקדימון.
בקשת התקציב לשנת 2027 מציגה זינוק דרמטי ל-71.2 מיליארד דולר, עלייה של כ-80% בשנה אחת.
שימו לב למספר הבא: סעיף הרכש קפץ ב-430%, מ-3.6 מיליארד ל-19.1 מיליארד דולר, כל זה מגיע לאחר אישור התקציב הכללי של משרד ההגנה האמריקני שיעמוד על 1.5 טריליון דולר ב-2027.
הגנרל Chance Saltzman, ראש חיל החלל, הבהיר כי השירות מוכן לבלוע את הצמיחה המהירה הזו כדי להתמודד עם האיומים מסין ומרוסיה.
אז מה הוא בכלל ה-Golden Dome?
פרויקט ה-Golden Dome (כיפת הזהב) הוא היוזמה השאפתנית והיקרה ביותר של ממשל טראמפ להקמת מערכת הגנה רב שכבתית מפני טילים בליסטיים, היפרסוניים וטילי שיוט, שהוגדרה ככיפת הברזל של ארצות הברית אך בקנה מידה עצום הכולל מרכיבים משמעותיים בחלל.
המערכת, שהוכרזה בצו נשיאותי בינואר 2025, מבוססת על שילוב של חיישנים ולוויינים מתקדמים למעקב מוקדם יחד עם יירוטנים מבוססי חלל, נשקים קינטיים או לייזרים המסוגלים ליירט איומים ישירות מהמסלול, כאשר חיל החלל האמריקני (Space Force) אמון על ניהול המרכיבים הללו.
הפרויקט משלב מערכות קיימות כמו Aegis ו-THAAD עם טכנולוגיות פורצות דרך, ועלותו המוערכת צמחה לכ-185 מיליארד דולר , כאשר המימון מבוצע דרך חוק הפיוס ותקציבי הביטחון של 2025-2027.
התפתחות דרמטית נרשמה במרץ 2026 עם הצטרפותה של יפן לפרויקט, מה שיצר מעגל הגנה משותף של ארה"ב, קנדה ויפן בחלל, בעוד ענקיות טכנולוגיה וביטחון כמו Lockheed Martin, Northrop Grumman, Anduril ו-Impulse Space כבר שוקדות על פיתוח אבות טיפוס ליירוטנים במטרה להשלים את המערכת במלואה עד שנת 2028.
הביקוש האדיר לחלל מונע לא רק על ידי ממשלות, אלא על ידי ענקיות הטכנולוגיה.
בראש ובראשונה- אילון מאסק
השקעותיו של אילון מאסק בחלל דרך חברת SpaceX חוללו מהפכה כלכלית וטכנולוגית חסרת תקדים, שבמרכזה עומדת יכולת המחזוריות המדהימה של רקטת ה-Falcon 9, אשר שברה שיאים באפריל 2026 שבוסטר (המנוע המרכזי של הטיל) בודד ביצע כבר 34 טיסות מוצלחות מתוך למעלה מ-578 נחיתות מצטברות של החברה.
פריצת דרך זו אפשרה לצמצם את עלות השיגור הפנימית של SpaceX מ-62 מיליון דולר לטיל חדש לכ-15 מיליון דולר בלבד לטיל ממוחזר.
חיסכון פנומנלי של 75% הנובע מכך שבמקום ייצור בוסטר חדש בעלות של עשרות מיליוני דולרים, החברה משלמת רק כ-500 אלף דולר על דלק, כ-5 מיליון דולר על שלב שני חדש (שנותר כרגע המרכיב החד-פעמי היחיד) ועלויות תחזוקה שצנחו עם השנים למיליונים בודדים.
יעילות זו, המאפשרת להכין בוסטר לשיגור חוזר תוך פחות משבועיים בממוצע (ובשיא של 9 ימים בלבד), תמכה בקצב שיגורים מסחרר של מעל 170 משימות ב-2025 לבדה, ששימשו לפריסה של Starlink, רשת האינטרנט הלווייני הגדולה בעולם המספקת קישוריות מהירה בכל העולם, כולל לצרכים אזרחיים וביטחוניים באזורי סכסוך ובישראל.
במקביל, SpaceX מקדמת בצעדי ענק את פיתוח ה-Starship, הרקטה החזקה והגדולה בעולם השואפת למחזוריות מלאה (גם של השלב השני) ומבצעת שיגורי ניסוי תכופים כהכנה למשימות ארטמיס על הירח ולהתיישבות עתידית במאדים, ובכך היא מקבעת את מעמדה ככוח הדומיננטי ששינה את פני תעשיית החלל והפך את הגישה למסלול סביב כדור הארץ לזולה ונגישה מאי פעם.
ג'ף בזוס
חזון "הכביש לחלל" של ג'ף בזוס וחברת Blue Origin עובר בשנת 2026 תפנית אסטרטגית דרמטית, כאשר החברה הודיעה על הקפאת טיסות התיירות של ה-New Shepard למשך שנתיים, וזאת כדי לרכז את כל משאביה בפיתוח יכולות ירחיות ובראשן הנחתת נחתת הירח Blue Moon.
בעוד ההנחתה הבלתי מאוישת Mark 1 צפויה לבצע נחיתת מבחן היסטורית השנה בסמוך למכתש שקלטון, בקוטב הדרומי של הירח, החברה כבר מחזיקה בחוזה של 3.4 מיליארד דולר מנאס"א עבור הגרסה המאוישת (Mark 2) כחלק מתוכנית ארטמיס, כשנאס"א אף שוקלת להאיץ את השימוש בה לנחיתה מאוישת כבר ב-2028.
במקביל, מערך השיגור המסלולי New Glenn מבסס את מעמדו כמתחרה עוצמתי עם בוסטר רב-פעמי וקצב ייצור של רקטה חדשה מדי חודש, כשהוא מתכנן ב-2026 לפחות ארבעה שיגורים משמעותיים, ביניהם לווייני האינטרנט של AST SpaceMobile ומשימות עבור אמזון.
לצד אלו, בלו אוריג'ין פורצת דרך עם פלטפורמת Blue Ring הרב-תכליתית שתשוגר השנה לשירותים לוגיסטיים ומעקב, ויוזמות עתידניות כמו Project Sunrise להקמת מרכזי נתונים ו-AI בחלל לחיסכון במשאבי כדור הארץ, רשת TeraWave המהירה, ופרויקט NEO Hunter להגנה מפני אסטרואידים בשיתוף Caltech. בזוס, חותר להעברת התעשייה הכבדה אל מחוץ לאטמוספירה כדי להגן על הפלנטה ולאפשר למיליוני אנשים לחיות ולעבוד בחלל, תוך הצבת משקל נגד אסטרטגי לשאיפות הירחיות של סין.
המערך החדש שמתכנן בזוס, שימנה עד 51,600 לוויינים שיפיקו אנרגיה סולארית מהשמש, יקיף את כדור הארץ מגובה של בין 500 ל-1,800 ק"מ מעל פני הים.
בלו אוריג'ין מתכננת למקם בין 300 ל-1,000 לוויינים בכל פרוסה מסלולית של כ-5-10 ק"מ.
הלוויינים הללו ישוגרו על גבי המרקיע החדש של החברה, ניו גלן (New Glenn), ויתקשרו זה עם זה בתקשורת אופטית.
הפרויקט השאפתני הזה שבזוס מתכנן אמור לעלות לו באיזור ה- 155 מיליארד דולר, השקעה עצומה.
אך מנגד אנו יכולים להסיק שחיסכון העלויות שהדבר הזה יגרום בעולם ה- AI אף שווה הרבה יותר.
גוגל
תחת הנהגתו של סונדר פיצ'אי, גוגל מבצעת קפיצת מדרגה אסטרטגית אל מחוץ לאטמוספירה עם Project Suncatcher, יוזמה שנועדה להעביר את חישובי הבינה המלאכותית הכבדים למסלול סביב כדור הארץ. הפרויקט, שהוכרז רשמית בסוף 2025, שואף להקים מרכזי נתונים מסלוליים המבוססים על שבבי ה-TPU הייעודיים של גוגל, במטרה לעקוף את מגבלות האנרגיה, המים והקירור המכבידות על חוות השרתים הקרקעיות.
בחלל, הלוויינים נהנים מניצול אנרגיה סולארית הגבוה פי 8 מאשר בכדור הארץ ומתקשורת אופטית (לייזר) מהירה בנפחי טרה-ביטים, כאשר שיתוף הפעולה עם חברת Planet Labs צפוי להוליד שיגור ראשון של אבות טיפוס בתחילת 2027.
גוגל בנתה לעצמה רשת ביטחון של השקעות בחברות המובילות את התשתית של החלל החדש:
(AST SpaceMobile (ASTS: ההשקעה הציבורית הגדולה ביותר של גוגל בסקטור.
החברה מחזיקה בכ-8.9 מיליון מניות, ורואה בטכנולוגיה של ASTS מרכיב קריטי ליכולת חיבור ישיר של טלפונים סלולריים ללוויינים מהחלל.
(Planet Labs (PL: גוגל מחזיקה בנתח משמעותי של כ-24.4% מהחברה, ששוויו מוערך בכ-650 מיליון דולר. Planet Labs היא השותפה האסטרטגית המרכזית להוצאה לפועל של פרויקט Suncatcher (העברת שבבי ה-TPU למסלול).
SpaceX: השקעה אסטרטגית ארוכת טווח שהחלה ב-2015. גוגל מחזיקה בכ-7% מהחברה של אילון מאסק. לאור הערכות השווי העדכניות, נתח זה שווה פוטנציאלית מעל 110 מיליארד דולר.
(Google Ventures (GV: זרוע ההשקעות של הקבוצה המזרימה הון למגוון סטארט-אפים בתחום. המיקוד של GV הוא בפיתוח תשתיות לווייניות מתקדמות וטכנולוגיות תקשורת קצה (Edge Communication) התומכות בחזון ה-AI החללי.
דמיינו לעצמכם מה עשוי לקרות לשווי של גוגל אם ההשקעות שלה בחברות החלל יניבו ערך כמתוכנן, ומהכפת החלל תתברר כמהפכה של ממש.
אז למה אנחנו רואים את ענקיות הטכנולגייה רוצות לייצר אנרגיית AI בחלל?
המעבר לייצור והרצת בינה מלאכותית בחלל נחשב למשתלם וכלכלי יותר מאשר בקרקע בעיקר בשל פתרון קיר האנרגיה והמשאבים המוגבלים בכדור הארץ.
בעוד שמרכזי נתונים קרקעיים צורכים כמויות אדירות של חשמל ומים לקירור ומכבידים על רשתות החשמל המקומיות, בחלל (במסלולים מסוימים) ניתן להפיק אנרגיה סולארית רציפה ונקייה היעילה עד פי 8 מזו שבקרקע, ללא הפרעות של אטמוספירה, עננים או לילה.
בנוסף, הקירור בחלל מתבצע באמצעות הקרנת חום ישירה לריק הקר, מה שמבטל לחלוטין את הצורך במיליארדי ליטרים של מים מתוקים ובמערכות צ'ילרים יקרות שצורכות כ-30% עד 40% מאנרגיית המתקן בקרקע.
מבחינה כלכלית, למרות עלויות השיגור הראשוניות, המודל החללי פוטר את החברות מרכישת קרקעות יקרות, משא ומתן מול רשתות חשמל לאומיות ורגולציות סביבתיות מחמירות, כאשר ההערכות מדברות על עלות אנרגיה שוות ערך של כ-0.005 דולר לקוט"ש - מחיר הנמוך פי 15 ממחירי החשמל הסיטונאיים כיום. שילוב זה של אנרגיה זולה וזמינה, קירור טבעי ויכולת גידול כמעט אינסופית ללא פגיעה במשאבים, הופך את המחשוב המסלולי לפתרון היחיד שיכול לתמוך בצמיחה המעריכית של מודלי ה-AI העתידיים.
ומה עם נאס"א? הארטמיס 2
משימת ארטמיס 2 מציינת רגע היסטורי כטיסה המאוישת הראשונה של נאס"א אל מעבר למסלול כדור הארץ הנמוך מאז 1972, והיא מהווה את טבילת האש הקריטית של חללית האוריון ומשגר ה-SLS עם בני אדם על הסיפון.
ב-1 באפריל 2026 שוגר הצוות הבינלאומי למסע בן עשרה ימים שנועד לבחון את עמידות מערכות החיים, ההגנה מפני קרינה ויכולות הניווט בחלל עמוק.
המשימה נחשבת להצלחה גדולה לאחר תמרון ה-TLI המדויק (המעבר מניווט בכדור הארץ לניווט בחלל) ששלח את החללית לנתיב חזרה חופשית, הצוות נכנס לכדור ההשפעה של הירח ואף שבר את שיא המרחק מהארץ לטיסה מאוישת (מעל 400,000 ק"מ), כשהוא עוקף את ההישג של אפולו 13.
בעודם מתכוננים לנוע קרוב לירח בגובה של כ-7,400 ק"מ מעל הצד הרחוק של הירח, הצוות מבצע תצפיות מדעיות על פני השטח הלבנבנים ומתעד את המסע בתמונות עוצרות נשימה, ובכך סולל את הדרך המבצעית והטכנולוגית למשימת ארטמיס 3, הנחיתה המאוישת המתוכננת על הירח בשנים הקרובות.
כמו כן, במסע הזה נשבר שיא המחרק של אסטרונאוטים מכור הארץ, שיא של 50 שנים.
המבצע הזה של נאס"א מעצמים לנו את ההבנה שהעולם יותר ויותר הולך לכיוון החלל.
ואיפה סין ורוסיה בכל הסיפור? המלחמה הגיאופוליטית עוברת לחלל
המרוץ לחלל בשנת 2026 התפתח למאבק גיאופוליטי רב זירתי וכלכלי, שבו ארצות הברית ניצבת מול ציר סיני רוסי מתחזק, במטרה לקבוע את חוקי המשחק החדשים מחוץ לאטמוספירה.
בעוד ארה"ב רשמה הישג משמעותי עם שיגור משימת ארטמיס 2, וקידום חקיקה אסטרטגית המחייבת הקמת בסיס קבע ירחי למניעת דומיננטיות סינית, סין משיבה במערך שיגורים עקבי של משימות כמו צ'אנג-אה 7 ובשאיפה לנחיתה מאוישת ב-2030.
התחרות חורגת מעבר ליוקרה הלאומית ומתמקדת בשליטה על "הזהב הלבן" – מאגרי המים והקרח בקוטב הדרומי של הירח והפקת הליום-3, כאשר הצדדים נלחמים על דומיננטיות בתשתיות קריטיות.
החל מברית ה-ILRS הסינית רוסית המתכננת הצבת כור גרעיני ירחי לאספקת אנרגיה, ועד למלחמת הלוויינים במסלול הנמוך (LEO), שם מערך ה-G60 הסיני קורא תיגר על הדומיננטיות של Starlink עם בקשה חסרת תקדים ל-200,000 סלוטים לתדרים ותקשורת.
בסופו של יום, שנת 2026 מקבעת את ההבנה שהמלחמה הגיאופוליטית עברה לחלל, והשליטה במשאבים ובנתיבי התקשורת המסלוליים היא המפתח לעוצמה גלובלית במאה ה-21.
המעבר ל-6G
שנת 2026 מסמנת את נקודת המפנה הקריטית במעבר מ-5G לדור השישי (6G), כאשר התעשייה עוברת משלב החזון האקדמי לשלב התקינה הגלובלית והטמעת טכנולוגיות הגשר (5G-Advanced).
המהפכה האמיתית של ה-6G טמונה ביצירת רשת תלת ממדית, המשלבת באופן שקוף אנטנות קרקעיות עם אלפי לוויינים במסלול נמוך (LEO), מה שמאפשר קישוריות לכל סמארטפון רגיל בכל נקודה על הגלובוס. מעבר למהירויות דמיוניות, ה-6G מציג יכולות חישה מובנות שהופכות את גלי הרדיו למעין רדאר המסוגל לזהות עצמים ותנועה, לצד תוכנית ה-AI-Native שבה הבינה המלאכותית היא ליבת הרשת ולא רק תוספת לה.
בחזית הגיאופוליטית, המעבר ל-6G הפך לזירת קרב על דומיננטיות טכנולוגית, כשארצות הברית נשענת על התשתית הלוויינית המסיבית של SpaceX ו-AST SpaceMobile, בעוד סין מאיצה את פרויקט ה-G60 ו-Guowang כדי להקים חלופה עצמאית, מה שמקבע את הדור השישי כעמוד השדרה של הביטחון הלאומי והכלכלה הדיגיטלית בעשורים הבאים.
השחקניות המרכזיות
AST SpaceMobile (ASTS)
מניית ASTS מסתמנת לא רק כחברת לוויינים, אלא כענקית תשתית גלובלית השואפת להפוך למפעילה הסלולרית של כדור הארץ כולו באמצעות טכנולוגיית ה-Direct-to-Device. בניגוד למתחרותיה, ASTS בנתה רגולציה טכנולוגית המבוססת על מעל 3,400 פטנטים ולווייני הענק מסדרת ה-BlueBirds, המצוידים במערכי אנטנות בשטח חסר תקדים של כ-220 מ"ר, הגדולים ביותר ששוגרו אי פעם למסלול נמוך (LEO).
עם ביצועים מוכחים של 120 Mbps ישירות למכשיר הקצה ללא צורך בשינויי חומרה, החברה מייצרת בידול אסטרטגי מול סטארלינק של מאסק.
במקום להתחרות בחברות הסלולר ולדרוש ציוד קצה יקר, היא הופכת לשותפה הטבעית שלהן. המודל העסקי המבוסס על שיתוף הכנסות עם ענקיות כמו Vodafone ו-Verizon, לצד החזקה בזכויות שימוש בתדרים יקרים, מעניק ל-ASTS מעמד של מונופול טבעי בחלל וחותמת כשרות מהתעשייה היציבה בעולם, מה שהופך אותה ממניית חלום לנכס תשתיתי אסטרטגי בתיקי ההשקעות.
Karman Holdings Inc (KRMN)
חברת KRMN (קארמן) היא הסוס עבודה השקט והחיוני שעומד מאחורי הקלעים של תעשיית החלל ב-2026, כשהיא מתפקדת כספקית קריטית של רכיבים מורכבים שבלעדיהם הטילים פשוט לא ממריאים. בניגוד לענקיות השיגור, קארמן אינה בונה טילים שלמים אלא מתמחה בייצור רכיבי קצה כמו נדירים למנועים רקטיים, בניית החופות (המגן) המגינות על לוויינים יקרי ערך בזמן השיגור, ופיתוח חומרים היפר סוניים מתקדמים המסוגלים לעמוד במהירויות קיצוניות של מעל מאך 5. החברה נהנית ישירות מהזרמת התקציבים המסיבית למשימות הירח, כשהיא מספקת רכיבי מפתח למשגר ה-SLS של נאס"א (שהוכיח את עצמו במשימת ארטמיס 2) ולמערכת ה-SHIELD האמריקנית להגנה מפני טילים. בזכות חוזים חדשים להרחבת ייצור מנועים רקטיים מוצקים ושיתופי פעולה עם שחקניות פרטיות וציבוריות כאחד, קארמן מקבעת את מעמדה כנכס אסטרטגי בשרשרת האספקה של מרוץ החלל, מה שהופך אותה להשקעה יציבה בתשתית הפיזית שמניעה את הכלכלה המסלולית החדשה.
Voyager Space (VOIG)
חברת Voyager Space מתבססת כאדריכלית המרכזית של העידן שאחרי תחנת החלל הבינלאומית (ISS), כשהיא מובילה את פרויקט Starlab' תחנת החלל המסחרית השאפתנית המפותחת בשיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקיות כאיירבוס ומיצובישי.
שנת 2026 מסמנת את רגע האמת של החברה עם המעבר לשלב הרכישה והפיתוח בקנה מידה מלא של התחנה, מהלך המלווה בזינוק מרשים של 41% בצבר ההזמנותשהגיע לשיא של 266 מיליון דולר.
לצד חזון המגורים והמחקר במסלול, Voyager מהווה שחקנית טכנולוגית משמעותית המספקת שירותי תחזוקה והנעה ללוויינים ומערכות הגנה מתקדמות למשרד ההגנה האמריקני, מה שהוביל אותה להעלות את תחזיות ההכנסות השנתיות לטווח של 225–255 מיליון דולר. עבור המשקיעים, VOIG היא ההימור הישיר על הפיכת מסלול כדור הארץ הנמוך (LEO) לזירה עסקית ומסחרית תוססת, תוך שילוב בין יציבות של חוזים ביטחוניים לבין פוטנציאל הצמיחה האדיר של הנדל"ן החללי המאויש הראשון מסוגו.
EchoStar Corporation (SATS)
מניית SATS השלימה את אחד המהפכים הדרמטיים ביותר בוול סטריט, כשהיא הופכת מחברה על סף פשיטת רגל לענקית מזומנים הניצבת במרכז מהפכת ה-6G. המפנה הגיע בזכות עסקת ענק בשווי 42.65 מיליארד דולר עם SpaceX ו-AT&T למכירת זכויות שימוש בספקטרום, אותם נתיבי תנועה אלקטרומגנטיים קריטיים להעברת נתונים, מה שאפשר לחברה למחוק את חובותיה ולהשתלב בגאווה במדד ה-S&P 500. כיום, SATS אינה עוד חברת לוויינים "מסורתית", אלא שחקנית מפתח המפתחת רשת היברידית המשלבת את לווייניה עם פריסת ה-5G/6G הקרקעית של Boost Mobile, במטרה לספק קליטה רציפה בכל מקום על הגלובוס.
בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל האירופית (ESA), החברה מובילה כעת את פיתוח תקני ה-6G שיחברו בין החלל לסלולר בצורה שקופה למשתמש הקצה, מה שהופך אותה לחוליה המקשרת והחיונית ביותר בין תשתיות תקשורת קרקעיות ללווייניות בעידן החדש.
Intuitive Machines (LUNR)
מניית LUNR ביססה את מעמדה כנסיכה של הכלכלה הירחית בוול סטריט, כשהיא נהנית ממומנטום אדיר הנובע משילוב בין חוזים ממשלתיים יוקרתיים לרכישות אסטרטגיות. החברה הפכה לשחקנית ציר בתוכנית ה-CLPS של נאס"א עם זכייה בחוזה חמישי בשווי 180.4 מיליון דולר להעברת מטען כבד לקוטב הדרומי של הירח באמצעות הלנדר החדש והגדול שלה ה-Nova-D, ובמקביל הרחיבה את פעילותה לתחום הביטחוני עם רכישת חברת Lanteris ב-800 מיליון דולר עבור פיתוח לווייני מעקב למשרד ההגנה. לאחר שהפיקה לקחים טכנולוגיים קריטיים ממשימות IM-1 ו-IM-2, החברה נערכת כעת לשיגור משימת IM-3 המהפכנית בהמשך השנה, שנועדה להניח תשתית ראשונית לאינטרנט ירחי ולחקור את פני השטח בעזרת רובוטים מתקדמים. עם משימת IM-4 שכבר נמצאת בתהליכי בנייה ל-2027, Intuitive Machines משלימה את המעבר מחברה של ניסוי וטעייה לספקית לוגיסטיקה ותשתית קבועה על הירח, מה שמציב אותה בחזית המסחור של הלוויין הטבעי של כדור הארץ.
Rocket Lab (RKLB)
מניית RKLB נתפסת כ"ספייס אקס הציבורית" והמתחרה הטכנולוגית הממשית היחידה לאימפריה של אילון מאסק, כשהיא מבססת את מעמדה כחברה השנייה הפעילה ביותר בארה"ב מבחינת שיגורים. בזמן שרקטת ה-Electron הקטנה והאמינה כבר חצתה את רף 75 המשימות המוצלחות והפכה למקור הכנסה ביטחוני משמעותי דרך גרסת ה-HASTE (עם חוזה טרי של 190 מיליון דולר), השוק כולו דרוך לקראת שיגור הבכורה של ה-Neutron המתוכנן לרבעון האחרון של השנה. טיל ה-Neutron, המציג את עיצוב ה-Hungry Hippo החדשני עם חופה (מגן) רב פעמית, נועד להוזיל דרמטית את עלויות השיגור ולהתחרות ישירות בשוק הלוויינים הבינוניים. לצד זאת, המנוע הנסתר והרווחי ביותר של רוקט לאב הוא חטיבת ה-Space Systems, המניבה מעל 60% מהכנסותיה מייצור לוויינים ורכיבים, מה שמעניק לה צבר הזמנות אדיר של 1.85 מיליארד דולר ויציבות פיננסית שהופכת אותה מעוד סטארט-אפ של טילים לענקית תשתית חלל רב-ממדית.
תעודת הסל NASA
תעודת הסל NASA של חברת Tema, מבססת את מעמדה ככלי ההשקעה האקטיבי והממוקד ביותר עבור מי שמחפש דריסת רגל ממשית בכלכלת החלל החדשה.
הקרן, שהונפקה ב-30 במרץ האחרון, ומחירה הנוכחי נע סביב 28.6$ , אינה מסתפקת במעקב פסיבי אחר מדדים, אלא מנוהלת באופן דינמי המאפשר חשיפה נדירה ל-SpaceX הפרטית (10.03% מהתיק) דרך מכשירי השקעה מיוחדים.
מבנה התעודה משקף תמהיל אסטרטגי בין ענקיות תשתית לחברות צמיחה, כאשר עשר ההחזקות המרכזיות כוללות את AST SpaceMobile עם 7.13%, Rocket Lab עם 6.82%, Planet Labs עם 6.16%, EchoStar עם 5.06%, Filtronic עם 4.71%, 5N Plus עם 4.70%, OHB SE עם 4.35%,
Firefly Aerospace עם 4.25% ו-Intuitive Machines עם 3.83%.
בכך הופכת NASA לסל רב-ממדי המשלב בין יכולות השיגור המוכחות של מאסק לבין טכנולוגיות לוויינים ותקשורת פורצות דרך, מה שמעניק לנו פיזור חכם בתוך תעשייה שצפויה לשלש את עצמה בעשור הקרוב.
העולם המודרני עובר באופן בלתי הפיך לטכנולוגיית חלל. כשהממשלות נלחמות על ריבונות מעל האטמוספירה והחברות הפרטיות מנפיקות לפי שווי של טריליונים, מעברים של דאטה סנטרים לחלל, מעבר לטכנולגיית 6G וההבנה שהמעצמה שתהיה עם ידה על העליונה בחלל הוא זאת שתשלוט כלכלית וגיאופוליטית בעולם אז ברור לנו ששנת 2026 היא רק ההתחלה של המעבר של האנושות לחלל, וכמה ההדמנות ההשקעה בסקטור הזה היא מעניינת ומלאת ציפיות.
גיא נתן, מנכ"ל ומייסד של גיא נתן בע"מ, מנהל קרן הגידור Valley, כותב פיננסי ב־Ynet Capital, עיתון "בשבע" ואתר ספונסר, מרצה ומנחה פודקאסט "מפת החום", פאנליסט כלכלה שבועי בערוץ הכלכלה (10) תוכנית "תל אביב – ניו יורק" ואורח קבוע בתוכנית "היום שהיה" בערוץ 13
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
