לעיתים, דווקא חברות ושותפויות בעלות שווי שוק נמוך מקדמות פרויקטים שהיקפם גדול בהרבה משוויין בבורסה. אחת מהן היא רותם אנרגיה מחצבים (רא"מ), שותפות ציבורית הנסחרת בתל אביב בשווי שוק של מיליוני שקלים בודדים, ומקדמת בנגב פרויקט אנרגיה ותעשייה בהיקף השקעה מתוכנן של כ־450 מיליון דולר.
ב־5 באוקטובר 2026 דיווחה השותפות על התפתחות שעשויה לשנות באופן משמעותי את מסלול קידום הפרויקט: בעקבות דיון במשרד המשפטים בהשתתפות הגורמים הרלוונטיים, הוחלט לקדם את הפרויקט במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל).
מדובר בשינוי מהותי לעומת החלטת מינהל התכנון ממאי האחרון, שדחתה את בקשת השותפות להעביר את הטיפול בפרויקט למסלול התשתיות הלאומיות. ההחלטה החדשה עשויה להסיר חסם רגולטורי משמעותי שעמד בפני הפרויקט, לאחר שנים של השקעות ועבודות הכנה.
לא עוד חיפושי נפט: הפקת אנרגיה ממשאבים קיימים
בניגוד לפרויקטים מסורתיים של חיפושי נפט וגז, המבוססים על קידוחים ועל אי־ודאות גיאולוגית, פרויקט רא"מ מתבסס על שני חומרי גלם קיימים וזמינים בישראל: פצלי שמן ופסולת פלסטיק. הפרויקט מתוכנן להפיק כ־1.6 מיליון חביות נפט סינתטי בשנה, לייצר חשמל בהספק של כ־50 מגה־ואט באמצעות ניצול החום הנוצר בתהליך, ולטפל בכ־200 אלף טונות פסולת פלסטיק מדי שנה.
לצד אלה צפוי המתקן להפיק תוצרי לוואי המיועדים לתעשייה ולענף הבנייה.
הטכנולוגיה שעליה מתבסס הפרויקט פותחה על ידי חברת Enefit מאסטוניה, בעלת ניסיון תעשייתי בהפקת נפט מפצלי שמן.
שנים של תכנון עשויות להפוך ליתרון משמעותי
אחד ההיבטים המעניינים בהחלטה האחרונה הוא השלב שבו נמצא הפרויקט.
רא"מ אינה מגיעה לוועדה לתשתיות לאומיות עם רעיון ראשוני בלבד. מאחוריה שנים של עבודה הנדסית, הכנת תוכניות מפורטות, תסקיר השפעה על הסביבה ותהליכי תיאום מול רשויות המדינה. המשמעות היא שחלק משמעותי מעבודות ההכנה כבר בוצע, נתון שעשוי לסייע בהמשך ההליך התכנוני.
אמנם הדרך להקמת המפעל עדיין מחייבת אישורים סטטוטוריים, הסדרת מימון והשלמת שלבי פיתוח נוספים, אך מבחינת השותפות, המעבר למסלול התשתיות הלאומיות הוא ציון דרך מרכזי.
ומה לגבי הפוטנציאל הכלכלי?
היקף ההשקעה המתוכנן בפרויקט עומד על כ־450 מיליון דולר. על פי הערכות כלכליות שהציגה השותפות בעבר, הפרויקט עשוי, בהפעלה מסחרית מלאה ובהתקיים הנחות המודל, לייצר הכנסות שנתיות בהיקף של כ־150 מיליון דולר, ו- EBITDA של 80 מיליון דולר בשנה. אלה כמובן תחזיות. ובכל זאת, הנתונים ממחישים את גודל הפרויקט המתוכנן ביחס לשווי השוק הנוכחי של השותפות.
הפער הזה אינו מלמד בהכרח על תמחור חסר: הוא משקף גם את הסיכונים, את הצורך בהשקעות הון משמעותיות ואת אי־הוודאות שעדיין קיימת. אולם לאחר ההתפתחות הרגולטורית האחרונה, עשויים משקיעים לבחון מחדש את מאפייני הסיכון וההזדמנות.
האם ההתקדמות תמשוך משקיעים חדשים?
החלטת המדינה עשויה להיות רלוונטית לא רק למשקיעים בבורסה, אלא גם לגופים תעשייתיים, לחברות אנרגיה, לקרנות תשתית ולמשקיעים אסטרטגיים הבוחנים השקעות ארוכות טווח.
השלב הבא של רא"מ
לאחר שנים שבהן עיקר פעילות השותפות התמקדה בתכנון, בפיתוח ובהתמודדות עם הליכים רגולטוריים, ההחלטה האחרונה פותחת שלב חדש בקידום הפרויקט. עדיין נותרה דרך עד להקמת המפעל ולהפעלתו המסחרית, אך עצם ההתקדמות למסלול התשתיות הלאומיות עשויה להיות בעלת משמעות עבור עתידו.
אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, נכון למועד כתיבת שורות אלה הכתב מעניק שירותים לשותפות
גלעד מנדל הינו חוקר ניירות ערך, יועץ לחברות בורסאיות ומוביל בתחום האנליזה החשבונאית בעבור קרנות אופורטוניסטיות. בעבר ניהל תיקי נוסטרו בהיקף מיליארדי שקלים והינו המנהל של קהילת המשקיעים השקעבורסה. אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, וכל העושה זאת – עושה כן על אחריותו הבלעדית. האמור אינו מחליף התייעצות עם יועץ השקעות מוסמך.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה
