השורה התחתונה: כיצד נראה השבוע החולף בשוק ההון
- ארועים בולטים בשוקי ההון בעולם: חברות נדלן גדולות בסין בקשיים. עוד המלצה שלילית על הבנקים בארה"ב (והפעם של סוכנות הדרוג פיץ'). הודעות ניציות בנושא הריבית מצד בכירי הפד. ובארץ: "אנחת רווחה" בעקבות השארת דרוג האשראי של ישראל על ידי פיץ'. מדד מחירים לצרכן המפתיע לטובה. הבנקים מפרסמים דוחות כספיים, המצביעים על רווחיות גבוהה.
- וול סטריט ובורסות חו"ל: שבוע שלישי של ירידות שערים (בשיעור של למעלה מ-2%). רצף הירידות הארוך ביותר מתחילת השנה, אשר מקבל "רוח גבית" מחולשת הכלכלה בסין, מהורדת ההמלצה על הבנקים, ובעיקר מהעלייה החדה בתשואות איגרות החוב (המלווה בחשש כי הריבית הגבוהה נשארת איתנו עוד לא מעט זמן).
- שוק המניות התל אביבי: שבוע לא קל למניות עם ירידות שערים יום יומיות וללא הפוגה. הירידות הצטברו לירידה שבועית חדה של 3.4% במדד ת"א 125. השארת דירוג האשראי של ישראל על ידי פיץ' עזרה בדיוק לחצי שעה. מעבר להזדהות עם שווקי ההון בעולם, ניתן היה לחוש באוויר התפכחות מסויימת מהתקווה שהרפורמה המשפטית תעבור בהסכמה רחבה. גם ההתקפות המתמשכות על ראשי מערכת הביטחון, והחשש ממשבר חוקתי בספטמבר, כל אלה לא מוסיפים למצב הרוח של המשקיעים.
- שוק איגרות החוב: המשך העלייה בתשואות האג"ח בוול סטריט. תשואת האג"ח לטווח פדיון של 10 שנים מתבססת בעקשנות מעל 4%. כל זאת בהמשך לעוד התבטאויות ניציות של בכירי הפד, כאשר ההערכה הרווחת היא שסבב העלאות הריבית עדיין לא הסתיים, ותאריך ההתחלה של הורדת הריבית הולך ומתרחק.
- בשוק איגרות החוב הישראלי: עלייה בתשואות וירידות שערים, הן בהשפעת הקורה בשוק האג"ח האמריקאי, והן בתגובה להיחלשות השקל (שהיא בעלת משמעות אינפלציונית). כל זאת, למרות מדד המחירים שהפתיע לטובה.
- שוק מטבע החוץ: החשש מהמשך מדיניות ניצית של הפד גורמת להתחזקות הדולר לעומת האירו (לשיא של חודשיים). ובארץ: הדולר מזנק (למרות ההודעה המרגיעה של פיץ') ופורץ קו התנגדות חזק (ברמה של 3.75 שקל לדולר). הדולר מתייצב על רמה של קרוב ל-3.8 שקל לדולר שלא נראתה כבר מאז 2019.
- שוק הסחורות העולמי: לאחר מספר שבועות של עליות שערים רצופות, גם הנפט עובר מימוש רווחים ומתייצב על רמה של 84.8 דולר לחבית מסוג "ברנט", בעיקר בגלל הפרסומים על היחלשות כלכלת סין. גם החשש מהשפעה שלילית של הריבית הגבוהה על כלכלות העולם (וכתוצאה מכך, גם על הביקושים לנפט) משחק תפקיד. הזהב ממשיך להיחלש, ונסחר כבר בשער של 1918.4 דולר לאונקיה, בעיקר כהתאמה לעלייה בתשואות האג"ח בארה"ב, ולהתחזקות הדולר.
- מטבעות הקריפטו: הביטקוין שובר את רמת התמיכה של 29,000 דולר וצונח בשיעור של כ-10% עד לרמה של 26,000 דולר. ההסבר לתפנית השלילית הוא כפול: (1) שבירה של המשקיעים,לאחר תקופה ארוכה, בה הביטקוין לא הצליח לפרוץ את רמת ההתנגדות (31,000 דולר לביטקוין) (2) הגורם/תרוץ המיידי: מכירת כמות גדולה של מטבעות קריפטו על ידי אילון מאסק. קו התמיכה (החזק) הבא: 25,000 דולר לביטקוין. ואם גם הוא ישבר, הדרך קצרה לרמה של 20,000 דולר לביטקוין.
וול סטריט ובורסות חו"ל: שבוע שלישי ברציפות של מימוש רווחים, על רקע החשש (שקיבל השבוע ביסוס נוסף) מהמשך תהליך העלאת הריבית על ידי הפד (s&p500 - 4369.71)
שוק המניות האמריקאי עבר שבוע נוסף של ירידות שערים לכל אורך הקו. המדד המוביל (s&p500) סגר ירידה שבועית של 2.1% ומדד הנאסד"ק (המשופע במניות טכנולוגיה) ירד אף יותר (2.6%). הסיבה העיקרית לירידות השערים המתמשכות, היא, ללא ספק, החשש שהריבית הגבוהה צפויה להישאר איתנו זמן רב מהצפוי, וכי צפויות (בניגוד להערכות המוקדמות) העלאות ריבית נוספות. קפאון בריביות בא לידי ביטוי היטב גם בהמשך העלייה של תשואות האג"ח. תרמו לאוירה השלילית בשוק המניות גם המשך הידיעות על החולשה בכלכלת סין (הכלכלה השנייה בעולם), והמלצה שלילית של סוכנות הדרוג פיץ' על מניות הבנקים.
עדיין אופטימיות זהירה: למרות ירידות השערים, מרבית האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי המשך הדרך בשוק המניות האמריקאי, ומעריכים כי מימוש הרווחים (גם אם ימשך עוד קצת) רק יחזק את השוק, ויקרוץ לעוד מעגל של משקיעים, אשר הרגישו כי פיספסו את הרכבת להצטרף לצד הקונים. אופטימיות זהירה זו נובעת הן מתוך הניתוח הטכני של שוק המניות, והן מתוך העובדה כי הנתונים המתפרסמים תומכים במגמה החיובית. מצד אחד, האינפלציה מראה סימני ירידה (וגם ההודעות הניציות של בכירי הפד, לא אומרות אחרת). ומצד שני, המשק עדיין חזק, מה שבא לידי ביטוי הן בנתוני המקרו והן בדו"חות הכספיים המתפרסמים. תימוך וחיזוק לעובדה זו ניתן היה למצוא בשבוע המסחר הקודם, בהעלאת תחזית הצמיחה בארה"ב על ידי חברת ההשקעות ג'יי פי מורגן. והשבוע - בהמלצה דומה של אופנהיימר.
בזוית הטכנית ניכר כי המגמה המאפיינת את וול סטריט מתחילת השנה היא של עליות שערים. כל מימוש רווחים נתקל בקונים חדשים ברמות הולכות ועולות. רמת 4200 (במדד s&p500), אשר שימשה כרמת התנגדות חזקה, נפרצה בצורה נחרצת לפני כשלושה חודשים והפכה לרמת תמיכה. רמת ההתנגדות החזקה הבאה היא בסביבות 4800, כלומר, רמת השיא של כל הזמנים. מימוש הרווחים של שלושת השבועות האחרונים קילף למעלה מ-200 נקודות ממדד s&p500 וקרב אותו לאזור התמיכה, ממנו (לפחות על בסיס טכני), תיתכן הסתערות מחודשת על רמת השיא של כל הזמנים.
ויש, כמובן, גם פסימיים, אשר טוענים, כי המשקיעים האמריקאים נמצאים שוב בשלב של התלהבות לא הגיונית, וכי מחירי המניות התנתקו מכל שווי כלכלי. נביאי זעם אלו ניתלים גם בלוח השנה, ומזכירים כי בדרך כלל (אם כי לא תמיד) חודשים ספטמבר ואוקטובר נחשבים רעים לשוק המניות אשר נוטה להתאושש רק לקראת סוף השנה. מי יצדק בהמשך? קשה לדעת. אבל משנה זהירות ודאי לא יזיק.
בורסות העולם: ישרו קו עם וול סטריט ורשמו ירידות שערים לכל אורך הקו. מדד יורוסטוק 50 לדוגמא (המייצג את 50 המניות המובילות באירופה) רשם ירידה שבועית של קרוב ל- 3%. ירידות דומות נרשמו גם באסיה, מה שממחיש היטב את העובדה כי עדיין (למרות העלייה המטאורית בכלכלת סין) עיני כל העולם נשואות לוול סטריט, הנחשבת ל"אמא ואבא" של כל הבורסות בעולם.
שוק המניות התל אביבי: שבוע של ירידות שערים חדות בהשראת המגמה בוול סטריט, לצד ירידה במפלס האופטימיות בכל הקשור להתפתחויות בתחום הפוליטי/כלכלי/ביטחוני (מדד ת"א 125 - 1849.55)
שוק המניות התל אביבי עשה השבוע "אחורה פנה", ולאחר מספר שבועות של עליות שערים נאות, וצימצום הפער הגדול (אשר נפתח מתחילת השנה) מול וול סטריט ובורסות העולם חזר שוב לרדת. ניכרו ירידות שערים מידי יום, וללא הפוגה, אשר הצטברו לכדי ירידה שבועית של 3.4% במדד ת"א 125. האמת היא, כי בניטרול מניות הבנקים (אשר גילו עוצמה יחסית, וירדו בשיעור ממוצע של 1% בלבד) הרי שירידות השערים בשוק הרחב היו חדות אף יותר.
ביום ראשון השבוע, כאשר נרשמו בשוק המניות ירידות שערים חדות, העריכו המשקיעים כי מדובר אך ורק בחשש מפני הורדת דרוג האשראי של ישראל (או לכל הפחות - הורדת תחזית הדרוג) על ידי פיץ'. אבל בהמשך הסתבר כי ירידות השערים נמשכות גם לאחר השארת הדרוג האשראי ללא שינוי, ואפילו לאחר פירסום מדד מחירים שהפתיע לטובה. ניתן להסיק מכך כי מדובר בחולשה אמיתית של השוק, בניגוד מוחלט להתנהגותו, במהלך שבועות המסחר הקודמים.
אז מה השתנה? ראשית, כמובן, המשך (ואף החרפת) מגמת המימושים והירידות בוול סטריט (ובשווקי העולם). אלה הדביקו את שוק המניות הישראלי, אשר הצטרף למגמה העולמית. אבל נראה שזה הרבה מעבר לזה, שכן השווקים בעולם יורדים כבר מספר שבועות, וזה לא הפריע לשוק המניות הישראלי לטפס ולצמצם את הפער שנפתח מתחילת השנה בינו ובין שווקי העולם. על פניו נראה שמה שהשתנה הוא בעיקר ירידה במפלס האופטימיות של המשקיעים בדבר פתרון בדרכי שלום של המצב הכאוטי השורר במדינה מזה מספר חודשים בעקבות החקיקה החד צדדית של המהפכה המשפטית.
בין המשקיעים קיים קונצנזוס כי המשך החקיקה של המהפכה המשפטית באופן חד צדדי רעה לכלכלה, רעה למצב הביטחוני, ורעה ללכידות החברתית, ולכן גם רעה למניות (וגם, אגב, לאיגרות החוב ולשקל). כך החליט השוק, והשוק תמיד צודק (וזה לא משנה אם חלק מהמשקיעים בעד המהפכה המשפטית). זו הסיבה ששוק המניות הישראלי מפגר מתחילת השנה בעשרות אחוזים אחרי וול סטריט, וזו גם הסיבה לפיחות הגבוה בשער השקל מתחילת השנה (בניגוד למגמה העולמית, של החלשות הדולר).
במהלך השבועות האחרונים, כאשר שררה אופטימיות זהירה בנושא, והתעוררה התקווה לגניזת המשך המהפכה המשפטית (ולכל הפחות - המשך התקיקה רק בהסכמה רחבה) עשה שוק המניות הישראלי "קאמבק" רציני (בניגוד, אפילו, למגמת המימושים בעולם). השבוע קרו מספר ארועים אשר החלו לסדוק אופטימיות זו של המשקיעים. מדובר בעיקר בהתבטאויות (מצד חברי כנסת ושרים בכירים) על אי ציות להחלטות בג"ץ (שפרושו - משבר חוקתי פוטנציאלי בעוד מספר שבועות), וכן בפרסומים על פגיעה קשה בכשרות הצבא ובהתקפות קשות של שרים וחברי כנסת על שומרי הסף (לרבות אלה העומדים בראשות הצבא והשב"כ). כל אלה השרו רוח פסימית על המשקיעים אשר התבטאה לא רק בירידות השערים התלולות בשוק המניות, אלא גם ב"ריצה למטבע החוץ". שער הדולר "פורץ"בסערה" את רמת ההתנגדות של 3.75 שקל לדולר, שהחזיקה מעמד 4 שנים, ומתחיל אפילו לאיים ברמה של 4 שקלים לדולר.
אז מה יהיה? הנבואה ניתנה כידוע לשוטים. אבל מתוך התנהגות שוק המניות במהלך השבועות האחרונים, נראה, כי השוק מאד רוצה לסגור את הפער העצום (עשרות אחוזים) שנפתח בינו ובין העולם. נתוני האינפלציה האחרונים שהתפרסמו בארץ הפתיעו לטובה וסימנו סיום קרוב לתהליך העלאת הריבית. צריך "רק" שהמכשול שעצר את השוק עד עתה יסולק. במילים אחרות: השוק מחכה לאיזה שהוא סימן לכך שהמשך החקיקה של המהפכה המשפטית יגנז או לפחות יחוקק בהסכמה רחבה. במקרה זה, יש סיכויים לא רעים לריצה חזקה של שוק המניות כלפי מעלה (בתנאי, כמובן - שלא תרשם פתאום מפולת בוול סטריט).
לעומת זאת - אם זה לא יקרה והחקיקה תימשך באופן חד צדדי (ו/או המדינה תיקלע למשבר חוקתי), לא מן הנמנע שנראה עוד ירידות שערים אצלנו. מי שימכור מניות במצב כזה יהיו גם משקיעים המתנגדים למהפכה המשפטית וגם חסידיה, שכן כאמור - השוק תמיד צודק.
אלי גולדברג הוא בוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון בחיפה (תואר שני - בהצטיינות). בעל עשרות שנים של נסיון בפעילות בשוק ההון (כמו גם בכתיבה עיתונאית - בנושא שוק ההון והבנקאות). כרגע משמש כמנהל ההשקעות, של קרן הגידור "דלתא 100״
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
פורסם לראשונה: 11:13, 20.08.23
