מאז שאוניברסיטת ייל (Yale) חשפה את אסטרטגיית ההשקעות שלה והציגה לראשונה את קטגוריית "הנכסים הלא-מסורתיים", מה שכונה לימים השקעות אלטרנטיביות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש. התפתחותם של תחומי השקעה חדשים לצד הנגשתם של אפיקי השקעה עבור משקיעים פרטיים – לאחר שנים שנשלטו כמעט בלעדית בידי גופים מוסדיים – חוללה שינוי עמוק ורחב היקף. המודל הזה סלל את הדרך גם לשינוי בתחומים שנחשבו 'מסורתיים': הם אמנם נותרו יציבים ושמרניים בבסיסם, אך עברו במקביל התחדשות ופתיחות לכיוונים חדשים.
דוגמה בולטת לכך היא עולם התשתיות: אם בעבר זוהה התחום בעיקר עם גשרים, נמלים ושדות תעופה, הרי שכיום הוא כולל רבדים חדשניים ורב-ממדיים – אנרגיה מתחדשת, תחבורה חכמה, מרכזי נתונים, סיבים אופטיים, בינה מלאכותית ועוד. בהינתן שאלו הם מגמות ליבה שמניעות את הכלכלה העולמית קדימה – התשתיות הן המסילה שעליה היא דוהרת.

העולם דוהר לפיתוח תשתיות אנרגיה – שזוללות הון וצמאות למימון

מהפכת הבינה המלאכותית ,(AI) למשל, נשענת על מצע תשתיתי עצום. כדי שמודלי הענק ימשיכו לפעול בקנה מידה עולמי, נדרשת הקמה מואצת של תשתיות – דאטה סנטרים, מתקני קירור ומקורות אנרגיה עצומים. מדובר בטכנולוגיה זוללת אנרגיה בהיקפים שלא נראו כמותם. לפי תחזית הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA), מרכזי נתונים לבדם עשויים לצרוך עד סוף העשור כ-9% מצריכת החשמל בארה"ב – נתון שממחיש את גודל האתגר.
אבל חשוב להבין: ה-AI הוא רק חלק אחד בתוך תמונה רחבה הרבה יותר. למעשה, כל מגזר – מתעשייה מסורתית ועד דיגיטציה מתקדמת – תלוי היום בתשתיות. הקמה ושדרוג של תשתיות הפכו לאבן יסוד של הצמיחה העולמית והמענה בהתמודדות עם המגמות שמעצבות את חיינו: גידול אוכלוסייה, אורבניזציה, דיגיטציה ועמידה ביעדים סביבתיים-חברתיים.
בהתאם לכך, ההגדרה המתרחבת של עולם התשתיות יצרה שוק עמוק ורווי הזדמנויות, שבו פעלו עד לא מזמן בעיקר ממשלות, גופים מוסדיים ותאגידי ענק. בשנים האחרונות חל שינוי גם בצד הביקוש: קרנות פנסיה, חברות ביטוח ומשקיעי הון פרטי (private wealth) מקצים חלק הולך וגדל מהונם לתשתיות, בזכות היכולת לייצר יציבות תזרימית ולהתאים לאופק השקעה ארוך-טווח.
לפי ,Global Infrastructure Outlook עד 2040 יידרשו השקעות מצטברות של למעלה מ-50 טריליון דולר כדי לעמוד בקצב הביקוש – מצרכים בסיסיים כמו מים, חשמל ותחבורה, ועד לשדרוג רשתות אינטרנט ותחבורה מתקדמות. בקצב הנוכחי ייווצר פער מימוני של עשרות טריליוני דולרים. מדובר באתגר עצום, אך גם בהזדמנות היסטורית.
3 צפייה בגלריה
היקף השקעות רצוי מול מצוי בעולם התשתיות הגלובליות
היקף השקעות רצוי מול מצוי בעולם התשתיות הגלובליות
היקף השקעות רצוי מול מצוי בעולם התשתיות הגלובליות
(Global Infrastructure Outlook (G20))
כאשר ממשלות מתקשות לממן את הצרכים הללו, ההון הפרטי נכנס לתמונה. לפי נתוני Preqin ו-CBRE, קרנות תשתית פרטיות גייסו בשנת 2024 מעל 120 מיליארד דולר - שיא היסטורי - וברבעון הראשון של 2025 לבדו נוספו עוד 48 מיליארד דולר. היקף ה-dry powder כבר חצה את רף ה-335 מיליארד דולר. נתונים אלה משקפים היטב את גודל ההזדמנות ואת האמון ההולך וגובר של המשקיעים בתחום.
3 צפייה בגלריה
עסקאות שניוניות בתשתיות 2017-2023
עסקאות שניוניות בתשתיות 2017-2023
עסקאות שניוניות בתשתיות 2017-2023
(Campbell Lutyens)

מאפיינים מבניים ייחודיים

הייחוד של נכסי תשתית נובע לא רק מהצורך הקיומי בהם בכל מדינה, אלא גם מהמאפיינים הייחודיים שלהם. מדובר בנכסים שמספקים תזרימי מזומנים יציבים וצפויים לאורך זמן, שכן הם מבוססים ברוב המקרים על חוזים ארוכי טווח עם ממשלות או תאגידים גדולים. לצד זאת, לתשתיות יש גם שכבת הגנה אינפלציונית מובנית: מנגנוני עדכון מחירים או תמחור רגולטורי המאפשרים למשקיעים לשמור על ערך ריאלי גם בסביבה של אינפלציה ולחצי מחירים.
יתרון נוסף נעוץ בביקוש הקשיח לנכסים הללו. חשמל, מים, תחבורה, תקשורת ומרכזי נתונים אינם מוצרי מותרות אלא שירותים חיוניים, והביקוש להם נותר יציב גם בתקופות של האטה או טלטלה כלכלית. המשמעות היא שהתשתיות מתפקדות כנכס דפנסיבי מובהק, כזה שמסוגל לבלום תנודתיות ולהעניק שכבת הגנה לתיקי השקעות בעתות משבר.
ולבסוף, תחום התשתיות מציע פיזור רחב - גיאוגרפי וסקטוריאלי - בזכות המגוון הגדול של נכסים שהוא כולל: מאנרגיה ירוקה ועד תשתיות דיגיטליות מתקדמות. הפיזור הזה מפחית את הסיכון הממוקד בנכס בודד או בשוק מסוים, ובמקביל מגלם פוטנציאל צמיחה כמעט אינסופי על רקע מגמות מבניות גלובליות מובהקות: דיגיטציה מואצת, מעבר לכלכלה ירוקה, גידול אוכלוסייה והאצת האורבניזציה. כל אלה הופכים את התשתיות לאפיק השקעה ייחודי שמציע שילוב אופטימלי של יציבות, הגנה וצמיחה.

סקונדרי ותשתיות Mid-Market

מעבר להתפתחות בסוגי הנכסים עצמם, גם מבני ההשקעה בתחום התשתיות עוברים מהפכה. עסקאות סקונדרי - רכישת נתחי השקעות בפרויקטים קיימים שכבר פועלים - מאפשרות למשקיעים ליהנות מתזרים מיידי, למעשה לעקוף את עקומת ה- ,J Curveולצמצם את סיכוני ההקמה. לעיתים העסקאות אף מתבצעות בדיסקאונט, הנובע מצורכי נזילות של בעלי הנכסים.
קרנות השקעה מובילות כבר זיהו את הפוטנציאל , Ardian .קרן הסקונדרי הגדולה בעולם, הקימה סדרת קרנות ייעודיות שגייסו מיליארדים והציגו תשואות דו-ספרתיות עקביות. גם הנתונים מהשוק הרחב מרשימים: על-פי Campbell Lutyens בשנת 2023 הסתכמו עסקאות סקונדרי בתשתיות בכ-12 מיליארד דולר, עם קצב צמיחה שנתי דו-ספרתי. נתונים אלו ממחישים שהסקונדרי בתשתיות מתבסס כאפיק מרכזי ולא כפעילות שולית.
3 צפייה בגלריה
גיוסי הון פרטיים בתחום התשתיות
גיוסי הון פרטיים בתחום התשתיות
גיוסי הון פרטיים בתחום התשתיות
(Preqin & CBRE)
במקביל מתבלט תחום ה-Mid-Market, כלומר פרויקטים בהיקף בינוני שאינם מגה-פרויקטים אך גם לא פרויקטי נישה. דו"ח עדכני של גולדמן זאקס מצביע על כך ששוק זה צפוי לייצר את מירב ההזדמנויות בשנים הקרובות, בזכות שילוב של פוטנציאל תשואה גבוה יותר עם פרופיל סיכון סביר, גמישות תפעולית ויכולת ביצוע מהירה. עבור משקיעים, המשמעות היא אפשרות להשתתף בפרויקטים עם יחס סיכון-סיכוי אטרקטיבי יותר, ובסביבה תחרותית פחות מזו של מגה-עסקאות.

מגמות גלובליות מניעות את התחום

המומנטום בתחום התשתיות מתעצם עוד יותר בזכות השקעות ממשלתיות אדירות ברחבי העולם. בארה"ב מקודמת תוכנית תשתיות פדרלית בהיקף של כ־1.2 טריליון דולר לעשור הקרוב, עם דגש על תחבורה, אנרגיה ירוקה ותשתיות דיגיטליות. באירופה, יעדי Net Zero לשנת 2050 מחייבים השקעות עתק באנרגיות מתחדשות, אגירת חשמל ורשתות חכמות. סין והודו משקיעות מאות מיליארדי דולרים בתחבורה ובאנרגיה כדי לתת מענה לאורבניזציה המואצת, ועוד.
לתשתיות יש גם השלכות גיאופוליטיות עמוקות. באירופה, משבר האנרגיה בעקבות המלחמה באוקראינה המחיש כיצד ביטחון אנרגטי הפך לאבן יסוד באסטרטגיה לייצוב הכלכלה. במזרח התיכון, ובכלל זה בישראל, תשתיות מים ואנרגיה ירוקה מתפקדות לא רק כפרויקטים כלכליים אלא גם ככלי מדיני וחברתי. במילים אחרות, התשתיות הן זירה שבה מתמזגים אינטרסים כלכליים, ביטחוניים וחברתיים.
שלושה כוחות מרכזיים מציבים כיום את ההשקעה בתשתיות כאסטרטגית במיוחד: הממד הטכנולוגי – מהפכת ה-AI והדיגיטציה, הנשענות על תשתיות בקנה מידה עצום; הממד המדיני-רגולטורי - תמיכה ממשלתית והעדפה רגולטורית בתחומי האנרגיה הירוקה והתשתיות הדיגיטליות; והממד המאקרו-כלכלי - סביבת ריבית גבוהה והידוק הקורלציה בין מניות לאג"ח, היוצרים צורך בעוגן יציב, ריאלי וצמוד אינפלציה. השילוב בין שלושת הממדים הללו הופך את תחום התשתיות לאסטרטגיה ארוכת טווח עבור משקיעים מוסדיים ופרטיים כאחד.
מכאן שתשתיות אינן עוד רק סקטור השקעה – הן עמוד השדרה של הכלכלה המודרנית. הן משלבות בין הכלכלה הריאלית לטכנולוגית, מספקות יציבות ותשואה, פותחות שווקים חדשים ונותנות מענה לאתגרים גלובליים: מעבר לאנרגיה ירוקה, גידול אוכלוסייה ותמיכה במהפכת ה-AI. בעידן כזה, להערכתנו, השאלה אינה אם להיחשף לתחום התשתיות, אלא רק באילו מסגרות, עם אילו שותפים ובאיזה היקף.
רמי דרור, מייסד ומנכ"ל Value השקעות מתקדמות. אין לראות בנכתב ייעוץ או המלצה להשקעה
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.