תחת הערך "השוואות בין ישראל לגרמניה הנאצית", אני קורא במהדורה האנגלית של ויקיפדיה שמדובר בהשוואות ש"מתרחשות לעיתים קרובות", ו"שנעשו על ידי אקדמאים, פוליטיקאים ואישי ציבור, יהודים ולא יהודים כאחד, עוד לפני הקמת מדינת ישראל" (איך זה יכול להיות, תמהני. ישראל, אגב, היא המדינה היחידה הזוכה להשוואה הנ"ל); בערך "ציונות" אני קורא שמדובר ב"תנועה לאומנית אתנו-תרבותית שצמחה כדי להקים ולתמוך במולדת יהודית באמצעות קולוניזציה בפלסטין", ושהאנטישמיות משמשת כ"נשק ישראלי" נגד ביקורת.
בעוד הציונות היא קולוניאליזם, חמאס הוא בסך הכל "ארגון פוליטי שיש לו זרוע צבאית", שב-7 באוקטובר ביצע כמה "תקיפות". כל אזכור לטבח, שונה. הערך "השמדת ישראל במדיניות האיראנית" נמחק, וכך גם הערך "נאציזם בחברה הפלסטינית", שנמחק מוויקיפדיה האנגלית ב-24 באוקטובר 2023.
מנגד, לא קשה למצוא ערכים נרחבים ומפורטים ל"טרור יהודי", "טרור ישראלי", "אפרטהייד", "טרור מתנחלי" וכדומה. חיפשתי טרור פלסטיני, והכי קרוב שמצאתי היה "אלימות פוליטית פלסטינית" שעיקרה "התקוממות". משם מאורת הארנב רק הלכה והעמיקה בעוד שהמציאות המוכרת הלכה והיטשטשה עד כדי כך שבערך "אישים פלסטינים בתקופה שלפני המנדט הבריטי" אפשר למצוא בין השאר את ישו ומריה ואפילו את רבי יוחנן, מגדולי האמוראים, מה שקצת מצחיק, כי רבי יוחנן יפה התואר נודע בחשיבות הגדולה שייחס למצוות הקשורות בישיבה בארץ ישראל. חוץ מזה, שום דבר פה לא מצחיק.
ויקיפדיה באנגלית היא האנציקלופדיה הגדולה והנקראת ביותר בעולם, ומעולם. עם למעלה משבעה מיליון ערכים וכשבעה מיליארד מבקרים בכל חודש (מתוך כ-67 מיליון ערכים ב-361 שפות וכ-15 מיליארד מבקרים בסך הכל), היא נמצאת באורח קבע בעשירייה הראשונה של האתרים באינטרנט.
ויקיפדיה, שקמה לפני 25 שנים, היא אחד מהמפעלים האנושיים השיתופיים האדירים בהיסטוריה. מאמץ משותף, כמעט רומנטי, של מיליוני בני אדם שתרמו ותורמים מזמנם ומחוכמתם להנחלת הידע לטובת הכלל והפכו את ויקיפדיה – בין אם נרצה או לא – למקור הידע הגלובלי, לבאר שממנה נשאב ובה מתעצב מרבית הידע האנושי נכון להיום (כולל כמובן היחס לישראל), וגם לעתיד: היא אחד ממסדי הנתונים העיקריים שעליהם בנויים ומאומנים מנועי הבינה המלאכותית. הרוצה לחבל בידע האנושי, יחבל בוויקיפדיה.
אז זו הבאר – והבאר מורעלת. להבדיל מפייק ניוז, חדשות הכזב למיניהן, שהשפעתן מורגשת אבל מוגבלת לכוס רעל אחת בכל פעם והן ניתנות להפרכה בקלות יחסית, השקרים, הסילופים וההטיות של ויקיפדיה מסוכנים ופגיעתם רעה בהרבה מאחר שהם מגיעים בכסות סמכותית, אובייקטיבית, מוצגים כידע אנציקלופדי ניטרלי ונטול אינטרס או שיוך אידיאולוגי.
ואם זה נראה כמו אנציקלופדיה ומגעגע כמו אנציקלופדיה, כך חושבים אנשים, כנראה שזו אנציקלופדיה. ואפילו לא צריך להתאמץ במיוחד: בעולם שבו אדם מקדיש בממוצע לא יותר מ-25 שניות לעיון בערך ויקיפדיה, נתון נורא כשלעצמו, מספיק לשנות את הפסקה הראשונה של הערך כדי לשלוט בנרטיב של הידע.
חשד למימון זר
"קוראים לזה הרעלת ידע", אומרת ד"ר שלומית אהרוני ליר, עמיתת מחקר ומרצה בתוכנית הבין-תחומית לתואר שני בתרבות וקולנוע באוניברסיטת חיפה וחוקרת בפרויקט "תודעה והשפעה זרה" במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שצללה עמוק אל תהומות ההטיה האנטי-ישראלית בוויקיפדיה וחזרה עם דוחות מצמררים למדי, שמוכיחים את עומק ההטיה ומידת השפעתה.
"מדובר בסוס טרויאני שמכניס רעל במסווה של ידע ניטרלי", מדגישה אהרוני ליר, "אנחנו חיים בתקופה שבה לצד המלחמה הפיזית מתנהלת גם לוחמת מידע, המתרחשת בזירות שונות, ולתוך התודעה שלנו הוחדרו הנחות יסוד שמסיטות את המסקנות לכיוון מסוים.
"הרעלת ידע זו היכולת להשפיע על איך שאנחנו תופסים ומבינים את המציאות ועל היכולת שלנו לחשוב בצורה חופשית. להשפיע לא רק על מה שאנחנו חושבים – אלא על איך שאנחנו חושבים. וכאשר מנועי חיפוש ומודלי שפה נשענים על ויקיפדיה, השפעתה חורגת הרבה מעבר לאתר עצמו. זהו לא רק עיוות נקודתי, אלא זיהום של כל מאגר הידע העולמי".
הדבר המוזר בכל הסיפור הוא עד כמה קל היה להשתלט על מאגר הידע העצום הזה ולהטות אותו. כל מה שהיה צריך כדי לעוות ולזהם את ויקיפדיה, פרויקט שבמהותו נסמך על הצד הטוב וההוגן של בני האדם, זו קבוצה קטנה, נחושה, מתואמת וחרוצה עד מאוד של כמה עשרות עורכים חורשי רעת ישראל ("משתמשים ותיקים ומשכילים, חלקם בעלי תארים מאוניברסיטאות יוקרתיות", אומרת אהרוני ליר), שבמשך שנים ישבו שמונה עד עשר שעות בכל יום – ככל הנראה בתשלום ("מתחזק החשד כי לא מדובר בפעולה ספונטנית אלא במעורבות של גורמים חיצוניים", היא מציינת בזהירות) וביצעו כמיליון עריכות בכ-10,000 ערכים, הטו אותם בעד הפלסטינים, האיראנים, חמאס, חיזבאללה ונגד ישראל והקשר ההיסטורי בין העם היהודי למקום – ועיצבו מחדש, ולרע, את הצורה שבה מוצגת ישראל בפלטפורמה.
למרות שעל פי חוקי ויקיפדיה אסור לעורכים לתאם ביניהם עריכות, נחשפו מאות התכתבויות בנוגע לערכים הקשורים בישראל, שבהן תוכננה האסטרטגיה וחולקו משימות
במחקריה מסבירה אהרוני ליר כי בזכות הבנה טובה מאוד של המנגנון הפנימי של ויקיפדיה, על שלל החוקים והתקנות שלו, השתלטה הקבוצה "טכנולוגיה למען פלסטין" על תהליכי ההצבעה והאישור של ערכים ועשתה בהם כמעט כרצונה, כולל העברת חוק בתוך ויקיפדיה שהעניק לה מונופול על עריכת ערכים רגישים. כך, לדוגמה, אי-אפשר לשנות את המשפט האומר שהציונות היא קולוניאליזם. הקבוצה, אומרת אהרוני ליר, "קשורה גם לשינוי רשימת המקורות שניתן להסתמך עליהם בוויקיפדיה: פסילת מקורות מידע כמו הליגה נגד השמצה (ADL), ניו יורק פוסט ופוקס ניוז והעדפה של אל-ג'זירה כמקור".
לדבריה, הקבוצה פועלת בכמה ממדים: "ערעור הקשר של העם היהודי לישראל: הם יוצרים היסטוריה חליפית באמצעות שימוש ושיבוש המונח פלסטין, משם של מקום למונח של זהות. בנוסף, הם ממש ממציאים היסטוריה 'פלסטינית-הלניסטית' שלא הייתה ולא נבראה, עוברים על ערכים שבהם, לדוגמה, מטבעות עתיקים, ומשנים אותם מעברי לכנעני, ועוד. דרך כך הם משיגים ערעור על זכותה של ישראל להתקיים.
"אנחנו יכולים לצחוק על העניין של 'ישו כפלסטיני', אבל יש פה ערעור של תפיסת ההיסטוריה ותפיסת המציאות. וברגע שמשבשים את ההיסטוריה זה משבש גם את ההווה ופוגע בעתיד. הממד השלישי שבו פועלת הקבוצה הוא 'טיהור' של ארגוני טרור. כך, בערך 'גדודי אל-מוג'אהדין' נטען כי בני משפחת ביבס נהרגו מהפצצות צה"ל. האמת, כמובן, היא שבני המשפחה נרצחו באכזריות בידי המחבלים".
מה אנחנו יודעים על הקבוצה הזאת?
"אנחנו לא יודעים מי הם באמת, שזה בעייתי מאוד. מדובר בפלטפורמה שמעודדת ומאפשרת פעולה בעילום שם ומרבית העורכים בוויקיפדיה לא משתמשים בשמם האמיתי, כך שאין אפשרות לדעת את הזהות האמיתית של המעורבים. אפילו כתובות ה-IP של כלל העורכים בוויקיפדיה נותרות חסויות ומוגנות בחירוף נפש על ידי קרן ויקימדיה העולמית.
"אפשר רק לראות מה כתוב בדפי השיחה שלהם ולגלות דרכם במה הם מאמינים, כמה הם עובדים ואיך הם עורכים. על סמך אפיון הפעילים בקבוצה, אופי העריכה וההתנהלות והמידע בדפי המשתמש, ניתן לשער שמדובר באנשים משכילים, עם תארים מתקדמים וידע רב-תחומי, ובו בזמן גם אנשים רדיקלים ומסוכנים, שבדפי השיחה של אחדים מהם ניתן למצוא טקסטים המרמזים על תמיכה בפעולה אלימה להשמדת ישראל".
למרות שעל פי חוקי ויקיפדיה אסור לעורכים לתאם ביניהם עריכות, ליר וחוקרים אחרים מצאו כי הקבוצה, "Tech4Palestine", מתאמת את פעולותיה באמצעות אפליקציית דיסקורד (שמאפשרת תקשורת תוך שמירה על אנונימיות). הם חשפו מאות התכתבויות בנוגע לאלפי ערכים הקשורים בישראל, שבהן תוכננה האסטרטגיה, חולקו משימות בין חברי הקבוצה ועוד.
לא מוזר שבשביל להטות מפעל ענק ויפה כמו ויקיפידיה מספיקים כל כך מעט אנשים?
"לא. ברגע שמתגבשת קבוצה חרוצה עם ותק – חלקם פעילים יותר מעשור – שמגבה את חבריה, שמכירה את החוקים, שצברה מעמד והפכה לקבוצה הגמונית שניכר כי היא פועלת בתיאום, גם 40 איש יכולים להספיק. אחד מהפעילים הבולטים בקבוצה, המכונה אסקנדר, חתום לבדו על 50 אלף עריכות, בהן של הערך 'ציונות'".
הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן להלבין ארגון טרור או להקטין את הקשר בין העם היהודי לישראל מלמדת עוד שיעור מפוקפק על הטבע הליברלי. "הנחת היסוד של ויקיפדיה", אומרת אהרוני ליר, שבעצמה ערכה בוויקיפדיה לא מעט שנים, "היא שהעורכים פועלים מתוך רצון טוב. אלה תפיסות מקסימות של שנות ה-60. החזון של ויקיפדיה הוא מהיפים שישנם, אבל בפועל השתלטו עליו כוחות שניצלו את התמימות והפכו אותו למקור תעמולה". החלום על אנציקלופדיה פתוחה לכל, המבוססת על שיתופיות ורצון טוב, כלל בתוכו את זרעי חורבנו שלו. שיעור עצוב.
הפרוטוקולים של זקני ציון
הקרב על התודעה ניטש בוויקיפדיה הרבה לפני 7 באוקטובר 23'. ויקיפדיה תמיד הייתה זירת התגוששות בין נרטיבים, לאומיים ואחרים, ומקום טוב להשיק ממנו מבצעי השפעה למיניהם ולהרעיל את באר הידע. במהלך השנים נחשפו לא מעט פרשיות ובהן חברות (כמו סוני, מיקרוסופט, ואפילו כנסיית הסיינטולוגיה וה-CIA), מדינות (בהן רוסיה וקטאר), וגם חברי הקונגרס האמריקאי שילמו כדי לשנות את הערכים העוסקים בהם.
גם הסכסוך הישראלי-פלסטיני בוער בוויקיפדיה כבר מההתחלה. קבוצות ישראליות ופלסטיניות כאחת הכשירו עורכים במטרה לחזק את הנרטיב הלאומי שלהן, אבל חייבים להודות בצער שהקבוצה השנייה הצליחה הרבה יותר. הקונפליקט הזה אף זכה לערך נרחב ומפורט, "ויקיפדיה האנגלית והסכסוך הישראלי-פלסטיני", המפרט עשורים של מלחמת מקלדות על התודעה.
ואז הגיעה השבת השחורה ושינתה את הכל, גם בוויקיפדיה. "זמן קצר אחרי 7 באוקטובר", אומרת אהרוני ליר, "הבחנתי בקושי להעלות ערכים לוויקיפדיה האנגלית בנושא, ובדפוס חוזר של שינוי מגמתי בניסוח ובמסגור של אירועים, כמו ערכים שבהם שונתה ההגדרה מ'טבח' ל'מתקפה'. גם שמתי לב לפעילות ענפה בכל הערכים שקשורים לישראל ולהתחזקות המגמה של הצגת ישראל באור שלילי.
"בהתחלה חשבתי שזה אקראי, חלק מהאווירה האנטי-ישראלית הכוללת. אבל כשהתחלתי לחקור את הנושא לעומק, לעקוב אחר דפי השיחה ולבחון מי העורכים המעורבים, אותם שמות חזרו שוב ושוב – עד שהחל להיות ברור שמדובר בקבוצה שפועלת בתיאום. זה חידד אצלי את ההבנה שמדובר בדפוס עומק של פוליטיזציה של הידע".
אהרוני ליר כינסה את ממצאיה לדוח שהוכן עבור הקונגרס היהודי העולמי, פורסם באפריל 2024 והוצג באו"ם. הדוח של אהרוני ליר הציג שלל ערכים ששוכתבו או נמחקו והוכיחו את מה שהיא מכנה "האצה דרמטית של מגמות הטיה אנטי-ישראלית בוויקיפדיה האנגלית שהיו קיימות גם קודם, אך בהיקף מתון יותר. ערכים מרכזיים על ישראל, הציונות והמלחמה בעזה עברו רה-פריימינג לשוני ונרטיבי, שימוש סלקטיבי במקורות והשמטות שיטתיות של טרור, אנטישמיות והקשר היסטורי.
"הציונות לא השתנתה בעשורים האחרונים, אבל הערך שלה עבר אלפי עריכות ששינו אותו מהיסוד ומיקמו את ישראל בעמדה חד-משמעית של תוקפן קולוניאליסטי, תוך העצמת נרטיבים של דמוניזציה ושלילת לגיטימציה, לצד העלמת מונחים כמו 'טרור' ו'אנטישמיות'".
אהרוני ליר מספרת כי בהתחלה, היחס לדוח מצד קרן ויקימדיה, שמפעילה את ויקיפדיה, היה "מבטל ומזלזל, אבל אחר כך האווירה השתנתה. האסימון ירד, הבינו שם שיש הטיה נגד ישראל, ושזו בעיה. הדוח עורר את דעת הקהל והאיץ שחקנים נוספים להתייחס לנושא".
הלחץ על ויקימדיה הלך וגבר: מסוף 2024 ועד תחילת 2025 השעתה ועדת הבוררות של ויקיפדיה באנגלית (Arbitration Committee), שנחשבת ל"בית המשפט העליון" של האתר, תשעה עורכים פרו-פלסטינים (ושניים פרו-ישראלים). במארס 2025 השיקה אהרוני ליר תערוכה בשם Manipulated History, שבה הציגה צילומי מסך נוספים של ערכים אשר עברו שינויים ומניפולציות במהלך מלחמת חרבות ברזל.
הקבוצה, אומרת אהרוני ליר, "קשורה גם לשינוי רשימת מקורות המידע שניתן להסתמך עליהם בוויקיפדיה: פסילת ארגונים כמו הליגה נגד השמצה והעדפה של אל־ג'זירה"
בשלב הזה הלחץ התחיל לעבוד. ב-24 באפריל 2025 שלח התובע הכללי של ארה"ב מכתב לקרן ויקימדיה, ובו טען שוויקיפדיה "מאפשרת לגורמים זרים לתמרן מידע ולהפיץ תעמולה לציבור האמריקאי על ידי 'כתיבה מחדש של אירועים היסטוריים מרכזיים'". הקרן נאלצה להקים קבוצת מחקר שתבדוק את הנושא.
ארבעה חודשים אחר כך, באוגוסט, נשלח מכתב מג'יימס קומר וננסי מייס (יו"ר ועדת הפיקוח והרפורמה הממשלתית ויו"ר ועדת המשנה לאבטחת סייבר, טכנולוגיית מידע וחדשנות ממשלתית) לקרן ויקימדיה, שבו הודיעו השניים כי הקונגרס חוקר את ויקימדיה בגלל "מחקרים ודוחות מרובים שהדגישו את המאמצים לתמרן את המידע בוויקיפדיה לצורך תעמולה". המכתב גם העלה שאלות בדבר מעורבות של מדינות עוינות בהחדרת מסרים אנטי-מערביים לוויקיפדיה.
"אלה הבשורות הטובות", אומרת אהרוני ליר, "הבשורה הפחות טובה היא שמבנה העומק של ויקיפדיה לא השתנה: אותה קבוצה יחסית מצומצמת עדיין מחזיקה בכוח רב, עדיין יש אנונימיות, ועדיין מי שמנסים לתקן מבפנים נתקלים במקרים רבים בחומה בצורה".
תשעה עורכים, כאמור, הורחקו מוויקיפדיה, אבל יש עוד אלפים כמוהם שעדיין פועלים. גם הערכים נותרו ברובם ללא שינוי. לך תתקן עכשיו מיליון עריכות. תמיד יישאר איזה סדק ודרכו תוכל השנאה להציץ. "וכך", אומרת אהרוני ליר, "ההטיה ממשיכה ומתפשטת. במובן הזה ויקיפדיה היא כמו הפרוטוקלים של זקני ציון. עריכה מגמתית ומסגור חד-צדדי הפכו לדרך הרגילה. התוצאה: יש פה הונאת תודעה מטורפת שמתרחשת לפי כל הנהלים והפרוטוקולים".
את שלל ההטיות, המניפולציות, העיוותים והשקרים איחדה ליר לאתר WikiBiases (ההטיות של ויקי), שחושף באופן שיטתי את האופן שבו נוצרת הטיה בוויקיפדיה בנושאים הנוגעים לישראל, ליהודים ולסכסוך. "הפרויקט מייצר תשתית ראייתית רחבה: השוואות בין גרסאות קודמות לנוכחיות, צילומי מסך של עריכות, תיעודים של דיוני שיחה ודפוסי פעולה חוזרים של עורכים, וחושף את הדינמיקה הפנימית של המערכת: איך מונחים עוברים שינוי סמנטי, אילו מקורות זוכים להגדרה כ'אמינים' ואיך ניסוחים זעירים לכאורה מצליחים להזיז את מרכז הכובד של הערך כולו. התוצאה היא שהקורא נחשף לנרטיב חד-צדדי, לעיתים מבלי להיות מודע לכך".
"טרור רך"
הרעלת הידע היא לא רעיון חדש. לפני 35 שנים, ב-1991, גילה ה-FBI מזכר הסברה של האחים המוסלמים, שם נפרס הרעיון של "ג'יהאד רך" (או "טרור רך") – מנגנון עדין אך אפקטיבי של עיצוב תודעה, שאינו מפעיל כוח אלא בונה לאט-לאט מציאות שבה נרטיבים מסוימים זוכים למעמד של אמת מובנת מאליה, בעוד אחרים נדחקים לשוליים, מאבדים לגיטימיות, ולפעמים אף נמחקים כליל.
"טרור רך", אומרת אהרוני ליר, "אינו פעולה נקודתית אלא תהליך מצטבר, כמעט בלתי מורגש, שפועל להטמעת הנחות יסוד דרך חזרתיות ועיצוב המחשבה של הציבור, עד לפגיעה ביכולת של האדם לחשוב באופן עצמאי, להפעיל שיפוט ביקורתי ולחלץ משמעות מתוך עומס המידע שמקיף אותו".
מה אפשר לעשות כדי לא להפסיד לגמרי במלחמה הזאת? במחקריה משווה ד"ר אהרוני ליר בין ויקיפדיה לבין שתי מתחרות חדשות יחסית, גרוקפדיה של אילון מאסק וג'אספדיה, שתי אנציקלופדיות מקוונות שגם הן לא חפות מבעיות והטיות, אבל לפחות בנושא הישראלי-פלסטיני הן לא לוקחות צד ברור. נכון, אלה עדיין אופציות שוליות, אבל "עם שחקנים חדשים הבלעדיות של ויקיפדיה יכולה להתערער. זה חשוב, כי היכולת שלנו לחשוב דורשת התבססות על מקורות שונים".
בעוד הציונות היא קולוניאליזם, חמאס הוא "ארגון פוליטי שיש לו זרוע צבאית", שב־7 באוקטובר ביצע "תקיפות". בערך "אישים פלסטינים" אפשר למצוא את ישו, מריה ורבי יוחנן
ובעיקר, אומרת אהרוני ליר: "חשוב לא להאמין, לשאול שאלות, לאתגר, לבחון מקורות נוספים. זו החובה שלנו להגן על עצמנו. הדבר היקר ביותר בעולם זה הידע, שמאפשר לנו את החירות ואת המחשבה. צריך להגן על הידע בעידן של פוסט-אמת, שקורים בו המון דברים שעלולים לפגוע ביכולת החשיבה העצמאית.
"דווקא בזמן כזה יש חשיבות להרבות ביצירה, בכתיבה, לחזק את הזהות הישראלית, העברית או היהודית ולהזין את העולם בידע, תפיסות, מאמרים ומחשבות יצירתיות. גם זו אסטרטגיה לשמר ולשמור על עצמנו בעולם שמנסה לערער על זכות הקיום שלנו. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות תמימים יותר, אלא להביט על המציאות כפי שהיא: המערכה התחילה מזמן ואנחנו בעיצומו של מהלך שיבוש והשטחה של הידע".
את רואה עתיד שבו נוכל שוב לסמוך על ויקיפדיה, או שצריך להשלים עם זה שהאנציקלופדיה של העולם הפכה לזירת קרב על התודעה ושאין למי להאמין?
"אני לא חוזה את העתיד. בהווה, לוויקיפדיה יש חלק מהותי בטפשת ההמונים, שבמסגרתה ציבורים שלמים לוקחים חלק במאבק המבוסס על תפיסות רדודות וחוסר הבנה של המציאות. ויקיפדיה הייתה הדבר עצמו, אבל עכשיו היא סימבול למציאות דיסטופית, לחזון יפה על דמוקרטיזציה של הידע, שהפך למקור הדרה, הטיה והטעיה".
