אחת הטענות השכיחות ביותר בקרב משפחות בישראל היא שהן "לא מצליחות לגמור את החודש". ואכן, יוקר המחיה בישראל גבוה – זו עובדה. עם זאת, בכל הקשור לחיסכון, המציאות מורכבת יותר. במקרים רבים, אותן משפחות טוענות שאינן מצליחות לחסוך בכלל – אך בפועל, הן כן חוסכות, לפעמים בלי להיות מודעות לכך.
אז מהו בעצם חיסכון בישראל? הנה שלושה אפיקים עיקריים:
קרן פנסיה – חיסכון חובה
לכל עובד שכיר במדינה מופרשים כספים לפנסיה: 6% מהשכר ברוטו יוצאים מהעובד, ואליהם מתווספים עוד 6.5% מהמעסיק לתגמולים, ועוד 8.33% לפיצויים. הפיצויים אמנם ניתנים למשיכה במצבים מסוימים, אך עדיף שלא לגעת בהם.
בשורה התחתונה, כל מי שמועסק באופן מסודר חוסך בפועל כ־19%–22% מהשכר החודשי, שמושקעים בשוק ההון בשילוב אג"ח מיועדות. זהו חיסכון לכל דבר – מהותי, עקבי ומשמעותי.
דירה למגורים – חיסכון באמצעות משכנתא
עבור רוב הישראלים, רכישת דירה נתפסת כהכרח – גם אם לא כהשקעה ישירה. רבים רואים בשכירות "זריקת כסף לפח", ולכן בוחרים לרכוש דירה, גם במחיר של התחייבות כבדה לטווח ארוך.
בין אם אתם רואים את זה כהשקעה, ובין אם כצורך מטעמי נוחות, ובין אם רואים כהכרח - רכישת דירות מגורים היא מהלך של הפרשה לחסכון מדי חודש.
מעבר לעובדה שנעלתם הון עצמי בתחילת הדרך, שהוא חסכון הסטורי שלכם, אתם לוקחים הלוואת משכנתא אותה אתם מכסים מדי חודש.
כלומר, אתם מפרישים כסף מדי חודש לצורך "נעילה בבלוקים". המשמעות היא שאתם מגדילים את החסכון שלכם מדי חודש לפי גובה המשכנתא (בתרחיש של מתאם מלא) מה שבדרך כלל בארץ יהיה סביב ה-30-40 אחוז מההכנסה נטו של הבית.
קרן השתלמות – חיסכון נוסף לשכירים נבחרים
עובדי מדינה, מורים, ועובדי צווארון לבן רבים נהנים מהטבה נוספת: קרן השתלמות. העובד מפריש 2.5% מהשכר, והמעסיק מוסיף 7.5% נוספים – מה שמביא לחיסכון של 10% מהשכר, מעבר לשכר הרגיל. מדובר בחיסכון פטור ממס רווחי הון, שמהווה כרית ביטחון או מקור הון זמין לטווח בינוני.
המשמעות: החיסכון קיים – השאלה איפה
אם נחבר את שלושת האפיקים הללו, נגלה שהתא המשפחתי הממוצע בישראל חוסך בפועל בין 60% ל־70% מהשכר החודשי – נתון מהגבוהים בעולם. זה קורה גם אם התזרים השוטף לא מותיר הרבה כסף נזיל.
אז מדוע בכל זאת התחושה היא שאין חיסכון? כי רובו נעול – בנדל"ן, בפנסיה או בקרן השתלמות. זה חיסכון, אך לא תמיד תזרימי ונגיש.
למה בעצם אנחנו חוסכים?
יש שלוש מטרות עיקריות לחיסכון:
1. שימוש עתידי מתוכנן – חופשה, שיפוץ, החלפת רכב.
2. שימוש עתידי לא מתוכנן – משבר בריאותי, פיטורין או מקרה חירום.
3. ירושה או יצירת הון לדור הבא
בפועל, רבים שמים את עיקר הדגש דווקא על ירושה – דירה לילדים.
קרן השתלמות משמשת במקרים רבים למקרי חירום, שימוש עתידי לא מתוכנן.
ובאר לסעיף האחרון של שימוש עתידי מתוכנן, בגלל שישראלים רבים בוחרים לשים 35-40 אחוז מהנטו החודשי שלו על דירה שמטרתה העיקרית הירושה אומר שצורך עתידי מתוכנן הוא בעדיפות נמוכה יותר אצלו. ואיך מה לעשות, החיים מלאים בתיעדופים. התשואה הממוצעת על שכירות בישראל היא סביב 2.5%. במונחים כלכליים, מדובר בתשואה נמוכה מאוד – בוודאי בהשוואה לשוק ההון. אך גם כאן, הציבור בוחר לרוב בנדל"ן – לא רק לצורכי מגורים, אלא גם כהשקעה ארוכת טווח. זו השקעה שמחליפה חיסכון נזיל – ולעיתים על חשבונו.
הישראלים חוסכים – והרבה. אבל רוב החיסכון נעול ולא נגיש. הבעיה אינה העדר חיסכון, אלא העדר חיסכון תזרימי. מי שמפנה את כל כספו לנדל"ן לא יכול לטעון שאין לו איך לחסוך. הכל עניין של תיעדוף.
סך הכל, מצבו של החוסך הישראלי הרבה יותר טוב ממה שחושבים. הבעיה היא לא בחוסר יכולת לחסוך, אלא בהקצאת החיסכון בין המטרות השונות. הישראלים חוסכים אבל מעדיפים לחסוך בנדל"ן על פני חסכון תזרימי גמיש.
בהשכלתו בוגר כלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן וניתוח מערכות מידע מהטכניון.
הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
