מי שמכיר את מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל, יודע שיש לו תכונה חיובית — שבעיניו היא לעיתים שלילית — הוא לא מסתיר את מה שהוא חושב. במהלך השנים התבטא בחריפות, מתח ביקורות והאשמות כלפי גורמים ואישים שונים. כדי להימנע מפליטות פה מיותרות ניכר שהוא התכונן היטב לראיון הזה ובעיקר לשאלות הנוגעות לדעתו על התנהלות הממשלה לפני ואחרי 7 באוקטובר. אבל בכל המדובר בטייקוני הגז שמחזיקים בשליטה במאגר תמר — לשפיגלר נדמה שאין כמעט מעצורים. מי היה מאמין שדווקא מנכ"ל חברת החשמל ישמיע ביטויים שכאילו נלקחו מפיהם של מתנגדי מתווה הגז ואפילו יעלה סוגיות ערכיות הנוגעות לשליטה של בעלי עסקים פרטיים במשאבי הגז של מדינת ישראל.
בחודש ינואר הקרוב, לפי המסתמן כרגע, יעלה חשבון החשמל בשיעור שמוערך בכעד 5%. את האשם על כמחצית מההתייקרות מטיל שפיגלר על בעלי מאגר תמר — ספק הגז המרכזי של חברת החשמל. "יש כאן היבט ערכי — הגז שייך לתושבי המדינה", אומר שפיגלר. "במשך 13 שנים חברת החשמל הייתה צרכן עוגן של שותפי מאגר 'תמר' — ההסכם שנחתם איתנו הניב לשותפים סכומים של מיליארדי דולרים ותרם באופן משמעותי למימון הקמת מאגר 'תמר' והפיתוח שלו. עכשיו", מאשים שפיגלר, "טייקוני הגז בתמר, שקיבלו משאב ציבורי, פוצצו את הסכם ההבנות עם חברת החשמל רק כדי ללחוץ על המדינה שתגדיל להם את היקפי היצוא — דבר שעלול להעלות את תעריף החשמל לציבור הישראלי. המדינה חייבת להתערב בכשל השוק שנוצר בתחום הגז הטבעי".
כאן צריך לעשות סדר סדר בדברים: החוזה בין חברת החשמל למאגר תמר נחתם ב-2012. לפי ההסכם, בינואר 2025 הוא אמור להיפתח לעדכון תעריפים. בחברת החשמל טוענים כי לאחר משא ומתן ארוך עם השותפים במאגר תמר הושגה הסכמה לפיה מחיר הגז של חברת החשמל יירד בינואר ב-10%. על סמך ההוזלה הצפויה הזו נקבע תעריף החשמל ל-2025. אלא שעכשיו, תוקפים בחברת החשמל, חלק מבעלי מאגר הגז תמר מתנערים מההסכמות. המשמעות: בוררות ארוכה כשבינתיים תעריף החשמל יועלה לצרכנים כבר בינואר 2026.
חברת החשמל משלמת כרגע מחיר גבוה יותר מאשר מדינות זרות שאנחנו מייצאים להן גז?
"ממש לא. דווקא בגלל זה כולם רוצים לייצא, כי ביצוא מקבלים הרבה יותר כסף".
אז אם אין הסכם עם תמר, מה קורה?
"תהיה בוררות. ההסכם הוא עד לשנת 2028, יש מועד פתיחת הסכם בינואר 2026, ניהלנו משא ומתן אבל לא הצלחנו להגיע למחיר פתיחה. התוואי של מחיר הפתיחה הוא המחיר הקיים פלוס-מינוס 10% לכל כיוון. הצלחנו, לפי הדיווחים המיידיים שלנו לבורסה, להוריד את המחיר קרוב מאוד ל-10% ולדאוג לכך שהמחירים, כאשר נצטרך עוד גז, יהיו נמוכים ממחירי היצוא. אבל כיוון שעכשיו הם נסוגו מההסכמה על פתיחת המחיר, אז נמשיך לשלם את המחיר הקיים, שהוא גבוה בהרבה ממה שסוכם במו"מ. אם ניגרר לבוררות, שאורכת הרבה זמן, יהיה צורך להעלות את התעריף לצרכנים. אם המדינה לא תתערב במחירי הגז, תושבי ישראל ישלמו עוד הרבה כסף".
בעברית, בכמה אחוזים החשמל יתייקר?
"אני לא יודע, כי זה נכנס לחישובים וזה מורכב מאוד. זה תלוי בדולר, בענייני עבודה, בשכר".
אז מחיר החשמל יזנק בינואר?
"לצערי, כן. אם לא נגיע להסכמה עם כל שותפי תמר לעניין הפחתת תעריף הגז, המחיר בהחלט יעלה".
גורמים בחברת החשמל מפנים אצבע מאשימה לכיוונו של איש העסקים והמיליארדר, אהרון פרנקל, אחד מבעלי השליטה בתמר, שהגדיל רק לאחרונה את אחזקותיו במאגר הגז. "הציבור הישראלי צריך להיות מודאג מהגדלת האחזקות של פרנקל — זה תמרור ברור לעליית תעריף החשמל", אומר בכיר בחברה. שפיגלר מסרב לנקוב בפרנקל בשמו — אך מפרט מהצד שלו למה הוא כועס על התנהלות בעלי המאגר. "לבקשת אחד השותפים, נערכה איתו פגישה בסיומה התבקשנו לתת לו אפשרות להגיש הצעה מעודכנת. בפועל לאחר אורכה בת שבוע נציגיו פנו להמתין עוד שבוע עד לקבלת ההצעה המשופרת. מדובר באורכות שחרגו מלוח הזמנים שנקבע מראש, אולם מתוך רצון להגיע להסכמות נעתרנו. בדיעבד נראה היה שתכלית הבקשות לאורכות הייתה שאותו שותף משך אותנו לשווא וניהל איתנו מו"מ שלא בתום לב כאשר מלכתחילה לא הייתה לו כל כוונה כנה להגיע לעמק השווה. התחושה היא, שאותו שותף שאיתו נפגשנו — פעל במקביל לשיח אתנו לטרפד בצורה כוחנית את ההסכם שהתגבש בין חברת החשמל לבינם".
בחברת החשמל טוענים כי הקשיים שמערימים בעלי תמר נובעים מתוך כוונה להפעיל לחץ על המדינה לאשר להם להגדיל את יצוא הגז מהמאגר. כשברקע ההסכם החדש שנחתם בין מאגר הגז לוויתן למצרים. בחברת החשמל מציינים כי לאחר שנחשפה עסקת היצוא של מאגר לוויתן — גם חברת ישראמקו, השותפה הגדולה ביותר במאגר תמר, הודיעה שאין בכוונתה לקדם את המו"מ עם חברת החשמל. "מהתנהלות ישראמקו והודעתה לבורסה", אומרים בחברת החשמל, "ניתן להבין שההסכם נלקח כבן ערובה על מנת לשפר את מצב מאגר תמר בתחום יצוא הגז. ההתנהלות מעידה על כך שבמשק הגז הישראלי מתרקם כשל שוק של ממש, שעה שרוב ההפקה ממאגר תמר מיועדת לחברת החשמל ולמשק המקומי ואילו זו של לוויתן מיועדת ליצוא".
מנקודת המבט שלך, מה המדינה צריכה ויכולה לעשות?
"המדינה תהיה חייבת להתערב בכשל השוק שנוצר בשוק הגז הטבעי. אנחנו פעלנו על מנת להפחית את המחיר למינימום האפשרי. מה לא עשינו במשך שנה ויותר עם שותפי מאגר תמר, אבל זה לא צלח".
במקרה של תרחיש עלטה
במהלך המלחמה התעוררו בציבור לא מעט רגעי חרדה ופאניקה שיצאו משליטה מחשש לתרחיש של עלטה כללית שתיגרם מפגיעת טילים במתקני האנרגיה האסטרטגיים של ישראל. חנויות החשמל הוצפו בקונים שחיפשו גנרטורים, סוללות, מטענים ניידים ומכשירי רדיו, מתוך תחושת חוסר ודאות ביכולתה של חברת החשמל להתמודד עם פגיעה של האויב במתקניה. במבחן התוצאה עד כה, חברת החשמל תיפקדה לא רע, אבל שילמה מחיר יקר: ארבעה עובדיה שנקראו לבצע תיקונים ברשת, קיפחו את חייהם ("לא היה אפילו עובד אחד של חברת החשמל שהיסס לצאת לעבודה בחזית", אומר שפיגלר בגאווה).
אם שואלים את שפיגלר הוא יודה בגילוי לב מלשכתו המשקיפה על הרי ירושלים, כי מלחמה רחבת היקף מול איראן עלולה להוביל לעלטה של מספר ימים במדינה, אבל באותה נשימה הוא גם מרגיע: "אנחנו נערכים גם לזה והסיכוי שנחיה בעלטה לאורך זמן אינו גבוה. אם יהיה כאוס וטילים יפגעו באתרים אסטרטגיים, אז עם כל הרצון והמוכנות של חברת החשמל, בסוף אנחנו עלולים להיקלע גם לסיטואציה כזו".
בתי חולים ינותקו מחשמל, המפעלים, הרמזורים. הכל?
"כן, אם יפגעו בהרבה מאוד תחנות משנה, גם בתחנות ייצור של חשמל, בעת ובעונה אחת, זה יקרה".
ייבאתם כמה תחנות משנה מטורקיה, הרוב הגיעו, אבל היחסים עם טורקיה לא משהו, זה עלול לפגוע באספקה הנוספת?
"קיבלנו אינדיקציה שגם השאר יגיעו. בכל אופן, הקדמנו את המאוחר וכדי לא להסתמך רק על גורם אחד, רכשנו גם תחנות משנה מדרום-קוריאה ומדובר בתחנות מעולות".
כמה יכולה לספק תחנה כזאת?
"30 אלף קילוואט. זה אומר בערך אספקת חשמל ל-120 אלף בתי אב".
במקרה חירום, כמה זמן ייקח לחברת החשמל להקים תחנת משנה ולהזרים ממנה חשמל?
"מתחנה ניידת זה יקרה תוך 12 שעות".
וזה מספיק אם יהיו פה הפסקות חשמל גדולות?
"בהגינות, יש תחנות שמספקות יותר, אבל מצד שני, בשעת מלחמה צריכת החשמל יורדת באופן טבעי. בנוסף, אנחנו יכולים להתקין יותר מאשר תחנת משנה אחת ולהכפיל את האנרגיה, אבל שלא תהיה טעות, תחנת משנה ניידת זו לא תחנת משנה קבועה.
"עשינו עוד דבר, בנינו קיטים שיכולים לספק 50 מגה וואט או 75 מגה וואט וביצענו הרבה תרגילים רטובים בשטח. אפשר לחבר אותם אל הרשת בטווח של 12 שעות. לדעתי, בשעת הצורך, עובדי חברת החשמל ישפרו את הביצועים שלהם גם במה שאמרתי כרגע לגבי לוחות הזמנים, ויצליחו להחזיר חשמל לתושבים שנותקו מהר יחסית".
יש לך דוגמה למקרה שכבר קרה?
"כן, למשל בניר גלים נפגעה תחנת משנה והיא תוקנה תוך 40 דקות. זה היה בסדר גודל של 8,500 נקודות קצה. זה הישג. תוך 40 דקות הוחזר החשמל לתושבים באשדוד, גדרה ויישובי גדרות".
גם חיזבאללה הסבו לכם נזקים.
"כן הם ירו על המתקנים שלנו ופגעו בתשתיות בלי סוף. לא היה חשמל ללולים ולרפתות. לא יכלו לשאוב מים לטובת ההשקיה והעובדים שלנו תיקנו הכל".
קיבלתם לפחות מהממשלה תקציבים לעבודות בעת מלחמה?
"לא קיבלנו מהרגולטורים שום גיבוי להוצאות, אבל לפני כמה חודשים קיבלנו כספים".
"לא הייתי קונה גנרטור"
את שפיגלר בן ה-67, אפשר לכנות "עובד ציבור בנשמה". את רוב שנות חייו עשה האיש החייכן ונעים ההליכות, מצד אחד, אך לא אחת גם רגזן וכעסן מאוד, בשירות הציבורי. בין שלל תפקידיו המגוונים אפשר למנות ניהול של גופים, שאין כל קשר ביניהם, למעט שמונה אליהם בשל קשריו הטובים עם רבים מראשי המדינה, מראשי ממשלה ועד שרי אוצר. כך כיהן שפיגלר, נצר למשפחת עבו המפורסמת מצפת, שנשוי ליעל, משפטנית בתחום החינוך, מתגורר ברמת אביב ואב לשלושה ילדים, במגוון תפקידים: מנכ"ל משרד הדתות, מנכ"ל הקרן הקיימת לישראל, ולפני שמונה למנכ"ל חברת החשמל היה מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, עד לפני כשלוש שנים. האבסורד: מאז שעבר מהביטוח הלאומי לחברת החשמל בדצמבר 2022, לא מונה מנהל קבוע לביטוח הלאומי. כל המועמדים נפסלו ובסביבתו של שפיגלר מתבדחים כי הוא העמיד שם "סטנדרטים כל כך גבוהים שאף מועמד שהוצע לו התפקיד לא הצליח להשוותם".
"ברור שזה לא תקין", אומר שפיגלר, "אי-אפשר להוביל גוף כמו הביטוח הלאומי מבלי שיש מישהו יציב שעומד בראשו, שלוקח לידיו את המשימות ודואג להן".
אולי זה סמל להתנהלות של הממשלה. אין ראש אגף תקציבים באוצר ואין יו"ר לתעשייה האווירית, שאולי, לפי כל מיני שמועות, זה יהיה התפקיד הבא שלך.
"אם היו נותנים בידיי ארגון כלשהו, הייתי עושה את כל מה שרק ניתן כדי לאייש את כל התפקידים".
שאלתי את דעתך על הממשלה הזאת.
"ברשותך, אני רוצה להתראיין על חברת החשמל".
ובכל זאת, הממשלה לא מצליחה למנות מנהלים לתפקידי מפתח.
"אתה רוצה למשוך אותי בלשון, גם כך אומרים עליי שאני מדבר יותר מדי".
התחממות כדור הארץ מובילה לשבירת שיאים חדשים בטמפרטורות ובצריכת החשמל בישראל בקיץ. רק לפני כחודש, במהלך שיא גל החום של אוגוסט, נשבר שיא צריכת החשמל בישראל במשך ארבעה ימים ברציפות. עבור חברת החשמל מדובר באתגר לא פשוט. לשאלה אם יש מספיק כוח ייצור ואפשרות לספק חשמל במקרה של רצף ימים של טמפרטורות קיצוניות, מודה שפיגלר: "בוא נאמר את האמת, גם פרה יכולה לתת רק את מה שיש לה בעטינים. אנחנו יכולים לתת כעשרה ג'יגה, 10,000 מגה. מתוך ממוצע של 14.5. היה לאחרונה ביקוש של 17,250, הצלחנו לעמוד בו רק בגלל שיש לנו גם את החשמל הסולרי, הפקנו את כל האנרגיה שהייתה לנו, אבל אני אומר לך, זה כבר היה כמעט בקצה".
אז אתה עדיין סבור שאין צורך לרכוש איזה גנרטור קטן?
"מבחינת הפן הביטחוני, לא, לא, לא. אני לא יכול להמליץ לאנשים. אני לא קניתי ולא אקנה. קניתי נרות. אנחנו יודעים מה חברת החשמל מסוגלת לעשות וזה גם הוכח הלכה למעשה מאז 7 באוקטובר. אבל אם יהיה נזק בלתי הפיך במלחמה, אני חושב שצריך יהיה להבטיח שחברת החשמל תוכל לפעול כהלכה".
אתה מבקר את הממשלה בפן הזה?
"אני אומר לך מה אנחנו חושבים — שחברת החשמל חייבת בפן הלאומי, בפן של החוסן הלאומי, להיות חלק בלתי נפרד ממערך ייצור החשמל במדינה, גם לדורות הבאים. כרגע, בגלל חוק משק החשמל משנת 1996 ועוד החלטות שהתקבלו בנושא הזה, כולל ב-2018, אנחנו בעיקרון אמורים — ברגע שתחנות הייצור שלנו תחדלנה לתפקד — לצאת מתחום הייצור לגמרי. הדבר הזה הוא טעות קשה וזה יפגע באופן בלתי הפיך באינטרס הלאומי, הכלכלי, המשקי וגם הצרכני של כל אחד ואחת מאיתנו. חברת החשמל חייבת, ממש חייבת, להיות חלק מכל מערך ייצור החשמל במדינה".
בעצם אתם רוצים להישאר מונופול והמצב הנוכחי כואב לכם?
"אנחנו לא רוצים להיות מונופול, אנחנו רוצים רק אחוזים, שאותם יקבע הרגולטור. ישנם מקומות בעולם שזה עומד על 30%, יש מקומות בעולם שזה מגיע גם ל-75%. אנחנו אומרים לרגולטור שהתוכנית להוריד אותנו לאפס היא טעות גדולה".
כלומר, הממשלה טעתה כאן בגדול?
"חד-משמעית, זו תוכנית שגויה של הממשלה. ב-2018, כשהייתה הרפורמה, הוחלט שחברת החשמל, למעט שתי התחנות באורות רבין, לא בונה יותר. מה שאומר שבונים את הכל על השוק הפרטי".
תוך כמה שנים לפי התוכנית הנוכחית, חברת החשמל לא תהיה יותר יצרנית חשמל?
"זה ייקח עוד כמה שנים, אבל בואו נשים את הדברים על השולחן, עובדי חברת החשמל, בגלל המיומנות, המקצועיות, הידע והניסיון שצברו, מצליחים להשאיר את התחנות בחיים. נכון שיש תחנות שהן לא כל כך ותיקות והן מטבע הדברים, תוכלנה לתפקד עוד קצת, אבל ברור שיש תאריך תפוגה. רוב החשמל כבר היום לא מיוצר על ידי חברת החשמל, רק משהו כמו 33 אחוז".
ומה עם הפחם?
"הוא אמור לשמש רק לחירום, בסוף שנת 2026, אנחנו אמורים להוציא את היחידה האחרונה של פחם להסבה, וכל היחידות יהיו בגז. פחם ישמש למצבים קיצוניים במזג האוויר".
אני שומע בקולך תרעומת על המצב, דוחקים אתכם בעצם החוצה.
"אנחנו לא רוצים להיות מונופול, אבל מצד שני אנחנו רוצים בהחלט לייצר 40 אחוז מסך הייצור בארץ. בפועל, אנחנו אחרונים בתור. חברת נגה (החברה הממשלתית לניהול משק החשמל) אומרת לנו מתי לייצר, כמה לייצר, למשך כמה זמן, לכן היא תמיד תעדיף, בצדק, את אותם מתקנים סולריים שמייצרים חשמל מאנרגיית השמש. זה זול יותר וחדש.
"אבל יש הבדל אדיר בין חברה ממשלתית לבין גוף פרטי. עם כל הכבוד וההערכה, ואנחנו בעד תחרות ולא רוצים להיות מונופול, אבל זה לא אותו הדבר. הממשלה רוצה שיהיה לנו אפס ייצור והכל יעבור למגזר הפרטי וזאת טעות גדולה".
אתה לא החבר הכי טוב של חברת נגה, בלשון המעטה.
"היום אנחנו עובדים בהרמוניה מלאה. בתקופת המנכ"ל הקודם, זה לא סוד, היו חילוקי דעות משמעותיים".
עד כדי שנאה ביניכם.
"כן, זה ירד לפסים אישיים וזה דבר לא טוב, לא מכובד, לא ראוי, לא רצוי, אבל לצערי זה היה".
והיום מה אתה אומר על נגה?
"היום היא מתפקדת בצורה טובה. אנחנו עובדים בתיאום ובשיתוף פעולה מלא".
ומה דעתך על שר האנרגיה אלי כהן שמעודד אנשים לעזוב את חברת החשמל?
"חברת החשמל לא יכולה להתחרות במחירי החשמל. אנחנו מנועים מלהיות חלק מאלה שמספקים חשמל לתושבים בפן תחרותי".
אז בעצם אתה אומר לכולם תעזבו את חברת החשמל? למה שאשאר מחובר אליכם?
"כל מי שרוצה לעבור אנחנו לא חוסמים אותו. כן, אני אפילו מציע לך לעבור. אבל, ברגע שמספר הלקוחות הפרטיים שלנו, לקוחות מתח נמוך, יירדו מתחת ל-60%, אם חברת החשמל תחליט היא יכולה להיכנס לתחרות באספקת החשמל".
אם אני מחליט לעזוב אתכם, כמה זמן ייקח להתחבר לחברה פרטית?
"חודש בערך. אבל התשתית היא אותה תשתית. יש את ייצור החשמל ויש את ההולכה שזה אנחנו, גם החלוקה זה אנחנו ואז יש גבייה. עם כל הכבוד, רק 300 אלף עברו מאיתנו מתוך 4 מיליון".
ויש עדיין יתרון לחברת החשמל?
"רק דוגמה, מבחינת שורת הרווח, אם לא תשלם על החשמל – תנותק בפרטיים. אצלנו לא. אנחנו מתייחסים ברגישות לכל אחד ואחד מהצרכנים שלנו".
מחסום הבירוקרטיה
יש לך ביקורת על הממשלה בנושא האנרגיה המתחדשת. אנחנו מדינה עם הרבה יותר שמש מאוסטריה או גרמניה, אבל הם עושים שימוש בשמש פי כמה מאצלנו.
"יש החלטות ממשלה שאומרות שב-2030 לפחות 30% מסך האנרגיה בישראל תהיה אנרגיה נקייה כמו הסולארית. אנחנו עושים הכל כדי לא להוות חסם בפני המשקיעים שאמורים להקים מערכות כאלה, כמו בנגב רוויי השמש".
והממשלה עושה משהו לצמצם את הפיגור בתחום הזה?
"שר האנרגיה כן מעביר באמצעות רשות החשמל החלטות שיש בהן כדי לעודד ולדרבן תושבים להקים על הגגות פאנלים סולריים. יש כבר חקיקה שכל מבנה חדש מחויב להתקין אותם. אנחנו בעד, אבל..."
אבל מה מעכב?
"במבנים חדשים היה בעבר מסלול ירוק של 10 קילוואט. בתקופת השר אלי כהן זה הועלה ל-15 קילוואט. אנחנו חושבים שצריך להעלות עוד יותר, אבל יש מגבלה של הרשת. בסוף, כשאתה מייצר אנרגיה, אתה צריך להוליך אותה ולהעבירה לכל הצרכנים. אבל אם הקיבולת של הרשת כבר בספיקה מלאה אז אי-אפשר להכניס עוד אנרגיה חדשה".
אז בעצם אתה אומר שההחלטה לא ישימה?
"צריך לשדרג את הרשת, להגדיל את קיבולת האספקה שלה, להוסיף קווי הולכה וקווי חלוקה וגם להתקין שנאים שיאפשרו לאנרגיות מתחדשות בהיקפים גדולים להתחבר אל הרשת ולהוות מקור אנרגיה".
אז אנחנו ממש מפגרים בתחום מול המדינות המתקדמות?
"לעניות דעתי כן".
מי אשם בכך?
"מי שניהל כרגולטור את משק החשמל במדינה. משנת 2000 ועד 2018 לא נתנו מקור תקציבי לפתח את הרשת לקראת הצרכים העתידיים. אתה מבין מה המשמעות לגבי רכבים חשמליים למשל. אנחנו מקווים לסגור את הפער. הגדלנו את ההשקעות ברשת כמעט פי שלושה, מ-3 מיליארד שקל ל-8 מיליארד".
ומה זה אומר?
"זה אומר אכיפת חוק התכנון והבנייה, זה אישורים סטטוטוריים, תכנונים שאורכים במדינה זמן שהוא מעבר לסביר. בתחנות כוח זה יכול לקחת בין 7 ל-10 שנים. הבירוקרטיה בישראל בלתי נסבלת ואת זה אני אומר שנים. הרגולציה מצויה לפעמים במצב שתקנה אחת סותרת תקנה אחרת. במקום אחד מפשטים ובמקום אחר מקשיחים".
יש לך דוגמה?
"כן, כדי לבצע עבודות תשתית בקרקע למשל, אנחנו עלולים להידרש לאישור של 46 גורמים סטטוטוריים. כן, 46, זה משהו הזוי שמתאים למדינות שאנחנו ממש לא רוצים להידמות להן. רצינו לקצר את לוחות הזמנים בהמתנה לאישורים מחברות ממשלתיות כמו למשל מקורות, רכבת ישראל, משרד הביטחון ולהכניס בחוק ההסדרים את קיצור ההליכים. ב-2023 הוציאו את זה מחוק ההסדרים".
מי הוציא?
"אגף התקציבים. כששאלנו למה ענו שיש להם סדרי עדיפויות אחרים. זאת עובדה".
אז מה עשיתם?
"לא המתנו להם. ריכזנו את כל החברות הממשלתיות שמתעסקות בתשתיות וגיבשנו אמנת שירות בינינו בעניין לו"ז של מתן אישורים לפניות של אחת לרעותה. 46 גורמים במקסימום למתן אישורים שווה שיא גינס. הנה, עכשיו עם רכבת ישראל ירדנו לתשובה תוך 23 ימים. בעבר נתנו לנו אישור אחרי 122 ימים בממוצע. ירדנו לרבע מזה".
אתגר הרכב החשמלי
אתגר נוסף שמתמודדת איתו חברת חשמל הם כלי הרכב החשמליים. על פי הערכות בשנת 2030 יהיו כאן בין מיליון ל-1.5 מיליון כלי רכב חשמליים. "מבחינת ההיערכות לכך אנחנו עוד לא שם", אומר שפיגלר. "צריך חוות שרתים. אנשים יצרכו הרבה יותר אנרגיה".
צריך מן הסתם להתקין עשרות אלפי עמדות טעינה.
"כדי שבכל בית יהיו עמדות טעינה, צריך להכניס עוד תשתיות לשכונות. צריך להכניס עוד תחנות טרנספורמציה, עוד כבלים, עוד עמודים. העיריות מתנגדות ובשכונות ותיקות תהיה בעיה. בדיור חדש אנחנו כבר מתכננים לפי תרחיש שלכל אדם תהיה עמדת טעינה בבית".
אז אם יהיה פתאום "בום" של רכישת רכבים חשמליים, אנחנו בבעיה.
"בוודאי, אפילו בעיה כפולה. צריך להכניס תשתיות לשטחים מבונים. בלי הסרת הרגולציה לא נוכל לעשות זאת ולתת עוד עמדות טעינה. צריך להבין, שרוב העמדות הן בשטחים פרטיים, לא ציבוריים ולא בתחנות דלק וקניונים. הרוב רוצים להטעין בחנייה בבית. ולא נוכל לעשות את זה".
למה?
"כי רשת החשמל מתוכננת פחות או יותר לאיזושהי התנהגות של פרופיל צריכה מסוים. כולם חוזרים הביתה בסביבות ארבע, חמש, וכולם מטעינים מיד ותוקעים את הרשת בבעיה. זה לא ילך".
אז איך פותרים את זה?
"במחיר. אם תטען בחמש יעלה לך 20 שקלים, אם תטען בחצות הלילה רק חמישה שקלים. במקביל אנחנו בוחנים מערכות מתקדמות מבחינה טכנולוגית, שיכולות לנהל את האספקה של החשמל לצרכנים בנקודות הקצה, בצורה יעילה מאוד. למשל, שאפשר יהיה להטעין מספר רב של רכבים בהתאם לשעות מסוימות בנקודת טעינה אחת. אפשר יהיה לתכנן זאת ל-10 רכבים".
אז לוי קבוע יטעין בשמונה, כהן בתשע וישראלי בעשר?
"בהחלט כן. אנשים שגרים בבניין אחד בתל-אביב יארגנו את זה. משמונה עד שמונה וחצי דייר אחד ומשמונה וחצי עד תשע דייר שני וכך הלאה".
מה הצעד הבא?
שפיגלר איש מקושר מאוד. גם עם בכירי המשק וגם עם בכירים בפוליטיקה ובמרכז הליכוד. הדיבור במסדרונות הוא שיחסיו עם לשכת ראש הממשלה התקררו, לאחר ששפיגלר התבטא בשיחות פרטיות בחריפות על מחדל 7 באוקטובר. שפיגלר לא מעוניין להתייחס וטוען שמדובר ברכילות.
ראש הממשלה מתעניין במשק החשמל? אתם בקשר?
"בשוטף, אין לנו ממשק, אין לנו שום עבודה משותפת".
בעבר נתניהו היה שר אוצר והתעניין מאוד.
"נכון, אבל מאז שאני בתפקיד (כמעט 3 שנים – ג"ל), לא היה לנו שום ממשק עם ראש הממשלה. עם המשרד שלו כן, והוא עצמו כן פירגן לעובדי חברת החשמל ולמשק האנרגיה".
תגיד, איפה מאיר שפיגלר יהיה בעוד חמש שנים? יו"ר התעשייה האווירית למשל?
"היום אני בן 67. יום הולדת. ואני כרגע לא חושב כל כך רחוק. כרגע כל כולי פה בחברת החשמל, בוודאי בתקופה המאתגרת הזו, שהיא עדיין תקופת מלחמה".
אז איפה תהיה ב-2030?
"אני לא יודע מה אני עושה בעוד חמש דקות. כל חיי אני בעבודה ציבורית. אהיה היכן שאוכל לשרת את הציבור ולהשפיע כדי שהמדינה תיראה יותר טוב".
אי-אפשר לסיים בלי לשאול על החטופים והמלחמה שימלאו לה שנתיים בשבוע הבא.
"בדלת אמות ביתי אני יכול להתבטא עם חברים קרובים, אבל בפרהסיה לא, חוץ מדבר אחד – על החטופים. האתוס של העם היהודי, עוד לפני קום המדינה, כעדיפות ראשונה במעלה זה פדיון שבויים. הזכות היא לפעול בכל הכלים שעומדים על הפרק כדי להביא לפדיון שבויים וחטופים".
אז מה אתה אומר? שלא עושים הכל?
"זה הגרעין הערכי והקיומי של העם היהודי, שבין היתר הודות לו נקבע שאנחנו העם הנבחר, עם הספר, אור לגויים, ולכן צריך להביא את החטופים, זה מה שאני חושב".
פורסם לראשונה: 00:00, 03.10.25
