בשנתיים האחרונות נדמה היה שהשוק מתגמל בעיקר בינה מלאכותית, שבבים, דאטה סנטרים, מכפילי הכנסות דו־ספרתיים גבוהים, מצגות נוצצות והבטחות ליעילות אינסופית. מי שלא היה חלק מהסיפור פשוט נשאר מאחור.
ואז, בלי קריסה גדולה ובלי פאניקה, התחילה תנועה שקטה. כסף התחיל לזוז. לא החוצה מהשוק, אלא הצידה. ממניות תוכנה מסוימות אל חברות שמייצרות דברים שאפשר לגעת בהם: מזון, ציוד חקלאי, תשתיות אנרגיה, תעשייה כבדה.
בוול סטריט כבר נתנו לזה שם: HALO Trade - Heavy Assets, Low Obsolescence.
השאלה איננה אם התופעה קיימת, אלא האם מדובר ברוטציה טקטית בלבד או בשינוי עמוק יותר באופן שבו השוק מתמחר סיכון.
צריך לומר דבר ברור: זה לא אנטי-AI. השוק לא חזר לעולם אנלוגי. שבבים ממשיכים לעלות, ציוד לייצור שבבים נהנה מהשקעות עתק, ותשתיות אנרגיה מרוויחות מהצריכה האדירה של דאטה סנטרים. הכסף לא בורח מהטכנולוגיה. הוא בורח מהחלק שנתפס כפגיע.
הדילמה שהמשקיעים מתמודדים איתה היום פשוטה הרבה יותר מהכותרות. אם מודלים כמו ChatGPT, Claude או Gemini משתפרים בכל רבעון, אילו מודלים עסקיים שומרים על כוח תמחור, ואילו עלולים להפוך לפיצ’ר בתוך מוצר גדול יותר?
בעשור האחרון השוק שילם פרמיה אדירה על חברות ללא נכסים. לא צריך מפעל, לא צריך מלאי, לא צריך ציוד כבד. סקייל כמעט אינסופי עם הון נמוך יחסית. זה עבד מצוין כל עוד הצמיחה הייתה ברורה והשיבוש הטכנולוגי הגיע מבחוץ. אבל כאשר אותו דיסרפשן מתחיל לאיים על ליבת המוצר, הפרמיה הזו כבר איננה מובנת מאליה.
מול זה עומדות חברות שמייצרות מוצרים בסיסיים, מחזיקות רשתות פיזיות ומפעילות תשתיות יקרות לשכפול. מקדונלד’ס וקוקה-קולה אולי אינן מסעירות את הדמיון כמו סטארט-אפ AI, אבל הביקוש אליהן לא נעלם בגלל עדכון גרסה. יצרנית ציוד חקלאי לא מפסיקה למכור כי מודל שפה השתפר. צינור גז לא הופך למיושן בגלל אלגוריתם חדש. זו לא בחירה בעולם הישן, אלא בחירה בהפחתת שבריריות.
ניתן לראות זאת גם ברמת המדדים. ההובלה מתרחבת מעבר למספר מצומצם של חברות מגה-קאפ. מניות קטנות ובינוניות, עם חשיפה גבוהה יותר לתעשייה מקומית, שירותים חיוניים וספקי תשתית, מתחילות להרים ראש. ואם ההובלה אכן מתפזרת, זה לא יהיה עניין של יום ירוק אחד, אלא שינוי בהרכב המניות המובילות.
אבל צריך להיזהר מהסקת מסקנות מהירה מדי. HALO איננו מילה נרדפת להגנה. חברות עתירות נכסים הן לעיתים גם חברות עתירות חוב. עליית תשואות יכולה ללחוץ עליהן יותר מאשר על חברות רזות מאזנים. רגולציה יכולה לשנות כללי משחק בן לילה. וגם מה שנתפס כמהלך בטוח עלול להפוך ליקר אם כולם רצים אליו בבת אחת.
לכן הסיפור כאן עמוק יותר מבריחה לפינה בטוחה. זהו שינוי בתמחור הסיכון. בשנים האחרונות השוק היה מוכן לשלם כמעט כל מחיר על הבטחה עתידית. היום הוא מתחיל לדרוש יותר הוכחות: תזרים אמיתי, כוח תמחור הנשען על צורך ולא על טרנד, ומאזן שיכול לשרוד ריבית גבוהה וסביבה פחות מושלמת.
האם מדובר בתיקון מחזורי בלבד או בתחילתו של שינוי מבני עמוק יותר? מוקדם לקבוע. ייתכן מאוד שזהו שלב טבעי במחזור טכנולוגי – מעבר מאופוריה לבחינה מחודשת לפני סיבוב נוסף כלפי מעלה. אך ייתכן גם שאנחנו בתחילתו של תהליך עמוק ומתמשך יותר, שבו הפרמיה נעה בהדרגה מהקוד אל המפעל, מהבטחה לתשתית, ומצמיחה תיאורטית ליכולת ייצור והוצאה לפועל.
מהפכת ה-AI לא נעלמת. להפך. היא כנראה תעמיק. אבל דווקא בגלל שהיא אמיתית, היא מאלצת את השוק לשאול מחדש מי באמת נהנה ממנה ומי עלול להישחק בגללה. במובן הזה, ה-HALO Trade איננו הצהרה נגד העתיד, אלא ניסיון למצוא יציבות בתוך עתיד שמשתנה מהר מדי.
ואולי כל מה שאנחנו רואים הוא לא בריחה – אלא התבגרות של השוק.
ניר מימון הוא מנכ"ל ובעלים של חברת NMM Capital, חברה לייעוץ השקעות לFO, חברות השקעה, ולקוחות עושר
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
