מלחמת איראן ואירועי שאגת הארי יצרו זעזוע עמוק במערכת הבינלאומית, בהמשך לכל המערכות הצבאיות בשלוש השנים האחרונות, והובילו לנקודת מפנה היסטורית בהוצאות הביטחון הגלובליות. מדינות המפרץ, אירופה ואסיה ניצבות כעת בפני מציאות ביטחונית חדשה המחייבת הצטיידות מסיבית ומהירה.
מפת האיומים החדשה: מהמפרץ ועד אירופה
הסיטואציה הביטחונית בכל אחד מהאיזורים עברה שינוי דרמטי בחודשים האחרונים. ארצות הברית השקיעה הון עתק בניהול המערכה מול איראן, מעל לכ-20 מיליארד דולר מה שהוביל לריקון מלאים קריטיים.
במקביל, מדינות אירופה הפנימו כי עליהן להתחמש באופן עצמאי ומיידי, לא רק בשל האיום הרוסי המתמשך, אלא גם עקב השלכות הלחימה במזרח התיכון על היציבות הגלובלית.
מדינות המפרץ, ביניהם איחוד האמרויות וקטאר, שהציגו עצמן לאורך שנים כמרכזי שלום וכלכלה, מצאו עצמן תחת מתקפה איראנית ישירה במלחמה הנוכחית, ואף טיל איראני פגע בחוות שרתים. מדינות אלה הן מקור עלייה לרגל של הרבה מאוד חברות גדולות שרוצות להשקיע בהן עקב מדיניות המס המאוד נמוכה, מתקפת טילים על מדינות אלה מרחיק את אותן חברות.
ההבנה כי עוצמה כלכלית אינה מהווה תחליף לעוצמה צבאית הובילה לזינוק חסר תקדים בביקושים למערכות הגנה אווירית וטכנולוגיות התקפיות מתקדמות מצידן.
עלויות המערכה והנטל התקציבי הגלובלי
מלחמת שאגת הארי יצרה נטל תקציבי כבד שאינו מוגבל לזירה האמריקאית בלבד. בעוד שארצות הברית אישרה תקציבי ביטחון המגרדים את רף ה-1.5 טריליון דולר לשנת 2027, לעומת תקציב של כ-925 מיליון דולר ב2026, כאשר ב-2023 עמד על כ-828 מיליארד דולר. גם אירופה ואסיה מציגות נתונים דומים ביחס לתוצר, כל מדינות אירופה החברות בנאטו התחייבו להגדיל את הוצאות הביטחון של לכ-5% מהתוצר ואף יותר, לדוגמא גרמניה, אישרה תקציב ביטחון של 83 מיליארד דולר, שמהווה כ15% מהתוצר שלהם. לשם השוואה, בשנת 2023, ההוצאות הבטחוניות של מדינות נאטו עמדו על 2% מהתוצר.
הביקוש העצום לתעשייה הביטחונית נובע מהצורך בחידוש מלאים שנשחקו בלחימה ובבניית יכולות הרתעה חדשות בכל הזירות. הצרכנים הביטחוניים בעולם מבינים כעת כי עליהם להשקיע בייצור מקומי ובהסכמי רכש ארוכי טווח כדי להבטיח רציפות אספקה, מה שמוביל לצבר הזמנות שובר שיאים בקרב היצרניות.
משבר המלאים וצוואר הבקבוק בייצור בארצות הברית
השחיקה במלאי התחמושת הגיעה לרמה קריטית המעוררת דאגה במערכת הביטחון. בעוד שהנתונים המדויקים על צריכת התחמושת במלחמה הנוכחית טרם פורסמו רשמית, ברור כי במבצע שאגת הארי צרכה ארצות הברית תחמושת בסדר גודל גדול משמעותית אף מזה שנרשם במבצע עם כלביא. לשם המחשת הפער, ביוני 2025 נורו 150 מיירטי SM-6, כ-80 מיירטי SM-3 ו־100 מיירטי THAAD. מחירו של טיל SM-3 בודד עומד על כ10 מיליון דולר, טיל SM-6 עולה כ4.3 מיליון דולר, וכל מיירט של מערכת ה־THAAD נאמד במיליוני דולרים רבים.
הבעיה מחריפה נוכח קצב הייצור השנתי האיטי, 125 מיירטי SM-6 בלבד, 70 מיירטי SM-3 ו־96 מיירטי THAAD.
האצת ההתחמשות והזדמנויות בסקטור הביטחוני
אנחנו עדים לבנייה מחדש של התעשייה הביטחונית, המונעת מעלייה מתמדת בהשקעות ממשלתיות. להלן הצצה לביצועים הפיננסיים של השחקניות המרכזיות בשוק.
RTX) RTX Corporation) – חברה זו מהווה את עמוד השדרה של מערך ההגנה האווירית האמריקאי. היא היצרנית העיקרית של טילי ה-SM-3 וה-SM-6, המיועדים ליירוט איומים בליסטיים וטילי שיוט, וכן של מערכת הפטריוט. לקוחותיה המרכזיים כוללים את משרד ההגנה האמריקאי, ממשלות זרות (דרך מכירות FMS) וחברות תעופה אזרחיות (עבור מנועי Pratt & Whitney). במצב הנוכחי, החברה נמצאת בלב צוואר הבקבוק כיוון שקצב הייצור שלה לטילי SM עומד על כ-195 יחידות בשנה בלבד, בעוד שקצב ה"שריפה"גבוה בהרבה , כאשר ב2025 נורו 414 טילים , וב2026 עד כה נורו כ-100 טילים . נכון לסוף שנת הכספים 2025, צבר ההזמנות של החברה הגיע לשיא כל הזמנים של 268 מיליארד דולר (מתוכם 107 מיליארד דולר בחוזים ביטחוניים), עם צפי להמשך צמיחה ב-2026 ו-2027.
NPK) National Presto Industries)– החברה פועלת באמצעות חברות בת המתמחות בייצור תחמושת בעלת קליבר קטן ובינוני (כמו פגזי 40 מ"מ) ומרכיבים לייצור פצצות ופגזי ארטילריה. לאור השחיקה האדירה במלאי התחמושת הקונבנציונלית, NPK נחשבת לנהנית מרכזית ממילוי מחסני החירום. בנוסף, תחת המותג NPK, היא מספקת פתרונות גישה זמניים לאתרי עבודה עבור מגזרי התשתיות, החשמל (כמו Duke Energy ו-Xcel Energy) והאנרגיה (Shell, ExxonMobil). צבר ההזמנות של החברה למגזר הביטחוני בלבד עומד על 1.4 מיליארד דולר , גידול של 27%.
KPE) Kaman Corp) – חברה טכנולוגית המתמחה בייצור מרעומים (Fuzes) חכמים ומתקדמים לטילים ולפצצות מונחות. לקוחותיה הם בעיקר יצרני מטוסים (כמו Boeing ו-Airbus) ומשרדי הגנה עבור פתרונות הנעה ומסוקים. KPE היא ספקית קריטית של רכיבי קצה המעכבים כיום את השלמת המלאים העולמיים. לאחר רכישתה על ידי Arcline ב-2024, צבר ההזמנות הרלוונטי האחרון שדווח עומד על כ-720 מיליון דולר.
LHX) L3Harris Technologies) – ספקית גלובלית של מערכות תקשורת, מודיעין ולוחמה אלקטרונית לצבא ארה"ב ובעלות בריתה. החברה מייצרת את ה"עיניים והאוזניים" של המערכות הצבאיות, כולל מכשירי רדיו מאובטחים ומערכות שיבוש כטב"מים. היא חיונית לשחרור צוואר הבקבוק הטכנולוגי בשדה הקרב המודרני, וצבר ההזמנות המדווח שלה נכון לסוף 2025 עומד על 32 מיליארד דולר. מדובר הצמיחה של כ-14%.
KTOS) Kratos Defense)– חברה המתמחה במערכות בלתי מאוישות (כטב"מים), מערכות טילים היפרסוניות ולוחמה אלקטרונית. לקוחותיה המרכזיים הם ממשלת ארה"ב ושותפים אסטרטגיים כמו Northrop Grumman החברה נותנת מענה לחידוש מלאי הכטב"מים המתאבדים שספגו אבדות בלחימה מול איראן. החברה רשמה שיא בצבר ההזמנות שלה בסוף 2025, העומד על 1.573 מיליארד דולר (מתוכם 1.232 מיליארד דולר במימון קיים). גידול של 21.9%.
AVIO – חברה איטלקית המהווה שחקנית מפתח באספקת מנועי רקטיים מוצקים (SRM). לקוחותיה כוללים את סוכנות החלל האירופית (ESA), חברת Arianespace, ושותפויות אסטרטגיות עם MBDA וצבא ארה"ב (דרך Raytheon ו-Lockheed Martin). ללא המנועים של Avio, יצרניות הטילים לא יכולות להשלים את בניית המיירטים, מה שהופך אותה לספקית אסטרטגית שאין לה תחליף. צבר ההזמנות של החברה הגיע לשיא של 2.166 מיליארד אירו, גידול של 26% לעומת השנה הקודמת.
הביקוש למערכות הגנה, חימוש וטכנולוגיות חלל הופך לעצום וחוצה גבולות. מארצות הברית, דרך אירופה, ועד לישראל ומדינות המפרץ המאיצות את הצטיידותן. בשנים הקרובות נראה תהליך התחמשות חסר תקדים, המשתקף בצברי הזמנות בשיא כל הזמנים של החברות הביטחוניות המעידים על היערכות ארוכת טווח למציאות ביטחונית חדשה.
גיא נתן, מנכ"ל ומייסד של גיא נתן בע"מ, מנהל קרן הגידור Valley, כותב פיננסי ב־Ynet Capital, עיתון "בשבע" ואתר ספונסר, מרצה ומנחה פודקאסט "מפת החום", פאנליסט כלכלה שבועי בערוץ הכלכלה (10) תוכנית "תל אביב – ניו יורק" ואורח קבוע בתוכנית "היום שהיה" בערוץ 13
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
