בכל פעם שמשמרות המפכה האיראניים משגרים כטב"ם או טיל לעבר מכילית נפט או בכל ציוץ חדש של טראמפ אנו עדים לתנודתיות הגסה של מחיר חבית הנפט. הכלכלה הגלובלית והמסחר הפכו לתנודתיים ומתוחכמים יותר בעידן שבו אלגורתמי מסחר יודעים לעבד מידע חדש בשברירי שנייה. אי הוודאות לגבי עתיד המיצר והניסיון לייצב את מחיר הנפט מצד הנשיא טראמפ וצוותו הכניסו את מחיר חבית הנפט למרכז החדשות והשיח הציבורי. עם זאת, המשבר האמיתי איננו מחיר הנפט.
נפט גולמי כשמו כן הוא, מהווה בסופו של דבר חומר גלם בלבד שממנו מייצרים את המוצרים שהתעשייה המודרנית צורכת – דלקים כמו בנזין, דיזל דלק סילוני ומוצרים נוספים. בעוד מחירי הנפט התייצבו בטווח יקר מעט אך לא מופרז לחלוטין של 80 עד 90 דולר לחבית וזאת באמצעות מאמצים עילאיים של הממשל האמריקאי וגורמים מחיר הדיזל שובר את שיא כל הזמנים. בחינת המשבר ע"י מעקב אחר מחירי הנפט עשוי להטעות, הוא רק חלק מהסיפור של עלות האנרגיה של כולנו והקשיים הכלליים בשרשרת האספקה התעשייתית.
נתון שממחיש זאת היטב הוא ה-Diesel Crack Spread – הפער בין מחיר הנפט הגולמי לבין מחיר הדיזל המזוקק, דהיינו המוצר הסופי שאנחנו צורכים בתחנות הדלק. בשגרה, עשוי הפער לעמוד על 15-10 דולר לחבית ואף פחות מכך. באוגוסט 2026, הפער שבר שיא והגיע לראשונה למעל 100$ כשבמקביל, חבית נפט עלתה רק 87-84 דולר. כלומר, הצרכן משלם לבית הזיקוק על תהליך הזיקוק יותר מהמחיר של הנפט הגולמי עצמו!
הפער בין מחיר הנפט הגולמי לבין מחיר הדיזל המזוקק
(Investing.com)
אז למה זה בעצם קורה?
הפער בהיצע הנפט נובע בראש ובראשונה לאור השיבושים החריפים של האיראניים במיצר הורמוז ושל החות'ים במיצר באב אל מנדב מייצרים חוסר בחומר הגלם. עם זאת, יש מאמץ גדול להקטין פער זה ע"י שחרור נפט מהמלאי האסטרטגי של מאגרי הענק האמריקאים והקטנת הצריכה מצד הסיניים. לכן, בפועל מחיר הנפט לא גבוה משמעותית. עם זאת, כשמשחררים ממאגרי החירום סוגי נפט שאינם מתאימים באותה מידה למערך הזיקוק הקיים, במדינה עצמה או במדינות הסמוכות, הכמות על הנייר היא לא בהכרח זו שניתן להפוך במהירות לדיזל, בנזין או לכל מוצר דלק אחר. לכן, הפער בין מחיר הנפט לבין מחיר הדלק עשוי להתרחב הרבה מעבר למה שהתרגלנו לראות. וכמו במשברים רבים, גם הפעם יש מי שמרוויח מהמחסור: בתי הזיקוק הגדולים בעולם נהנים מהביקוש הגובר לדלק במחירים גבוהים למול היצע מוגבל.
במקביל, חלק מבתי הזיקוק עצמם נפגעו או צמצמו פעילות, בין היתר ברוסיה על רקע מלחמתה באוקראינה. כך שלמעשה, שרשרת האספקה כולה נלחצת בעת ובעונה אחת.
כעת, החשש הוא שהשבתות המתוכננות בסתיו בבתי הזיקוק לשם תחזוקה מונעת יחריפו עוד יותר משבר זה.
חשוב להבין שהפגיעה בכיס של הצרכן הממוצע איננה נובעת ממחירי הדלקים בתחנות הדלק בלבד, דיזל הוא מוצר מרכזי שמניע את כל התעשייה המודרנית. משאיות, ספינות, ציוד חקלאי, מכונות בנייה וכלים כבדים במכרות פועלים על דיזל. כאשר מחיר הדיזל מזנק, העלות העודפת אינה נשארת אצל בית הזיקוק או חברת ההובלה. היא מחלחלת למחיר של עפרות, מתכות, מזון וחומרי בנייה, ובקצה – למוצרים שכולנו קונים. זה אומר, שכנראה לצערנו, כולנו נרגיש בקרוב בבואו של גל אינפלציה (עליית מחירים כללית) נוסף.
לכל אלה צריך להוסיף את תמונת הביקושים. בשנים האחרונות גדל בחדות הצורך במתכות קריטיות כמו נחושת, ליתיום וקובלט, בין היתר, לאור ההשקעות האדירות בדאטה סנטרים, שבבי AI, חשמול, סוללות ואגירת אנרגיה. אלא שאת ההיצע לא ניתן להגדיל באותו הקצב - הקמת מכרה חדש, למשל, עשויה לארוך עשור ויותר. הקמת בית זיקוק חדש גם היא תמשך לפחות 5 שנים. למעשה לא ניתן להשפיע על פן ההיצע בהקשרי תפוקה תעשייתית באופן מיידי. וכשהיחס בין הביקוש להיצע הדוק כל כך, עלייה במחיר הדיזל מגדילה בתורה את עלויות הכרייה, העיבוד והשינוע, וכל תקלה במכרה או בבית זיקוק עלולה להוסיף לחץ על המחירים ולהתגלגל בסופו של דבר גם לצרכנים.
הנה אפוא "סערה מושלמת": מצד אחד, שיבושים גיאופוליטיים ולוגיסטיים שמקשים על הובלת חומרי גלם ודלקים; מצד שני, ביקושים צומחים לתשתיות, אנרגיה ומתכות. בתווך נמצאת תשתית תעשייתית מוגבלת – בתי זיקוק, נמלים, ספינות, מסילות, משאיות ומכרות - שאי אפשר להרחיב בן לילה.
אם כך, מה בכל זאת ניתן לעשות?
הדרך היחידה להשפיע באופן מיידי על היצע המוצרים שמחסור הינה להגדיל את תפוקות המפעלים ע"י ייעול והפחתת תקלות משביתות. מהפכת הבינה המלאכותית אומנם יוצרת לחץ ביקושים לאור הצורך לייצר מיליוני שבבים בזמן קצר אך היא גם הפתרון. מפעלים, בתי זיקוק ומכרות פועלים בנצילות נמוכה שיכולה להגיע לעיתים אף ל-40% בלבד מהפוטנציאל. מעבר מתעשייה ישנה לתעשייה חדשה (תעשייה 4.0) אפשרית באמצעות דיגיטליזציה של המידע הייצורי ושילוב מודלי בינה מלאכותית שיתריעו מבעוד מועד לגבי תקלה שמתפתחת ויאפשרו להגדיל משמעותית את זמינות המכונות לספק את הסחורה הנדרשת לעולם כולו בעת הזו.
רז רודיטי הוא מייסד ומנכ"ל רייזור לאבס
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
