דמיינו לעצמכם עולם שבו רובוטים הולכים במקומכם לעבודה, בונים בתים, עורכים ניתוחים, מבצעים משלוחים ובכלל עושים את כל אותן עבודות קשות, מעצבנות ומשעממות שלא בא לכם לעשות. אתם לעומת זאת תוכלו לעשות ככל העולה על רוחכם, לכו לים, קיראו ספר טוב, בלו ביחד עם הילדים. ומה עם פרנסה? אל דאגה, הממשלה תוכל למסות את הערך הכלכלי שהרובוטים מייצרים ולהשתמש בכסף כדי להבטיח לכם הכנסה גבוהה.
זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני אבל לארי אליסון, מייסד אורקל ואחד האנשים העשירים והמשפיעים בעולם הטכנולוגיה, מאמין שזה העתיד שמחכה לנו – ולדבריו, לא נצטרך להמתין לו לעד, זה יקרה עוד במהלך חיינו.
ההרצאה של לארי אליסון היא באופן מסורתי אחד מרגעי השיא של כנס Oracle AI World, שאליו מגיעים מדי שנה אלפי משתתפים מכל רחבי העולם. אליסון, ממייסדי ענקית הטכנולוגיה, ידוע בכך שהוא אינו מסתפק בהצגת מוצרים וטכנולוגיות חדשות, אלא אוהב לפרוש בפני הקהל חזון גדול על העתיד – ולא פעם לשחרר אמירות נועזות שהופכות מיד לכותרות בעיתונים. גם הפעם הוא לא אכזב.
במהלך שיחה עם סימה ורמה, סגנית נשיא בכירה ומנכ"לית חטיבת הבריאות ומדעי החיים של אורקל, הציג אליסון תחזית שלפיה "רוב סוגי הסרטן ייעלמו בתוך חמש שנים, ובוודאי בתוך עשר שנים". לדבריו, פריצת הדרך לא תהיה שמורה לעשירים בלבד, כאלו שגרים בניו-יורק או קליפורניה, אלא תגיע לכל העולם. בהמשך עבר אליסון לדבר על עולם שבו רובוטים יבצעו יותר ויותר מהעבודה האנושית. הוא הציע לשנות את שיטת המיסוי: במקום למסות את עבודתם של בני האדם, יש למסות את הערך הכלכלי שמייצרים הרובוטים. כך לדבריו, אפשר יהיה לממן הכנסה גבוהה לכלל האוכלוסייה – מודל אותו כינה Universal High Income.
אליסון אף צייר תמונה של עתיד שבו רובוטים יבנו בתים, יוזילו את עלויות הבנייה באופן דרמטי ויבצעו עוד ועוד מטלות שבני אדם אינם רוצים לעשות. "נניח שאתם משתמשים ברובוטים כדי לבנות בית והבית נבנה כולו בידי רובוטים. אם 80% מעלות הבית הם עלויות עבודה, הרי שעלות הבית יכולה לרדת ב-80%. כמובן עדיין יהיה רווח למי שמוכר את הבית, אבל הוא כבר לא יהיה פי ארבעה מעלות חומרי הבנייה", אמר אליסון.
החזון הבריאותי
אליסון דיבר בהרחבה על ניתוחים רובוטיים ועל יכולתם לראות גידול סרטני ברמה התאית. לדבריו, כאשר רובוט מסיר גידול, הוא עשוי להיות מסוגל לכרות רק את התאים הסרטניים תוך פגיעה מינימלית ברקמה הבריאה. הוא הוסיף שכאשר רובוטים ישתפרו בביצוע המשימות האלה, הם יוכלו לעבור ממצב של ביצוע טוב לביצוע כמעט מושלם — ובעלות נמוכה יותר. "בזכות הבינה המלאכותית כולנו נהיה עשירים יותר, בריאים יותר ואני מקווה שגם חכמים יותר".
נושא הבריאות היה המרכזי במהלך השיחה עם ורמה. כשנשאל מדוע תחום הרפואה כל כך חשוב לו, הסביר אליסון שזה בגלל הקשר האישי שלו למחלת הסרטן. "אמי מתה מסרטן כשהייתי בקולג', בשנה הראשונה שלי באוניברסיטת אילינוי. במשפחה שלי כולם החליטו שאהיה רופא, וקראתי הרבה על רפואה. ידעתי שאמי מאושפזת ושהיא חולה, אבל הייתי בהכחשה. לא הבנתי את המצב. כשהיא מתה, זה היה הלם עצום עבורי. אחת החוויות הקשות ביותר של חיי".
לארי אריסון
(צילום: באדיבות אורקל)
אליסון הדגיש כי המהפכה הרפואית לא תסתכם בפיתוח תרופות חדשות, אלא גם בהנגשתן לציבור רחב הרבה יותר. לדבריו, כיום ניסויים קליניים נערכים בעיקר בבתי חולים מחקריים גדולים ובמרכזים רפואיים בערים מרכזיות, ולכן אינם כוללים מדגם מגוון מספיק של אוכלוסיות. לדבריו, באמצעות מערכת Oracle Health שתוכל להתחבר גם לבתי חולים המשתמשים במערכות מתחרות, יוכלו מטופלים להצטרף לניסויים קליניים מכל מקום בעולם. אליסון אף סיפר על רשת ניסויים קליניים שאורקל מעורבת בה באפריקה.
למי שמפקפק בתחזיות הגרנדיוזיות של אליסון, כדאי לזכור שלא פעם המציאות של היום נשמעת כמו מדע בדיוני של אתמול. לפני שניים שלושה עשורים, אילו מישהו היה מספר לנו שיום אחד נוכל להיכנס למכונית, לשבת במושב האחורי, לקרוא ספר או אפילו לנמנם בדרך לעבודה, בזמן שהרכב נוהג בעצמו – היינו בוודאי מרימים גבה. והנה, המכוניות האוטונומיות כבר כאן, מעלות נוסעים, מורידות נוסעים ומוצאות מקום חניה.
ואם מישהו היה אומר לנו שבטלפון הנייד שלנו, תהיה אפליקציה בשם ChatGPT, שתוכל לענות כמעט על כל שאלה, להכין איתנו שיעורי בית, לתרגם, לייעץ ואפילו לנהל שיחות אישיות שגורמות לנו לפעמים לשכוח שאנחנו מדברים עם מכונה ולא עם חברה טובה – גם אז היה לנו קשה להאמין.
עצמאות בפיקוח
אבל בעוד אליסון כבר מדמיין עולם אוטופי שבו רובוטים מבצעים את העבודה במקומנו ומממנים לנו הכנסה גבוהה, בכירים אחרים באורקל זהירים יותר בהצהרותיהם ומסבירים כיצד אפשר להפוך את חזון הבינה המלאכותית למציאות עסקית וכלכלית, שכבר היום חוסכת זמן וכסף.
קורמק ווטרס, סגן נשיא בכיר לתחום היישומים באורקל באזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה, אמר ל"ידיעות אחרונות" במהלך הכנס כי דווקא הבנקים והממשלות הם כיום המשתמשים המתקדמים ביותר בטכנולוגיות AI. לדבריו, הסיבה לכך היא שארגונים מפוקחים נוטים להטמיע את הטכנולוגיה באופן מרוכז ומתואם, בעוד שבחברות אחרות, כמו קמעונאות וייצור, פרויקטים רבים מתנהלים במקביל, אך לא תמיד כחלק ממערכת מרכזית אחת.
רובוט בכנס הטכנולוגיה של אורקל
(צילום: Brian Friedman, באדיבות אורקל)
ווטרס הצביע גם על הגידול המהיר בשימוש בבינה מלאכותית בקרב לקוחות אורקל. לדבריו, לפני כשנה כ-25% מלקוחות Fusion השתמשו בכלי AI, ואילו כיום שיעורם מגיע לכ-80%. "בתוך שנה אחת, זה מטורף", ציין.
אחד הכלים החדשים שאורקל מציעה ללקוחותיה הוא Fusion Claw, סביבת ביצוע המאפשרת לסוכני בינה מלאכותית לבצע משימות ותהליכים עסקיים מורכבים, תוך שמירה על כללי האבטחה, ההרשאות והמגבלות שהארגון הגדיר מראש. למשל, אם עובד מורשה לבצע תשלומים עד 100 אלף דולר בלבד, המערכת תוודא שגם סוכן AI הפועל בשמו לא יחרוג מהסכום הזה. ואם הסוכן נתקל בפעולה החורגת מההרשאות שניתנו לו, הוא אמור לעצור ולבקש אישור אנושי. במילים אחרות, המכונה יכולה לפעול באופן עצמאי יותר ויותר, אבל האדם עדיין קובע את גבולות הסמכות שלה.
כשאליסון נשאל מדוע תחום הרפואה כל כך חשוב לו, הוא הסביר: "אמי מתה מסרטן כשהייתי בקולג'. קראתי הרבה על רפואה, ידעתי שהיא חולה, אבל הייתי בהכחשה. מותה היה הלם עצום עבורי. אחת החוויות הקשות ביותר של חיי"
הוא סיפק גם דוגמה לחיסכון ממשי בזמן ובמשאבים: חברה המגייסת עובדים עונתיים לפעילות בים הצפוני נעזרת במערכת הבינה המלאכותית של אורקל כדי לפרסם משרות, לעבור על קורות חיים ולסנן מועמדים מתאימים. התוצאה, לדבריו, היא קיצור של כ-56% בזמן הגיוס.
אבל למרות ההתלהבות מהיכולות החדשות, ווטרס אינו ממהר למסור את המפתחות למכונה. כשנשאל אם יגיע היום שבו נוכל לתת לבינה המלאכותית לנהל עסק שלם ללא התערבות אנושית, הוא השיב: "לא בימי חיי". הוא השווה את התהליך לאופן שבו למדנו לסמוך על תשלום באמצעות הטלפון הנייד, שבעבר עורר אצל רבים חששות. גם האמון בבינה המלאכותית, הסביר, לא ייווצר בן לילה. צריך להוכיח אותו מדי יום.
החשש של אלטמן
גם סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, שהשתתף בשיחה עם קליי מגוויירק, מנכ"ל משותף באורקל, התייחס לקצב המסחרר שבו מתפתחת הבינה המלאכותית, אך גם לסכנות שהיא מביאה איתה. "אני בהלם מכמות פרצות האבטחה שמערכות הבינה המלאכותית מצליחות למצוא, ומהמאמץ העצום, כמעט הרקוליאני, שיידרש כדי להדביק את הפער", אמר. לדבריו, הבינה המלאכותית אינה יוצרת את חולשות האבטחה, אלא חושפת בעיות שהצטברו במערכות עשרות שנים. "אני חושב שהדרך היחידה להתמודד עם זה היא למצוא את כל הבעיות האלה ולתקן אותן".
סם אלטמן
(צילום: באדיבות אורקל)
אלטמן אף המליץ לחברות להקדיש בטווח הקרוב תשומת לב מיוחדת לאיומי הסייבר שמביאה עמה הבינה המלאכותית, ולא להתמקד רק בשיפור הפרודוקטיביות באמצעותה.
סיפורו של אלטמן עומד במרכז הסרט Artificial שיצא לאחרונה לאקרנים. הסרט בבימויו של לוקה גואדנינו מתחקה אחר הקמת OpenAI והמרוץ לפיתוח הבינה המלאכותית, ומתמקד בין היתר בשותפות בין אלטמן למדען איליה סוצקבר, בעל השורשים הרוסיים-ישראלים, מהדמויות המרכזיות מאחורי פיתוח הטכנולוגיה שהובילה ל-ChatGPT.
קורמק ווטרס
(צילום: באדיבות אורקל)
השחקן אנדרו גרפילד מגלם את אלטמן כאדם כריזמטי ומתוחכם, בעל קסם אישי, אך גם כמניפולטור קר ושאפתן, שיודע להתאים את דבריו לאדם שמולו כדי להשיג את מבוקשו. הסרט אינו מציג אותו דווקא כגאון טכנולוגי, אלא כאיש כוח שמבין היטב אנשים, פוליטיקה ארגונית ושליטה.
בשיחה בכנס התייחס אלטמן לקצב המהיר של התפתחות הבינה המלאכותית: "השקנו את ChatGPT לפני כמעט ארבע שנים, ובאותה תקופה המודלים שלנו אפילו לא הצליחו לפתור תרגילים בחשבון של בית ספר יסודי. היום הם כבר מתמודדים עם כמה מהבעיות המתמטיות הקשות שעדיין לא נמצא להן פתרון". לדבריו, ששת החודשים האחרונים התאפיינו בקפיצת מדרגה נוספת, והמודלים מסוגלים כיום לבצע משימות מורכבות במיוחד ולאפשר לאנשים להשלים עבודות בהיקף שבעבר לא יכלו לבצע.
על GPT-6 אמר כי המודלים עשו קפיצת מדרגה הן ביכולתם לגלות ידע חדש ולבצע משימות קשות במיוחד, והן ביכולת של אנשים לעבוד איתם ולהשלים פרויקטים מורכבים. הוא הוסיף כי GPT-6 זכה לשיעור האימוץ הגבוה ביותר שהיה לאחד המודלים החדשים של החברה עד כה.
רכב בכנס הטכנולוגיה של אורקל
(צילום: באדיבות אורקל)
***
כנס Oracle AI World, שהתקיים במלון ונציה בלאס וגאס, מלונם לשעבר של שלדון ומירי אדלסון, הפך למפגש בינלאומי ססגוני במיוחד. במסדרונות אפשר היה לשמוע הודית, יפנית, סינית, ערבית ושפות מכל קצוות העולם. מדובר באחד מכנסי הטכנולוגיה הגדולים והחשובים בעולם, שאליו מגיעים מדי שנה כ-15 אלף משתתפים, מנהלים, מפתחים ואנשי מקצוע.
השנה, לעומת זאת, הנוכחות הישראלית הייתה מצומצמת. על רקע הבחירות, הגיעו לכנס מעט מאוד ישראלים. מי שפספסו את הכנס הפסידו לא רק הרצאות ארוכות, אלא גם שלל מזכרות שחולקו למשתתפים: עטים, תיקים, גרביים, כוסות ומחזיקי מפתחות. כל אלה חיכו להם ב-Hub, מתחם התערוכות וההדגמות שבו הציגו עשרות חברות את המוצרים שפיתחו, בניסיון למשוך את תשומת לבם של אלפי המבקרים.
בכנס התקיימה גם הופעה של אדם לוין, סולן להקת מארון 5. אלפי המשתתפים מיהרו לשלוף את הטלפונים ולתעד את לוין מבצע את "שוגר". ואם נאמין לחזון של אליסון, בעוד כמה שנים יוכל לוין עצמו לבלות עם הקהל באולם ולצפות ברובוט בדמותו מבצע את להיטי הלהקה בדיוק מושלם. את הסיקור, אגב, אולי כבר יכתוב כתב רובוטי, שיוכל להעלות את הכתבה לרשת עוד לפני שההופעה תסתיים. רק דבר אחד לא ברור: מי יקבל את הקרדיט?
