במשך עשרות שנים אנרגיה נתפסה כמשאב מובן מאליו. מדינות, חברות וצרכנים הניחו שאם יהיה צורך בחשמל, דלק או גז, השוק כבר יספק. שרשראות אספקה גלובליות, סחר חופשי ותשתיות שנבנו בתקופות של ביקוש יציב יצרו תחושת ביטחון. אלא שהעולם של העשור הנוכחי נראה אחרת, והנחת היסוד הזו הולכת ומתערערת.
הביקוש לאנרגיה צומח בקצב חריג. הופעת הבינה המלאכותית, פריסת מרכזי נתונים בהיקפים עצומים, המעבר לחשמול בתחבורה ובתעשייה והדיגיטציה של כמעט כל תחום כלכלי יוצרים עומס חדש על מערכות אנרגיה שתוכננו למציאות אחרת. זה אינו גידול מחזורי, אלא שינוי מבני. גם אם בממוצע שנתי נדמה שהקיבולת מספקת, בשעות השיא נוצר מחסור אמיתי. שם נבחנת היכולת של המערכת לעמוד בקצב.
בנקודה הזו מתברר שתשתיות האנרגיה הן צוואר הבקבוק האמיתי. לא רק ייצור חשמל, אלא רשתות הולכה, תחנות משנה, אגירה, גיבוי ויתירות. אלו רכיבים פחות זוהרים, אך בלעדיהם אין כלכלה מודרנית מתפקדת. מרכזי נתונים, מפעלים עתירי אנרגיה ואפילו משקי בית תלויים ברשת אמינה ועמידה. השקעה בתשתיות אנרגיה הפכה לצורך כלכלי ראשון במעלה, לא פחות מהשקעה בתחבורה או בתקשורת.
הדיון הציבורי נוטה לעיתים להצטמצם לוויכוח אידאולוגי בין אנרגיה מתחדשת לדלקים מסורתיים. בפועל, המציאות פרגמטית הרבה יותר. אנרגיה מתחדשת, ובראשה האנרגיה הסולארית, הפכה בשנים האחרונות לפתרון כלכלי תחרותי. עלויות ההקמה ירדו משמעותית, זמני הפריסה קצרים יחסית, והיכולת לייצר חשמל באופן מבוזר מעניקה גמישות תפעולית. כאשר משלבים אגירת חשמל, מתקבל פתרון שמסוגל לתת מענה גם לשעות ביקוש גבוהות, ולא רק לייצור בסיסי.
עם זאת, אין פתרון יחיד שיכול לענות לבדו על צורכי המערכת. המעבר האנרגטי של העשור הקרוב יהיה רב שכבתי. לצד אנרגיות מתחדשות נראה המשך שימוש בגז כפתרון גיבוי, חזרה לאנרגיה גרעינית והשקעות מסיביות באגירה ובניהול רשתות חכמות. המכנה המשותף לכל המסלולים הללו הוא שהם עתירי הון, זמן ותכנון. בניית תשתיות אנרגיה אינה תהליך מהיר, והפער בין הביקוש להיצע אינו נסגר בן לילה.
כאן נכנסת גם הזווית הגיאו־פוליטית. אנרגיה חדלה להיות רק שאלה של מחיר והפכה לשאלה של ביטחון. מדינות מבינות שבמציאות של מתיחות גיאו־פוליטית, סנקציות ותחרות בין גושים, תלות באספקה חיצונית היא סיכון אסטרטגי. ביטחון משאבים הופך לשיקול מרכזי במדיניות, ולעיתים אף גובר על שיקולי יעילות כלכלית קלאסיים. הדבר בא לידי ביטוי במאבקים על גישה למשאבים, בהשקעות ישירות בתשתיות ובהעדפת ייצור מקומי או אזורי.
גם חומרי הגלם הדרושים למערכת האנרגיה מספרים את אותו סיפור. המעבר לחשמל, לאגירה ולתשתיות מתקדמות דורש כמויות עצומות של מתכות. נחושת, למשל, היא רכיב קריטי בכל רשת חשמל, תחנת טעינה או מרכז נתונים. הבעיה היא שקצב פיתוח ההיצע מתקשה להדביק את קצב הביקוש. שנים שבהן ההשקעה בתשתיות לא תאמה את הגידול בצרכים, לצד רגולציה מורכבת ושיקולי סביבה, יצרו צווארי בקבוק מבניים. התוצאה היא עולם שבו מחסור אינו תרחיש קיצון, אלא חלק מהמציאות הכלכלית.
עבור משקיעים, המשמעות ברורה. אנרגיה ותשתיות אנרגיה אינן עוד סקטור מחזורי קלאסי. מדובר בתחום מבני, ארוך טווח, הנשען על מגמות דמוגרפיות, טכנולוגיות וגיאו־פוליטיות עמוקות. השקעות בתשתיות אנרגיה מציעות שילוב ייחודי של תזרים, יציבות יחסית וחשיפה לצרכים בסיסיים של הכלכלה העולמית. הן אינן חסרות סיכון, אך פרופיל הסיכון שלהן שונה מהותית מהשקעות טכנולוגיה טהורות או מסחורות קצרות טווח.
התזה הזו אינה נשארת ברמה המאקרו־כלכלית בלבד, והיא כבר מקבלת ביטוי ברור בשווקים. עבור משקיעים שמאמינים בגידול המבני בביקוש לאנרגיה ובחשיבותן של תשתיות אנרגיה, החשיפה אינה חייבת להתמקד בטכנולוגיה אחת או במניה בודדת, אלא יכולה להיעשות דרך סל רחב של חברות הפועלות לאורך שרשרת הערך של החשמול והתשתיות. כך, למשל, ניתן להיחשף לשוק האמריקאי באמצעות קרנות סל העוקבות אחר חברות העוסקות בייצור, הולכה וחלוקה של חשמל, פיתוח ומודרניזציה של רשתות, אגירת אנרגיה וטכנולוגיות רשת חכמה, כדוגמת (ZAP) Global X US Electrification ETF.
גם בשוק המקומי קיימת חשיפה ישירה למגמות אלו. חברות אנרגיה ותשתיות ישראליות הפועלות בתחומי אנרגיה מתחדשת, אגירה וייצור חשמל, ובהן אנלייט אנרגיה, אנרג'יקס, דוראל אנרגיה ו־אורמת טכנולוגיות, משקפות את הצורך הגובר בהשקעות בתשתיות אנרגיה גם בישראל. חשיפה סקטוריאלית רחבה יותר ניתנת להשגה באמצעות קרנות סל העוקבות אחר מדד ת"א-תשתיות אנרגיה, המרכז חברות הנהנות מהמגמות המבניות בתחום.
מנקודת מבט של בניית תיק, המשמעות אינה חיפוש אחר פתרון נקודתי, אלא שילוב מושכל של חשיפה לתשתיות אנרגיה ולחשמול כחלק מהשדרה היציבה של התיק, לצד השקעות צמיחה מסורתיות יותר. זוהי הסתכלות על אנרגיה כתשתית כלכלית בסיסית וארוכת טווח, ולא רק כסקטור מחזורי התלוי בתנודתיות קצרה במחירי סחורות.
העולם עובר מעידן של שפע מובן מאליו לעידן שבו זמינות, אמינות וביטחון עומדים במרכז. אנרגיה היא הדוגמה הבולטת ביותר למעבר הזה. מי שיבין שהתשתית היא הסיפור, ולא רק הייצור, יזהה את אחד מצירי ההשקעה והמדיניות המרכזיים של העשור הקרוב.
ניר מימון הוא מנכ"ל ובעלים של חברת NMM Capital, חברה לייעוץ השקעות לFO, חברות השקעה, ולקוחות עושר
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
פורסם לראשונה: 09:18, 14.01.26
