זה לא סוד שהסקטור הביטחוני הוא ככל הנראה המרוויח הגדול ביותר מהמלחמה. החברות הציבוריות בבורסה המקומית, שעד לפני המלחמה לא זכו לזוהר משמעותי - חוו כמעט כולן זינוק במחיר המניה. גם ברמת הפעילות עצמה, חברות ביטחונית ישראליות נהנות הן מהגידול בביקוש מצד המערכת הביטחונית המקומית והן בגידול ביחס של העולם לפעילותן, בשל ההצלחה של ישראל במלחמה והניסוי "בשטח" של כלים מתקדמים חדשים.
מניית אלביט מערכות היא הדוגמה ככל הנראה הברורה ביותר להשפעת המלחמה. ב-5 השנים שקדמו לפרוץ המלחמה דשדשה מניית החברה בין 45,000 ל-80,000 אגורות. וקיבלה מכפיל דו ספרתי לא גבוה על הרווח. מאז פרוץ המלחמה זינקה מניית החברה בכ-220% והשווי הנוכחי של החברה הגיע ל-127 מיליארד שקלים, שני בגודלו רק לפאלו אלטו (שנרשמה לאחרונה ברישום דואלי למסחר בתל אביב).
גם מכפילי הרווח של החברות זינקו – כיום המכפיל הממוצע בשוק הישראלי עומד על כ-18 (מדובר כמובן בנתון ממוצע, והוא כולל בתוכו חברות עם מכפיל נמוך יותר וגבוה יותר וכן אבנורמות כתוצאה משיערוכים חיוביים או שליליים של נכסים שמשפיעים על הרווח הנקי אך לא בהכרח מייצגים). המכפיל של אלביט עומד על כ-80, וככלל המחיר של החברות הביטחוניות התייקר ביחס לתוצאות העבר, עם צפי שהעתיד יהיה וורוד יותר.
מדד ת"א ביטחוניות – והבעיה האקוטית שמסתתרת בתקנון שלו
כפועל יוצא לזינוק בשווי של החברות, וכן להנפקות חדשות שבוצעו והנפקות רבות שבקנה של חברות ביטחוניות – החליטה הבורסה על השקה של מדד ת"א ביטחוניות. המדד בעצם מאפשר לקנות חשיפה לסקטור הביטחוני בבורסה המקומית באמצעות תעודות סל שחלק מבתי ההשקעות הציגו, זאת בדומה למדדים אחרים כמו ת"א 35 ות"א 125.
קשה להעריך בדיוק כמה כסף עוקב אחרי המדד, שכן חלק מהקרנות העוקבות עוקבות במקביל גם על הסקטור הביטחוני בחו"ל, אבל ההערכות בשוק הן שמדובר בכ-750 מיליון שקלים כסף "פאסיבי" שעוקב אחרי המדד ומחוייב לפעול לפי שיעור כל חברה במדד. אם חברה X היא 5% מהמדד – אזי לפי 750 מיליון שקלים אותן קרנות מחוייבות להחזיק מניות בשווי 37.5 מיליון שקלים של חבר
הבעיה העיקרית נמצאת בתקנון של המדד, כאשר במסגרתו מקובל מגבלת משקל של 10%. זה דבר שמקובל במדד רבים אחרים ברחבי העולם – ונועד למנוע מצב שבו חברה אחת עם שווי שוק גבוה ואחזקות ציבור משמעותיות "משתלטת" על המדד.
אבל במדד ת"א ביטחוניות, צריך לזכור, יש כיום 18 חברות בלבד. רבות מהן הן חברות קטנות יחסית לגודל הכספים שעוקבים אחר המדד עם שווי שוק שמתחת למיליארד שקלים. כתוצאה מכך נוצרים עיוותים משמעותיים – כך למשל חברת תאת טכנולוגיות מקבלת בערך את אותם הביקושים ממדד ת"א ביטחוניות כמו שמקבלת אלביט על אף שאלביט נסחרת בשווי שוק של פי 55 מתאת. פיסיבי טכנולוגיות מקבלת כשליש מהמשקל של נקסט-ויז'ן, למרות שנקסט ויז'ן נסחרת בשווי של פי 33 ממנה.
אפשר להמשיך עוד ועוד עם מקרים של משקל לא מאוזן במדדים ביחס לשווי השוק, אבל מה שברור שנכון לעכשיו – שאדם שקונה את המדד צריך לצאת מנקודת הנחה שהוא לא קונה בצורה מאוזנת יחסית את כל החברות הביטחוניות בבורסה המקומית, אלא שמדובר במדד שמוטה מאוד לכיוון החברות הביטחוניות הקטנות.
גלעד מנדל הינו חוקר ניירות ערך, יועץ לחברות בורסאיות ומוביל בתחום האנליזה החשבונאית בעבור קרנות אופורטוניסטיות. בעבר ניהל תיקי נוסטרו בהיקף מיליארדי שקלים והינו המנהל של קהילת המשקיעים השקעבורסה. אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, וכל העושה זאת – עושה כן על אחריותו הבלעדית. האמור אינו מחליף התייעצות עם יועץ השקעות מוסמך.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
