למתבונן מן הצד יסתבך כשינסה להבין מה קורה בהייטק הישראלי. מצד אחד, קשה להתעורר בבוקר בחצי השנה האחרונה בלי לקרוא על חברת סייבר שנמכרת לחברה בינלאומית. סכום האקזיטים בסייבר הישראלי ב-2023 היה הגבוה אי פעם, 7.1 מיליארד דולר, על פי דו"ח של חברת המחקר IVC. מצד שני, בתחומים אחרים של הייטק קרנות הון סיכון זרות ומקומיות מיעטו להשקיע ב-2023 ונראה כי הן ממשיכות באותו הקו, סטארטאפים בשלבים ראשוניים מתקשים לגייס כספים בהשוואה לעבר, והמשקיעים מצידם רוצים לשמוע בעיקר על בינה מלאכותית. ובשעה שהתעשיות הבטחוניות מתחזקות ומגייסות אלפי עובדים, בהייטק עדיין מפטרים.
כתבות נוספות למנויים:
"השחקנים הגלובליים הגדולים בסייבר מבצעים רכישות אחת אחרי השנייה בישראל בגלל מרוץ חימוש בסייבר העולמי. ובצד של החברות, חלק מהיזמים מבינים שהיכולת להגשים את החלום ולגדול עד להנפקה היא מוגבלת כרגע", אומר אבי חסון, מנכ"ל "סטארטאפ ניישן סנטרל", ארגון שלא למטרות רווח שמחבר בין ההייטק הישראלי למשקיעים מחו"ל.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בעולם, ההשקעה בסטארטאפים הנמצאים בשלבים מוקדמים דווקא עלתה ב-6% ברבעון הראשון של 2024, בעיקר בתחומי הבינה המלאכותית, האנרגיה הירוקה וכלי הרכב החשמליים, כך לפי סקירה של האתר Crunchbase. בארץ החיים של סטארטאפים שאינם בתחום הסייבר או הבינה המלאכותית — לא נעשים קלים יותר. "חברות בשלב המוקדם שלהן הכי סובלות, כי במצב כזה קרנות הון סיכון נוטות לתמוך ב'ילדים' שכבר יש להן, ולא לחשוב על לאמץ ילדים חדשים (כלומר להשקיע בחברות חדשות – ט"ג)״, אומר חסון.
איך אתה מעריך את נזקי המלחמה בהייטק עד כה? חסון: "על פניו היה אפשר לצפות לקריסה של ממש. למשקיעים היה קושי להגיע לכאן, 15% מכוח העבודה של ההייטק היה במילואים, וכל חוסר הוודאות. אבל בפועל לא ראינו קריסה. כשמסתכלים על ששת החודשים של המלחמה ועל עשרת החודשים שקדמו לה, רואים תמונה דומה. זו תמונה נמוכה בעשרות אחוזים מהשיאים של 2021, אבל לדעתי הרוב זה לא בהשפעת גורמים ישראליים, אלא גלובליים. סביבת ריבית גבוהה, ירידה בהשקעות בטכנולוגיה בעולם, קושי של קרנות הון סיכון גלובליות לגייס כסף חדש.
6 צפייה בגלריה
yk13916413
yk13916413
אבי חסון, מנכ"ל סטארטאפ ניישן סנטרל
(צילום: יובל חן)
"מ-2009 אנחנו ב-15 שנים של עלייה, ושכחנו ששוק יכול גם לרדת. לומר שהמשקיעים הזרים יוצאים מישראל – בגלל שהם לא ביצעו השקעה אחת בארץ ב-2023 – זאת הסתכלות לא נכונה. יש הרבה מאוד משקיעים, גם ישראלים, שלא ביצעו אף השקעה בגלל מצב השוק, סביבת הריביות ואי הוודאות לגבי גיוס הקרן הבאה. אלו תופעות זהות למה שראינו במחזורי שפל קודמים בהייטק הגלובלי. וסיבה נוספת היא החקיקה המשפטית. משקיעים זרים חשבו: 'נחכה ונראה אם החקיקה תעבור', בעוד שהמשקיעים הישראלים כבר שינו את ההתנהגות שלהם עוד לפני שהיא עברה, והאטו השקעות. ועל זה נוספה המלחמה, שבה בלטה יותר מהכל העמידות של ההייטק הישראלי".
6 צפייה בגלריה
yk13916410
yk13916410
הילה חדד חמלניק, ממייסדי קרן החירום SafeDome
(צילום: רמי זרנגר)
גיא קצוביץ, שותף מייסד בקרן ההון סיכון Fusion, מוסיף: "בשנות השיא 2021-2022 חברות גייסו סכומים גבוהים לפי שווי של אז, אבל היום השוק השתנה, המכפילים ירדו, הערכות השווי ירדו, להוציא בתחום הסייבר והבינה המלאכותית, והחברות האלה בבעיה כי הן כבר לא יכולות לגייס רק על בסיס החלום".
Fusion משקיעה בסטארטאפים בשלב הפרה-סיד (ההשקעה הראשונית, בדרך כלל מכיסי המייסדים, שהיא נמוכה ובעלת סיכון גבוה – ט"ג) – צ'קים קטנים על סך 150 אלף דולר. למרות שהוא רואה האטה בשווקים, הוא עצמו דווקא מגביר הילוך. "אנחנו שחקן קצת שונה בתעשייה. מ-7 באוקטובר עשינו כבר מעל ל-17 השקעות בשוק הישראלי. אנחנו מאוד אקטיביים כי זה חלק מהמודל של הקרן שלנו – מנגנון פרה-סיד שנותן צ'קים ראשונים ליזמים בתחילת הדרך, ואנחנו אוהבים להשקיע בזמנים ובאזורים שהיתר נמנעים מהם. המספרים ירדו ביחס לשנים 2021-2022, אבל אלה היו שנים אב-נורמליות. דווקא קצב השקעות של 4-6 מיליארד דולר בשנה, כמו שרואים עכשיו, בסטארטאפים ישראליים הוא הנורמלי".
לדבריו, "כמו תמיד בתעשייה הזאת, חברות טובות ימשיכו לגייס, ויזמים בתחומים חמים שמביאים חדשנות יצליחו לגייס, וקרנות ימשיכו לרדוף אחריהם, ונמשיך לראות עשרות עסקאות כאלה גם השנה. התוצאה תהיה שוק שבו רוב הכסף והמשאבים מתרכזים במעט חברות, והן אלה שייקחו את כל הקופה".
השחקן המרכזי שנחלץ לסייע לחברות המתקשות, לתמרץ את המשקיעים ולמזער עבורם את פרמיית הסיכון של השקעה בישראל, שגדלה עם פרוץ המלחמה, היה רשות החדשנות. זאת לאחר שסקר של הרשות חשף ש-50% מהחברות הנמצאות בשלבים מוקדמים יצליחו לשלם משכורות חמישה חודשים קדימה בלבד. עיקר ההשקעה של הרשות תעודד את הגופים המוסדיים להשקיע בקרנות הון סיכון, לצד קרן ייעודית של כחצי מיליארד שקל עבור מתן מענקים ישירים לסטארטאפים עם קופות מדולדלות בגלל המלחמה. מתוכה אושרו על פי הרשות מענקים בסך של 410 מיליון שקל ל-251 חברות.
6 צפייה בגלריה
yk13918736
yk13918736
כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות
(צילום: חנה טייב)
"עוד לפני 7 באוקטובר ראינו את השינוי בטעמי המשקיעים, מהתמקדמות בפוטנציאל הצמיחה של החברות – להתמקדות בהכנסות שלהן", מספרת כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות. "התחלנו לחשוב כבר אז מה עושים כדי שהחברות הישראליות לא יפגרו בתחרות עם חברות בעולם, והמלחמה רק הדגישה את הצורך. הצעד הראשון היה הקמת קרן להלוואות גישור או עזרה ראשונה – לחברות שנתקעו עם ראנווי (אופק שרידות, ט״ג), למי שאחרי השנה וחצי האחרונות חשב שיגייס אחרי החגים ואז קרה מה שקרה; וכמובן לחברות שכבר צברו קניין רוחני משמעותי וכבר יש להן נכסים אבל נשאר להן כסף לפחות משישה חודשים של משכורות.
"רוב קרנות ההון סיכון החשובות בישראל לא עשו השקעה אחת בשנה וחצי האחרונות", היא ממשיכה. "ראינו משקיעים יושבים על הגדר. רצינו להוריד אותם מהגדר ולהפחית עבורם את הסיכון על ידי זה שהחברות יקבלו מהרשות מימון ממשלתי, כל עוד הוא מגובה במימון תואם (מאצ׳ינג, ט״ג) מהקרנות. אנחנו נותנים 30%-50% מהסכום הנדרש לחברות כדי לשרוד לתשעה חודשים – בתנאי שהשוק הפרטי נכנס ונותן את האחוז המשלים. אבל זאת לא תוכנית לטווח ארוך, זה כמו פלסטר, והקרן הזאת כמעט נגמרה.
6 צפייה בגלריה
yk13918325
yk13918325
גיא קצוביץ, שותף מייסד בקרן ההון סיכון Fusion
(צילום: ירין טרנוס)
"כ-800 חברות הגישו בקשה ואישרנו כ-40% מהן. הקריטריונים היו נכסים משמעותיים והוכחה שהחברות נפגעו ישירות מהמלחמה, ולא דישדשו עוד קודם, עם הטייה ברורה לחברות דיפטק (טכנולוגיה עמוקה, מבוססת חדשנות – ט"ג), בריאות ואקלים".
כמה מתוך ה-300 מצאו משקיעים שיאפשרו את מימוש המענק? "אנחנו יודעים שאחוז משמעותי הצליח להביא את הכסף, אבל מוקדם עוד להגיד. מלכתחילה הערכנו ביקוש רק של 150-300 חברות, ולא של 800. לא ציפינו לשטף הבקשות שקיבלנו. זה גרם לי לחשוש שהמצוקה היא באמת גדולה".
מה לגבי הנתונים שמראים שקמים פחות ופחות סטארטאפים עם השנים? "זה נכון, אבל זה לאו דווקא בלתי רצוי. אנחנו רוצים לראות איזון בריא בין חברות בשלבים המוקדמים עם סיכון גבוה, שיהפכו להיות הדור הבא של החברות המצליחות, לבין חברות צמיחה שכבר יודעות להכניס כסף, וגם חברות רב לאומיות שמשגשגות בישראל. התפקיד שלנו הוא לשמר את האיזון. למשל, ראינו שיכול להיות שהדור הבא של חברות הטכנולוגיה העמוקה יהיה מצומצם מדי, ושצריך לתת שם פוש, במיוחד בחברות חומרה, ששם היכולת לקבל מימון היא מורכבת, כי לוקח לטכנולוגיה להבשיל יותר זמן, והיא הרבה יותר תלויה ברגולציה. משקיעים נוטים להימנע מהתחום ולהעדיף במקום זה עוד אפליקציה, משחק או תוכנה ארגונית, ששם יודעים איך מגיעים לרווחים ולתשואה. אז הרשות מצמצמת עבורם את הסיכון. יש לנו 200 אנשים שהתפקיד שלהם הוא להיות בודקים טכנולוגיים בתחומים שונים, שיודעים לעשות בדיקות נאותות פיננסיות וטכנולוגיות של החברות האלה ולפי זה להבין את הפוטנציאל שלהן לצמוח".
נעם קנטי, שותף-מנהל בפירמת פירמת הייעוץ וראיית החשבון ארנסט אנד יאנג ישראל, רואה הצטלבות של נסיבות שתגרום ליותר יזמים ישראלים להקים סטארטאפים חדשים. "אנחנו בתחילתה של תקופה בה נראה יותר סטארטאפים שקמים. מהפכת הבינה המלאכותית מאתחלת הרבה תחומים ומייצרת חלון חדש ליזמים. במקביל, אחרי תקופה ארוכה שבה יוניקורנים וחברות רב-לאומיות שאבו את הטאלנט לטובת צמיחה מואצת, יזמים רבים 'משתחררים' כרגע לשוק להקים סטארטאפים חדשים, כשהחברות שבהן עבדו נמכרות או שהצמיחה שלהן נעצרה. אבל בשונה ממשברים קודמים כמו ב-2008 ו-2001, למשקיעים יש הרבה הון פנוי להשקיע".
עוד גורם שמחזק את הסטארטאפים הישראלים הן ענקיות הטכנולוגיה שביססו בארץ חממות סטארטאפים, לצד מרכזי הפיתוח. אבל עוד לפני כן, בעצם השקעתן בחברות ישראליות בחודשים האחרונים הן מסמנות למשקיעים זרים שחברות הביג-טק לא נסוגות מישראל. בין ההשקעות החדשות שביצעו לאחרונה בישראל אפשר למצוא רכישה של שתי חברות על ידי אנבידיה, הקמת מפעל חדש של אינטל בקרית גת, והקמת קרן תמיכה של גוגל לסטארטאפים בעולם הבינה המלאכותית, בהיקף של 4 מיליון דולר, שתשלים עבור חברות נבחרות את אחוזי התמיכה התואמים למענק שמציעה רשות החדשנות.
"אנחנו תומכים בסטארטאפים עם ראנוויי של עד שישה חודשים שזקוקים למימון מיידי כדי להמשיך לפעול", אומר יובל פסוב, מנהל האקסלרטור של גוגל, Google for Startups, בתל אביב. "אנחנו פה כדי להישאר וללוות את הסטארטאפים הישראלים, גם בתקווה שעוד חברות רב לאומיות יתמכו. עיקר הערך שאנחנו נותנים הוא פתיחת דלתות וחיבור של החברות ללקוחות ולשותפים של גוגל – בתי חולים, חברות ביטוח וטכנולוגיה – ושידוך עם מנטורים מתוך גוגל ועם משקיעים פוטנציאליים. גוגל בתמורה לא מקבלת מניות בסטארטאפ, זה הכל בגדר 'Give Back' לאקוסיסטם בישראל. אחרי 7 באוקטובר פתחנו את שערינו במטרה לחזור כמה שיותר מהר לשגרה, אפילו כדי לספק ליזמים מרחב מוגן במקום לעבוד מדירה בלי מקלט".
6 צפייה בגלריה
yk13918322
yk13918322
יובל פסוב, מנהל Google for Startups בתל-אביב
(צילום: טלי תלמיד)
אחד היזמים שעשו את הצעדים הראשונים בעזרת החממה של גוגל הוא מאור פריד, מייסד ומנכ"ל הסטארטאפ LeoAI, המביא בינה מלאכותית לתחום הנדסת המכונות. במלחמה נאלץ פריד לשלב בין ניהול החברה לבין שירות מילואים, ובאמצע גם עסק בגיוס. "זאת הייתה תקופה מטורפת לגמרי", הוא אומר, "סיפרתי לקולגות בארה"ב מה אני עובר והם לא ידעו איך לאכול את זה. השקנו את המוצר לפני החגים. התחילה המלחמה והתייצבתי ב-8200, וזה נמשך כמה חודשים, שבמהלכם גם פגשתי את הנשיא ביידן כנציג המילואימניקים. במהלך המלחמה סיפקנו מערכות הנדסיות לאגף המודיעין, ולקחנו חלק בפיתוח של אמצעים מבוססי דאטה שעזרו לרדיולוגים של המכון לרפואה משפטית באבו כביר לזהות גופות של נרצחים בטבח. ובמקביל אני גם בעל לאשתי מיכל ואבא לבתי נעמי.
בתוך כל זה גייסנו כמה מיליוני דולרים, ואת כל זה עשיתי מקרוואן במילואים, בלי קליטה, כשאני עולה לשיחה עם לקוחות כמו חברת HP כשהטלפון מחוץ לחלון של הקרוואן כדי לפתוח נקודת גישה, וחייל אחר מחזיק אותו עד שהיד שלו מתעייפת. אחד המשקיעים שלנו, ירון סמיד מטק אביב (ארגון מייסדי חברות טק שמשקיעים יחד כאנג'לים – ט"ג), תמך בזה שאני עושה מילואים ואמר לי: Country First (המדינה קודמת). אם היינו חברה ניו יורקית שלא עומדת בציפיות של ההכנסות, הם היו מתייחסים לזה אחרת".
גם בתוכנית של מיקרוסופט לסטרטאפים, שהייתה שותפה בין היתר להצלחת הסטארטאפ Deci שנמכר לאנבידיה החודש – מספקים לחברות צעירות תמיכה עם אופי דומה. רז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארטאפס ישראל: "אנחנו מציעים לסטארטאפים גישה לכלים הטכנולוגיים של מיקרוסופט וליכולות ה-AI שלה, וגם פועלים להקל על חברות יותר בוגרות בשלבי ה-Go To Martket (חדירה לשוק – ט"ג), בפתיחת הזדמנויות עם לקוחות של מיקרוסופט בעולם. מאז 7 באוקטובר הייתה עלייה מאוד חדה – יותר מ-360 סטארטאפים הצטרפו לתוכניות שלנו. ראינו איך חברות בוגרות ממשיכות לקדם את הביזנס שלהן ולעבוד על המוצר למרות שהמייסדים היו במילואים.
"אחת החברות האלה היא Deci, שעוסקת בעולמות האלגוריתמים והבינה המלאכותית, והצלחנו להכניס אותה לקטלוג העולמי של מיקרוסופט יחד עם חברות כמו OpenAI ופייסבוק, והיום הסטארטאפ הישראלי הזה נמצא בשורה אחת עם החברות שמייצרות את המודלים הכי מתקדמים בעולם".
ימי המלחמה הראשונים הולידו גם אינספור יוזמות התנדבותיות של ישראלים מודאגים, שלא חיכו שהממשלה תיכנס לתמונה. בלטו קרנות חירום שהוקמו למטרת השקעה בסטארטאפים שנקלעו לסחרור פיננסי בגלל קרנות הון סיכון שביטלו השקעה, שותפים ולקוחות שהתחרטו, סבבי גיוס שלא יצאו אל הפועל. קרנות החירום – בהן SafeDome או Iron Nation – פעלו לצד יוזמות של פירמות הון סיכון מבוססות כמו אוור-קראוד, שרונה ונצ'רס, IBI ונוספות. מספר הסטארטאפים שבהם יכולות קרנות החירום האלה לתמוך הוא נמוך, אבל הן הצליחו להעיר ולזרז גורמים בתעשייה, כמו קרנות ההון סיכון המקומיות ורשות החדשנות.
את Iron Nation הקימו גיל פרידלנדר, חן לינצ'בסקי וג'ייסון וולף, אנשי הייטק ויזמים ותיקים. הם גייסו את מרבית הסכום ששמו לעצמם כמטרה לגייס – 20 מיליון דולר. "אנחנו נהנינו מפירות העמל שלנו בהייטק, ואנחנו מרגישים שעכשיו זה הזמן לתת בחזרה בהתנדבות. אנחנו לא מושכים לעצמנו דמי ניהול ודמי הצלחה, מה שמייצר למשקיעים שלנו החזרים טובים יותר על הכסף", סיפר ל״ממון״ פרידלנדר. "בימים הראשונים כל מי שהתקשרנו אליו בהצעה להשקיע אמר כן, ורק אז ביקש להכיר את הפרטים. קיבלנו בקשות מ-760 חברות, בערך שליש מהן בעולמות המדיקל וה-DigitalHealth (רפואה ובריאות דיגיטלית), שליש בתחומי הקליימטק (אקלים) ובדיפטק, ושליש בכל היתר, ונצליח להשקיע בערך ב-20 חברות. רוב החברות שעוסקות בתוכנה ובסייבר לא צריכות קרנות כמו שלנו, הן מסתדרות יפה. אבל החברות בתחומי הבריאות והטכנולוגיה העמוקה, שהן מדהימות ובחלקן כבר השקיעו עשרות מיליונים – נקלעו לבעיה של מימון. בכל החברות יחד שפנו אלינו, הושקע סכום של 4.2 מיליארד דולר בהשקעות קודמות לפנינו. זה סכום שבחלקו הגדול, פלוס מינוס, יימחק אם הן לא יצליחו לגייס עוד כסף ולהמשיך לרוץ. "הכניסה של קרן חירום ככסף ראשון בסיבוב איפשרה למנכ"לים לפנות למשקיעים מסיבובים קודמים ולהציע להם להצטרף, ואז מתארגן סיבוב, וגם קרנות אחרות מתחילות להסתכל, ורשות החדשנות נכנסת כי יש מי שישים כסף תואם. אנחנו ניסינו להביא כסף שלא נגע בישראל עד עכשיו – כסף מוסדי יהודי מארה"ב, שעד 7 באוקטובר לא השקיע בהייטק הישראלי".
גם הילה חדד חמלניק, לשעבר מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הייתה מהבכירים שהסתכלו על ההייטק בדאגה, וכתוצאה מכך הקימה עם שותפים את קרן החירום SafeDome. היא מספרת: "זאת הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי שיש מלחמה ואני לא בתפקיד רשמי. לידנו ביישוב היו גדוד חיילים שביקשו לעזור להם עם אוכל, אז הלכתי לקנות להם בסופר פירות וירקות. אחרי שהבאתי להם את השקיות עם האוכל נכנסתי לאוטו והתחלתי לבכות, כי אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שזה מה שאני עושה עכשיו. סופר חשוב להביא לחיילים פירות וירקות, אבל אני יכולה לעשות הרבה יותר, כי לפני שנה הייתי מנכ"לית של משרד ממשלתי.
"בעקבות הטלפונים שקיבלתי מחברים שהם מנכ"לים של סטארטאפים ועכשיו עומדים בשטחי כינוס, וגם מהסטארטאפ שאני יו"ר דירקטוריון בו, הבנתי שמי שעשוי להיפגע הם הסטארטפים הצעירים. שלא צריך שם הרבה כסף, ושגם אפשר לעשות בלי הממשלה. כדי לכייל את עצמי ולראות שאני בכיוון הרמתי טלפון לאהוד שניאורסון (מפקד 8200 לשעבר, ט"ג). תוך שעה החלטנו שנקים קרן, וידענו שאם נצליח או לא נצליח – זה שנתחיל לדבר על זה יניע את התעשייה קדימה, הקרנות הקיימות יתאפסו על עצמן וככה גם הממשלה. אנחנו נעשה רעש גדול והמשק יתחיל לנוע, חוץ מלדבר על אפודים קרמיים ולאן להביא אוכל ולמי".


חדד חמלניק העריכה ש-400 סטארטאפים ייפגעו מהמצב, ובפועל קיבלה כאלף בקשות להשקעה. הם הציבו תנאים כמו קצב שריפת מזומנים של עד 100 אלף דולר בחודש, כסף בקופה לעוד 3-6 חודשי פעילות, ובלי שיש קרן הון סיכון משמעותית ברקע, "כי אם יש קרן שכבר השקיעה, היא צריכה לדעת להציל את הסטארטאפ ולא אנחנו", היא אומרת. "ידענו ש-80% מהם ייסגרו באופן טבעי – בהתאם לסטטיסטיקה, אבל המלחמה מקשה גם על החברות הטובות מאוד". תרומתם העיקרית התרכזה לבסוף בחיבור למשקיעים, שהשקיעו בסטארטאפים ישירות, ובחיבור למשאבים. "ראינו שבזכות יוזמות כמו שלנו קרנות התעוררו והזרימו חזרה כסף לשוק. גם הבנו שכל סטארטאפ צריך חליפת סיוע משלו. למשל, פגשנו חברה בשם Gavan שמייצרת חלבון מהצומח, והבנו שהם חייבים להתקדם עם רצפת ייצור, ולאו דווקא יעזור צ'ק של חצי מיליון דולר – אז חיברנו אותם לתעשייה הקיבוצית שמצאה להם מפעל שיארח אותם".
המפגש עם הסטארטאפים שביקשו סיוע הפיל אצלה אסימון לגבי הפיזור הגיאוגרפי של התעשייה. "המדינה מעודדת כבר שנים תחומים קריטיים, כמו דיפטק ופודטק, להתמקם בפריפריה, והבנתי שנוצרו בתוך ההייטק מעין עיירות פיתוח – למשל תחום האגרוטק, שהוא גם ככה תחום קשה, אז להפעיל חברה של אגרוטק מעוטף עזה, זה קשה על קשה. ככה גם עם תחום הפודטק שהתרכז בצפון. גם לסטארטאפיסט ברוטשילד יהיה קשה לעשות אגרוטק, אבל הוא לפחות מחובר לכסף ולאנשים הנכונים, אבל מה הסיכוי של יזם בתחום הזה ברעים להצליח? אין שום יתרון גיאוגרפי במקומות האלה, כי השוק שלהם גם ככה הוא אמריקאי. זאת עוד קונספציה שקרסה לי על ההייטק הישראלי, שתימרץ יזמים להתמקדם בפריפריה".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.05.24