אחרי תקופה ארוכה של יובש, המתנה מורטת עצבים על הגדר וחששות מאקרו-כלכליים, שנת 2026 מסתמנת כדבר האמיתי, שנת שיא חסרת תקדים בשוק ההנפקות הראשוניות.
הרעב של המשקיעים חזר, השווקים מתודלקים באנרגיה חדשה, והחגיגה הזו ממש לא נעצרת בגבולות וול סטריט, היא מכה גלים בכל העולם ורושמת נוכחות חזקה ומפתיעה גם בבורסה המקומית שלנו.
החברות הגדולות והמבטיחות ביותר, ששמרו על פרופיל נמוך בשנים האחרונות, החליטו שהרגע הנכון לפרוץ אל הציבור הוא עכשיו. אז מה פתח מחדש את החלון הכלכלי, אילו מספרים מניעים את הטירוף, ולמה דווקא השנה כולם רוצים להפוך לציבוריים? צללנו לנתונים מאחורי השנה הכי חמה של שוק ההון.
ראשית, בואו נבין מה זה הנפקה לציבור ואיך עובד המנגנון
הנפקה לציבור (IPO) היא התהליך שבו חברה פרטית פותחת את שעריה והופכת לחברה ציבורית על ידי מכירת מניותיה לציבור הרחב בפעם הראשונה, וזאת במטרה לגייס הון משמעותי שישמש לצמיחה, פיתוח עסקי או פיזור סיכונים.
המנגנון הכלכלי, והפרוצדורה מאחורי מהלך זה מבוסס על שיתוף פעולה הדוק בין החברה לבין בנקי השקעות, המשמשים כחתמים ומלווים את התהליך משלב הערכת שווי החברה ועד לקביעת כמות המניות ומחירן הראשוני.
כחלק מהמנגנון, החברה מחויבת לעבור הליך רגולטורי קפדני הכולל גילוי נאות ופרסום תשקיף, מסמך משפטי ופיננסי מפורט השקוף לציבור, שמציג את מצבה הכלכלי של החברה, סיכוניה ותוכניותיה העתידיות. לאחר מכן, מתבצע שלב השיווק שבו מציגים את החברה למשקיעים מוסדיים גדולים, ולבסוף, עם קביעת המחיר הרשמי, המניות מונפקות בפועל ונרשמות למסחר בבורסה לניירות ערך, שם הן הופכות לנזילות וניתנות לקנייה ומכירה יומיומית על ידי כל אדם.
שנת שיא בוול סטריט עד כה
כדי להבין את גודל הדרמה של 2026, חייבים להסתכל על המספרים שמגיעים מניו יורק.
אחרי היובש הקיצוני של שנת 2024, שבה השוק היה משותק מחששות אינפלציה וריבית גבוהה, וההתאוששות המהססת של 2025, שנת 2026 פתחה את הסכר לחלוטין.
הרבעון הראשון של השנה הנוכחית אומנם התברר כרבעון הפתיחה החזק ביותר של שוק ההנפקות בחמש השנים האחרונות, אך הוא נחשב למאוד רגוע, לעומת מה שצופה לנו בהמשך השנה.
בארה"ב לבדה, 22 הנפקות מסורתיות גייסו מעל 9.9 מיליארד דולר ברבעון אחד בלבד (לעומת 8.5 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד), בעוד שנפח ה-IPO הגלובלי זינק ב-40% והגיע ל-45 מיליארד דולר.
אנו צופים כי היקף הגיוסים הכולל בשוק האמריקאי יטפס השנה לטווח חסר תקדים של 55 עד 65 מיליארד דולר, הוכחה חותכת לכך שהרעב של המשקיעים חזר ובגדול.
הדלק מאחורי המומנטום המטורף הזה מורכב משילוב של ירידות הריבית בעולם, הקלות רגולטוריות מצד ה-SEC, ופקק של חברות ענק בשלות ומגובות קרנות שחיכו על הגדר וכעת מסתערות על הבורסה.
אך השינוי הדרמטי ביותר השנה הוא באופי החברות, השוק כבר לא מחפש הבטחות באוויר, אלא חברות ריאליות ובשלות.
בראש החגיגה ניצבת סערת ה-AI ותשתיות הדיגיטל, ולא מדובר רק בחברות תוכנה, אלא בשרשרת הערך כולה מיצרניות רכיבים תעשייתיים ועד ספקי אנרגיה ותשתיות חשמל המפעילות את מרכזי הנתונים.
לצידן, על רקע המתחים הגיאופוליטיים בעולם, תעשיות הביטחון והחלל נהנות מביקוש שיא מצד המשקיעים המוסדיים, בעוד שסקטור הביוטק והפארמה רושם זינוק אדיר בכמות ההנפקות ברבעון הראשון של 2026, ועוקף בסיבוב את הביצועים של השנה החולפת כולה.
המשך השנה עוד נראה הרבה יותר ורוד
יריית הפתיחה המשמעותית ביותר התרחשה באמצע מאי, כאשר יצרנית שבבי ה-AI המתקדמים Cerebras Systems חזרה לשוק וביצעה את ההנפקה הגדולה ביותר של השנה עד כה, במסגרתה תמחרה את מניותיה לפי מחיר של 185 דולר למניה וגייסה סכום עתק של כ-5.55 מיליארד דולר ששינה לחלוטין את חוקי המשחק בשוק. במקביל לחברה זו, השוק הציבורי נערך להנפקה המדוברת וההיסטורית של חברת SpaceX בהובלת אילון מאסק, אשר צפויה להגיע לבורסה ולגייס 80 מיליארד דולר לפי שווי שוק דמיוני וחסר תקדים המוערך ב-1.75 טריליון דולר.
זירת הבינה המלאכותית היוצרת מציגה את מאבק הענקים המרתק ביותר של השנה, כאשר OpenAI מכוונת להנפקת מגה מסיבית לקראת הרבעון הרביעי של 2026 במטרה להגיע לתג מחיר פנומנלי של 1 טריליון דולר, זאת לאחר שהשלימה מוקדם יותר השנה סבב גיוס פרטי לפי שווי של 852 מיליארד דולר.
החברה אמנם מציגה זינוק אדיר בקצב ההכנסות המיידי שחצה את רף ה-25 מיליארד דולר לעומת 6 מיליארד דולר בלבד בשנת 2024, אך מעוררת חשש מבועה בקרב משקיעים בשל צפי להפסד עתק של כ-14 מיליארד דולר בשנת 2026 לבדה בשל הוצאות על תשתיות.
מנגד, ההפתעה המעניינת של השנה מגיעה מכיוונה של המתחרה המרה Anthropic, אשר הדהימה את האנליסטים ועקפה את OpenAI בשוק הפרטי לאחר שהשלימה סבב גיוס של לא פחות מ-65 מיליארד דולר שהקפיץ את שוויה ל-965 מיליארד דולר.
החברה נערכת לדילוג לשוק הציבורי מוקדם מהצפוי, אולי כבר באוקטובר 2026, כשהיא נשענת על קצב הכנסות שנתי שזינק לטווח של 44 עד 47 מיליארד דולר וצפי להצגת רווח תפעולי ראשוני כבר ברבעון השני של השנה.
את תמונת הנפקות הענק של השנה משלימות שתי מובילות טכנולוגיות מתחומי הדאטה והביטחון הלאומי, אשר נהנות מאמון רב מצד המשקיעים.
חברת ניתוח הנתונים והבינה המלאכותית Databricks, בשנה החולפת השלימה סבב גיוס מסיבי של 4 מיליארד דולר, מה שהזניק את שוויה הפרטי ביותר מפי שניים והביא אותה לתג מחיר פנומנלי של 134 מיליארד דולר.
לצידה ניצבת חברת הדיפנס-טק Anduril Industries, שנוסדה על ידי פאלמר לאקי ומפתחת מערכות הגנה אוטונומיות ורחפנים מבוססי AI, אשר מעוררת עניין עצום לאור הביקושים הממשלתיים ומתכוננת להנפקה משלה לפי שווי שוק שחצה את רף ה-60 מיליארד דולר בגיוסיה האחרונים.
ומי המרוויחות מגל ההנפקות בשוק האמריקאי?
בדומה לישראל, מי שמנצחות על תזמורת ההנפקות וגורפות רווחי עתק מגל ההנפקות חסר התקדים של 2026 הן ענקיות וול סטריט, ובראשן מורגן סטנלי (MS) וגולדמן זאקס (GS).
כבנקי ההשקעות המובילים בעולם, חברות אלו משמשות כחתמים הראשיים של הההנפקות הגלובליות. המשמעות היא שהן גוזרות עמלות חיתום והפצה שמגיעות למיליוני דולרים לכל עסקה, המחושבות כאחוז ישיר מתוך מיליארדי הדולרים שמגויסים מהציבור.
מעבר לכך, הבנקים הללו מעניקים שירותי ייעוץ אסטרטגי, תמחור והערכות שווי מורכבות לחברות רגע לפני פריצתן לשוק הציבורי, שירותים המניבים הכנסות גבוהות ויציבות.
בנוסף, עבור גולדמן זאקס ומורגן סטנלי, עצם ההנפקה הוא רק יריית הפתיחה למנועי רווח נוספים וארוכי טווח.
כניסתן של עשרות חברות ענק חדשות לשווקים מייצרת נפחי מסחר אדירים ומזניקה את הפעילות בחטיבות הברוקראז' של הבנקים, הנהנות מעמלות מסחר שוטפות מצד גופים מוסדיים ומנהלי קרנות.
במקביל, המעמד היוקרתי של הבנקים הללו כמי שהובילו את ההנפקות הגדולות של השנה מחזק משמעותית את חטיבות ניהול העושר שלהם, המייסדים והמנכ"לים של החברות המנפקות, שהפכו למיליארדרים בן לילה, הופכים אוטומטית ללקוחות פרימיום של הבנקים, מה שמבטיח להם זרם נכסים מנוהלים והכנסות עתק לשנים הבאות.
גם בגזרה המקומית לא שקט בכלל
אחרי תקופה ממושכת של יובש קיצוני, שבה הבורסה המקומית נראתה קפואה לחלוטין וחברות רבות העדיפו להמתין על הגדר, שנת 2026 מסמנת את התעוררותו הרשמית והמחודשת של שוק ההנפקות הראשוניות בישראל.
ברבעון הראשון של השנה לבדו, 8 חברות חדשות כבר השלימו את מהלך ההצטרפות שלהן למסחר באחוזת בית וגייסו יחד סכום מרשים של 1.9 מיליארד שקל.
כדי להבין את עוצמת הזינוק הדרמטי, מספיק להשוות זאת לרבעון המקביל אשתקד, אז הונפקו 5 חברות בלבד שגייסו סכום צנוע של 0.7 מיליארד שקל, קפיצה פנומנלית הן בכמות והן בהיקף הכסף שזרם לשוק. אולם החגיגה הפיננסית הזו ממש לא נעצרת רק במניות. במקביל אליהן גם שוק החוב המקומי חוגג, כאשר חברות ניצלו את המומנטום החיובי וגייסו באג"ח קונצרני סכום עתק של 45 מיליארד שקל, עלייה חדה של 20% לעומת אשתקד, המעידה על נזילות גבוהה ועל אמון חזק ומבוסס של המשקיעים.
בין ההנפקות ברבעון אפשר למצוא את חברת רמי לוי נדל"ן, שרשמה גיוס ענק של כ-620 מיליון שקל בתחום הנדל"ן המניב, וחברת פרודלים השקעות מתחום המזון והחקלאות, שהשלימה מהלך מרשים וגייסה כ-370 מיליון שקל.
שתי הנפקות אלו לבדן ריכזו את מרבית ההון שגויס ברבעון, ומציגות קו ברור- המשקיעים בארץ מחפשים השנה עוגנים חזקים בכלכלה האמיתית.
בדומה לוול סטריט, אנחנו רק בהתחלה
אם שמונת הגיוסים של הרבעון הראשון היו רק המנת פתיחה, הרי שהשמות הגדולים שעל הפרק כרגע מסמנים שבירת שיאים חסרת תקדים עבור הבורסה בתל אביב.
את הכתר של ההנפקה הגדולה ביותר של השנה עד כה קוטפת ענקית הנדל"ן תדהר, למרות שבתחילת הדרך כיוונו בחברה לשווי פנטסטי של בין 7 ל-8 מיליארד ש"ח, המציאות בשטח גיבשה שווי ריאלי ועדיין עצום של כ-6.5 מיליארד ש"ח.
הצעד הזה הוכח כהצלחה פנומנלית כאשר החברה גייסה כ-1.75 מיליארד ש"ח, תוך שהיא נהנית מביקושי שיא של מעל 3 מיליארד ש"ח מהמוסדיים.
אולם השם הכי גדול שמרחף מעל השוק ומעורר היסטריה אמיתית הוא ענקית המזון תנובה.
לפי הערכות הרווחות בשוק, החברה מכוונת לשווי מפלצתי של בין 10 ל-13 מיליארד ש"ח (אם אכן החברה תחצה את ה-11 מיליארד ש״ח, תהיה ההנפקה הגדולה בעלת השווי הגדול בהיסטוריה) עם היקף גיוס פוטנציאלי של בין 1 ל-3 מיליארד ש"ח.
אם וכאשר המהלך הזה יבשיל לכדי חתימה, מדובר באירוע שיכתב בדפי ההיסטוריה כאחת ההנפקות הגדולות והמשמעותיות ביותר שידעה הבורסה הישראלית מאז ומעולם.
מנדל"ן ועד סימולטורים צבאיים
מאחורי שתי ענקיות הללו משתרך תור ארוך של חברות ענק שממחיש עד כמה שוק ההנפקות הנוכחי מגוון, בשל ורחוק מלהיות ממוקד רק בסקטור אחד.
חברת הנדל"ן המובילה רסידור, בבעלותו של יקי רייסנר, מקדמת מהלך לפי שווי מוערך של בין 2 ל-2.2 מיליארד ש"ח במטרה לגייס כ-400 מיליון ש"ח מהציבור.
במקביל, אחת ההנפקות המרתקות והמדוברות ביותר מגיעה דווקא מהתחום הביטחוני, חברת בגירה, אשר רוכבת על טרנד עולמי מובהק של זינוק בתקציבי הביטחון וביקוש מסיבי לסימולטורים צבאיים ואימונים מתקדמים, מכוונת לשווי של סביב 2.5 מיליארד ש"ח וצפויה לגייס כמה מאות מיליוני שקלים.
את הרשימה הנוצצת הזו סוגר אחד המותגים הוותיקים והאהובים בישראל, חברת הצבעים והתשתיות טמבור, שמכוונת לשווי של כ-2 מיליארד ש"ח. הפעילות היציבה, המוכרת והרווחית של טמבור הופכת אותה ליעד קלאסי עבור הגופים המוסדיים, שמחפשים השנה עוגנים בטוחים להשקעה בכלכלה הריאלית ומזרימים דלק יציב למנוע ה-IPO המקומי.
מי החברות שמרוויחות מכל ההייפ הזה?
מי שמפיקים רווח ישיר ומיידי מגל ההנפקות חסר התקדים של 2026 הם מנועי מאחורי הקלעים של שוק ההון, חברות החיתום והבורסה לניירות ערך עצמה.
עבור חברות חיתום מובילות כמו אי.בי.אי. חיתום, הצונאמי הפיננסי הזה מתורגם באופן מיידי לקפיצה דרמטית בשורת ההכנסות.
חברות אלו, המלוות את החברות המנפיקות משלב התשקיף ועד להפצה בפועל, גוזרות עמלות חיתום, הפצה וייעוץ משמעותיות, המחושבות כאחוזים מתוך מיליארדי השקלים שמגויסים מהציבור ומהמוסדיים.
במקביל, עבור הבורסה לניירות ערך בתל אביב, כל הנפקה כזו היא מנוע צמיחה אסטרטגי ארוך טווח.
מעבר לדמי הרישום והאגרות השנתיות שכל חברה חדשה משלמת, כניסתן של ענקיות כמו תנובה ותדהר מקפיצה את שווי השוק הכולל ומגדילה משמעותית את מחזורי המסחר היומיים.
פעילות מוגברת זו מייצרת לבורסה הכנסות עתק מעמלות מסחר וסליקה, מעשירה את היצע המדדים, וממצבת את תל אביב כזירה פיננסית אטרקטיבית, דינמית ותחרותית המסוגלת למשוך לא רק כסף מוסדי מקומי, אלא גם משקיעים בינלאומיים.
3 צפייה בגלריה
תשואתן של הבורסה לניירות ערך (חום) ושל איי.בי.איי חיתום (כחול) מתחילת השנה
(קרדיט: koyfin)
מדוע הביקוש להנפקות נמצא כיום בשיאו?
הסיבה המרכזית היא שינוי משמעותי בזרימת הכספים של הגופים המוסדיים בישראל. לאחר שנים שבהן חלק גדול מההון הופנה להשקעות בחו"ל, נרשמת בתקופה האחרונה הסטת כספים חזרה לשוק המקומי, מה שיוצר רעב גובר לאקוויטי ישראלי איכותי.
המוסדיים מחפשים כיום בעיקר חברות רווחיות ומבוססות מתחומי המזון, הביטחון והתעשייה תחומים שקל יותר לנתח את הסיכונים בהם גם בתקופה גיאופוליטית מורכבת, לכן חברות כמו בגירה או סמארט שוטר מושכות עניין רב.
השילוב בין חברות איכותיות שישבו על הגדר בשנים האחרונות לבין התיאבון המחודש של המוסדיים יוצר כיום קרקע פורייה להנפקות מוצלחות, כאלה שמתבססות על תוצאות עסקיות ופונדמנטליות חזקים, ולא רק על הבטחות לצמיחה עתידית.
בין הקוטג' של תנובה לחלליות של מאסק
בין אם מדובר בגביע הקוטג' הנוסטלגי של תנובה בבורסה המקומית, ובין אם בחלליות המתוחכמות של SpaceX בוול סטריט, שנת 2026 תיזכר כשנה שבה שוק ההון המציא את עצמו מחדש.
אנו עדים לפיצול מרתק ומאוזן בין שני השווקים, בעוד המשק הישראלי מוצא את המקלט והעוגן שלו בחברות הכלכלה הריאלית, התשתיות והתעשייה המוחשית שמציגות רווחים קשיחים בשטח, הבורסה האמריקאית ממשיכה לטוס קדימה אל עבר עתיד המבוסס על בינה מלאכותית וטכנולוגיות קצה.
הניגוד הזה הוא בדיוק מה שדחף את השווקים לצאת מהקיפאון של השנים הקודמות, והפך את השנה הנוכחית לאחת המרתקות ביותר שידעו המשקיעים בעשור האחרון.
המנצחים הגדולים של הצונאמי הפיננסי
מי שרוקדים לאורך כל הדרך אל הבנק בעיצומו של הטירוף הזה הם כמובן הגופים שמניעים את גלגלי השיניים של המהפכה, חברות החיתום, הבורסות המקומיות ובנקי ההשקעות העולמיים, שרושמים כולם שנת שיא פנומנלית בזכות בליץ העמלות והגיוסים.
עבור המשקיעים, הטירוף של 2026 מציע את הטוב משני העולמות והזדמנויות חסרות תקדים לגיוון פיננסי.
זוהי פלטפורמה מושלמת לבניית תיק השקעות חכם, המורכב מחומת הגנה יציבה ומקומית שמניבה תזרים קבוע, לצד מנועי צמיחה מטורפים מעבר לים.
השורה התחתונה ברורה, הסכר של שוק ההנפקות אולי לקח את הזמן שלו וחיכה על הגדר, אבל ברגע שהוא נפרץ, הוא שינה את חוקי המשחק לחלוטין.
גיא נתן, מנכ"ל ומייסד של גיא נתן בע"מ, מנהל קרן הגידור Valley, כותב פיננסי ב־Ynet Capital, עיתון "בשבע" ואתר ספונסר, מרצה ומנחה פודקאסט "מפת החום", פאנליסט כלכלה שבועי בערוץ הכלכלה (10) תוכנית "תל אביב – ניו יורק" ואורח קבוע בתוכנית "היום שהיה" בערוץ 13
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
