אנחנו רגילים להעריך מנהיגים לפי התוצאות שהם משיגים. אם החברה מצליחה, המנכ”ל זוכה למחמאות. אם היא נכשלת, הוא נושא באחריות. אבל יש שאלה עמוקה יותר, שכמעט איננו שואלים: מה באמת הניע את ההחלטה? האם היא נבעה ממחויבות לערכים, או מהרצון לשמור על כוח, מעמד או אגו?
זוהי אחת השאלות העתיקות ביותר בפילוסופיה המוסרית. כבר אפלטון תהה האם בני אדם אוהבים את הטוב מפני שהוא טוב, או מפני שהוא מועיל להם. עמנואל קאנט שאל האם ערכו של מעשה מוסרי נבחן על פי תוצאותיו או דווקא על פי המניע שהוליד אותו. במילים אחרות: האם אנחנו משרתים את האמת, או משתמשים באמת כדי לשרת את עצמנו?
את אותה שאלה בדיוק מציב רבי יצחק עראמה, בעל עקדת יצחק, בפרשת פינחס.
במבט ראשון, גיבור הפרשה הוא אדם שפועל בנחישות בשעת משבר. אולם רבי יצחק עראמה מבחין שהתורה אינה מתמקדת רק במעשה, אלא בעיקר במניע. היא אינה מסתפקת באמירה שפינחס קינא, אלא מדגישה: “בקנאו את קנאתי”. זהו הבדל דק, אך כזה שמשנה את משמעות הפרשה כולה.
רבי יצחק עראמה מסביר שיש שני סוגי קנאה. יש אדם שנלחם מפני שפגעו בו, בכבודו, במעמדו או באינטרס שלו. ויש אדם שנלחם מפני שערך מסוים נפגע. כלפי חוץ שני האנשים עשויים לבצע בדיוק את אותו המעשה, אך ההבדל ביניהם נמצא במקום שאיש אינו רואה – בתוך הנפש.
זו אולי אחת המלכודות הגדולות ביותר בעולם הניהול. כמעט כל החלטה יכולה להיות מוצגת כהחלטה “לטובת הארגון”. השאלה היא אם היא באמת כזו. האם ההתעקשות על מהלך מסוים נובעת מאחריות מקצועית, או מהקושי להודות בטעות? האם המאבק הוא על עתיד החברה, או על מעמדו של מי שמוביל אותה? ככל שהתפקיד בכיר יותר, כך נעשה קשה יותר להבחין בין קולו של הערך לבין קולו של האגו.
גם הפילוסוף Arthur Schopenhauer כתב כי האגו הוא העדשה שדרכה האדם רואה את העולם כולו. רבי יצחק עראמה היה מסכים עם האבחנה הזאת, אך מוסיף לה רובד מנהיגותי: המנהיג האמיתי הוא מי שמסוגל, דווקא ברגעי ההכרעה, להסיר את העדשה הזאת ולשאול בכנות האם הוא משרת את הערך או את עצמו.
לכן, באופן מפתיע, פינחס אינו זוכה לאות גבורה אלא ל”ברית שלום”. התורה מבקשת ללמד שהשלום האמיתי אינו נוצר מהימנעות מעימותים, אלא מכך שגם כאשר נדרש מאבק, הוא נעשה לשם האמת ולא לשם העצמי. כאשר אדם מוכן לשלם מחיר אישי כדי להגן על ערך, ולא משתמש בערך כדי לקדם את עצמו, מתגלה טוהר הכוונה שלו.
הלקח הזה רלוונטי במיוחד לעולם העסקי. השבוע נחתמה עסקת מכירת HOT Mobile לפי שווי שהיה נמוך מהערכות מוקדמות. מטבע הדברים, הדיון הציבורי התמקד במספרים ובשאלה האם ניתן היה להשיג מחיר גבוה יותר. אולם מנהיגות עסקית נבחנת לעיתים דווקא ביכולת לקבל החלטה שאינה ממקסמת את התוצאה המיידית, אלא משרתת יציבות, ודאות ואסטרטגיה ארוכת טווח. לא כל עסקה נמדדת רק במחיר שבו נחתמה; לעיתים היא נמדדת בשאלה האם מקבלי ההחלטות פעלו מתוך אחריות לחברה ולבעלי העניין שלה, או מתוך הרצון להוכיח שהם השיגו את הכותרת הגדולה ביותר.
פגשתי לאורך השנים יזמים שבחרו לדלל באופן משמעותי את חלקם בחברה כדי לאפשר לה להמשיך לצמוח. מבחוץ זו נראית לעיתים כהחלטה כלכלית בלבד, אך בפועל זהו אחד ממבחני המנהיגות המורכבים ביותר. מי שנאחז בכל אחוז בעלות עלול לאבד את החברה כולה. מי שמוכן לוותר על חלק מהבעלות כדי לשמור על עתידה, מוכיח שבאותו רגע הוא משרת את החברה ולא את עצמו. באופן פרדוקסלי, דווקא הוויתור על כוח הוא לעיתים הביטוי הגבוה ביותר של מנהיגות.
באחד השירים שכתבתי, “אש של לב טוב”, מופיעות השורות:
“לא כל אש שורפת את הדרך,
יש אש שמאירה לאנשים.
כשכוונה טובה מובילה את הצעד,
גם הלבבות נדלקים מבפנים.”
ייתכן שזהו גם המסר העמוק של פרשת פינחס. השאלה איננה אם יש בנו אש, אלא איזו אש בוערת בנו. האם זו אש של אגו, של כבוד ושל אינטרס אישי, או אש של שליחות, אחריות ומחויבות לערכים.
בסופו של דבר, זהו גם המבחן הגדול של כל מנהל, מפקד, מחנך או מנהיג ציבור. לא האם הצליח לשכנע אחרים בצדקתו, אלא האם גם הוא עצמו ידע בכנות שהוא פעל לשם הדבר הנכון. מנהיגות אמיתית איננה מתחילה בהחלטה הנכונה, אלא במניע הנכון. וכאשר הערכים קודמים לאגו, גם ההחלטות הקשות ביותר הופכות לבסיס שעליו נבנים אמון, מנהיגות ומורשת.
זיו אלול הוא שותף בקרן הון סיכון BGV, משקיע וחבר דירקטוריון במספר סטארטאפים וקרנות. יזם סדרתי, ייסד וניהל את חברת אינראקטיב והוביל אותה לרכישה על ידי חברה גרמנית בשם פייבר שגם בה הוא מונה למנכ"ל והוביל את החברה לרכישה נוספת וגבוהה יותר על ידי חברה ציבורית אמריקאית. זיו חיבר ספר שמכר אלפי עותקים בישראל ״אבות הניהול״ הוצאת ״ידיעות ספרים״ ובאנגלית הספר הפך לרב מכר באמזון בתוך חודשיים.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
