אם הייתם שואלים את המשקיע הממוצע היכן התרחשה הדרמה הגדולה ביותר בשווקים בשנתיים האחרונות, סביר להניח שהתשובה הייתה נעה בין מהפכת הבינה המלאכותית לבין הזינוק המטאורי של מניות הטכנולוגיה. ואכן, קשה להתווכח, ענקיות הטכנולוגיה סחבו על גבן את המדדים לשיאים חדשים ויצרו אשליה שהחגיגה לעולם לא תיגמר.
אך בעוד העיניים היו נשואות אל עבר הענן והשבבים, מתחת לפני השטח התרחשה רעידת אדמה פיננסית בסקטור אחר לגמרי - סקטור הסחורות. הנתונים היבשים מספרים סיפור יוצא דופן. מחיר החוזים על הכסף זינקו בכ-148% במהלך שנת 2025, כשהוא רושם רצף עליות של שמונה חודשים דבר שלא נראה מאז שנת 1980. לשם השוואה, הזהב, שנחשב לנכס המקלט האולטימטיבי, עלה "רק" בכ-65%. וה-S&P 500? תשואה צנועה יותר מהמתכות של 17.72% אך עדיין תשואה פנומנלית.
אז מה באמת קורה כאן? מדוע המתכת אפורה, ששימשה במשך שנים כאחות הקטנה של הזהב, הופכת לפתע להשקעה לוהטת? התשובה טמונה בשילוב של גיאופוליטיקה, פחד מאינפלציה ואובדן אמון בסיסי במערכת הפיננסית כפי שהכרנו אותה.
3 צפייה בגלריה
השוואה בין ביצועי כסף, זהב ו-S&P500 ב-2025. (בתמונה: בכחול - S&P500, בירוק - הזהב, בסגול - הכסף)
(KOYFIN)
כסף פיאט הוא היסטוריה: הבריחה הגדולה מאיגרות החוב
כדי להבין את הזינוק בכסף, צריך להבין ממה המשקיעים בורחים. העולם הפיננסי עובר תהליך המכונה De-basement שזה שחיקה מכוונת של ערך המטבע. הדולר, האירו והשקל הם כולם מטבעות פיאט, ניירות שערכם נשען אך ורק על האמון בממשלה שהנפיקה אותם, ללא גיבוי של נכס ריאלי כמו זהב.
החשש הגובר הוא כי לארצות הברית יש יותר מדי חובות כאשר החוב הלאומי עומד על 37 טריליון דולר, היחס חוב תוצר רק הולך וגדל כאשר הגיע לרמה של 124%,ובנוסף לזה הגירעון השנתי עומד על 2 טריליון דולר. הדרך שלה להתמודדות עם החובות היא באמצעות אינפלציה ושחיקת ערך הכסף. (שזו, בין היתר, הסיבה שראינו שבוע שעבר קרן פנסיה דנית מוכרת אג״ח ארה״ב ב-100 מיליון דולר)
כעת אנחנו רואים כעת תופעה המכונה התנתקות.
באופן מסורתי כאשר הריבית יורדת, מחירי איגרות החוב אמורים לעלות, זה מכיוון שכאשר הריבית במשק יורדת, איגרות החוב הקיימות שמשלמות ריבית קבועה וגבוהה יותר, לדוגמא 5% הופכות לאטרקטיביות יותר בהשוואה לאג"ח החדשות שמציעות כעת תשואה נמוכה, לדוגמא 4%. הביקוש לאג"ח ״המשתלמות״ הללו גדל, וכתוצאה מכך המחיר שלהן בשוק עולה.
אך בפועל קורה ההפך. מאז שהבנק הפדרלי החל להוריד את הריבית בספטמבר 2024, תעודות הסל על איגרות החוב כמו TLT (קרן סל העוקבת אחר איגרות חוב ממשלתיות של ארה"ב לטווח ארוך מעל 20 שנה) צנחו בכ-12%.
זה מראה לנו שהמשקיעים מוכרים את החוב הממשלתי האמריקאי, האג"ח' ומעבירים את הכסף לנכסים מוחשיים שאי אפשר להדפיס כגון: כסף וזהב. הגרף הבא ממחיש זאת בצורה טובה בעוד האג"ח קורסות, המתכות טסות למעלה.
במקביל, הדולר עצמו נחלש. מדד הדולר (DXY) צנח בכ-9% מתחילת השנה, בדרך לשנה הגרועה ביותר שלו מאז 2017. כשהדולר נחלש, כוח הקנייה של הציבור נשחק, ומחירן של סחורות הנקובות בדולר מתייקר אוטומטית. תוסיפו לזה את ההתבטאויות של הנשיא טראמפ, שציין כי הוא שואף לריבית של 1% ואף נמוך מכך, והמסר לשווקים ברור הכסף שלכם בבנק שווה פחות.
המוסדיים מסתערים
אם אתם חושבים שהזינוק במחיר הוא רק תוצאה של ספקולנטים קטנים ברדיט, תחשבו שוב. הנתונים מצביעים על נהירה היסטורית של "הכסף החכם" והמוסדי אל עבר המתכות היקרות.
בתוך עשרה שבועות בלבד הוזרמו כ-34.2 מיליארד דולר לקרנות העוקבות אחר זהב וכסף. זהו קצב כניסת הכספים הגבוה ביותר שנרשם אי פעם בהיסטוריה. המשמעות היא שמנהלי ההשקעות הגדולים בעולם, אלו שמזיזים את השווקים, מבינים שהתיקים המסורתיים כבר לא מספקים את ההגנה הדרושה, והם מסיטים הון אדיר למתכות כדי לגדר את עצמם מפני הכאוס הפיננסי. גם בנקים מרכזיים הצטרפו לחגיגה עם זינוק של פי 5 ברכישות הזהב בין 2022 ל-2023.
המהלך הסיני
המעצמה מהמזרח מבינה היטב את המגמות העולמיות ומבצעת מהלכים אגרסיביים להשתלטות על משאבים. הנתונים הרשמיים מספרים שסין רוכשת זהב וכסף, אך הנתונים האמיתיים מדהימים הרבה יותר.
לפי הערכות של גולדמן זאקס, הבנק המרכזי של סין מבצע רכישות ענק נסתרות שאינן מדווחות באופן רשמי. בפועל, סין רוכשת ככל הנראה פי 10 יותר זהב וכסף ממה שהיא מצהירה. המטרה? לגוון את הרזרבות שלה הרחק מהדולר האמריקאי ולהחזיק בנכסים אמיתיים.
אך הדבר המשמעותי ביותר מגיעה מכיוון הרגולציה. החל מ-1 בינואר, סין מיישמת פיקוח הדוק על הייצוא, הדורש רישיונות ממשלתיים לכל ייצוא של כסף. המשמעות היא צמצום דרמטי של ההיצע העולמי. השוק הגיב בפאניקה מיידית, וכתוצאה מכך נוצר פער ארביטראז' משמעותי. מחיר הכסף בבורסת שנגחאי גבוה בכ-5 דולר לאונקיה ממחיר הספוט בארה"ב. הסינים מוכנים לשלם פרמיה אדירה רק כדי שהכסף הפיזי יישאר אצלם בבית.
3 צפייה בגלריה
רכישות הזהב של סין מזנקות: פער בין הדיווח הרשמי להערכות השוק
(מקור: Goldman Sachs Global Investment Research)
לא רק תכשיטים: הביקוש התעשייתי של הכסף
חשוב להבין בניגוד לזהב, שרוב ערכו נובע מסטטוס של שמירת ערך ותכשיטים, הכסף הוא חשוב מאוד לתעשייה. הכסף היא המתכת בעלת המוליכות החשמלית והתרמית הגבוהה ביותר בטבע. לכן, הוא רכיב קריטי ובלתי ניתן להחלפה בטכנולוגיות העתיד:
● אנרגיה ירוקה: כל פאנל סולארי דורש כסף כדי להפוך אור לחשמל. הביקוש הגלובלי לפאנלים מזנק, ואיתו הצריכה של המתכת הלבנה.
● רכב חשמלי: המערכות האלקטרוניות ברכבי ה-EV עמוסות בכסף, הרבה יותר מאשר ברכבי בנזין רגילים.
● מהפכת ה-AI: שבבים מתקדמים ומרכזי נתונים זקוקים לכסף למוליכות וקירור יעיל.
ואלו רק חלק מהשימושים שאליו זקוקים למתכת האפורה.
אנחנו נמצאים במצב של גירעון מבני. הביקוש לכסף לצרכים תעשייתיים מתפוצץ, בעוד ההיצע של הכרייה מתקשה להדביק את הקצב, וסין עוד סוגרת את הברז לייצוא. התוצאה היא מרוץ חימוש פיננסי. קרנות הסל על הזהב והכסף רשמו זרימת כספים היסטורית של מעל 34 מיליארד דולר בתוך עשרה שבועות בלבד. הציבור והמוסדיים מבינים שאין מספיק סחורה לכולם.
הצד השני של המטבע
כמו בכל סיפור השקעות טוב, יש גם צד מסוכן. הכסף הוא נכס תנודתי. ברנט דונלי, נשיא חברת מחקר השווקים Spectra Markets מזהיר כי כסף נוטה להיות מוצר שעולה בצורה מהירה וחדה ואז קורס. השוק של הכסף קטן משמעותית משוק הזהב, מה שהופך אותו לחשוף למניפולציות ולתנודות קיצוניות.
מצד שני, האופטימיסטים מצביעים על ההיסטוריה. כדי להגיע לשיא של שנת 1980, במונחים ריאליים מתואמי אינפלציה, הכסף צריך לחצות את רף ה-200 דולר לאונקיה. כרגע, למרות העליות, הוא עדיין רחוק משם, מה שעשוי לרמז שיש עוד מקום לעליות משמעותיות לפני שהבועה תתפוצץ.
להתעורר למציאות חדשה
המסקנה העולה מכל הנתונים הללו היא חדה. החוקים השתנו. הדרמה סביב גרינלנד בתחילת השנה ממחישה זאת היטב. הניסיון של ממשל טראמפ להשתלט על משאבי האי, והאיום (שכרגע הושעה אך נותר ברקע) להטיל מכסים של עד 25% על בעלות בריתנו בנאט"ו, יצרו זעזוע עמוק באמון הגלובלי.
כאשר המעצמה הגדולה בעולם משתמשת במכסים כנשק נגד שותפותיה ההיסטוריות, המשקיעים מבינים שהיציבות של המערכת הישנה נסדקה. חוסר הוודאות הזה הוא דלק סילוני למתכות היקרות. רק בשבועות האחרונים ראינו את הכסף מזנק לשיאים חדשים של מעל 90 דולר לאונקיה, כשהוא משמש מקלט מפני מלחמות סחר ופיחות במטבעות הפיאט.
מי שמחזיק בנכסים ריאליים בין אם זה נדל"ן, מניות איכותיות, או סחורות כמו כסף וזהב רואה את הונו נשמר ואף גדל. מי שיושב על הגדר עם מזומן בבנק, רואה את כוח הקנייה שלו נשחק אל מול האינפלציה והפיחות במטבע.
יחד עם זאת, כמשקיעים מנוסים, אסור לנו להסתנוור מהמסכים הירוקים. חשוב לזכור: הכסף (Silver) הוא נכס תנודתי מאוד. תצוגות העבר מלמדות אותנו שאחרי זינוקים אנכיים ואגרסיביים כפי שראינו לאחרונה, השוק נוטה לא פעם לייצר תיקונים אגרסיביים וחדים בטווח הקצר.
לכן, בעוד שהמגמה ארוכת הטווח מצביעה על מחסור בנכסים פיזיים וביקוש גואה, הכניסה לשוק מחייבת הבנה, אורך רוח וניהול סיכונים חכם. הרכבת אכן יצאה מהתחנה והכיוון נראה ברור, אבל הנסיעה בה עשויה להיות מטלטלת וחשוב להיות מוכנים לכך.
גיא נתן, מנכ"ל ומייסד של גיא נתן בע"מ, מנהל קרן הגידור Valley, כותב פיננסי ב־Ynet Capital, עיתון "בשבע" ואתר ספונסר, מרצה ומנחה פודקאסט "מפת החום", פאנליסט כלכלה שבועי בערוץ הכלכלה (10) תוכנית "תל אביב – ניו יורק" ואורח קבוע בתוכנית "היום שהיה" בערוץ 13
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
