לפני כמה שבועות נחשף מבצע "Project Dawn" של חברת אמזון – פיטוריהם של כ-16,000 עובדים ועובדות ברחבי העולם. ההסברים שנתנה החברה היו מגוונים: הפחתת הבירוקרטיה, צמצום שכבות ניהול, התייעלות מבנית, האצת קבלת ההחלטות. הסבר אחד לא היה שם: החלפת עובדים על ידי בינה מלאכותית.
רק כמה חודשים לפני כן, באוקטובר 2025, אמזון הודיעה על פיטוריהם של עוד 14,000 עובדים. שם הנימוק המרכזי היה "אוטומציה של תפקידים תפעוליים", כלומר AI מחליפה עובדים. אז מה בעצם השתנה בין שני האירועים? האם תהליך גיוס ה-AI לעבודה באמזון הושלם? או שמא ה-AI קצת הכזיבה והתירוץ הזה כבר לא ממש תופס?
בתחילת השבוע שעבר חזרה ה-AI לעורר חרדות ולככב בכותרות העיתונים, אבל הפעם מסיבה אחרת לגמרי. זה היה בעקבות חברת אנתרופיק, שהשיקה כלי AI חדש ומשודרג של קלוד שמחליף תוכנות לעורכי דין. התוצאה הייתה התרסקות שערי המניות של עשרות חברות תוכנה, בניו-יורק ואחר כך גם בתל-אביב. החשש היה שחברות התוכנה המסורתיות לא מסוגלות להתמודד מול איום ה-AI, שהמודל הכלכלי שלהן נשבר. אז האם הקורבנות האמיתיים של ה-AI הן בכלל חברות ענק ולא עובדים? ואולי גם וגם?
מאז חשפה חברת OpenAI את צ'אט-GPT בנובמבר 2022 וטילטלה את העולם, הבינה המלאכותית לא יורדת לרגע מסדר היום העולמי. למדנו שצ'אט יכול לענות על כל שאלה וגם קצת לרמות, ש-LLM יכול לתמוך רגשית ולקדם זכויות אדם אבל גם ליצור פייק ופורנו, שסוכני AI יעשו בשבילנו את העבודה אבל אולי בעצם יחליפו אותנו בעבודה. הייפ ה-AI הביא הרבה השקעות לכל מי שכתב AI לצד שם המוצר שלו והייפ סכנות ה-AI החזיק אחריו ורק העצים את התלהבות המשקיעים.
שלוש שנים וקצת אחרי התפרצות ה-AI אולי הגיע הזמן לצנן במקצת את ההייפ. להסתכל על AI בעיניים יותר מפוכחות, קצת יותר כמו כלי טכנולוגי, קצת פחות כמו משהו נשגב או דמוני. לפחות עד להודעה חדשה.
יום הדין של התוכנה
האנליסטים של וול סטריט מיהרו בשבוע שעבר להדביק שם לאירוע צניחת מניות חברות שירותי התוכנה: "SaaS-פוקליפסה", יום הדין של שירותי התוכנה. חברת השירותים המשפטיים LegalZoom צנחה ב-20%, מניית ספקית הנתונים תומסון רויטרס צנחה ב-15.7%, מניית אדובי ירדה ב-7.3%, מניית ServiceNow ירדה ב-11%, ענקית התוכנה הארגונית סיילספורס ירדה ב-6.9%. גם מניות ישראליות בנאסד"ק איבדו גובה: מאנדיי ירדה ב-9.9%, וויקס ב-6.8%. יום למחרת ראינו את זה קורה גם בבורסה בתל-אביב, עם התרסקות של חברות שירותי תוכנה ישראליות כמו מג'יק, פורמולה, מטריקס, וואן טכנולוגיות ומלם תים.
דניאל שרייבר: "ייתכן שבעתיד נראה חברות עם מספר מינימלי של עובדים ומערכות טכנולוגיות מתוחכמות. יש הימורים בעמק הסיליקון מתי נראה חברות של יזם בלבד, בן אדם אחד, שיקים חברה ששווה מיליארד דולר"
אומרים שפילים מפחדים מעכברים. הסיבה לבהלה בבורסות הייתה עכבר קטן: אנתרופיק השיקה כלי AI חדש. אפילו לא כלי – תוסף (plugin) לכלי, שמכונה 'קלוד Cowork'. התוסף הזה אומן להיות מומחה לשירותי עזר משפטיים: לסרוק חוזים ולסמן בעיות, לבחון הסכמי סודיות, לתת תשובות משפטיות אוטומטיות לשאלות נפוצות, לוודא התאמה לרגולציה. לא משהו חדשני במיוחד, בהתחשב בעובדה שגוגל כבר השיקה את 'ג'מיני לעורכי דין' ו-OpenAI מציעה מבחר כלי עזר משפטיים לצ'אט-GPT בחנות ה-"GPTs" שלה.
אבל העכברון החמוד הזה גרם לבהלה נוראית בקרב הפילים של וול סטריט, שפתחו בשעטה פראית הרחק מכל מניה שמריחה שירותי תוכנה. "תוציאו אותי מפה" הייתה הכותרת באתר בלומברג, שהייתה לה כנראה תרומה לא מבוטלת לבהלה. "אנשים פשוט מוכרים הכל ולא אכפת להם באיזה מחיר", צוטט אחד הסוחרים.
החברות שספגו את המהלומה הקשה ביותר הן חברות שמעניקות שירותים שניתן להחליף בקלות ב-AI, למשל שירותי כתיבת תוכן פשוטים, תרגום, ניתוח נתונים בסיסי. חברת התרגומים הישראלית ורביט (Verbit) נאלצה לפטר את מרבית המתמללים האנושיים שעבדו בה ועברה תהליך שינוי אסטרטגי עם מודל עסקי חדש, הכל בגלל ה-AI.
גם פלטפורמות תוכן גדולות כמו BuzzFeed, CNET או G/O Media נפגעות מהיכולת של ה-AI לייצר מאמרים במהירות ובעלות אפסית. התוצאה: ירידה בטראפיק ופיטורי עובדים.
פלטפורמות תמונות כמו Shutterstock או Getty חוות ירידה בביקושים בגלל הקלות בה ניתן לג'נרט תמונות כמו-מציאותיות. חברות כלי עיצוב כמו וויקס הישראלית ו-Canva וגם חברות שמציעות שירותי מפתחים ומעצבים עצמאיים כמו פייבר הישראלית ו-Upwork סופגות מהלומות כשהביקוש לשירותים שלהן מוחלף בשימוש בכלי AI פשוטים אצל הלקוחות. התוצאה: שחיקה בהכנסות, ירידה בעמלות, ירידה בשווי השוק.
חברת פייבר דיווחה על ירידה של כ-11% בכמות הלקוחות ב-2025, מניית החברה ספגה ירידות חדות והיא נסחרת בשווי נמוך משמעותית משיאה ב-2021. פייבר פיטרה כ-30% מכוח האדם (כ-250 עובדים) ושינתה אסטרטגיה לשירותי מומחים Fiverr Pro. המתחרה הגדולה שלה Upwork דיווחה שמספר הלקוחות הפעילים שלה ירד ב-7% ב-2025 וגם במקרה זה מניית החברה ספגה ירידות חדות.
המניה של חברת וויקס סבלה מתנודתיות רבה ב-2025. בתחילת השנה היא צנחה ביותר מ-50% לנוכח החשש שכלי AI ישמשו לבניית אתרים וייתרו את וויקס. רכישת חברת הפיתוח באמצעות AI Vibe Coding בייס 44 שינתה את המגמה והצמיחה את הכנסות החברה אבל אז המניה צנחה שוב. אין ספק שוויקס היא דוגמא לצורך של חברות להתמודד ללא הפסק מול יכולות AI חדשות.
יאיר שניר, שותף מנהל ב-DTC, קרן ההשקעות של מייקל דל: "השוק כרגע מתמחר תרחיש בלהות כאילו ה-AI מחליף לחלוטין את הצורך בפרילנסר או בבניית אתרים. זו מן הסתם תגובה היסטרית. גם בעבר טכנולוגיות חדשות לא חיסלו שווקים אלא שינו את רמת המורכבות שלהם. מי שהשתמש בפייבר לעיצוב פשוט אולי יעבור ל-AI, אבל בפרויקטים מורכבים עדיין צריך יד אנושית".
חברת העזרה בלימודים Chegg היא אחת הדוגמאות הבולטות לקורבנות AI. החברה דיווחה על ירידה של 43% בהכנסות ברבעון השלישי של 2025 לאחר שרבים מהסטודנטים העדיפו להשתמש ב-AI ולא לשלם על שירותיה. התוצאה: מניית החברה צללה ביותר מ-95% והיא נאלצה לפטר כ-45% מכוח האדם שלה.
המקרה של חברת הביטוח הבריטית הענקית Admiral מעניין במיוחד. אנליסטים הורידו את המלצות הקנייה שלהם ומניית החברה איבדה כ-1.3 מיליארד ליש"ט מערכה בחודש שעבר. והכל בגלל חברת הביטוח הישראלית-אמריקאית למונייד, שהשיקה פוליסה מבוססת AI למכוניות טסלה, תוך שימוש באלגוריתמים שמורידים את עלויות התפעול והחיתום כמעט לאפס.
חברות ליגל-טק (טכנולוגיה משפטית) מוצאות עצמן בטווח הפגיעה של יכולות ה-AI להחליף אותן או להפחית את מספר הרשיונות שנרכשים מהן. חברות כמו Thomson Reuters ו-LegalZoom עדיין בטראומה בעקבות אירועי השבוע שעבר שהצניחו את המניות שלהן בכ-16% ובכ-20%. חברות שירותי תוכנה ארגוניים כמו ServiceNow, Salesforce ו-Intuit מרגישות את אש ה-AI כבר מלחכת את שולי גלימתן.
דן קואטסוורת', אנליסט של חברת AJ Bell, מפנה את תשומת הלב לעוד תחומי עסקים שעלולים למצוא את עצמם תחת איום. אחד התחומים שהוא מצביע עליו הוא האיקומרס, אותם אתרי הקניות, שעד כה הראו רווחים מופלגים. לדבריו ל-AI יש פוטנציאל להפוך על פניו את תחום קמעונאות האופנה ורשתות שלא יאמצו AI עלולות להישאר מאחור. הסיבה העיקרית: חוסר ההצלחה במדידה והתאמה אישית של מוצרי אופנה, שמביאה לתסכול בקרב הלקוחות ולהחזרות בהיקף גדול. כלי AI חדשים, כמו הגרסה הדיגיטלית של הגוף שפיתחה גוגל, מאפשרים לבצע התאמה מושלמת. כלי AI אחרים יסייעו בייעוץ ובשיווק של מוצרים ללקוחות, שילוב של אנשי מכירות וסטייליסטים גם יחד. מי שלא יהיה שם לא יהיה קיים.
יניב ורוצ'יק, מייסד Aidey: "ה–AI מאפשר להפעיל מודלים רזים ויעילים יותר מוקדם. רווחיות מוקדמת היא כבר לא בונוס, היא מנגנון הישרדות. מי שתלוי בגיוסים עלול להפוך ללא רלוונטי לפני שהמודל שלו הבשיל"
הנה עוד תחום שעובר טלטלת שוק: אתרי הזמנת נסיעות ונופש. האתרים המסורתיים כמו Booking.com ,Hotels.com, Expedia או TripAdvisor נמצאים תחת איום יכולות בינה מלאכותית כמו אלה של Google Travel, שמאפשרת תכנון מושלם של החופשה ובמקביל הזמנה של כל שירותי התיירות מבלי לשלם עמלות לכל הסוכנים שבדרך. הכוונה המסתמנת לאפשר הזמנת שירותי תיירות ישירות דרך צ'אט-GPT או ג'מיני היא איום ישיר על המודל העסקי של אתרי התיירות.
שי דיאמנט, VP Operations בחברת הספורט-טק WSC Sports, אומר שהחברה מטמיעה AI בכל הכיוונים – גם כלי פיתוח וגם כלים תפעוליים שמסייעים לתמיכה בלקוחות. לדבריו, החברה מפעילה סוכני AI שמסייעים לאנשי התמיכה. הוא מספר על קבוצות שיח שנפתחו כדי לאפשר לעובדים להחליף רעיונות ולאמץ AI בכל תחומי הפעילות. "אני מדבר על זה בהתלהבות כי זה באמת מגניב ובכל שבוע קורים דברים חדשים", הוא אומר.
אתם חושבים על ה-AI כגורם סיכון? שמישהו עם AI מתקדם יוכל להתחרות בכם על יצירת תקצירי משחק ספורט באפס עלות?
"בתחום שאנחנו נמצאים, עם כל מה שקשור להגעה לאוהד וליצירה של הרבה רגשות ותחושות מסביב למשחק - לדעתי זה משהו שה-AI רחוק מאוד מלהחליף אותו. אבל אסור לנוח על זרי הדפנה. צריך לראות כל מה אפשר לעשות כבר עכשיו, כדי לא לדרוך במקום".
השוק מעניש
"זו לא הפעם ראשונה וכנראה לא האחרונה שטכנולוגיה משמעותית, אני אעז לומר מהפכנית, משפיעה בצורה מאוד משמעותית על חברות שיש חשש איך הן הולכות להמשיך את העבודה שלהן", אומר איתי מרגלית, סגן נשיא אזורי ומנהל הפעילות העסקית של סיילספורס ישראל. "יש לא מעט חברות שהן במצב טוב, הרווחיות עולה, הגידול ממשיך והשוק מתנהג, אני לא רוצה להשתמש במילים כמו תופעת עדר, אבל יש בהלה בשווקים שלוקחת את זה למקומות מוגזמים".
אנליסטים הביעו מזמן דאגה שסוכני AI עלולים לכרסם במודל העסקי של חברות שירותי תוכנה שמבוסס בדרך כלל על תשלום דמי מינוי על בסיס 'רישיון לכיסא' ועל הכנסות שנתיות מובטחות (ARR). ככל שכלי AI נכנסים לשימוש אצל הלקוחות הם זקוקים לפחות רשיונות תוכנה וההכנסות המובטחות מצטמצמות.
התוצאה הייתה שמניות כמו אלה של חברת ניהול קשרי הלקוחות סיילספורס, חברת ניהול משאבי האנוש Workday, חברת ניהול השיווק Hubspot, חברת ניהול שירותי המחשוב ServiceNow וחברת כלי יצירת התוכן Adobe ירדו בין 29% ל-58% בשנה האחרונה. אין ספק ששיקול מרכזי של כל משקיע צריך להיות האם החברה שאותה הוא בוחן נמצאת בטווח הפגיעה של הבינה המלאכותית.
רועי קאיה, מנהל תחום פיתוח ארגוני וייעוץ ניהולי בחברת הייעוץ אביב, אומר כי הוא עוד לא רואה מהלכים שבהן חברות שלמות נסגרות כמו שחברות הפילם נשארו מאחור ולא הצליחו להשתנות. "זה עוד לא שם. אנחנו כמו במהפכה תעשייתית על טורבו, והיא כוללת פתיחות של הארגונים להטמיע בתוכם AI".
האם אימוץ ה-AI בחברות מהווה איום ממשי ומיידי על חברות שירותי התוכנה? העיתונאי אמיר אפרתי מ-The Information ציטט בינואר השנה שיחת משקיעים פרטית בחברת JPMorgan, שבה אמרו מנהלי החברה שאין להם שום כוונה כרגע להחליף את התוכנות הארגוניות שהם משתמשים בהן בכלי AI. וצריך לזכור שמדובר בחברה עם תקציב השקעה בטכנולוגיה של 18 מיליארד דולר בשנה ויותר מ-300,000 עובדים, ויש לה הרבה סיבות לעבור לכלי AI כדי להפחית עלויות.
מנגנון ההישרדות
עוד דוגמה? חברת אנתרופיק, מפתחת כלי ה-AI מעורר הבעתה, משתמשת בעצמה במבחר גדול של תוכנות SaaS, למרות שלכאורה הייתה יכולה לפתח תחליפי AI בקלות.
כל זה אינו מסיר את עננת הדאגה של המשקיעים מהפגיעה בהכנסות חברות ה-SaaS. החברות האלה כבר מבינות שבמוקדם או במאוחר הימים היפים של שפע הכנסות ARR עומדים לחלוף. רבות מהן בוחנות כעת מודלים עסקיים היברידיים, חלקם ברישיונות שימוש בתוכנה וחלקם מבוססות על תמחור לפי צריכה, לפי פעולות סוכן AI או לפי תוצאה עסקית מוגדרת. מהבחינה הזו המשקיעים לגמרי צודקים: עדיף להשקיע בחברות שהמודל העסקי שלהן לא נמצא תחת איום.
יאיר שניר: "אנחנו לא רואים התרסקות של חברות אלא הערכה מחדש של המודלים העסקיים שלהן. השוק כרגע מעניש את החברות האלה, שלא הוכיחו עדיין איך הן רותמות את ה-AI לטובתן. הפלטפורמות שידעו לתווך את המהפכה הזו הן אלה שיצליחו. הטעות היא להילחם ב-AI. הדבר הנכון זה לראות איך רותמים את ה-AI לטובת המוצר שלהם".
מצד שני, קשה לראות כרגע את חברות ה-AI הגדולות מציגות מודל עסקי, שבו הן מייצרות הכנסות משמעותיות מלקוחות עסקיים, פיננסיים ותעשייתיים. אולי בינתיים חברות ה-SaaS יכולות להיות רגועות?
שניר: "אני חושב שאתה צנוע בתיאור המציאות: חברות ה-AI מדממות כרגע. אבל תזכור שהשוק הציבורי מתמחר ציפיות, הוא לא מתמחר מציאות. ויש כרגע אלוהים חדש שקוראים לו AI וכולם רצים אחרי הסיפור הזה. חברות שירותי התוכנה הגדולות לא יכולות לצפות שהשגשוג שנהנו ממנו ב-10-20 השנים האחרונות יימשך".
חברות וגם עסקים קטנים שהטמיעו כלי AI בהצלחה מדווחים על קיצור זמן עבודה ושיפור בפריון, שמתבטא בעלייה בהכנסות. הדיבור עכשיו הוא על חברות צעירות ומעודכנות, עם מעט מאוד עובדים אנושיים והרבה הרבה סוכני AI.
יניב ורוצ'יק, מייסד ומנכ"ל חברת שירותי מיקור החוץ Aidey, אומר שכבר היום הבינה המלאכותית נותנת כלים לחברות קטנות להתמודד בשוק ביעילות ובעלויות נמוכות. "בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רבעון, אתה לא יכול לבנות תוכנית לחמש שנים קדימה ולהניח שהשוק יחכה לך", הוא אומר, "מי שלא מגיע לרווחיות מהר עלול להפוך ללא רלוונטי לפני שהגיע לשם בכלל".
לדבריו, Aidey פועלת כחברת שירותים רווחית מהיום הראשון וללא גיוס הון סיכון, והיא מייצגת את הדור הבא של החברות: כאלה שבנויות על יעילות תפעולית, הוצאות נמוכות וזמן קצר לרווחיות ולא על צמיחה בכל מחיר: "AI מאפשר להפעיל מודלים רזים, יעילים ורווחיים יותר מוקדם. רווחיות מוקדמת היא כבר לא בונוס, היא מנגנון הישרדות. מי שתלוי בגיוסים ובהבטחות עתידיות מסתכן בכך שהשוק יעקוף אותו לפני שהמודל שלו הבשיל".
"ייתכן שבעתיד נראה הרבה חברות בעלות עוצמה עם מספר מינימלי של עובדים ומערכות טכנולוגיות מאוד מתוחכמות", אומר שרייבר, "זה לא ייראה כמו חברות שאנחנו מכירים אותן כיום. יש הימורים בעמק הסיליקון מתי נראה חברות של יזם בלבד, solopreneur. בן אדם אחד, שיקים חברה ששווה מיליארד דולר. כנראה שלא רחוק היום".
החלפת עובדים על ידי AI הייתה הנושא החם של שנת 2025. כולנו קראנו בשקיקה איך AI כבר מחליפה מקצועות מסוימים ומי המקצועות הבאים בתור להיות מוחלפים. והיו גם הוכחות. חברת הפינטק השוודית קלארנה (Klarna) הובילה את המגמה העולמית עוד ב-2024 כשהודיעה על שימוש בכלי AI שמטפל במרבית פניות הלקוחות ומחליף 700 נציגי שירות. בעקבות זאת פיטרה מאות עובדים וחגגה חיסכון של 10 מיליון דולר בהוצאות.
קלארנה לא הייתה היחידה. בעקבותיה באו IBM שדיווחה על 8,000 מפוטרים בגלל AI ואחריה גם HP עם 6,000, Pinterest שקיצצה עובדים והפנתה משאבים ל-AI, Duolingo שפיטרה 10% מכותבי התוכן, מיקרוסופט ביצעה פיטורים בהיקף נרחב וציינה שהעובדים יוחלפו ב-AI, סיילספורס קיצצה אלפי משרות במסגרת מדיניות AI-first, גם אקסנצ'ר, סיטיגרופ, UPS ונייקי שדיווחו על מעבר לאוטומציה על חשבון אלפי עובדים, אינטל שפיטרה עשרות אלפי עובדים וגם חברות ישראליות כמו אמדוקס ופייבר. ב-2025 יוחסו ל-AI כ-55,000 מהפיטורים בארה"ב לבדה, עלייה פי 12 לעומת שנתיים קודם לכן.
הנה עוד תחום שעובר טלטלת שוק: אתרי הזמנת נסיעות ונופש. האתרים המסורתיים כמו Booking.com נמצאים תחת איום של הזמנת שירותי תיירות ישירות דרך צ'אט־GPT או ג'מיני
"יכול להיות שטעינו"
ואז התרחש המפנה. וגם הפעם קלארנה הייתה הסנונית שבישרה עליו: במאי 2025 מנכ"ל קלארנה התוודה שעובדי ה-AI החדשים שלו לא מספקים את הסחורה והם מעניקים שירות באיכות נמוכה, גורמים לתסכול בקרב הלקוחות והתוצאה הייתה צניחה ברווחים. קלארנה חזרה לגייס עובדים אנושיים, חלקם, הו האירוניה, עובדים שפוטרו לפני כן. IBM דיווחה שאחרי הפיטורים הנרחבים, גויסו מחדש יותר עובדים אנושיים מאשר לפני כן. דואולינגו חזרה לגייס כותבים ועורכים אנושיים לאחר שהבחינה שה-AI מתקשה להבין הקשרים תרבותיים וניואנסים לשוניים.
לחברות הייעוץ ומחקרי השוק היה חלק מרכזי בהפצת בשורת ה-AI, שאוטוטו מחליף אותנו במקום העבודה. גולדמן זאקס למשל פירסמו סדרת דוחות שבהם נטען בין השאר ש-AI עומד להחליף 300 מיליון משרות ברחבי העולם, ששני-שליש מהמשרות בארה"ב ובאירופה חשופות לפגיעה מצד ה-AI. לפי הדוחות ה-AI מביא שינוי מבני בלתי-הפיך בשוק העבודה והוא יזניק את התוצר העולמי ב-7% בתוך עשור. חברת IDC פרסמה דו"ח לפיו כניסת סוכני ה-AI תגדיל את הכלכלה העולמית ב-13 טריליון דולר, כשכל דולר שיושקע בטכנולוגיה הזו יוביל לתוספת של 4.3 דולרים לתוצר העולמי. לפי IDC משרות רבות יוחלפו, ומקצועות רבים חדשים יופיעו.
על רקע ההערכות האלה, דוח אחד יוצא דופן משך תשומת לב: דוח אוקספורד אקונומיקס (Oxford Economics - OE) שפורסם בתחילת 2026 תחת הכותרת: "העדויות לטלטלה בשוק העבודה בגלל AI הן קלושות". הטענה המרכזית של הדוח היא שה-AI משמש כשעיר לעזאזל של החברות, כשלאמיתו של דבר הן מפטרות עובדים בגלל ניהול כושל, ירידה בביקושים או גיוס יתר של עובדים לפני כן. יש אפילו שם לתופעה הזו: טיוח AI (AI Washing) - הצדקת פיטורי עובדים בתירוץ של החלפתם ב-AI. דניאל שרייבר, מנכ"ל חברת האינשור-טק למונייד (Lemonade), עומד בראש מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית. המסר שלו פשוט: AI יחליף את מרבית העובדים במשק במוקדם או במאוחר ולכן יש צורך בגיבוש מדיניות שתמנע אבטלה המונית. לפי "מודל מוזאיק" שהציג, עודף הרווחים מהם יהנו המעסיקים בזכות ה-AI ישמש לאבטחת הכנסה למובטלי ה-AI.
יכול להיות שקצת הזדרזנו להכריז שה-AI מחליף את העובדים?
שרייבר: "יכול להיות שטעינו, בוודאי. כל הניסיון לראות את העתיד נדון לכישלון. אבל הציפייה שלי לא הייתה שזה יקרה תוך שנה או שנתיים, אבל שעד סוף העשור כל תפקיד שאפשר לעשות אותו בזום – אפשר יהיה אפשר לעשות אותו ב-AI, ואני חושב שזה נראה יותר מציאותי ממה שזה נראה לפני שנה או שנתיים".
