רילוקיישן הוא מהלך מקובל ומוכר זה זמן רב, ובשנים האחרונות נראה כי מגמה זו התרחבה. במקביל, התרחבה החשיפה של הציבור לבורסה ולהחזקת חשבונות מסחר, והתגברה גם המגמה של הענקת אופציות ומניות חסומות לעובדי הייטק – אשר רבים מהם מבצעים רילוקיישן. לעיתים, תיק ההשקעות והאופציות הם מהנכסים המשמעותיים ביותר שיש לאדם. לכן, כדאי לבחון כיצד נכסים אלה משפיעים על הרילוקיישן, וכיצד הרילוקיישן משפיע עליהם.
ניתוק תושבות והזיקות לישראל
בעת ביצוע רילוקיישן מתבצע לעיתים מהלך המכונה "ניתוק תושבות". משמעותו היא הפסקת התושבות הישראלית לצורכי מס והתבססות כתושב המדינה שאליה עבר האדם. כדי לבחון אם ניתוק התושבות אכן התרחש, והיכן נדרש האדם לשלם מס, רשויות המס בוחנות מספר סממנים.
ראשית, נבחן מספר הימים שבהם שהה האדם בכל מדינה. מקובל להתייחס לשהייה של יותר ממחצית השנה במדינה מסוימת כנתון משמעותי, אך אין מדובר במבחן יחיד או מכריע. לצד זאת נבחנות הזיקות השונות של האדם לכל מדינה, ובכללן הזיקות הכלכליות והעסקיות שלו.
כאן באים לידי ביטוי, בין היתר, תיק ההשקעות והאופציות של האדם. ככל ששווי הנכסים המוחזקים בישראל גדול יותר ביחס לנכסיו האחרים, וככל שהם מנוהלים באמצעות גוף ישראלי, הדבר עשוי לחזק את הזיקה לישראל. בהקשר של תיק המסחר, אם האדם מנהל אותו בעצמו ולא באמצעות יועץ, ומשקיע דווקא במניות ישראליות, מעורבותו בשוק הישראלי עשויה אף היא לשמש אינדיקציה לזיקה כלכלית לישראל.
עם זאת, חשוב להבהיר: אין מדובר במבחן מכריע או עצמאי. נימוקים טובים לאופן החזקת הנכסים, לצד זיקות משמעותיות אחרות למדינה הזרה, עשויים לתמוך במסקנה כי התושבות אכן נותקה.
מס היציאה – גם בלי שמכרנו דבר
כאשר אדם חדל להיות תושב ישראל, קובעת פקודת מס הכנסה כי יראו את נכסיו כאילו נמכרו ביום שלפני ניתוק התושבות. כלומר, מדובר במכירה רעיונית בעת שהאדם עדיין תושב ישראל. אלא שכיוון שמדובר על מכירת רעיונית לא מתקבלת תמורה, ולכן תשלום המס באותו מועד עלול ליצור חיסרון כיס.
בשל קושי זה מאפשר מנגנון מס היציאה לדחות את תשלום המס עד למועד מכירת הנכס בפועל. במקרה כזה, הרווח ממכירת הנכס מפוצל באופן ליניארי לפי תקופות ההחזקה: החלק המיוחס לתקופה שעד ניתוק התושבות חייב במס בישראל, והיתרה אינה חייבת בישראל מכוח מנגנון זה.
שיטת חישוב זו עלולה להוביל לתוצאה שאינה תואמת את עליית הערך בפועל. לדוגמה, ייתכן שבמועד העזיבה היה בנכס רווח גלום של 100 ש"ח בלבד, אך לאחר העזיבה ערכו עלה משמעותית, עד שנמכר ברווח של 1,000 ש"ח. אם נבחר מנגנון דחיית המס, חלק מעליית הערך שהתרחשה לאחר העזיבה עשוי להיות מיוחס לישראל, משום שהחלוקה מבוססת על משך ההחזקה ולא על מועד היווצרות הרווח בפועל.
מס היציאה אינו נוגע רק לתיק ההשקעות. הוא עשוי לחול גם על אופציות ומניות חסומות של עובדים. עם זאת, כאשר מדובר באופציות המוחזקות אצל נאמן לפי סעיף 102, יש לבחון את היחס בין הוראות מס היציאה לבין משטר המס המיוחד החל עליהן. ככל שהאופציות נשארות בידי הנאמן, עצם אירוע המס הרעיוני אינו מחייב בהכרח פגיעה בהטבות סעיף 102. לעומת זאת, הוצאתן מהנאמן או מכירתן בפועל במועד העזיבה עלולות לפגוע בהטבות המס ולהוביל לחיוב בשיעורי מס גבוהים יותר, בהתאם לנסיבות.
תיק המסחר: למכור או להחזיק?
לנוכח מס היציאה וההשפעה האפשרית של החזקת תיק השקעות על הזיקות לישראל, כדאי לבחון מראש אם למכור את התיק בפועל, להמשיך להחזיק בו או להסדיר את חבות המס באופן אחר. ההחלטה אינה רק החלטת מס: היא תלויה גם בשווי התיק, ברווחים הגלומים בו, בציפיות לגבי שווי ניירות הערך ובצורך בנזילות.
כיום מקובל מאוד להחזיק חשבון מסחר גם אצל ברוקר זר. חשוב להבהיר כי עצם העובדה שהחשבון מוחזק אצל ברוקר ישראלי או זר אינה משנה את תחולת הוראות המס על תושב ישראל. זהות הברוקר עשויה להשפיע על בחינת הזיקות, אך אינה קובעת לבדה את התושבות או את חבות המס.
עם זאת, לזהות הברוקר יש משמעות מעשית. כאשר החשבון מנוהל אצל ברוקר ישראלי, ייתכן שבעת המכירה ינוכה מס על מלוא הרווח, מבלי שיובא בחשבון הפיצול הליניארי הנובע ממס היציאה. במקרה כזה ייתכן שיהיה כדאי לפנות להחזר מס, או לנסות להסדיר את הניכוי עוד לפני המכירה. לעומת זאת, ברוקר זר עשוי שלא לנכות מס ישראלי כלל, אך אין בכך כדי לבטל את חובת הדיווח והתשלום החלה על בעל החשבון בישראל, ככל שהיא קיימת.
לכן חשוב להכיר את החובות הללו, כדי להימנע מצד אחד מאי־דיווח, ומצד שני מתשלום מס עודף או מכפל מס. שיקול נוסף הוא האפשרות להעביר כספים למדינת היעד: לעיתים הדבר יהיה פשוט יותר כאשר הכספים כבר מוחזקים מחוץ לישראל. גם להוצאת כספים או להעברת תיק השקעות מישראל עשויות להיות השלכות דיווח, שיש לבחון לפי נסיבות המקרה.
האופציות: לא רק שווי המניה קובע
אופציות ומניות חסומות הן רכיב בתגמול העובד, המאפשר לו ליהנות מעליית שווי החברה. תגמולים אלה מוענקים לעיתים קרובות במסגרת סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, אשר עשוי להקנות יתרונות מס משמעותיים לעומת רכיבי שכר אחרים. במסלול רווח הון, ובכפוף לתנאים, היתרונות כוללים דחיית מועד החיוב במס ושיעור מס של 25% על הרכיב הזכאי לכך, במקום מס שולי החל על הכנסת עבודה.
רילוקיישן עשוי להשפיע באופן מהותי על המיסוי של האופציות. בין היתר, יש לבחון את התקופות שבהן בוצעה העבודה בישראל ובחו"ל ביחס להבשלת האופציות. בהתאם לנסיבות ולכללים החלים, חלק מההכנסה עשוי להיות מיוחס לעבודה מחוץ לישראל, ולכך יכולה להיות השפעה לטובה או לרעה על שיעור המס הכולל שישלם העובד.
עניין נוסף הוא עצם המשך ההחזקה באופציות. עזיבת מקום העבודה במסגרת הרילוקיישן עלולה להביא לביטול אופציות שטרם הבשילו, ולעיתים תחייב מימוש של אופציות שהבשילו בתוך פרק זמן מוגבל כדי שלא יפקעו. מימוש כזה עשוי לדרוש מהעובד להוציא כסף מכיסו, גם אם עדיין לא מכר את המניות. לכן, לצד שאלת המס, חשוב לבדוק גם את תנאי תוכנית האופציות ואת מועדי ההבשלה והמימוש.
מעל הכל, מיסוי האופציות שונה ממדינה למדינה. ייתכן שמדינת היעד תמסה את האופציות במועד אחר מזה שבו חל החיוב בישראל, או תייחס את ההכנסה לתקופת עבודה אחרת. פערים אלה, יחד עם סעיף מס היציאה הרעיוני, עלולים ליצור קושי בקבלת זיכוי ממס זר ואף חשיפה לכפל מס.
תכנון מקדים מצמצם חשיפות
ניתן לראות כי ברילוקיישן משתלבים שיקולי מס עם שיקולי השקעה: שווי תיק המסחר, הרווחים הגלומים בו, מחיר המימוש של האופציות והצפי לשינוי בשווי המניות. החלטה שנראית נכונה מבחינת ההשקעה עשויה להוביל לתוצאת מס לא רצויה, ולהפך. לכן כדאי לבחון את הדברים עוד לפני המעבר, ולהתייעץ הן עם יועץ מס בישראל והן עם יועץ במדינת היעד, כדי להבין את האפשרויות ולצמצם חשיפות מס מיותרות.
ליאור גל הוא עו"ד ורו"ח. שימש בעברו במספר תפקידים ברשות המיסים, בין היתר במחלקת שינויי מבנה ובמחלקת מיסוי שוק ההון, ולאחר מכן כעו"ד במחלקת המיסים במשרד עורכי דין מהמובילים בישראל. לתכנים נוספים ניתן לבקר באתר המשרד
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
