חי חיון התחיל את דרכו הרחק מאוד מחדרי המנכ"לים. ילד מדימונה שמוכר סברס, נער שמתמודד עם אב משותק ומשפחה שמתפרקת, וצעיר שקופץ בין עבודות מזדמנות. הפריצה הגיעה דווקא ממינימרקט קטן שפתח באשדוד, כשגילה שסוכריות הגומי שרצה להזמין אינן כשרות. במקום לדלג הלאה הוא הפך את העובדה הזו להזדמנות. היום "טופ גאם", החברה שהקים ומייצרת תוספי תזונה מסוכריות גומי בשני מפעלים בשדרות, נסחרת בבורסה לפי שווי של כ-1.2 מיליארד שקל ומוכרת את מוצריה בעיקר לארה"ב ולאירופה. בראיון מיוחד ל"ממון" חיון מספר על הסיכונים שלקח, הצלקות שעיצבו אותו, החברות הגדולות שמחזרות אחריו ועל החיים הנוחים היום ברמת השרון והכסף הגדול, שהוא מקווה שלא שינה אותו.
סיפורו של חי הוא סיפור סינדרלה קלאסי. רק לפני חודשיים הוא חנך את המפעל השני בשדרות עם שותפו רועי לוסטרניק, מפעל שנבנה במהלך המלחמה ומייצר 900,000 סוכריות לשעה — והיד עוד נטויה בעניין זה. הגם שמדובר במפעל חייו, תרתי משמע, לפני חמש שנים החליט חיון לוותר על משרת המנכ"ל ולהעביר את השרביט לאדם חיצוני. כמי שנפשו נקשרה בעסק שבנה בעשר אצבעותיו, זה לא היה מהלך קל עבורו. "הבנתי שאני לא יכול להיות מנכ"ל של החברה אם אני רוצה לראות אותה בממדים שהיא היום ואפילו יותר", הוא מסביר את ההחלטה. "המוצר הוא בעצם הרעיון שלי, אבל לא נבחרתי למנכ"ל, בחרתי את עצמי. עשיתי לפרנסת ביתי ולא ידעתי שאגיע לרמות של מספרים כאלה. ואז הסתכלתי במראה והבנתי שאם אני רוצה להצליח בגדול אני חייב להביא אנשים בעלי ניסיון ניהול בחברות בינלאומיות. כאלה שיודעים לדבר עם חברות כמו נסטלה ולי אין את זה. אני יכול אמנם ללמוד את הדברים, אבל אם אני רוצה את זה מהר יותר, ורציתי, אני חייב להביא את המקצוענים".
"לפני שנתיים החלטנו רועי ואני לקחת מנכ"ל עם ניסיון בתוך חברה בינלאומית, גייסנו את אייל שוחט, לשעבר מנכ"ל 'סודה סטרים'. הוא הביא את עסקת המפעל שקנינו בקנדה שמסתמנת כסיפור הצלחה". ב-2025 רכשה טופ גאם את חברת island abbey הקנדית, צעד אסטרטגי עבורה לשיווק מוצרים לשוק האמריקאי.
קשה לעצור ניהול של משהו שבנית במו ידיך. אמרת שישבת בבית ובכית.
"בהתחלה זה היה מאוד קשוח לוותר על הכוח והאגו, שלושה חודשים לא נסעתי למפעל, היה לי קשה לפגוש את העובדים שהיו עבורי כמו משפחה. אבל זו הייתה ההחלטה הטובה ביותר שקיבלתי בחיי. הנה, תסתכלי על הנתונים, ב-2020 כשנתתי את שרביט המנכ"לות, מכרנו בהיקף של 15 מיליוני דולרים לשנה. את 2025 נסיים עם מכירות של יותר מפי שישה".
הביקוש בעולם: "כשר נחשב שם לאיכות"
המוצרים שמיוצרים בשדרות נמכרים ב-21 מדינות, בארצות הברית, אוסטרליה ובאירופה. הצעד הבא יכול להיות המזרח הרחוק. "בשיחות עם עובדים שלנו אני אומר 'אתם מבינים מה קורה פה? מפעל קטן בשדרות מאכיל בוויטמינים, מינרלים ותוספי מזון בריאים אנשים מכל העולם, ואין להם מושג מאיפה מגיעות בכלל הסוכריות'".
למרות ש"טופ גאם" הפכה לשחקן חשוב בשוק הבינלאומי של עולם תוספי המזון, על סמך ההברקה שלה להמציא סוכריות על בסיס סיבים תזונתיים המועשרות בתוספי מזון, ללא סוכר או ממתיקים מלאכותיים, לא תמצאו על המדפים אף מוצר שנושא את שמה כמותג. רק בהצצה לאותיות הקטנות, אפשר לראות את שמה כיצרנית. גם בארץ, אני מופתעת לגלות שהם מייצרים לסופר פארם בקו המוצרים הפרטי של הרשת, לאלטמן ול-goom, שנחשב למתחרה הגדול ביותר שלהם בישראל. לחי אין שום בעיה עם זה. "הפורמולות הן שלו. אנחנו יודעים לייצר את תוספי התזונה עם הרכיבים שביקש. אנחנו לא מוכרים לצרכן. אנחנו פועלי הבניין שמוכרים למתווך הדירה והוא זה שמוכר לצרכן".
מיקום המפעל בשדרות בטח מוסיף לתחושת הגאווה.
"בהחלט. בנגב לא נפתחו מפעלים גדולים בשנים האחרונות. זו הייתה ארץ האזעקות. במרכז ואפילו באשדוד, שם התגוררתי, לא הבינו מה עוברים תושבי העוטף. מצד שני, מדוע שבחור מתל-אביב יפתח לפני שלוש שנים מפעל בשדרות? היום, אני מקווה שזה אחרת".
אתם שוק חזק במדינות רבות. להלך הרוח האנטי-ישראלי בתקופה הזו יש השפעה עליכם?
"אנחנו לא פונים ללקוחות פרטיים וגם לא מזוהים כחברה ישראלית. על חלק מהמוצרים נכתב "made in Israel" ללא שם החברה. זה שרודפים מותגים ישראלים מצטלם טוב, מדברים על כך בחדשות, יכול להיות שיש חברות שסובלות מכך, לא אנחנו. להפך. בעולם הלא יהודי, כשאתה אומר I Am Kosher בתחום המזון, זה מתורגם כאיכות. כי הכשרות מחייבת את ניקוי קווי הייצור, הקפדה על חומרי גלם, וכל המוצרים שלנו כשרים ואפילו מהודרים".
ומה עם השפעת המכסים על תוצרת ישראל שהטיל טראמפ?
"אנחנו והחברה שמפיצה אותנו בארה"ב מצליחים להתמודד עם בעיית המכסים. כנראה שיש להם מרווח מספיק כדי לספוג חלק מהעלייה בעלויות".
ילדות מחשלת: "יכולתי להידרדר בקלות"
חי, בן 55, אב לחמישה וסב לנכדה, מתגורר ברמת השרון ונמצא בזוגיות אחרי שהתגרש פעמיים. בתו הגדולה שיר, מהנדסת ניהול במקצועה, עובדת במשרה בכירה בטופ גאם. מושיקו (29) בנו היה בחברה עד תחילת השנה ויצא לתחום הנדל"ן.
הוא נולד בדימונה לאם קופאית בשק"ם ואבא איש שטח בחברת החשמל. כשהאב היה בן 32 וחי רק בן עשר, הוא נפל במהלך עבודתו מעץ גבוה והפך למשותק. האירוע הזה השפיע על חי מאוד. "הייתי רק בכיתה ה', האח הגדול מבין שלושה, והיה קשוח", הוא מספר, "אחרי המקרה לא רצו שנראה את אבא. כל הזמן אמרו לי שאני לא יכול עדיין לראות אותו. לימים הבנתי שהוא היה מונשם ורצו לחסוך את זה ממני. אחרי שבוע ראיתי אותו בחדר טיפול נמרץ עם שני ברגים במוח. הוא ניסה לדבר, הרים את שתי ידיו בניסיון להרגיע אותי. הבטיח שעוד מעט יקום למרות שידע שזה לא יקרה. אחרי חודש הוא הועבר לשיקום בתל השומר. כל התקופה הזו כמעט ולא הלכתי לבית הספר. אמרתי לאמא שלי 'אני הולך לשבת ליד אבא' וביליתי לצדו ימים שלמים. אני חושב שהאירוע הזה נטע בי כוח".
בגיל 13 הוריו נפרדו. "הפציעה השפיעה על הזוגיות, ביקשתי שיתגרשו אחרי בר המצווה שלי, אבא כיבד אותי והמתין".
למה החלטת לעבור עם אבא לאשדוד?
"זה היה בעיניי הדבר הכי מתבקש. ראיתי שהוא זקוק לי. אני יודע שכל מה שיש לי, כל הצלחותיי, הן בזכות השנים בהן הייתי ליד אבא שלי. בשנים מאוחרות יותר המנטור העסקי שלי דב לוסטרניק היה בא לבקר את אבא שלי, יושב לידו ואומר לי כשהיה יוצא: 'אני הכי בריא בעולם כשאני רואה את אביך שיושב בכיסא גלגלים ומחייך לעולם. איך אני יכול בכלל להתלונן?'
"החכמה של אבא הביאה אותי להיות מי שאני. בגיל 15 הייתי פרחח, יכולתי להידרדר בקלות. אבא בא ממשפחה מסורתית, אחרי הפציעה חזר בתשובה והתחזק. יום אחד הוא אמר לי 'אני לא נוסע בשבת בכיסא גלגלים חשמלי לבית הכנסת. אמרתי לו: אני מביא לך אישור מהרב עובדיה יוסף שמותר לך. והוא השיב – אל תביא לי. אני בשבת עובר לכיסא גלגלים ידני. אם אתה לא יכול לקחת אותי, אשאר בבית ולא אלך לבית כנסת. כמה חכם הוא היה. הוא הכיר אותי וידע שאם הוא הולך לבית כנסת כשאני דוחף את כיסא הגלגלים, גם אני אגיע לשם". המסעות האלה בשבת הם שבנו אותי. את כל הנקודות החינוכיות אבא הנחיל לי בדלת האחורית".
נשרת ממערכת החינוך?
"בכיתה ה' פיספסתי חצי שנה מהלימודים, אחר כך כשעברנו מדימונה לאשדוד היו פערים ביני ובין תלמידי הכיתה החדשה. בכיתה ט' נעדרתי המון ואז המשכתי בבית ספר אורט חיל האוויר וסיימתי 12 שנות לימוד".
מגיל צעיר, נזכר חי, הוא נמשך לעולם המסחר. "בדימונה קטפתי סברסים ולמרות הקשיים פיתחתי שיטה איך להיפטר מהקוצים באמבטיה הביתית. הרגשתי סיפוק עילאי מהתהליך וגם שהיו לי כמה שקלים להוציא. כל חיי עבדתי. הייתי צלם, צילמתי זוגות באירועים במצלמת פולרואיד ומכרתי את התמונות. הייתי תקליטן, אהבתי לעבוד. בצבא שירתתי בחיל האוויר ואחרי השחרור מיד התחתנתי וחזרתי בתשובה לארבע שנים. אחר כך חזרתי בשאלה והיום אני מסורתי".
חי הפיק לדבריו לקחים רבים מהצלקות בילדותו. "החברה הישראלית מלאה היום בילדים עם טראומות, וגם בהורים שרבים מהם בטוחים שהם לא צריכים עזרה. אני הייתי אחד מהם. משוכנע שאני מאוד חזק ויודע להתמודד. אני שנתיים אצל פסיכולוג ותאב ללכת אליו פעם בשבוע. היום אני מבין שלקחת את עצמך ואת ילדיך לשיחות, זה משחרר, מנקה את הנפש, מדייק אותך".
ההזדמנות העסקית: "פתאום נדלק בי ניצוץ"
בעקבות אביו גם חי החל לעבוד בחברת חשמל. ארבע שנים וחצי הוא עסק בחיבור בתים לרשת, עד שלפתע החליט לעזוב הכול ולפתוח מינימרקט באשדוד יחד עם גיסו טל קרוצ'י. אז הוא עוד לא ידע שמהמינימרקט הזו תצמח אימפריה. "ליד המינימרקט שהפעלנו פתחנו חנות בשם 'פיק אנד מיקס' ומכרנו במשקל, פיצוחים, ממתקים, פירות יבשים. פניתי לסיטונאים וביקשתי לקנות גם סוכריות גומי. אמרו לי שאין סוכריות גומי כשרות בגלל הג'לטין שעשוי מחזיר. יצרן אחד בעולם הצליח לפתח ג'לטין על בסיס אחר, אבל מחיר חומר הגלם היה מטורף וזה השפיע על מחיר הסוכריות שהתייקר פי ארבעה מסוכריות על בסיס ג'לטין סטנדרטי".
כאן הבין חי שנפתחה בפניו הזדמנות עסקית. "נדלק בי פתאום ניצוץ שאם אין סוכריות גומי כשרות, אנחנו בעצם מפסידים את רוב המדינה. בטח באשדוד שמרביתה שומרת כשרות. התחלתי לברר איך אני יכול לייצר סוכריות כשרות שכל הילדים יוכלו לאכול".
"אני זוכר שקניתי את הרולקס הראשון שלי, הרגשתי שאלוקים נגע בי. אחרי כמה שנים המותג היוקרתי התחיל להפריע לי בעין. היום אני מסתובב עם אפל ווטש. כמובן שכשיש כסף זה משנה חיים, אבל אני משתדל לשמור על צניעות"
מאיר איבגי, אח של חמותו דאז, איתר בגטבורג שבשוודיה מפעל משפחתי ותיק לייצור סוכריות, שבעליו זוג קשישים שהיו מעוניינים למכור. "לא הבנתי למה אני נכנס. חשבתי שזה מאוד פשוט, מדליקים מכונה, מכניסים לתוכה חומרי גלם ויוצאות סוכריות. לימים גיליתי שסוכריות גומי הם אחד המוצרים הקשים ביותר לייצור. הסוכריה תלויה בלחות האוויר, סוגי חומרי הגלם, עברנו דרך ארוכה עד שהגענו למוצר הסופי בארץ".
המפעל תחת השם "גומי גאם" הוקם ב-2003. פגישה עם אהוד אולמרט, אז שר המסחר והתעשייה, שיכנעה את חי למקם אותו בשדרות בגלל ההטבות. במשך שלוש שנים הם לא הצליחו לייצר והעסק צבר חובות. קרוצ'י החליט לצאת מהשותפות. איבגי נשאר וחלקו הידלדל בהדרגה כשמכר חלקים ממניותיו לחיון. השניים הגיעו גם למאבק משפטי ממושך. "במהלך העבודה על הסוכריות פגשתי לשמחתי את דב לוסטרניק מקבוצת עזרא בישראל שבה המציאו ג'לטין דגים. כשהוא ראה את המפעל שלנו הוא אמר: קבוצת עזרא מבקשת להיכנס. לשותף כמו דודי עזרא לא יכולתי לסרב". הקבוצה השקיעה כ-7 מיליוני שקלים וב-2007 התחיל ייצור הסוכריות, סוכריות גומי עתירות סוכר שהמפעל מייצר עד היום בקו נפרד לשוק המקומי תחת מותג 'תנתה'.
הפריצה: "אנשים הגיעו לביתן שלנו בכמויות"
ב-2010 חלה נקודת מפנה. דודי עזרא ביקש לצאת והציע לקחת את לוסטרניק כשותף במקומו. "חברת דודי עזרא מכרה לדב לוסטרניק את חלקה 50%. דב הכניס את שני ילדיו רועי ואורון. עם רועי התפתחה ידידות וסינרגיה. "תרומתו הייתה קריטית בתחומי המימון, המיתוג והשיווק. כולל ההחלטה לפנות לעולם תוספי התזונה", אומר חי.
רועי שהגיע מתחום היזמות והנדל"ן התחיל ב-2012 להיכנס לחברה באופן פעיל. "יצרנו יחד את מותג הסוכריות וב-2014 העביר דב לבנו רועי את מניותיו ב'טופ גאם'. אני המשכתי למנכ"לות ויחד היינו יוצאים לתערוכות בעולם. היינו נכנסים לסניפים של רשתות שיווק במדינות שונות ורואים עולם של סוכריות שלא נגמר, כולל סוכריות עם ויטמינים ותוספי מזון. כבר ב-2012 הבנו שאנחנו רוצים להיות שם, אבל הציוד שלנו לא התאים. ידענו שנצטרך גם לעמוד בקריטריונים קשוחים יותר, כמו למשל לקבל ג'י.אם.פי. ב-2016 החלטנו לקנות בגרמניה קו חדש של ציוד שיוכל לעמוד בקריטריונים, השקענו כמעט 40 מיליוני שקלים. לרועי יש עוצמות הוא ראה את החזון. אמר – חי, אנחנו הולכים על זה".
מתי ידעתם שיש לכם הצלחה ביד?
"בתערוכת מזון בשיקגו ב-2019. הצלחנו לייצר סוכריית גומי 100% סיבים תזונתיים עם תוספת ויטמינים B ו-C. כשהגענו לתערוכה, ראינו את כמויות האנשים וגודל החברות שהגיעו לביתן שלנו והבנתי שנגענו בנקודה שיכולה להפוך להצלחה מטורפת".
היו עוד נקודות מזל בדרך?
"בתקופת הקורונה – בארה"ב נסגרו מפעלים וקיבלנו הזמנות ענק. עלינו מייצור של 50 טון סוכריות עם ויטמין סי ל-300 טון בחודש. וכמובן זה גם בזכות הברכות שיש לי מאבא שלי, ההיכרות עם רועי ועם חגי שטדלר, ישראל וקרן ההשקעות AP פרטנרס שנכנסה כשותפה בשנת 2020. מהרגע הראשון הם ראו בנו פוטנציאל אדיר להפוך מחברה מקומית לבינלאומית. לא מעט קרנות חיזרו אחרינו. אמרתי לרועי – הכסף פחות מעניין אותי, מעניינים האנשים. הבנו שמעבר לכסף והרצון הרב להצליח עומדים אנשים ערכיים חמים שרואים את העובדים שלנו כמונו וזה היה חשוב לנו מאוד. לשמחתנו הכול התממש".
"במינימרקט הייתי מתחיל את היום בשש ורבע בבוקר, לקבלת השוקו והלחמניות, וסוגר בתשע בלילה, אבל המינימרקט היה קרש הקפיצה להצלחה. בית ספר של עולם המסחר, התמודדות עם לקוחות, ספקים, בנקים ומשמעת עצמית"
מאדם טכני שניהל מכולת אתה בעולם הבריאות ותוספי התזונה. איך התמודדת עם המעבר?
"תוך כדי תנועה. אני אוטודידקט. בדיעבד אני יודע שהיו לי בילדות בעיות קשב וריכוז, לא לקחו אותי להיבדק, זה מה שהיה אז. צמא ללמוד היה בי תמיד וכך גם נולדה פריצת הדרך שלנו. ב-2016 ישבתי עם הצוות הבכיר, כולם מומחים, הגיע לשולחן חומר הגלם של הסיבים התזונתיים. היבואן הזהיר אותנו מראש שטכנולוגית בלתי אפשרי שזה יהיה כל חומר הגלם של הסוכריות, יש צורך בקישור. לא ידעתי מה משמעות אזהרת היבואן, אמרתי: מתחילים לנסות. וכל ההצלחה של המפעל שלנו הגיעה בתחילת הדרך מניסוי וטעייה. נסענו למעבדת יצרן הסיבים בדנמרק והצלחנו לחזור לארץ עם בסיס הסוכרייה. אם הייתי לומד באוניברסיטה טכנולוגיית מזון הייתי שולל הרבה יכולות שלא ידעתי שקיימות".
אבל כנשיא החברה, מי שגם היום הוא הבעלים של הנתח הגדול ביותר שלה, אתה בוודאי נכנס לעומק הנתונים. המכירות במחצית הראשונה של 2025 הגיעו ל-15 מיליוני דולרים - פי שניים מהמכירות במחצית הראשונה של 2024. ההכנסות במחצית השנה הראשונה 2025 עמדו על -22.6 מיליון דולר (עלייה של 51% מול התקופה המקבילה אשתקד). הרווח הנקי עמד על 3 מיליון דולר בלבד. אמנם זינוק של 140%, אבל זה הכל בחברה ששוויה נאמד ביותר ממיליארד שקלים?
"אני לא מתעסק עם רווח והפסד. אנחנו חברה צומחת, קחי בחשבון כמה עולה להקים מפעל חדש, לקנות חברה ומפעל בקנדה, יש עלויות. הצפי העתידי הוא למה שיקרה לנו אחרי שהחברה תהיה מיוצבת לחלוטין, אז נגיע חד-משמעית למספרים ולאחוזים שהשוק מצפה מאיתנו".
להרוויח מיליונים: "הרגשתי שאלוקים נגע בי"
מה קורה לילד שמכר סברס בילדות ועבד בכל עבודה מזדמנת כשהוא מרוויח פתאום מיליונים?
"כיוון שהגעתי ממקום יחסית באמת נמוך, מאדם שהתפרנס בעבודת פרך וגם שקע לא פעם בחובות, כמובן שכשיש כסף זה משנה חיים. אני משתדל לשמור על צניעות, להקנות לילדיי ערכים, להסתכל ממעוף הציפור על חיי ולוודא שאני לא עושה טעויות של כל מיני בזבוזים מיותרים".
תגדיר בזבוז מיותר.
"אני זוכר את קניית שעון הרולקס הראשון שלי ב-2012, הרגשתי שאלוקים נגע בי. אחרי כמה שנים המותג היוקרתי והיקר הופך להיות מפריע בעין. אולי צריך לעבור שלב עד שאתה מבין שאתה רוצה לחיות את הפשטות ממנה הגעת. שהכסף הוא אמצעי ולא החיים. היום אני מסתובב עם אפל ווטש. האמת, אני די נהנה מזה שפגשתי כסף, אני משתדל לעזור לאחרים".
איך נראה יום העבודה שלך?
"יום העבודה שלי קצר יותר, 5-6 שעות בממוצע. אני יכול להגיע למפעל ליום שלם, אבל בימים אחרים ללכת לעסקים אחרים שאני מושקע בהם או לתחביבים – סקי, גלישה על גלים והרבה ים. בתקופות הראשונות של בניית 'טופ גאם' בין 2007-2017 היו לא פעם תקופות שבהן במשך חצי שנה לא ראיתי את המשפחה. הייתי בחו"ל ואת הנסיעות האלה הפסקתי עם העברת המנכ"לות. בימי המינימרקט הייתי מתחיל את היום בשש ורבע בבוקר לקבלת השוקו והלחמניות הטריות וסוגר בתשע בלילה. אבל המינימרקט היה גם קרש הקפיצה להצלחה. בית ספר של עולם המסחר, התמודדות עם לקוחות, אמצעי תשלום שונים, עם ספקים, מול הבנקים ומשמעת עצמית".
ומה לגבי טעויות?
"הסכמתי לכל מיני עסקאות שלא הייתי מסכים להן היום. היום אני יודע למה להיכנס ולמה לא. אני ממוקד יותר. תחום הנדל"ן לדוגמה לא מושך אותי. פחות מעניין אותי להשאיר לילדים בניינים שיצטרכו לריב עליהם. עדיף שאשאיר כסף לכל אחד, שיעשה בו את שלו, ואם אוכל לחלק את ירושתי בחיים זה יהיה הכי טוב, אם כי מושיקו בני מתעסק בנדל"ן ואם ימשיך אתמוך בו. למדתי גם ואני ממליץ לאנשים, בכל צעד עסקי שאתם עושים, בכל הסכם תהיו מסודרים. הכל עם הסכמים כתובים, תהיו ברורים, אל תסגרו דברים בע"פ תוך שאתם אומרים לעצמכם: יהיה בסדר, כי לא יהיה בסדר".
הטיפ לצעירים: "אל תתעצלו, תסתכלו סביב"
הביקושים הגבוהים הובילו להקמת מפעל שני בשדרות. "יש אחרינו חיזור רב מאוד גם מחברות גדולות בעולם שנובע מכך שהצלחנו לפתח וגם לרשום על המוצר פטנט. סוכרייה שכל בסיסה עשוי מסיבים תזונתיים. ללא חומר מקשר, כאשר מתוך הסיב עצמו הצלחנו לייצר את המתיקות. זה הטריגר שמשך חברות כמו נסטלה לדבר איתנו".
ולמה שוב בשדרות?
"גם כי ציונות וגם כי היה לנו כבר חיבור עמוק עם תושבי המקום וגם הקלות לנייד עובדים ממפעל למפעל בשעת הצורך".
חי לא מסתיר את גאוותו מהמפעל החדש. "הכל חדש ומתקדם. השקענו פה 200 מיליוני שקלים והוא מייצר סוכריות גומי בלבד גם כאלה המכילות מלטונין (החומר הפעיל המוביל בשוק תוספי השינה, מה שפותח בפני החברה שוק ענק בשווי מעל מיליארד דולר בארה"ב בלבד. – ש.ח). כושר הייצור במפעל החדש יכול להיות כמעט פי שניים מזה של המפעל הוותיק".
והמלחמה? לא השפיעה עליכם?
"היא האריכה את תקופת הבנייה וההכנות לכניסה. היינו אמורים לפתוח בינואר-פברואר 2024, בפועל פתחנו בספטמבר 2025. העיכוב הזה גרם לנו נזקים כבדים של כ-60 מיליוני שקלים". אגב מלחמה, המפעל סוחב איתו טראומה לא פשוטה. ההרוג הראשון של 7 באוקטובר בשדרות היה המאבטח ליאוניד לוזובסקי ז"ל (51) שנורה למוות כשהיה בדרך להחליף את המאבטח שסיים תורנות בשש בבוקר.
"הסתכלתי במראה והבנתי שאם אני רוצה להצליח בגדול אני לא יכול להמשיך להיות המנכ"ל, ושאני חייב להביא אנשים בעלי ניסיון ניהולי בחברות בינלאומיות. בהתחלה זה היה מאוד קשוח לוותר על הכוח והאגו"
מה התוכניות לעתיד?
"להיכנס לסוכריות עם רכיבים מעולם האו.טי.סי. (תרופות ללא מרשם -ש.ח) – נכנסים למלטונין בסוכריות".
מתחו עליכם ביקורת שאתם מרגילים ילדים לסוכריות, מה שעלול לעודד השמנה, שצריכת סוכריות כמקור לוויטמינים יוצרת הרגלי אכילה לקויים ועוד.
"כשאת הולכת לרופא שמאתר אצלך מחסור בוויטמין בי, הוא יאמר לך לקחת כדורים, לא לאכול ירקות. אנחנו מספקים אלטרנטיבה טובה יותר, נעימה יותר ובלי סוכר. אני חושב שנתוני הגידול של צריכת תוספי התזונה מדברים בעד עצמם. אני יכול להראות לך מחקרים שמראים שסוכריות עם תוספי תזונה גורמות לך להיות יותר בריאה, מחזקות ציפורניים, שיער. סיבים תזונתיים הם פרוביוטיקה".
הסוכריות שמייצרת טופ גאם שמשווקות על ידי חברות אחרות, נושאות לא פעם הבטחות בשמות המוצרים כמו deep sleep של Goom הישראלית (שינה עמוקה) או better self care של Mayven. מי אחראי לכך שמדובר בהבטחת אמת?
"טופ גאם לא לוקחת אחריות על תועלות בריאותיות המשתמעות משמות המוצרים שעל האריזות או מקמפיינים פרסומיים של לקוחותיה הרבים שמשווקים את הסוכריות. אנחנו עומדים בצורה מלאה מאחורי פירוט הרכיבים של תוספי התזונה המיוצרים במפעל. שמות המוצרים נקבעים על ידי החברות המשווקות ובכפוף לכללי הרגולציה".
אתה צורך את סוכריות תוספי המזון שלך?
"כן 5-6 ליום. קלציום, קומפלקס ויטמין בי. מדי פעם קצת ברזל".
מה העצה הטובה ביותר שהיית נותן ליוצאים לדרך בשוק תחרותי וחדשני כמו שוק תוספי התזונה היום?
"לא פעם חברים של ילדיי ושלי שואלים אותי את השאלה, ואני אומר תחשבו על דברים שאחרים פחות חשבו עליהם. וכשהם מוסיפים ושואלים – מה אני יכול לעשות שאין? אני משיב: אם הייתי יודע את התשובה הייתי נמצא שם בעצמי. אל תתעצלו. קומו, התבוננו סביבכם ואם יש רצון, הדבר שאתם הכי רוצים אכן יצליח".
"יש לנו לאן לצמוח"
חגי שטדלר, יו"ר פעיל של "טופ גאם", צופה מכירות של 100 מיליון דולר ב–2025 ומספר מה גרם לו להשקיע בחברה.
״נכנסנו להרפתקה כשהחברה הייתה קטנה, אני באמת שמח לראות את הדרך שהיא עושה. הצלחנו לייצר רעידת אדמה בעולם סוכריות הגומי כי הצלחנו לעשות משהו אחר", אומר חגי שטדלר, שותף מייסד בקרן הפרייבט אקוויטי AP פרטנרס שנכנסה ב־2020 כמשקיעה מעורבת ל"טופ גאם", אז עם חובות של 50 מיליוני שקלים, ולא מסתיר את גאוותו ממצבה הנוכחי. ההשקעה בטופ גאם נעשתה לפי שווי של 120 מיליון שקל. כיום שווי החברה עומד על פי עשרה — כ־1.2 מיליארד שקל.
״לא אמרנו את המילה האחרונה", מבטיח חגי. "המכירות שלנו השנה יהיו בקצב של 100 מיליון דולר. לחברה זהו גידול מרשים, במבט עולמי היא רק 2% משוק הסוכריות עם תוספי תזונה, שמגלגל נכון להיום 25 מיליארד דולר במחירים סיטונאיים. יש לנו לאן ועם מה לצמוח. הצלחנו לגרום לחברות הגדולות בעולם להבין שהן יכולות לסמוך עלינו. כ־100% מהמוצרים עם תוספי תזונה שאנחנו מייצרים נמכרים בחו"ל. החברה עובדת על פיתוחים נוספים במיקרוקפסולציה כולל שחרור איטי".
ובכל אופן לפני חמש שנים, מה הביא אתכם להיכנס לחברה ישראלית קטנה של סוכריות משדרות?
"למרות שהייצוא ופיתוח הסוכריות עם תוספי התזונה היו אז בצעדים הראשונים, הבנו שיש כאן פוטנציאל גדול. המוצר באיכות טעמו דומה לממתקים ללא סוכר והשחרור איטי — שילוב שאף אחד בעולם לא הצליח להגיע אליו. ולא פחות חשוב, ראינו כאן גם אנשים שאפשר לעבוד איתם".
מה הלאה?
"לא נעצור בקנדה. נרכוש פעילויות נוספות. נפתח חידושים. השוק צומח ומחפש את הדבר החדש הבא".
פורסם לראשונה: 00:00, 21.11.25
