בעבר, השווקים המתפתחים היו מזוהים עם מכרות נחושת, נפט ועבודה זולה.
בשנת 2026, הטירוף סביב הבינה המלאכותית משנה לחלוטין את כללי המשחק, הבורסות של טייוואן ודרום קוריאה עוקפות מעצמות ענק כמו בריטניה וקנדה.
מי רוכב על הגל ומי נשאר מאחור? בכתבה הזאת נצלול אל מפת השווקים של העולם.
מרכז הכובד הכלכלי נודד מזרחה
במשך עשורים, המושג שווקים מתפתחים העלה בדמיונם של משקיעים תמונות של מכרות נחושת בצ'ילה, שדות נפט בברזיל או פסי ייצור של טקסטיל זול. אך השנה מסמנת רעידת אדמה של ממש בשווקים הפיננסיים, הטירוף העולמי סביב בינה מלאכותית העביר את מרכז הכובד של הכלכלה העולמית למדינות הללו, ולא בגלל משאבי הטבע שלהן, אלא בזכות השליטה המוחלטת שלהן בחומרה ובטכנולוגיה המתקדמת ביותר על פני כדור הארץ.
בשנה האחרונה אנו עדים לטלטלה משמעותית במפת שווי השוק העולמית, כאשר מרכז הכובד הכלכלי נודד בנחישות מאירופה וצפון אמריקה לעבר המזרח הרחוק.
הזינוק האדיר בתחומי הבינה המלאכותית והביקוש חסר התקדים לשבבים הפכו את הבורסות בטייוואן ובדרום קוריאה למוקדי צמיחה פנומנליים, שהצליחו להותיר מאחור שווקים ותיקים ומבוססים כמו בריטניה וקנדה.
המהפך המבני של השווקים המתפתחים
בעבר, עולם ההשקעות התייחס לשווקים מתפתחים כאל משחק מסוכן מובהק.
הכלל היה פשוט, כשהכלכלה העולמית צמחה ומחירי הסחורות (נפט, נחושת, חקלאות) עלו, השווקים הללו זינקו.
כשהגיעה האטה גלובלית, הם היו הראשונים לספוג את המכה.
המדינות הללו נתפסו בעיקר כספקיות של חומרי גלם זולים או כשכבת הייצור הפשוטה של המערב, תוך תלות מוחלטת בביקושים של המדינות העשירות.
אולם, בעשורים האחרונים התחולל ובפרט בשנים האחרונות מתחת לפני השטח התבצע שינוי מבני דרמטי ששינה לחלוטין את חוקי המשחק.
המסע של השווקים האסייתים
מה שהתחיל כהעתקת פסי ייצור פשוטים, הפך לתוכנית אסטרטגית מסיבית של השקעות עתק בחינוך, הנדסה, ותשתיות טכנולוגיות מתקדמות (במיוחד במזרח אסיה).
מדינות אלו לא הסתפקו בלהיות הידיים העובדות של העולם, אלא שאפו להפוך למוח מאחורי התעשייה.
ההשקעות הללו הובילו להקמת מערכות אקולוגיות תעשייתיות ייחודיות.
מדובר ברשתות מורכבות של ספקים, מהנדסים, מעבדות ומפעלי ענק היושבים פיזית באותם אזורים גיאוגרפיים.
היתרון לגודל והסינרגיה שנוצרו שם הגיעו לרמת יעילות ומומחיות כזו, שכיום כמעט בלתי אפשרי לשכפל אותם במקום אחר בעולם.
לא מבחינת עלות, לא מבחינת מהירות ולא מבחינת ידע מקצועי.
מקבלני ביצוע לצוואר בקבוק גלובלי
התוצאה הישירה של תהליך זה היא מהפך דרמטי במאזן הכוחות הגלובלי, במסגרתו התלות הכלכלית התהפכה לחלוטין.
מדינות אלו הפכו מקבלניות משנה זמניות הניתנות להחלפה, לבעלות מונופול טכנולוגי קריטי שאי אפשר בלעדיו.
כיום, קיימת תלות מערבית מוחלטת בשרשראות האספקה הללו, ענקיות הטכנולוגיה החזקות בעולם, ובהן אפל (AAPL), אנבידיה (NVDA) ומיקרוסופט (MSFT), נשענות באופן מלא על יכולות הייצור, הדיוק והפיתוח של חברות הענק במזרח אסיה.
הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא ענקית השבבים הטיוואנית TSMC (סימול: TSM), לצד יצרניות הסוללות ורכיבי האלקטרוניקה המתקדמים בסין ובדרום קוריאה, שהפכו ללב הפועם של עולם הטכנולוגיה המודרני.
אילו שווקים זינקו ואילו נשארו במקום?
טייוואן עוקפת מעצמות ותיקות
שוק המניות של טייוואן רשם הישג היסטורי כאשר שווי השוק הכולל של החברות הרשומות בו זינק ביותר מ-39% מתחילת שנת 2026, והגיע לרמת שיא של 4.47 טריליון דולר.
נתון זה אפשר לבורסה הטייוואנית לעקוף את שוק המניות של קנדה, ששווי השוק שלו עומד על כ-4.44 טריליון דולר לאחר עלייה מתונה של כ-5% בלבד באותה תקופה.
קודם לכן, הצליחה טייוואן לעקוף גם את הבורסה של בריטניה, ששווי השוק שלה נע סביב 4.1 טריליון דולר.
הדומיננטיות של השוק הטייוואני נשענת במידה רבה על חברת (TSMC (TSM, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, ששווי השוק שלה לבדו נושק ל-1.8 טריליון דולר ומהווה כ-45% מכלל מדד ה-TAIEX.
בסיכום שנתי, השוק הטייוואני רשם זינוק מטאורי של 150%, שהוסיף לשוויו כ-2.7 טריליון דולר תוך שנה אחת בלבד.
דרום קוריאה בנסיקה דומה
במקביל לטייוואן, גם השוק הדרום קוריאני שובר שיאים ומציג עוצמה טכנולוגית מרשימה.
שווי השוק של הבורסה בסיאול הגיע ל-4.1 טריליון דולר, ובמהלך החודש האחרון היא הצליחה לעקוף את בריטניה בדירוג העולמי.
כעת, דרום קוריאה נמצאת במסלול ישיר לעקיפת שוק המניות הקנדי כבר במהלך החודש הקרוב.
העליות החדות במניות SAMSUNG (סימול: SSNLF) ו-SK Hynix (סימול:000660), המובילות את תחום רכיבי הזיכרון, היו הקטר המרכזי מאחורי מגמה זו.
שני השווקים האסיאתיים יחד, טייוואן ודרום קוריאה, הוסיפו לשווים המשותף כ-4.6 טריליון דולר בשנה האחרונה, מה שממחיש את עוצמת הריכוזיות הטכנולוגית באזור.
הכוכב העולה: SK Hynix וצוואר הבקבוק של ה-AI
אם מחפשים את הדוגמה המובהקת ביותר לעוצמה הזו, צריך להסתכל על הביצועים המדהימים של חברת SK Hynix הדרום-קוריאנית.
ענקית שבבי הזיכרון נמצאת בנקודת ציון היסטורית, כשהיא נושקת לערכי שווי שוק פנומנליים בעקבות הזינוק הבלתי נתפס בביקושים לשבבי HBM.
שבבים אלו מהווים את צוואר הבקבוק הקריטי ביותר בארכיטקטורת הבינה המלאכותית.
בלעדיהם, המעבדים הגרפיים החזקים של Nvidia פשוט לא מסוגלים לעבד נתונים במהירות הנתרשת. ההצלחה של SK Hynix מוכיחה שהכוח האמיתי של עולם ה-AI נמצא אצל הספקיות הבלעדיות בשווקים המתפתחים, שמכתיבות את קצב ההתקדמות של ענקיות הטק של וול סטריט.
מעבר לסיליקון
הסיפור הגדול של השווקים הללו אינו מסתכם בשבב בודד, אלא בשרשרת אספקה רחבה ועמוקה.
בטאיוואן, למשל, לא מדובר רק בענקית הייצור TSMC, אלא ברשת שלמה של חברות קטנות ובינוניות המספקות פתרונות מארזים מתקדמים, פתרונות קירור נוזלי מורכבים לשרתי ענק, ורכיבים אלקטרוניים ייעודיים.
המגמה העתידית מראה שהתלות הכלכלית של העולם במערכת הזו רק תעמיק, ככל שתעשיית ה-AI תעבור משלב האימון של מודלים, לשלב ההסקה.
כלומר, הטמעת ה-AI בכל מכשיר קצה, סמארטפון ומכונית בעולם.
השבבים הם הנפט החדש
הסיבה המרכזית לנסיקה האסיאתית היא הביקוש העולמי העצום לשבבים מתקדמים עבור שרתי AI וענקיות כמו (Nvidia (NVDA.
בעוד טייוואן מובילה את תחום הייצור באמצעות TSMC, דרום קוריאה שולטת בשוק רכיבי הזיכרון המתקדמים (HBM ו-DRAM).
מדובר בשווקים טכנולוגים המונעים על ידי מספר מצומצם של חברות דומיננטיות, בניגוד למדדים המגוונים יותר באירופה ובשאר העולם המבוססים על פיננסים ותעשייה מסורתית.
השבבים הפכו לנפט החדש, ועל אף שהכלכלות של טייוואן וקוריאה קטנות משמעותית מזו של בריטניה מבחינת תמ"ג, שווקי ההון שלהן מנצחים בזכות התמחות גבוהה במגזרים הצומחים ביותר בעולם.
ומנגד, המציאות הגיאופוליטית עם סין וצפון קוריאה
המורכבות הגיאופוליטית בין סין לטיוואן היא פצצה מתקתקת במערכת הבינלאומית.
הממשל בבייג'ינג רואה בטייוואן מחוז מורד וחלק בלתי נפרד מחזון סין האחת, ומצהיר פעם אחר פעם על שאיפתו להשיג שליטה מלאה באי, אם בדרכי שלום ואם באמצעות פלישה צבאית בכוח.
מנגד, טייוואן מתפקדת כדמוקרטיה עצמאית, משגשגת וליברלית עם זהות לאומית נפרדת, הזוכה לתמיכה ביטחונית וכלכלית משמעותית מצד ארצות הברית והמערב.
אם סין אכן תחליט לפלוש לטייוואן, ההשלכות הכלכליות יהיו רעידת אדמה גלובלית, שהמוקד שלה הוא שוק השבבים:
פלישה סינית ומצור על טייוואן ישביתו לחלוטין את הכלכלה המקומית וישתקו את חברת TSMC, מה שיוביל לקריסה טוטאלית של שרשראות האספקה הגלובליות בשל עצירת אספקתם של מעל 90% מהשבבים המתקדמים בעולם, המהווים את החמצן של תעשיות הבינה המלאכותית, המחשוב, הרכב והביטחון.
4 צפייה בגלריה
תרגיל של צבא סין ליד טייוואן
(צילום: AFP PHOTO / China's People's Liberation Army (PLA))
גם בדרום קוריאה יש מציאות גיאופוליטית בעייתית עם יריבתה צפון קוריאה.
המדינות נותרות במצב מלחמה רשמי מאז שנות ה-50, מתודלקת בעקביות על ידי איומי הגרעין והטילים של צפון קוריאה.
עימות פעיל כזה יכה בבורסה של סיאול בעוצמה חסרת תקדים, ויגרום לפחד המוני ועצירת מסחר, בריחת הון זר שתביא לפיחות חד ומבוהל במטבע המקומי (מטבע הוון), והשבתה אנושה של ענקיות טכנולוגיה כמו סמסונג ו-SK Hynix שכאמור שולטות בשוק שבבי הזיכרון העולמי, מה שיגרור שרשרת קריסות של מניות טכנולוגיה בעולם כולו.
השחקנית הותיקה באסיה, הודו
הודו צועדת בבטחה לעבר הפיכתה לכלכלה של 5 טריליון דולר, מונעת על ידי שילוב עוצמתי בין מדיניות ממשלתית אגרסיבית לאוכלוסייה צעירה וטכנולוגית.
בחזית המהפכה הזו עומד סקטור הפינטק, שנתמך בתשתית ה-UPI הלאומית והפך את המדינה למובילה עולמית בתשלומים דיגיטליים, עם אלפי חברות פעילות, שכרגע מוערך בעד 148 מילארד דולר ופוטנציאל צמיחה של עד 600 מיליארד דולר בשנת 2030.
בשנים הקרובות. במקביל לזינוק הדיגיטלי הווירטואלי, הודו מבססת את עצמה כמרכז ייצור גלובלי דרך השקעות עתק בתחומי החומרה, האלקטרוניקה והשבבים בשיתוף ענקיות כמו מייקרון (MU), מה שמנתק אותה בהדרגה מהתלות ההיסטורית ביבוא ומעצב מחדש את שרשראות האספקה העולמיות.
לצד המהפכה הטכנולוגית, המדינה משקיעה משאבים חסרי תקדים בתשתיות פיזיות ובריבונות אסטרטגית, נכון לשנת 2026, הודו ניצבת במקום השלישי בעולם בקיבולת אנרגיה מתחדשת, כ-283 ג'יגה-וואט, והיא צופה להגיע עד 2023 לכמות של 500GW, בהובלת חברת Adani Green Energy Ltd.
בנוסף אנו עדים לצמיחה מעריכית בשוק הרכבים החשמליים בהובלת מותגים מקומיים כמו Tata Motors, Ola Electric ו-Ather Energy, שווי השוק של הסקטור צמח ל54 מיליארד דולר ב2025 ועם צפי של עד 191 מיליארד דולר ב2032.
ומעל הכל, בינה מלאכותית עשויה להוסיף יותר מ־500 מיליארד דולר לכלכלה ההודית עד שנת 2030 ולהפוך את הודו לאחת ממעצמות ה-AI הגדולות בעולם.
הודו נהנית משילוב של כוח אדם טכנולוגי עצום, השקעות ממשלתיות בדיגיטציה ועלויות עבודה נמוכות יחסית, מה שממקם אותה בעמדה חזקה ליהנות ממהפכת ה-AI בתחומים כמו בנקאות, בריאות, תעשייה וענן.
לצד זאת, רבות מהחברות בהודו עדיין מתקשות לעבור מפיילוטים לשימוש רחב ב-AI, ולכן המדינה תצטרך להשקיע משמעותית בתשתיות דאטה, מחשוב והכשרת עובדים כדי לממש את הפוטנציאל הכלכלי העצום.
אז על איזה שחקניות נוספות בעולם השבבים שווה לשים את העין?
ChipMOS TECHNOLOGIES
סימול: IMOS, מחברות השירותים המובילות בעולם בתחום ההרכבה, בדיקה ואריזה של שבבים.
החברה, שבסיסה בטיוואן, מהווה חוליה קריטית בשרשרת האספקה העולמית ומתמחה בעיקר בבדיקות ובאריזות מתקדמות של שבבי זיכרון ורכיבי הנעה למסכים.
בזכות הגאות העולמית בתחומי ה-AI, תשתיות הדאטה-סנטרים והביקוש הגובר לחומרה מתקדמת, המניה נהנית מסנטימנט חיובי חזק ומציגה צמיחה מרשימה בהכנסות.
החברה נסחרת במקביל גם בבורסה של טיוואן (TWSE: 8150), ומעוררת עניין רב בקרב משקיעים המחפשים חשיפה לשלבים המאוחרים והחיוניים של ייצור השבבים מעבר לענקיות המוכרות כמו TSMC.
MediaTek
סימול: 2454.TW היא חברת תכנון השבבים הגדולה ביותר בטייוואן ומהמובילות בעולם, המהווה את המתחרה הישירה והעיקרית של קוואלקום האמריקאית.
החברה שולטת ביד רמה בשוק השבבים לטלפונים סלולריים, בעיקר בזכות סדרת מעבדי ה-Dimensity שלה, המניעה מיליוני מכשירי אנדרואיד ומכשירי ביניים ברחבי הגלובוס.
מעבר לדומיננטיות שלה בסמארטפונים, מדיה-טק חווה בשנים האחרונות מנועי צמיחה חדשים ומרתקים, היא חודרת בעוצמה לתחום הרכב האוטונומי ומערכות המידע לרכב, מרחיבה את אחיזתה בשוק ה-IoT (האינטרנט של הדברים), ומפתחת פתרונות Edge AI מתקדמים המאפשרים עיבוד בינה מלאכותית ישירות על גבי מכשירי הקצה ללא תלות בענן.
ASE Technology Holding
סימול: ASX היא ענקית טכנולוגיה טייוואנית, ומחזיקה בתואר החברה הגדולה בעולם לשירותי אריזה ובדיקה של חצי מוליכים (OSAT).
כחלק בלתי נפרד מהאקוסיסטם של תעשיית השבבים בטייוואן, החברה נהנית מקשר הדוק וצמיחה מקבילה לענקית הייצור TSMC, כאשר היא מהווה את שלב קריטי בשרשרת האספקה.
העניין המרכזי ב-ASE כיום נובע מהדומיננטיות שלה בתחום האריזות המתקדמות עם הזינוק בדרישה ליישומי AI, היכולת של החברה לארוז ולחבר בדיוק מיקרוסקופי שבבי זיכרון מהירים (HBM) לצד מעבדים גרפיים חזקים הפכה אותה לצוואר בקבוק חיוני ולמנוע צמיחה אדיר עבורה בוול סטריט.
המערב מול המזרח: יציבות מסורתית מול תנודתיות טכנולוגית
קנדה: יציבות מול סחורות ואנרגיה
מדד ה-S&P/TSX Composite הקנדי נסחר סביב רמות של 33,600 נקודות, לאחר שרשם עלייה מרשימה של כ-28% בשנת 2025.
עם זאת, מתחילת 2026 הקצב הואט לעלייה של כ-5% בלבד, מה שהוביל לאובדן הבכורה לטייוואן.
השוק הקנדי נשען בעיקר על סקטורים מסורתיים כמו אנרגיה, כרייה ובנקים, הנהנים ממחירי סחורות גבוהים ומהמצב הגיאופוליטי העולמי.
למרות הצמיחה המתונה, השוק הקנדי נחשב לאטרקטיבי עבור משקיעים המחפשים גיוון ודיבידנדים יציבים, והוא פחות חשוף לתנודתיות הקיצונית של ענף הטכנולוגיה.
התחזיות להמשך 2026 צופות עלייה נוספת של 5% עד 10%, בתמיכת מדיניות מוניטרית מקלה והוצאות ממשלתיות.
בריטניה: מדד ה-FTSE 100 והדירוג המשתנה
בורסת לונדון ירדה בדירוג העולמי לאחר שנעקפה על ידי דרום קוריאה, כאשר מדד ה-FTSE 100 נסחר בטווח של 10,200 עד 10,400 נקודות.
לאחר ששבר את רף ה-10,000 נקודות לראשונה בתחילת 2026, המדד חווה תיקון מסוים מרמת השיא שלו.
השוק הבריטי מתאפיין בחברות ענק בתחומי האנרגיה, לצד תאגידי כרייה, בנקים ותרופות. עוצמתו של השוק הבריטי טמונה בשיעורי דיבידנד גבוהים במיוחד, עם תשואה צפויה של כ-3.3% ב-2026, ובמכפילי רווח נמוכים יחסית ההופכים אותו לזול ונוח בהשוואה למדדים אמריקאיים או טכנולוגיים.
עם זאת, המחסור בחדשנות טכנולוגית בולטת גורם לו לפגר אחר השווקים שרוכבים על גל ה-AI.
ניתן לראות את התשואות של טייוואן ודרום קוריאה (כחול וכתום בהתאמה), לעומת התשואות של קנדה, בריטניה וארצות הברית (ירוק, צהוב וסגול בהתאמה) במדדים המובילים.
מדוע המערב מאחר בהשוואה למזרח?
הפער הדרמטי בביצועים נובע בראש ובראשונה מהרכב המדדים.
בעוד שוקי טייוואן וקוריאה הם חשיפה כמעט טהורה לתחום השבבים והבינה המלאכותית, השווקים בקנדה ובבריטניה מורכבים מתעשיות מסורתיות ושמרניות.
זרימת הכסף הגלובלית רודפת אחרי צמיחה מהירה וטכנולוגיית המחר, מה שמותיר את הסקטורים השמרניים מאחור במונחי שווי שוק זמניים.
השינויים הללו משקפים את המעבר של העולם לכלכלה מבוססת בינה מלאכותית, שבה השבב הוא חומר הגלם והמשאב החשוב ביותר.
טייוואן ודרום קוריאה מיצבו את עצמן כספקיות התשתית של המהפכה הזו, בעוד הודו בונה את עצמה כענקית הייצור והצמיחה הבאה.
לסיכום
עבור המשקיע הבוחן את מפת השווקים ב-2026, המסקנה ברורה, בעוד אסיה והשווקים המתפתחים מציעים את פוטנציאל הצמיחה המטאורי והחשיפה לטכנולוגיית העתיד, השווקים המסורתיים במערב (כמו קנדה ובריטניה) מספקים את העוגן הדרוש של יציבות, הגנה מתנודתיות ותזרים מזומנים פסיבי באמצעות דיבידנדים.
שילוב מושכל ומאוזן בין השווקים הללו הוא המפתח לניצול המגמות העולמיות החדשות תוך ניהול סיכונים אחראי.
גיא נתן, מנכ"ל ומייסד של גיא נתן בע"מ, מנהל קרן הגידור Valley, כותב פיננסי ב־Ynet Capital, עיתון "בשבע" ואתר ספונסר, מרצה ומנחה פודקאסט "מפת החום", פאנליסט כלכלה שבועי בערוץ הכלכלה (10) תוכנית "תל אביב – ניו יורק" ואורח קבוע בתוכנית "היום שהיה" בערוץ 13
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
