המנכ"ל האגדי של גוגל לשעבר, אריק שמידט, מסתובב בשבועות האחרונים מודאג במיוחד. האדם, שמבין דבר או שניים בפיתוח תוכנה, מזהיר שהבינה המלאכותית הופכת לסיכון אמיתי לשלום העולם, שהיא הפכה ל"פרויקט מנהטן" (ייצור פצצת האטום) במאבק בין המעצמות, וגם שגורמים קיצוניים כמו צפון-קוריאה, איראן ואפילו רוסיה עלולים להשתמש ב-AI למטרות הרסניות: "אני תמיד מודאג מתרחיש אוסאמה בן לאדן, שבו אדם רשע באמת משתלט על החיים שלנו", אמר ל-BBC, "אני מדבר על סיכון קיצוני. על שימוש לרעה ב-AI כדי לייצר נשק ביולוגי".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
ואחרי כל זה, האזהרות העיקריות של שמידט מתייחסות לסכנה הרבה יותר רלוונטית לכולנו: סכנה למקום עבודתנו. בכנס שהתקיים בתחילת השבוע הוא היה הרבה יותר ספציפי בתיאור סכנות ה-AI. אם לסכם את דבריו, זה מה שעומד לקרות:
- הרוב המוחלט של המתכנתים יוחלף בתוך 12 חודשים על ידי מודל AI, שיאפשר לייצר קוד זמין לשימוש מסחרי על ידי כל חברה שתרצה להפעיל אותו.
- עד 2027 מודלי ה-AI יכתבו את הקוד של עצמם וישפרו את הביצועים שלהם ללא מעורבות בני אדם. כבר היום כ-20% מהקוד של מודלי AI נכתב על ידי ה-AI עצמו.
- איפשהו בין 2028 ל-2030, מודל AI בודד יעלה ביכולותיו על כל מתמטיקאי, פיזיקאי, סופר, אמן או פילוסוף הטובים ביותר. ארכיטקט AI יוכל לעצב לנו את הבית, עורך דין AI ינהל עבורנו משא ומתן על חוזה, פסיכולוג AI ייעץ לנו בענייני זוגיות ומשפחה — כולם באפליקציה אחת בטלפון שבכיסנו.
- עד 2031 תופיע בינת העל, הסופר-אינטליגנציה (ASI): מכונות חכמות יותר מכל חוכמת האנושות, שפועלות כמעט ללא מעורבות אנושית.
שמידט הוא דוגמה בולטת של "הקונצנזוס של סן-פרנסיסקו", קבוצה גדולה של חוקרים, מומחים ומנכ"לים שמזהירים שאנחנו לא מספיק מודעים לגודל הסכנה. "זה קורה מהר יותר משחשבנו. החברה שלנו, הדמוקרטיה שלנו, החוקים שלנו, עוד לא מכילים את זה. אנשים לא מבינים מה קורה כשיש אינטליגנציה ברמה כזו, שברובה תהיה זמינה לכל", הוא אמר.
התמונה העולה מהחזון הזה מציגה אותנו, האנשים שמתלהבים מאפליקציות מגניבות לכתיבת טקסטים או ליצירת תמונות, כילדים שמתענגים על הממתק ולא מבחינים בזדון של מי שנתן להם אותו. בתהליך, שכנראה איש לא יכול לעצור אותו, אנחנו נעביר עוד ועוד משימות לביצוע ה-AI עד שנאבד את השליטה עליו. דיווחים מהשבועות האחרונים מראים שה-AI אינו תמים כלל ועיקר — הוא משקר לגבי דרך עבודתו כבר היום, והתכונה הזו בתוספת אינטליגנציה שמעל לזו של בני אדם, עלולות להוביל לאסון.
הסכנה הברורה והמיידית היא כנראה הסכנה למקום העבודה כאמור, וכאן לא מדובר בלשון עתיד אלא בהווה. מחקרים ודוחות עדכניים מראים שזה כבר קורה גם בישראל. זה נכון לבוגרי לימודי מחשבים שמבקשים היום למצוא עבודה ראשונה בחברת הייטק ("ג'וניורים" בשפת ההייטק), ומתקשים בכך מאוד. בחברות רבות כבר מסתדרים עם מהנדסים בכירים מעטים, שמסתייעים בבינה מלאכותית במקום במתכנתים זוטרים.
יש אולי אירוניה בכך שמתכנתים הם בין הראשונים שנפגעים מהיכולות של התוכנה המתקדמת בתולדות האנושות. אבל הם בוודאי לא היחידים. רבים במקצועות כמו עיצוב וגרפיקה, כתיבת טקסטים שיווקיים, הנהלת חשבונות, שירות לקוחות ועוד, מרגישים כבר על בשרם את הכניסה המסיבית של ה-AI לשימוש. תחומי העיסוק שניתנים להחלפה הולכים ומתרחבים, והקצב של התהליך הולך וגובר.
סקר רחב בקרב מומחי AI מצא מי נפגע כבר עכשיו מההתקדמות המטאורית של הבינה המלאכותית: קופאיות, נהגי משאיות (בגלל משאיות אוטונומיות), עיתונאים, עובדי מפעל (בגלל רובוטים) ומהנדסי תוכנה. לפי סקר שפורסם בפורבס, המשרות שנמצאות בסכנה הכי גדולה הן של מתכנתים ומפתחי תוכנה, מנהלי חשבונות, עורכי דין, מדעני נתונים, מהנדסים ואנשי סייבר.
במשרד העבודה, המשרד הממשלתי שאמון על תכנון בתחומי התעסוקה בישראל, כבר מבחינים בירידה בביקושים למקצועות מסוימים, שעשויה להיות מוסברת בכניסת הבינה המלאכותית. יפעת סיטרואן, סמנכ"לית אסטרטגיה, מחקר ותכנון מדיניות במשרד, מדברת על ירידה במקצועות כמו קופאיות בסופרמרקטים, פקידי בנק או עבודות אדמיניסטרטיביות אחרות, שבהן העובדים מוחלפים במערכות אוטומטיות או מערכות לניהול משרד.
סיטרואן מדברת בעיקר על הצורך לשנות את הרגלי העבודה של העובדים ולהכשיר אותם לעבודה עם בינה מלאכותית. לדבריה, ההערכות הן שלא נראה גלי פיטורים בעקבות כניסת AI, אלא פשוט יהיה פחות ופחות ביקוש לעובדים חדשים בתחומים שבהם ה-AI ייכנס. "כרגע ההשפעה של AI היא השלמתית, כלומר הוא מאפשר לאנשים לעשות את העבודה שלהם יותר ביעילות, אבל אני מניחה שבחמש השנים הקרובות יקרו שינויים. לצד זה אנחנו כבר רואים צמיחה במקצועות חדשים בתחומי ההייטק (למשל מדעני נתונים, מהנדסי פרומפטים, מטמיעי AI – ט"ש)".
בפברואר השנה התפרסם דיווח על כך ש-4,000 עובדים בבנק בסינגפור, כ-10% מהעובדים, יפוטרו בשלוש השנים הקרובות, ויוחלפו על ידי כלי AI. חברת הפינטק השוודית Klarna דיווחה כי החליפה 700 עובדים והכניסה במקומם AI, שעושה את העבודה טוב יותר מבני האדם. ואילון מאסק, אי-אפשר הרי בלעדיו, במסגרת תפקידו במחלקת היעילות הממשלתית בארה"ב, התחיל בחודש שעבר בהפעלת צ'אטבוט בשם GSAi בשירות המדינה האמריקאי, שמטרתו לייעל את השירות או במילים אחרות – לקצץ משרות.
ההתרעות על גלי פיטורים הולכות ומתרבות. כך למשל, מחקר של גולדמן זאקס מצא שלכניסת הבינה המלאכותית תהיה השפעה קריטית על תחום התעסוקה עד כדי פיטורים של כ-25% מהעובדים, מה שאומר מאות מיליוני בני אדם בעולם. תחזיות כאלה משפיעות מטבע הדברים על כוונות המנהלים: סקר של פורום הכלכלה העולמית מצא ש-41% מהמעסיקים מתכוונים לצמצם את מספר המועסקים שלהם ככל שייכנסו כלי AI לשימוש. 77% מהחברות מתכננות להכשיר את העובדים לעבודה עם כלי AI.
מחקר חדש של מרכז טאוב ומכון מוזאיק שהתפרסם שלשום, מצא שמספר המקצועות שנחשפים לחדירת AI (כלומר ש-AI מסוגלת לעשות חלק מעבודתם או כולה) בכלל המשק עלה ב-5% בין 2023 ל-2024. במקצועות שחשופים ל-AI שיעור המובטלים, כבר עכשיו, גבוה יותר.
לפי החוקרים, מיכאל דבאוי, יונתן וינטר, פרופ' גיל אפשטיין, פרופ' אבי וייס ואפרת בכר-נתנאל, מקצועות המוגדרים עם "השלמתיות נמוכה", כלומר שנדרשת בהם מעט מעורבות של בני אדם להשלמת המשימות שמבצעת הבינה המלאכותית, הם אלה שיוחלפו בקלות על ידי AI. על פי המחקר, המקצועות שנפגעים יותר מכולם הם בענפי הפיננסים, המינהל והמסחר. לעומת זה, העובדים במקצועות כמו הוראה ורפואה לא צפויים להיות מוחלפים בשל העובדה שהם מחייבים מגע אישי עם בני אנוש. כמו כן נמצא שנשים חשופות יותר לסכנת החלפה על ידי AI לעומת גברים, שכן כ-25% מהן עובדות במקצועות שחשופים לסכנה, לעומת פחות מ-20% מהגברים.
דניאל שרייבר, מנכ"ל חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד (Lemonade), יזם את הקמת מכון מוזאיק, שעוסק בהשפעת הבינה המלאכותית על עולם העבודה. לשרייבר יש תחזית קודרת למדי בעניין הזה. לדבריו, חלקן של הכנסות העובדים בתמ"ג הלך וירד בעקביות מאז שנות ה-90, ככל שנכנסו המחשבים והאוטומציה ועשו חלק מהעבודות טוב יותר מבני אדם. הבינה המלאכותית מגבירה בקצב הרבה יותר מהיר את המגמה הזאת, עד כדי כך שבהמשך לא יהיה צורך בעובדים.
לתחזית הזו שותפים גורמים רבים: גם חוקרים, גם דוחות ממשלתיים, גם מנכ"לי חברות. שרייבר אומר שבחברת למונייד ההכנסות בשנתיים האחרונות גדלו ב-100%, אבל מספר העובדים הצטמצם ב-10%. גם אילון מאסק אמר לא פעם שהבינה המלאכותית תהפוך את מרבית העובדים לחסרי תועלת. סם אלטמן, מנכ"ל Open AI, דיבר על כך שיש העמדת פנים כאילו ה-AI תביא רק טוב, אלא שהיא גם תחליף עובדים. לארי סאמרס, הכלכלן הראשי של הבנק העולמי לשעבר וגם שר האוצר האמריקאי בעבר, אמר שהבינה המלאכותית תאפשר להחליף כמעט את כל סוגי העבודה האנושית.
את ההשפעות חשים כרגע בעיקר בענף ההייטק. מרים שטילמן לבזובסקי, שותפה בקרן השקעות ההון סיכון טל ונצ'רס (Tal Ventures), אומרת: "יש כאן שינוי טקטוני ברמת אירועים כמו היעלמות של חברות. חברות ענקיות של 250 אלף עובדים יצטרכו לפטר עשרות אלפים. לעומת זאת, סטארטאפים חדשים שצומחים בתוך זה – שהם AI native ("ילידי AI") – לא צריכים לגייס כמויות של עובדים בפיתוח או בתמיכה הטכנית. אני השקעתי עכשיו בסטארט-אפ של שלושה עובדים, אחד מהם הוא המנכ"ל שלא יודע לכתוב קוד, ויש להם כבר מעל חצי מיליון דולר הכנסות. אז יש בחברה שני אנשים שמבינים את התחום ממש טוב, אבל את העבודה הסיזיפית של כתיבת הקוד עושה ה-AI".
זו תופעה רחבה לדעתך?
"חברות ההייטק היום הן קטנות יותר ויותר. סטארט-אפ של חמישה עובדים כבר מתחרה בסטארט-אפ של 20 עובדים, וכשהוא יגיע ל-20 עובדים הוא כבר יתחרה בסטארטאפים של מאות עובדים. זה מטורף, יש לי חברים שלא כתבו קוד כבר שנים ועכשיו הם כותבים קוד בשפות שהם לא יודעים הודות ל-AI. זה קצת כמו שקודאק קרסה בלי להבין שהיא קורסת, ואני עבדתי שם וראיתי את זה בלייב. הארגונים הגדולים הם דינוזאורים שלא יצליחו לבצע שינוי רדיקלי מהיר, ועובדים שלהם עלולים למצוא את עצמם בבעיה מאוד גדולה".
בתחילת החודש התרחש אירוע שהסעיר רבים: טוביאס לוטקה, מנכ"ל ענקית הסחר המקוון Shopify, שלח מכתב לכל המנהלים בחברה עם דרישה מדאיגה – לפני שהם מגייסים עובדים חדשים לחברה, הם צריכים להוכיח שהעבודה המיועדת אינה ניתנת לביצוע באמצעות כלי AI. בנוסף הוא הביע ציפייה ברורה מכל המחלקות בחברה לשלב כלי AI בעבודתם, והבטיח שיערוך ביקורות תקופתיות לראות איך זה עובד.
5 צפייה בגלריה
מיכה קאופמן, מנכ"ל פייבר. "ה-AI בדרך לקחת את העבודה שלכם, אולי אפילו את שלי"
(צילום: אולפן כלכליסט)
בעיה דומה יש לפלטפורמת פייבר (Fiverr) הישראלית, שמשמשת אלפי פרילנסרים במקצועות כמו עיצוב, עריכה, כתיבה או קריינות כדי להשיג עבודות מלקוחות. הבעיה היא שמדובר בדיוק באותם מקצועות שקל להחליף אותם ב-AI, שיכול לעצב לוגו, לכתוב טקסט שיווקי או להקליט קריינות בעלויות זעירות אם לא בחינם. מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, שלח מייל לעובדים ולפרילנסרים ואמר מפורשות: "ה-AI בדרך לקחת את העבודה שלכם, אולי אפילו את שלי". ההצעה שלו: להתמקצע בתחומי ה-AI, ולשפר את היעילות והיכולות שלהם. בפברואר החברה הציעה לפרילנסרים פלטפורמת AI חדשה, שמאפשרת להם לייצר הרבה יותר, בקצב מהיר יותר, ולהציע את זה בזול יותר, וכך אולי להתמודד מול ה-AI.
בשיחה עם "ממון" ו-ynet הוא אומר שהתוצאות הראשונות מראות גידול של 50% בהתעניינות הלקוחות בכלים החדשים, שמאפשר לשלב בין גישה אנושית מקצועית לבין זריזות ה-AI. "בתור התחלה אנחנו מאוד מרוצים וגם אמרנו שזו גרסה ראשונית, ואנחנו מוציאים גרסאות חדשות ומרחיבים את היכולות של הכלי הזה בצורה דרמטית".
בסופו של דבר ה-AI יחליף את כולם, אז לא חבל על המאמץ? אולי צריך לעבור למקצועות שפחות חשופים לתחרות?
"אנשים שחושבים שזה ייתר את העבודה לגמרי, טועים. הם לא יכולים לדמיין מה יהיו מקצועות העתיד, גם אני לא. ה-AI הוא עדיין לא מספיק אמין, לא מספיק מדויק, לא מספיק קריאטיבי. אבל הוא יכול לאפשר לאנשי המקצוע לעסוק בדברים מאוד מורכבים, ואני חושב שזה ישנה את טבע העבודה".
5 צפייה בגלריה
ביקשנו מ-ChatGPT להכין לנו איור בנושא: "ה-AI לוקח לבני האדם את העבודה". זאת התוצאה
(איור: נוצר באמצעות בינה מלאכותית)
ד"ר רוית דותן, מומחית לאתיקה של AI ויועצת לאימוץ אחראי של AI, אומרת שהדרך של עובד בודד להתמודד עם החלפתו על ידי AI היא להבין כיצד ה-AI משנה את המקצוע, ולשנות את אופי עבודתו בהתאם. למשל, להשאיר ל-AI לעשות את הכתיבה או העיצוב, ולהתרכז בשיחה עם הלקוח לבירור היעדים המיטביים שלו. לדבריה, עובדים שיבינו כיצד לבצע את השינוי, יהיו אטרקטיביים יותר ללקוחות והתוצרים שלהם יהיו טובים יותר. "רבים לא מודעים לכך שהביצועים של כלי AI עלולים להיות נמוכים", היא מוסיפה. "בדיקה שנעשתה לאחרונה העלתה שכלי חיפוש מבוססי AI טעו ב-60% מהמקרים. סקר הראה שבעוד ש-75% ממנהלי חברות שאימצו AI חשבו שהאימוץ הצליח, רק 45% מהעובדים חשבו כך. החלפה לא מושכלת של עובדים בבינה מלאכותית עלולה להסב נזקים גדולים, להוביל לירידה בביצועים, וייתכן שההנהלה תשים לב לכך רק לאחר שהנזק כבר נגרם".
דווקא נביא הזעם אריק שמידט, שמתריע על נזקי ה-AI בכל תחום, פחות מודאג בתחום התעסוקה, שכן לדבריו הטכנולוגיה החדשה תייצר במקביל מקומות עבודה אחרים. "כולם מניחים שהאוטומציה תחסל מקומות עבודה, אבל אם תסתכלו על ההיסטוריה של האוטומציה, למשל איך היא החליפה נולי אריגה ידניים לפני 300 שנה – העבודות השתנו, אבל נוצרו יותר מקומות עבודה מאשר נהרסו. תצטרכו לשכנע אותי שהפעם זה שונה", הוא אמר.
בעוד הממשלה בישראל עסוקה בעניינים אחרים, ועדת הכנסת לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות עוסקת בנושא במרץ. יו"ר הוועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן, אמרה בדיון האחרון: "הממשלה לא יכולה להישאר אדישה לשינויים הצפויים. היא חייבת לפעול בראייה ארוכת טווח". היא קראה לממשלה לגבש תוכנית עבודה לאומית בנושא ולהיערך לאבטלה גדולה או לשינוי באופי התעסוקה בעקבות כניסת ה-AI.
לשרייבר יש רעיון איך להתמודד עם האבטלה ההמונית שתיווצר: לשלם דמי אבטלה גבוהים. ההסבר: הבינה המלאכותית תגדיל את הפריון בצורה דרמטית, אבל כדי שהמשק ישגשג חייבת להיות צריכה מצד הציבור, וזו תצטמק אם יהיו הרבה מובטלים. הפתרון הוא שתוספת הפריון לא תהיה רק מנת חלקן של החברות שנהנות מה-AI, אלא לגבות מהן מסים שיאפשרו להבטיח הכנסה לכולם.
5 צפייה בגלריה
דניאל שרייבר, מנכ"ל חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד (Lemonade). "אני מזהה יותר נכונות לחשוב על הדברים בדרגי המקצוע"
(צילום: אולפן כלכליסט)
בדיון בכנסת הוא הציג מודל כלכלי שמניח שה-AI יעיל ב-30% מבני אדם, ש-80% מהחיסכון בזכות ההתייעלות יעבור לצרכנים באמצעות הוזלת מחירים, ושהתשלום למובטלים יהיה בגובה 75% מהשכר האחרון שלהם. על פי המודל, ככל שהאבטלה עולה, כוח הקנייה של המובטלים עולה, וב-100% אבטלה מתרחשת מה ששרייבר מכנה האוטופיה: כוח הקנייה של כולם הוא כפול ממה שהיה כשעבדו.
נראה שאתה מתריע בשער, אבל אין מי שיקשיב לך.
שרייבר: "זו עוד לא בעיה מוחשית, אני מבין את זה. אבל מה שהייתי רוצה לראות זה שנבנים מנגנונים של 'אם-אז', למשל שאם נראה שאחוז המועסקים יורד אבל התמ"ג עולה, שזה סימן להשפעת ה-AI, אז נאריך את תקופת דמי האבטלה וגם נעלה את התשלום עצמו באחוז או שניים. נעשה את זה בצורה מדורגת, לא צריך לקפוץ למקום המבהיל הזה בדקה הראשונה. אני מזהה יותר נכונות לחשוב על הדברים האלה בדרגי המקצוע במשרדי הכלכלה והאוצר ובביטוח הלאומי".
מיכאל דבאוי, ממחברי הדוח של מרכז טאוב ודוקטורנט באוניברסיטת בן-גוריון, אומר: "גורמי המדיניות והממשל צריכים להתעורר ולהתחיל להתעסק בדברים האלה בצורה הרבה יותר רצינית, נמרצת. אני לא רוצה להגיד בהולה, אבל המהפכה הזאת מתרחשת כבר לנגד עינינו, והצעדים של הגופים העוסקים בעניין הם איטיים ומגושמים בינתיים. אנחנו עם תרחישי בלהות, ועלולים למצוא את עצמנו עם עשרות אלפי מובטלים חדשים בן לילה, שלא לחלוטין ברור מה הם יכולים לעשות בשביל להתפרנס בכבוד".
אתה רואה את משרדי הממשלה בוחנים את ההצעות שלכם?
"אני אגיד לך, זה קצת מוזר, אבל הצוות שלנו בעצם הוא היחיד בארץ שבוחן את הסיפור הזה ברצינות. ואנחנו עמותה ללא מטרות רווח. זה לא הגיוני שבמשרדי הממשלה או בגופים ציבוריים אחרים לא ניגשים לדבר הזה ברצינות ובוחנים אותו. יש להם גישה לנתונים הרבה יותר איכותיים, והם מסוגלים לאבחן את הבעיה בצורה הרבה יותר מדויקת".
מחבר נוסף של המחקר, פרופ' גיל אפשטיין, שהוא פרופסור באוניברסיטת בר-אילן וחוקר בכיר במרכז טאוב, נשמע מעט יותר אופטימי. לדבריו, נציבות שירות המדינה קיימה כבר דיון רחב בנושא בהשתתפות כל משרדי הממשלה ומכון טאוב, והדברים אפילו הוצגו לראש הממשלה. בשלב הזה בוחנים בנציבות את כל המשרות במשרדי הממשלה, כדי לאמוד את מידת החשיפה שלהן להכנסת בינה מלאכותית וכמה כסף ניתן לחסוך בכך. אשר למרכיב השני — פיטורי עובדים שה-AI מחליף אותם — הרי שפיטורים כמעט ולא קורים בשירות המדינה.
אחד הפרויקטים שמתנהלים במשרד העבודה, בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והג'וינט, נועד לשכלל את סיווג העיסוקים בישראל, כדי שבעזרתו ניתן יהיה לקבוע את מידת החדירה של AI למקצועות השונים. "משרד העבודה מתמודד עם אתגרים כמו מפונים תושבי הצפון והדרום ויש לנו עוד המון אתגרים אחרים", אומרת סמנכ"לית המשרד יפעת סיטרואן. "אין לנו עדיין פתרונות קסם וגם התקציבים מוגבלים. גם התפיסה של האוצר צריכה להשתנות. אני כן אגיד שאנחנו מתחילים להתעסק בניתוח ההשפעות על שוק העבודה, בשיתוף פעולה עם משרד המדע. אנחנו רוצים להקים צוותי עבודה ולדון איך מטמיעים את זה בתוך תוכניות הלימודים. זה עוד לא ברמת הפעילות בשטח, אבל רואים התקדמות לכיוון הזה".
בדוח בנק ישראל לשנת 2024 שולבה תיבה מיוחדת שעסקה בהשפעה הצפויה של הבינה המלאכותית על העובדים במשק. על בסיס הניתוח שהוצג שם נקבע ששני שלישים מהמועסקים במגזר הציבורי יהיו חשופים להשפעת הבינה המלאכותית, ויש להכשירם ולתמוך בהם כדי להשאירם בעבודה, ולמי שהוחלף על ידי AI להציע הסבה מקצועית. ד"ר אלה שחר, חוקרת בכירה בחטיבת המחקר של אגף מאקרו ומדיניות בבנק ישראל, שעומדת מאחורי הדוח, מעריכה עם זאת שהחלפת עובדים לגמרי על ידי AI היא אירוע פחות סביר. לדבריה, לפי מחקרים בינלאומיים כניסת AI כתחליף לעובדים תהווה מרכיב קטן יחסית משוק העבודה, בעיקר בענפי הטכנולוגיה. "מדובר לפי דעתי על דברים שיקרו אולי עוד 100 שנה", היא אומרת, "חשוב להתמקד בנושאים רלוונטיים למקבלי ההחלטות בעשור הקרוב. ההערכה הרווחת במחקרים היא שמעבר לשימוש מלא בבינה מלאכותית במשק יארך עשר שנים, העובדים יחוו הרבה מאוד שינויים, והמדינה צריכה לעזור להם. מה יהיה בעוד 20, 30, שנה? זה פחות רלוונטי, לפחות לבנק ישראל כיועץ כלכלי לממשלה".
פורסם לראשונה: 00:00, 25.04.25
