לבניין המעוצב בן שלוש הקומות של "המיספריק", הנמצא בלב תל-אביב, שני שערי כניסה. הקטן יותר מיועד לעובדים; הגדול והמרווח מיועד לנבדקים. ולא במקרה: הנבדקים שמגיעים לכאן מייצרים את סם החיים היקר מפז של כל חברה של בינה-מלאכותית: בסיס הנתונים, ה"דאטה". איך זה עובד? מחברים צעירים ומבוגרים, גברים ונשים לקסדת חיישנים, אותה הם חובשים על הראש. הם מולכים לחדר שקט, ובמשך כשעה מתבקשים לבצע פעולות מסוימות מול צג מחשב, שתוצאותיהן מתועדות מיד בשרתי החברה.
"בשנים האחרונות", אומר גידי ליטוין, 44, סמנכ"ל הטכנולוגיה ומייסד-שותף של "המיספריק", "אחד העיסוקים המרכזיים שלנו היה בנייה של בסיס-הנתונים המוחי מהגדולים בעולם. אספנו נתונים מ-100 אלף נדגמים, יש לנו כבר רבע מיליון שעות של נתונים של פעילות מוחית. אותו סיגנל מוחי עשוי להיראות שונה לחלוטין אצל אנשים שונים, אבל כאשר אוספים נתונים בקנה מידה גדול מספיק אפשר כבר לבנות מודל בינה-מלאכותית שמזהה את הדפוסים הללו, ולמדוד את תפקוד המוח באופן מדויק".
"בלי ה'דאטה' הזו", מסביר המנכ"ל והמייסד-השותף, ד"ר חגי לאלזר, 50, "הבינה-המלאכותית לא נותנת לך כלום; זה כמו מנוע חזק של מכונית שיש בו שתי טיפות דלק בלבד — אתה תיסע מטר ותעצור. כדי שהמנוע יפעל, אתה צריך את סוג הדלק והכמות שמתאימים לגודל המנוע. הדלק זה הוא ה'דאטה', הנתונים; המנוע הוא מודל הבינה-המלאכותית. את שני הדברים צריך להגדיל ביחד, ואז אתה תטוס".
גלריה
הדמייה של הפלט של המודל "דקארט" - הייצוג שלו לפעילות מוחית של אלפי נבדקים
(צילום: באדיבות המיספריק)
(צילום: באדיבות המיספריק)
לדייק את התרופה למחלה
והחברה הישראלית אכן טסה, בשקט בשקט, רק לפני כחודש נחשפה לראשונה בתקשורת בארץ ובעולם. זו החברה הראשונה בעולם שמציעה מערכת מדויקת למדידה ולפענוח אובייקטיבי של פעילות המוח האנושי; שיודעת לאבחן בבדיקה של 15 דקות בלבד שורה ארוכה של מצבים רפואיים מתחום המוח והנפש. קחו אוויר, הרשימה ארוכה: דיכאון, חרדה, פוסט-טראומה (PTSD), ניבוי סכיזופרניה, פרקינסון, אלצהיימר, פגיעת מוח טראומטית לא נראית, OCD (הפרעה טורדנית-כפייתית), טינטון (הפרעה שמיעתית), ADHD (הפרעת קשב וריכוז), הפרעות שינה, וסימנים מוקדמים של ירידה קוגניטיבית. כולל דירוג של רמת התופעות וחומרתן.
המטופל חובש את הקסדה, המקושרת לאפליקציה בטאבלט או בטלפון הנייד, והמערכת מודדת את פעילותו המוחית ומפיקה נתונים. בדיוק כמו בדיקת דם, צילום רנטגן, או אקו-לב, שמסייעים לרופאים באבחון מחלות ובבחירת הטיפול המתאים, ומאפשרים גם מעקב בהמשך.
למה זה חשוב? כי בשעה שלהערכת מצב הלב, הריאות ואיברים מרכזיים נוספים בגוף האדם קיימות כבר שנים בדיקות מדויקות, אובייקטיביות – לתופעות שמקורן במוח האנושי לא היו עד כה בדיקות כאלה, והן מאובחנות עד היום באמצעות ראיונות, שאלונים, צפייה והערכה התנהגותית בלבד.
המנכ"ל ד"ר חגי לאלזר (מימין) וסמנכ"ל הטכנולוגיה גידי ליטוין
(צילום: קובי קואנקס)
"המיספריק" מעסיקה 114 עובדים בשלוש מדינות, בהם מומחים בתחומי מדעי המוח, בינה-מלאכותית, הנדסת תוכנה, אלקטרוניקה ומערכות רפואיות ברמה קלינית – חלקם בעלי תואר דוקטור. החברה נעזרת גם ביועצים מובילים בתחומי הפסיכיאטריה, הנוירולוגיה ומדעי המוח.
איך ייראה הפלט שתוציא המערכת שלכם עבור רופאים?
ד"ר חגי לאלזר: "כמו הדוח השגרתי שאתה מקבל אחרי בדיקת דם".
כלומר, אם קיימות דרגות שונות של PTSD, תוכלו לזהות במדויק כל אחת מהן?
"נכון. תוכל לדעת מאיזה סוג אתה אישית סובל".
מתוך כלל מופעי ה-PTSD המוכרים בעולם?
"גם, אבל לא רק. אנחנו עובדים על הגדרת תתי-סוגים חדשים".
רגע, אבל הרופאים צריכים הרי להבין את המספרים הללו.
"נכון, נכשיר אותם. אי-אפשר עדיין לפרסם את שמות כל הגופים שאנחנו משתפים איתם פעולה. מדובר בארגונים בארצות-הברית ובארץ שעוסקים בשיקום יוצאי צבא, בחברות תרופות ובחברות שמפתחות מכשירים לטיפולים לא פולשניים בהפרעות מוחיות. לדוגמה, אנחנו בקשר עם איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי. הם מגששים כיום באפלה, כמהים למידע הזה".
הצוות של חברת המיספריק
(צילום: דייויד גארב)
ובשלב הבא חברות תרופות יתחילו לייצר תרופות לפי תת-הסוגים השונים שאתם מאבחנים?
"נכון. אנחנו נוכל לדעת למשל שהאוכלוסייה הסובלת מדיכאון מסוג X ולא Y מגיבה טוב יותר לטיפול במינון מסוים ולא אחר".
לאלזר מסביר: "המוח הוא יוצא דופן משאר חלקי הגוף. האיבר הכי חשוב והכי מסובך. הוא לא רק מולקולרי, הוא איבר שיש לו שפה חשמלית, והוא מבודד מהגוף ומבודד מהעולם החיצון. עד היום כדי 'למדוד אותו' באמת היה אפשר רק להרים את העור, לפתוח את הגולגולת ולהשתיל שבב, שזה אקט פולשני מאוד. וגם אז אתה מגיע רק לאזור קטן במוח".
לחוסר האונים הזה סביב תפקוד המוח השלכות קשות: אחד מתוך שניים עד שלושה בני-אדם יסבול במהלך חייו מבעיה שמקורה במוח, בילדות, בבגרות או בזקנה, דבר שלאנושות אין כלים להילחם בו. זה יפגוש את כולנו: בגיל 50 אתה פתאום שוכח איפה שמת את המפתחות; פתאום באמצע החיים את סובלת ממועקה כרונית.
ד"ר חגי לאלזר: "בסופו של דבר, אנחנו חברה של בינה–מלאכותית. בהמשך, המודל יישב בענן ונאפשר לחברות אחרות מתחומים אחרים - אימון, הדרכה, חינוך, משחקים - להתחבר לשירות שלנו ולבנות עליו אפליקציות משלהן. את הרווחים נעשה מדמי השימוש"
לאלזר: "בארץ אנחנו עומדים בפתחה של מגפת בריאות נפש בעקבות טבח 7 באוקטובר, המלחמה מול איראן והאירועים שבאו בעקבותיהם. לפי הערכות, בערך 6% מהאוכלוסייה כאן יסבלו מפוסט-טראומה כרונית, כלומר כחצי מיליון איש. המדינה התעוררה, והתבקשנו לערוך מחקר קליני עצום בנושא בשיתוף פעולה עם גופים רלוונטיים בארץ. ערכנו פיילוט עם 122 יוצאי יחידות לוחמות ששירתו בעזה, גם בריאים וגם כאלה הסובלים מפוסט-טראומה מאובחנת. למי שמתמודדים עם התופעה הראינו, שהמצב שלהם הוא תוצר של בעיה פיזית, מצב ביולוגי במוח, ולא חולשת אופי. אחרי שאנשים מבינים את זה הם נפתחים יותר לקבל טיפול.
"חברות התרופות לא מצליחות להמציא פתרון מועיל: אין להן הרי 'סטטוסקופ דיגיטלי', מכשיר שיודע לזהות תופעה מוחית, בטח לא דרגות שונות שלה. כשאדם מגיע לרופא ואומר 'אני מרגיש חרדה', או 'אני שוכח דברים' – אין כיום דרך לבדוק ולמדוד את זה ביולוגית, אלא להסתמך על הדיווח המילולי הסובייקטיבי שלו".
"המיספריק" כבר הציגה את המערכת ואת יישומיה בפני הנהלת המרכז למכשור רפואי ולבריאות רדיולוגית של ה-FDA, מִנְהָל המזון והתרופות האמריקאי. בחברה נבנו כבר יישומים, אפליקציות, המתבססים על המודל שפיתחה, וכדי לתקף את הממצאים ולקבל את אישור רשויות הבריאות, היא נדרשת כעת לאסוף נתונים מחולים נוספים.
מדידה של פעילות מוחית באמצעות דקארט
(צילום: באדיבות המיספריק)
לאלזר: "חתמנו כבר על הסכמים עם גופים רפואיים וחברות תרופות, גם בישראל וגם בארצות-הברית. בתל-אביב הקמנו אתר מחקר שייפתח בסוף אוגוסט ברחוב יגאל אלון. יהיו שם שש מעבדות, צוות של 15 איש שיריץ אותן וחמישה חדרי תשאול. גם בבוסטון אנחנו מקימים אתר דומה, שייפתח בסוף ספטמבר. יהיו בו עשר מעבדות, ויהיה אפשר לערוך בו כ-50 אלף בדיקות דיאגנוסטיות בשנה. בסך הכול בשני האתרים נוכל לערוך כ-85 אלף בדיקות בשנה.
"אחרי שנתקף את האפליקציות נבצע ניסויים קליניים. עם קבלת האישורים הרגולטוריים, כבר בשנה הבאה נגיש ל-FDA את תוצאות הניסוי שלנו ב-PTSD, נציע את שירותי הבדיקות שלנו באתרים הללו וגם בבתי חולים ובמרפאות בכל הארץ, בארה"ב ובעתיד גם באירופה".
עד כה גייסה החברה 52 מיליון דולרים משורה של קרנות ומשקיעים מובילים.
מהו המודל הכלכלי שלכם לטווח ארוך?
"בסופו של דבר, אנחנו חברת של בינה-מלאכותית. בהמשך, המודל יישב בענן ונאפשר לחברות אחרות מתחומים אחרים, אימון, הדרכה, חינוך, משחקים, להתחבר לשירות שלנו ולבנות עליו אפליקציות משלהן. את הרווחים נעשה מדמי השימוש".
השותף מאפל
את "המיספריק" (משחק מילים עם "המיספרה", מחצית המוח) הקים ד"ר לאלזר, חוקר מוח חישובי ויזם, יחד עם המומחה לבינה-מלאכותית גידי ליטוין. לאלזר עוסק בתחום כבר 25 שנים, גם באקדמיה וגם בתעשייה. את הדוקטורט שלו הוא עשה באוניברסיטה העברית, את הפוסט-דוקטורט — באוניברסיטת קולומביה שבניו-יורק. את נושא השתלים המוחיים הוא מכיר מקרוב: "זה היה נושא המחקר שלי. הרעיון היה לשתול שבבים בתוך המוח, שבעזרתם נוכל לעזור לאנשים משותקים לתפקד באופן עצמאי. היום חברת 'ניוראלינק' של אילון מאסק עוסקת בכך, אבל לפני 23 שנים ערכנו את אחד הניסויים הראשונים בעולם בטכנולוגיה הזאת. מרגש מאוד לראות לאן זה מגיע היום, אבל זה עדיין מיועד למעטים. בכל זאת, מדובר בניתוח מוח".
"המיספריק" היא הסטארט-אפ הרביעי שלאלזר מעורב בו. את הסטארט-אפ הקודם שלו, למציאת תרופות למחלות מוח, הקים בארה"ב עם חברים מאוניברסיטת קולומביה, והוא נמכר לענקית התרופות Roche. "כשחזרתי לארץ כבר חשבתי על הדבר הבא שאני רוצה לעשות: לכמת את התפקוד המוחי. למצוא לכך דרך חדשה, נפוצה וזולה יותר, לא פולשנית. ידעתי שכדי להקים חברה כזאת אני צריך שותף שהוא חוקר בינה-מלאכותית ברמה עולמית. פגשתי בערך 75 כאלה, עד שמצאתי את גידי".
איפה?
"בלינקדאין".
המייסד-השותף והסמנכ"ל גידי ליטוין הוא ממומחי הראייה הממוחשבת הבולטים והמנוסים בישראל. ליטוין, שכיהן בתעשייה 15 שנים כחוקר או מדען ראשי בחברות שונות, נמנה בעבר הלא רחוק עם מייסדי חברת "רילפייס" (RealFace) הישראלית, שפיתחה טכנולוגיה לזיהוי פנים באמצעות "למידה עמוקה". החברה נרכשה ב-2017 על ידי "אפל" הענקית, והטכנולוגיה שלה הוטמעה בתוך מה שמוכר כיום כ-Face ID – זיהוי הפנים במכשירי "אפל". ליטוין, שעל שמו רשום הפטנט המרכזי של Face ID, הפך לחוקר מצליח ב"אפל", והיה ממובילי פיתוח הבינה-המלאכותית של "וויז'ן-פרו", משקפי המציאות המעורבת המופלאים, המשלבים בין תוכן דיגיטלי לעולם הפיזי ("אני והצוות שלי הובלנו באפל את מערכת עקיבת הידיים של המכשיר, הפתרון הכי טוב בעולם בתחום").
"באפל", אומר ליטוין, "למדתי באמת בפעם הראשונה איך עושים בינה-מלאכותית שמגיעה למיליארד בני אדם. חוקר שמפרסם מאמר באקדמיה, המניע שלו הוא פשוט לפרסם את המאמר. העובדה שהמוצר לא מושלם פחות חשובה — ממשיכים לחקור. לעומת זאת, כשאתה מפתח מכשיר עבור מיליארדים, אתה צריך להגיע לקצה. כדי ש'אפל' תאמץ פיתוח מסוים הוא חייב להיות מושלם. ואם זה לא מושלם אומרים לך: 'לא מעניין אותנו; תחזור לתכנון, תעשה את זה מחדש'".
ואז פגשת את חגי.
ליטוין: "הוא סיפר לי על הרקע שלו. לי היה אפס רקע במדעי המוח. חגי העלה את הרעיון לעשות משהו לא פולשני בתחום הזה. התחלנו לדבר על איך אנחנו מחברים בין התחומים".
לאלזר: "גידי שאל אותי אז משהו שעירער אותי: למה אנחנו לא מתעקשים על מאה אחוז דיוק? המחשבה הזאת, שאפשר לשאוף בכלל לפענוח ביולוגי מלא, טילטלה אותי. אמרתי לו: 'לא יודע, בוא נבחן את זה'. וככה בהתחלה הגענו ל-70% דיוק, קפצנו ל-90%, ועכשיו אנחנו נמצאים הרבה מעבר לכך".
גידי ליטוין: "אספנו נתונים מ–100 אלף נדגמים; יש לנו כבר רבע מיליון שעות של נתוני פעילות מוחית. כשאוספים נתונים בקנה מידה גדול מספיק אפשר לבנות מודל בינה–מלאכותית שמזהה דפוסים חוזרים, ולמדוד את תפקוד המוח באופן מדויק"
בלי לפגוע, אתם ממש לא לבד. יש היום כבר עשרות חברות בעולם שמתיימרות להבין תהליכים שקורים במוח גם בדרך לא פולשנית.
לאלזר: "התחום הזה מתחלק לשניים. יש כאלה שמפתחים חיישנים חדשים, כי הם חושבים שחומרה תפתור את הבעיה. אנחנו חושבים שחיישנים יש מספיק: קסדת החיישנים לקליטת גלי המוח שאנחנו ואחרים עושים בה שימוש היא מוצר מדף והיא קיימת מאז 1924. את גלי המוח כולם קולטים כיום. הבעיה היא רק להבין ולפענח אותם. וזה כבר דורש אלגוריתמיקה מסובכת ובינה-מלאכותית בהיקף גדול. זו פעילות מחקרית סיזיפית, אתה מנסה ונכשל, שוב ושוב".
המנכ"ל ד"ר חגי לאלזר (מימין) וסמנכ"ל הטכנולוגיה גידי ליטוין
(צילום: קובי קואנקס)
ליטוין: "המוח הוא מכונה מורכבת מאוד, 80 מיליארד נוירונים, ומספר החיבורים ביניהם הוא 10 בחזקת 13 סינפסות. הם מדברים בשפה חשמלית משלהם, וצריך בינה-מלאכותית שתבין את השפה הזאת. הדרך היחידה ללמוד מערכת אדירה כל כך היא ביצירת מכונה חזקה באותה מידה. אי-אפשר ליצור מכונה כזו עם בסיס נתונים שנאספו מעשרות אנשים בלבד. אם אין לך את ה'דאטה', אתה יכול לבנות איזה פיצ'רון קטן; אבל אם אתה רוצה לפענח את המוח באמת, ליצור מודל שמתרגם את השפה של המוח, אתה צריך מכונה חזקה מספיק".
אבל גם ה"דאטה" שלכם מוגבלת: גם 100 אלף נבדקים זה עדיין מעט יחסית למספרים המטורפים שאתם זקוקים להם כדי להגיע לדיוק של 100%.
ליטוין: "ברור שכל אדם נוסף שמגיע לבדיקה ומתווסף למאגר מוסיף לדיוק. בעיקרון היינו רוצים להגיע כמובן לבסיס נתונים מקסימלי של כל יושבי הגלובוס, 8.3 מיליארד מוחות. אבל כיוון שזה הרי בלתי אפשרי, נכנסת לתמונה הבינה-המלאכותית. כאן יש צורך במידול נכון כדי להגיע לדיוק, וכאן נכנסים הידע והמומחיות שלנו באימון ה-AI".
מודל ה-AI שפיתחה "המיספריק" היא למעשה המקבילה המוחית של GPT, ומבוסס על שפה חדשה לקריאה, למדידה ולפיענוח אובייקטיבי של גלי המוח האנושי. המודל כולל כבר שישה מיליארד פרמטרים, המשתנים הפנימיים שהמודל לומד ומתאים באופן אוטומטי במהלך תהליך האימון. ככל שמספרם גדול יותר המודל מדויק יותר. הוא מכונה "דקארט" (Descartes) – מחווה לרנה דקארט, הפילוסוף, המדען והמתמטיקאי הצרפתי, מאבות המהפכה המדעית ("אני חושב משמע אני קיים").
בדומה לאופן שבו מודלי השפה הגדולים "מבינים" את המשמעות של טקסט ותמונה, "דקארט" מתרגם את השפה החשמלית של המוח ויודע 'לפענח' את גלי המוח השונים. הפענוח יכול לשקף לכם מהי רמת הדיכאון שאתם סובלים ממנו. מספר אחר יכול לשקף את רמת החרדה. "אנחנו נערכים עכשיו לאימון המודל בהיקף גדול בהרבה", אומר לאלזר, "כל הכפלה במספר הפרמטרים משמעותה חודשים של מחקר ושיפור הדיוק של המערכת".
בין תל-אביב לפיליפינים
איך איסוף הנתונים מתבצע בפועל?
לאלזר: "יש לנו שני אתרים: כאן, בבניין החברה בת"א, ובעוד אתר בפיליפינים. מקבלים את הנבדקים, מחברים לקסדת החיישנים, ובמשך כשעה הם מתבקשים לבצע פעולות מסוימות מול המחשב. האתר בתל-אביב פתוח 13 שעות ביום, 5 ימים בשבוע. האתר בפיליפינים פתוח 15 שעות ביום, 7 ימים בשבוע".
"אבחון מוחי למנהיגים ולפוליטיקאים? אנחנו בונים 'סטטוסקופ דיגיטלי' למוח. אם בקונגרס או בכנסת ישראל יחליטו, והלוואי שיחליטו, שמגיע לציבור לקבל מידע מדויק גם בתחום הזה — זה יהיה חלום"
אתם לא חוששים מהטיה? בטוח שהפעילות המוחית של הפיליפינים דומה לפעילות המוחית של האמריקאים או הישראלים?
ליטוין: "בטוח. אנחנו בודקים את זה כל הזמן. יש באמת הבדלים קלים בין הפעילות המוחית של בני אדם המתגוררים באזורים שונים, אבל רובה זהה לגמרי. הפעילות המוחית העיקרית של כולנו מתייחסת לאיך אתה מניע את הגוף שלך, איך העיניים שלך פועלות, איך אתה תופס את העולם התלת-ממדי. הגיוון האתני לא רלוונטי פה".
הנטייה הטבעית היא להגיד הפוך.
ליטוין: "האמת היא, שהשוני בפעילות המוחית של בני-האדם מתבטא בעיקר בין אדם אחד למשנהו, לא בין קבוצות אתניות. המוח שלי ושלך שונים מאוד זה מזה, ולא משנה אם אני חי פה או שנולדתי באפריקה".
כלומר, ההבדל המוחי בין שני אפריקאים או בין אפריקאי וישראלי הוא אותו הבדל בין שני ישראלים שגרים באותו בניין בתל-אביב.
ליטוין: "כן, הוכחנו את זה. אבל יש כאן ניואנסים: למשל, אנחנו דוברים שפות שונות, אז פעילות מוחית שקשורה לשפה תיראה אחרת".
נראה לי שאתם הסיוט הבא של טראמפ: תארו לכם שבמסגרת הדוח הבריאותי השנתי שלו לציבור הוא יחויב לעבור את האבחון שלכם.
לאלזר: "תשמע, אנחנו בונים 'סטטוסקופ דיגיטלי' למוח. אם בקונגרס, או בכנסת ישראל, יחליטו, והלוואי שיחליטו, שמגיע לציבור לקבל מידע מדויק גם על התפקוד המוחי של מנהיגים ופוליטיקאים — זה יהיה חלום לכל הדמוקרטיה המערבית".
מישהו יצטרך 'לרכוב' על הפיתוח שלכם ולהמשיך את הסיפור הזה. הוא יוכל לשמש גם ככלי לשיפור התפקוד של אנשים בריאים בתחומים מסוימים.
"כן, הפוטנציאל ברור. יש יישומים אפשריים רבים לטכנולוגיה, גם באבחון ובשיפור הלמידה בתחומים רבים".
