בחודשים האחרונים אנו עדים לתחילתו של שינוי עומק שקט אך משמעותי, המובל על ידי השחקנים המתוחכמים בשוק ההון. ירידת הריבית במשק, בעקבות החלטת בנק ישראל מ־24 בנובמבר להוריד את הריבית ל־4.25% לאחר 22 חודשים רצופים שבהם עמדה על 4.5%, מתחילה לתרגם את עצמה לשינוי התנהגותי בקרב המשקיעים. מבחינת המשקיעים הקמעוניים - ובעיקר המשקיעים הפרטיים הרבים שאין להם יועצי השקעות, זהו זמן מתאים לחשיבה מחדש על מבנה תיק ההשקעות ועל האפשרויות הקיימות בבורסת תל אביב במדדי האג"ח השונים (מה זה אג"ח? ראו הרחבה בסוף המאמר).
בשנים האחרונות הוכיחו המשקיעים הישראלים שהם יודעים לאמץ מכשירי השקעה חדשים כאשר פועלים להנגיש להם את אותם מכשירים, אשר מציעים להם פתרון ברור העונה על הצרכים הפיננסיים שלהם. כך היה בשנים 2023־2024, כאשר הריבית הגבוהה יצרה ביקוש אדיר לקרנות הכספיות. הציבור, שחיפש דרך להניב תשואה על יתרות המזומנים בעו"ש בלי לקחת סיכון גבוה, הזרים סכומים עצומים לקרנות אלה. הקרנות הכספיות, שמשקיעות בעיקר בנכסים סולידיים וקצרי מועד, כמו פיקדונות בנקאיים, פיקדונות מובנים, מק"מים ונע"מים, נהפכו למכשיר השקעה פופולרי בשוק. בתקופה שבה הריבית גבוהה, היתרון של קרנות כספיות על פני מרבית הפיקדונות הבנקאיים ברור, ולכן הן צמחו במהירות והגיעו להיקף של כ־180 מיליארד שקל.
לאור השינויים בסביבה המאקרו כלכלית המקומית והגלובלית, ובכלל זה בלימת האינפלציה בישראל וסיום המלחמה, גברו הציפיות לתהליך הפחתת ריבית בישראל. הורדת הריבית שהגיעה ב-24 בנובמבר, חידדה את הצורך לבחון את הרכב תיק ההשקעות.
בחינה של הצבירות בקרנות אג"ח בבורסת ת"א מלמדת כי משקיעים מתוחכמים התחילו להגדיל את רכיב האג"ח בתיק. קרנות אג"ח מנוהלות (אקטיביות) רשמו בחודש נובמבר גיוסים של כ-3 מיליארד שקל, בנטרול הקרנות הכספיות, וכ-23 מיליארד שקל מתחילת השנה. גם באפיק הפאסיבי נרשמה מגמה דומה, כאשר לקרנות אג"ח פאסיביות הוזרמו יותר מ-600 מיליון שקל. הגידול החד ביותר נרשם בקרנות אג"ח ממשלתיות מנוהלות, שאליהן זרמו כ־4.5 מיליארד שקל מתחילת שנה. בקטגוריה זו מנוהלים כיום בסך הכל כ־20 מיליארד שקל. במקביל, קרנות אג"ח כללי גייסו כ־1.5 מיליארד שקל בנובמבר, והיקף הנכסים בהן עומד כיום על כ־103 מיליארד שקל, לאחר גיוסים מצטברים של יותר מ־11 מיליארד שקל מתחילת השנה. גם קרנות אג"ח קונצרניות נהנו מתנופה, עם גיוסים של כ־200 מיליון שקל בנובמבר וכ־3.1 מיליארד שקל מתחילת השנה, כאשר היקף הנכסים הכולל בקטגוריה זו עומד על כ־31 מיליארד שקל.
באפיק קרנות האג"ח הפאסיביות נרשמו בנובמבר מגמות מקבילות: זרימות של כ־240 מיליון שקל לקרנות אג"ח ממשלתיות וכ־380 מיליון שקל לאג"ח קונצרני, כאשר מתחילת השנה גויסו באפיקים אלה כ־1.4 מיליארד שקל ו־2.7 מיליארד שקל, בהתאמה. בסך הכל, בחודש נובמבר זרמו לקרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח בישראל כ־3 מיליארד שקל, מתוך כ־27 מיליארד שקל שגויסו אליהן מתחילת השנה.
מדוע השינוי הזה מתרחש דווקא עכשיו? בתקופה של ריבית יורדת, האטרקטיביות של הקרנות הכספיות משתנה, שכן התשואה שלהן משקפת במישרין את ריבית בנק ישראל - ומנגד, אג"ח ממשלתיות ואג"ח קונצרניות בדירוג גבוה מציעות פוטנציאל משמעותי ל"קיבוע" תשואה ולהפקת רווחי הון בתרחיש של הורדת ריבית חדה מהצפוי, ולהפך. ככל שהמח"מ (משך החיים הממוצע של החוב) ארוך יותר, כך איגרת החוב רגישה יותר לשינויים בריבית. זוהי הסיבה לכך שקרנות אג"ח ממשלתיות ארוכות זוכות לביקוש גובר. כך למשל, מדד תל גוב 10 פלוס, הכולל איגרות חוב ממשלתיות לטווחים הארוכים ביותר, עלה בכ־11% מתחילת השנה.
במקביל לביקוש הגובר של משקיעים מוסדיים ולקוחות מיועצים, הציבור הרחב בישראל עדיין אינו מכיר היטב את שלל מכשירי האג"ח העוקבים אחר מדדי הבורסה, בין השאר, בשל העדר חינוך פיננסי והנגשה של מוצרים פיננסים כדוגמת אג"ח. בנוסף, העובדה שמרבית הציבור הישראלי אינו מקבל שירותי ייעוץ השקעות, מונע ממנו גישה למערכות דירוג וחשיפה למוצרים אלה - וכך בבורסה אנו יודעים לומר כי הציבור הרחב שנוהר בהמוניו לפתיחת חשבונות מסחר, פועל בעיקר בשוק המניות, בעוד בכל הנוגע לשוק האג"ח - הפעילות שלו אפסית, הן בקרנות העוקבות אחר מדדי אג"ח, ובוודאי שלא באיגרות החוב ישירות. בהיבט זה חשוב לציין שהבורסה לניירות ערך, כבר בשנת 2023, הורידה את גודל פקודת המסחר המינימלית בשוק האג"ח, הן הקונצרני והן הממשלתי, מתוך כוונה להנגיש אותו לציבור הרחב.
זוהי מציאות שראוי לשנותה לטובת הציבור הרחב, כשחשוב להכיר את מגוון מכשירי החוב הזמינים עבורו. כך למשל, משקיע שמעריך ירידת ריבית חדה יותר - יכול להיחשף למדדי אג"ח רגישים יותר לריבית. לעומת זאת, משקיע המבקש יציבות ודירוג גבוה - יכול לבחור קרנות העוקבות אחר אג"ח של מגזר הבנקים. למעשה, לכל פרופיל סיכון קיים כיום פתרון השקעה מתאים - והמכשירים הפיננסיים האלה אינם נחלתם הבלעדית של משקיעים מתוחכמים ומוסדיים.
כדי שהציבור יוכל לנצל הזדמנויות אלה, נדרשת היכרות בסיסית עם כמה כללי אצבע פשוטים:
• לשים לב לדמי הניהול. באפיק אג"ח, שבו המרווחים אינם גדולים, דמי ניהול גבוהים פוגעים מהותית בתשואה נטו.
• לבחון ביצועים לאורך זמן. מומלץ למשקיעים מתחילים להעדיף קרנות ותיקות עם היסטוריה מוכחת.
• לשים לב להיקף הנכסים המנוהל. יש הבדל בין קרן המנהלת מאות מיליוני שקלים לבין קרן של עשרות מיליונים בלבד.
• לפזר השקעות בין כמה קרנות. פיזור נכון מצמצם סיכונים ומאפשר להשיג יציבות בתיק ההשקעות.
כדי להכיר את כל האפשרויות בשוק ניירות הערך, לציבור המשקיעים מומלץ לגשת לאתר הבורסה לניירות ערך לאזור קרנות הנאמנות. שם ניתן למצוא מידע מפורט, להשוות תשואות, לסנן לפי תקופות או היקף נכסים, ולגבש תמהיל המתאים לצורכי המשקיע. לאחר בחירת הקרן, ניתן לרכוש אותה ישירות דרך האפליקציה של הבנק או אפליקציית המסחר.
אמנם תשואות העבר אינן מלמדות בהכרח על תשואות עתידיות, אבל בחינה השוואתית מסייעת להבנת התמונה הרחבה בשוק. כך למשל, בשלוש השנים האחרונות הניבו הקרנות הכספיות תשואה מצטברת של עד כ־13.5%, אך בהינתן ציפיות הריבית במשק, סביר להניח שהתשואות בשנים הבאות יהיו נמוכות משמעותית.
עם זאת, חשוב לומר כי הקרנות הכספיות כאן כדי להישאר, והן ימשיכו להיות מכשיר מרכזי לניהול נזילות במשק הישראלי. עדיין קיים פוטנציאל נרחב להזרמת כספים לקרנות הכספיות, על רקע היקפי המזומנים הגבוהים בחשבונות העו"ש של הציבור בבנקים. ואולם במקביל, על רקע השינוי בסביבת המאקרו, יותר ויותר משקיעים מבינים כי יש מקום לצד הנזילות להחזיק גם רכיב אג"ח נרחב יותר בתיק ההשקעות, שכן כמו בעולם המניות, גם במכשירים הסולידיים תמיד כדאי לאמץ אסטרטגיה של פיזור.
לכן, זהו הרגע שבו משקיעים פרטיים צריכים להכיר עוד מכשירים פיננסיים. זאת, מתוך הבנה שירידת הריבית במשק אינה רק שינוי טכני בכלכלה, אלא נקודת מפנה באסטרטגיות ההשקעה.
מה זה אג"ח?
אג"ח (איגרת חוב) היא למעשה הלוואה - רק שבמקרה הזה, הציבור שקונה את האג"ח הוא המלווה. כשאנחנו קונים איגרת חוב של חברה או ממשלה, אנחנו למעשה מלווים להם כסף לפרק זמן מוגדר מראש. בתמורה להלוואה, המשקיעים מקבלים שני דברים:
• ריבית - תשלום תקופתי קבוע, שהוא למעשה הריבית על הכסף שהלוויתם.
• קרן - בסוף התקופה שנקבעה מראש, מקבלים בחזרה את סכום ההלוואה המקורי שהשקעתם.
בבורסת תל אביב יש כיום מעל 100 מדדי אג"ח מקומיים ועוד מאות מוצרים שעוקבים אחריהם, הזמינים לציבור הרחב.
הכותב הוא יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
