"משרד האנרגיה בוחן בכל הרצינות אפשרות של הקמת תחנת כוח גרעינית בישראל. הנושא נמצא בתהליך למידה ולשם כך הקמתי צוות מומחים מיוחד, שיגבש עקרונות לאסטרטגיה הלאומית בפיתוח אנרגיה גרעינית. תחנות כוח גרעיניות פועלות כיום ב-63 מדינות בעולם המפותח ואין סיבה שלא יפעלו גם אצלנו. הפקת החשמל מהן נעשית זולה מיום ליום, על בסיס אפשרויות טכנולוגיות חדשות, חלקן תוצאה ממחקר ופיתוח ישראלי מקורי. כשאספקת חשמל משתבשת, אפילו לשעות אחדות, שום דבר לא פועל והנזקים הכלכליים הם אדירים", אומר שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בראיון מיוחד ל"ממון שישי". כהן לא מסתיר את עמדתו בעד המיזם הגרעיני; הוא מתכוון להניח את המלצות הצוות המיוחד על שולחן הממשלה כדי שתתקבל החלטה מתאימה.
"הביקוש לחשמל", מסביר כהן, "גדל בארץ בקצב של 3.7% מדי שנה, כלומר מוכפל כל 20 שנה. אם נוסיף לכך את הצרכים של הבינה המלאכותית, של מחשבים קוואנטיים, של מכוניות חשמליות ועוד, ברור לי שלא נוכל לפסוח על אנרגיית חשמל גרעינית".
למרות שפע הגז הטבעי? "הגז הטבעי מחליף את השימוש בפחם בייצור חשמל, שמתוכנן לרדת לאפס עד סוף העשור. הפסקת ייצור חשמל מפחם תאפשר הסבה והפרטה של שני נמלי פחם הפועלים במים עמוקים לחופי הארץ, באשקלון ובחדרה. תוספת משמעותית לתשתיות במסחור. באותו פרק זמן, לאמור במהלך החומש הקרוב, צריך חלקם של מקורות אנרגיה מתחדשים לגדול לכדי 30% מסך ייצור החשמל. היעד השאפתני הזה, שאושרר על ידי ממשלות ישראל, יושג קודם כל על ידי מעבר לייצור חשמל מהשמש, מעבר לאנרגיה סולארית. זה תחום שישראל הובילה בו בעבר ויכולה לחזור ולהוביל בו כעת. הטכנולוגיות החדשות כבר הורידו את עלויות הפקת החשמל מהשמש עד הרצפה והפכו את המתקנים הסולאריים על גגות של בתים פרטיים להשקעה הכי משלמת, עם רווחיות ריאלית של 15% בשנה".
ועדיין, מעטים הגגות עם פאנלים סולאריים. "עם תמיכה ועידוד של משרד האנרגיה, תוך פרק זמן קצר תראה מתקנים סולאריים על עוד 160,000 גגות בתים צמודי קרקע, פזורים בכל הארץ ותורמים לביטחון האנרגטי הלאומי. גם מגדלי משרדים להוטים לעבור לאנרגיית השמש בהפקה עצמית. בנגב המזרחי מוקם כעת שדה ענק של פאנלים סולאריים, אחד הגדולים בעולם. לידו תוקם חוות שרתים לשמירה ועיבוד כמויות עצומות של מידע דיגיטלי קריטי שחיוני להשאירו על אדמת ישראל, לא מחוץ לגבולותינו".
והחשמל יוזל? "בהחלט. בהשוואה בינלאומית כבר כעת משלמים תושבי ישראל את אחד המחירים הנמוכים ביותר עבור צריכת החשמל, ותהליך ההוזלה רק יואץ. מחוללת אותו קודם לכל הרפורמה הגדולה במכירת חשמל למשקי הבית שפתחה את שוק ההולכה והשיווק לתחרות. כ-15% מהמשפחות בארץ כבר עזבו את חברת החשמל והתחברו לשמונה ספקים פרטיים המוכרים את החשמל ב-6% עד 21% יותר בזול. מדי חודש עוברים אליהם 100 אלף משקי בית נוספים. במקביל משרד האנרגיה מעודד ומסבסד התקנה של מוני חשמל דיגיטליים, המאפשרים תמחור צריכה גמיש לפי עומסים ברשת. כך נגיע לחיסכון של אלפי שקלים לשנה למשפחה ממוצעת".
יש די גז טבעי לתושבי ישראל גם לדורות הבאים? האוצר לוחץ להגביל את היצוא. "הרעיון לשמר את הגז הטבעי במעמקי הים מנוגד להיגיון כלכלי ובמיוחד לצרכים הגיאו-מדיניים של ישראל. יש כבר עכשיו מספיק גז טבעי ל-30 השנים הבאות – הן ליצוא משמעותי והן לצריכה מקומית לעשרות שנים קדימה. רגולציה תפקידה להקל, לא להקשות, לא לסבך".
1 צפייה בגלריה
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן
(צילום: אסף מגל, לע"מ)
למה נתקע ההסכם ליצוא גז טבעי למצרים, בהיקף של 35 מיליארד דולר? "ההסכם עם מצרים לא נתקע, הוא נדון בשיחות בין המדינות ובין חברות האנרגיה. היו פערים בתפיסה שהצטמצמו מאוד והיה גם צורך בהבהרות ביטחוניות ממצרים. גם סוגיה זו על סף פתרון. אני מצפה לסגירת ההסכם תוך מספר שבועות קטן. זהו הסכם היסטורי שיבטיח מחירי אנרגיה נמוכים לצרכן הישראלי ויכניס לקופת המדינה עוד 50 מיליארד שקל. הוא מוכיח את החשיבות של היותנו יצואני גז למעמדה הבינלאומי והמזרח-תיכוני של ישראל. כולם מרוויחים ממנו".
ים של תקווה
לפני מבצע עם כלביא נשמעו אזהרות מפני עלטה כללית במדינה למשך יממה לפחות. זה לא קרה, אבל בית הזיקוק בחיפה כן נפגע ישירות מטיל איראני. מה מצבו? "בתי הזיקוק לנפט חזרו לעבוד בתפוקה מלאה, אך כלקח מאירועי המלחמה אני לוחץ לשנות את המתווה הממשלתי שלפיו היו צריכים להיסגר כליל בתי הזיקוק בחיפה. אני מציע במקום הסגירה להעבירם לנגב, לאזור מישור רותם. חשוב מאוד שהמשק יבטיח לעצמו עצמאות גם בזיקוק נפט ולא יהיה תלוי רק בזרים. בית זיקוק בנגב יוסיף שם אלפי מקומות תעסוקה עם שכר גבוה. סיכמתי על המעבר עם ראשי הערים בסביבה".
בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב הממשלה לשנה הבאה, נכללה הצעה להשתלטות משרד האוצר על משרד האנרגיה והפקעת הסמכויות מידיו. "עזוב, הרעיון כולו ירד מהפרק. אני מאוד מוטרד מדבר אחר, מהמאמצים המקוממים והמוטעים של האוצר להקשות על הגעת משקיעים זרים לענף חיפושי גז ונפט בים הכלכלי שלנו. אנחנו מנהלים כעת מו"מ אינטנסיבי על הצטרפות של עוד ענקית אנרגיה זרה לחיפושים, ורואים בדאגה את הכוונות לשחק עם הרגולציה כדי להבטיח כביכול מחירי גז טבעי נמוכים לצרכן הישראלי. לדעתי ולדעת מומחי משרד האנרגיה, הדרך הנכונה והיעילה היא התמקדות בחיפושים ובהגדלת ההיצע של גז טבעי ואולי גם נפט, המצוי ככל הנראה בים במעמקים של אלפי מטרים. אבל בלי אופציית יצוא, שהוא הרבה יותר רווחי משיווק לשוק המקומי, לא נצליח להביא לכאן תאגידי אנרגיה גדולים".
בשיחה עימו נשמע השר כהן מסויג מהצעת תקציב המדינה לשנה הבאה. "אין בה מספיק דגש על צמיחת המשק", הוא אומר. המשימה של משרד האוצר, מוסיף כהן, "אינה רק לגבות מסים ולממן משרדים. לו הייתי שר האוצר המשימה שלי הייתה להתניע ולהפעיל מנועים חזקים לצמיחת המשק. אל לנו להסתפק בתחזית לגדילה של 4% בשנה בתוצר המקומי, אלא לפעול בכל הכוח למימוש פוטנציאל ההאצה הכלכלית שתעלה את התוצר לנפש אצלנו לעשירייה הראשונה בין המדינות המפותחות".
האצת צמיחה מותנית גם בצירוף הגברים החרדים למעגלי התעסוקה היצרנית. מבחינת זו נראה שחוק הגיוס - או חוק ההשתמטות, תלוי בזווית הראייה הפוליטית - עליו דנה כעת הכנסת עושה את ההפך – מעניק פטור גורף מגיוס דווקא לצעיר חרדי שאינו עובד כלל, רק לומד בישיבה. "לפי הנתונים שנחשפתי אליהם, הגברת גיוס החרדים לצה"ל מעלה בשיעור ניכר את הצטרפותם אחר כך לכוח העבודה. החרדים המתגייסים הופכים עם שחרורם לחרדים העובדים לפרנסתם. הם תורמים תחילה לביטחון, בהמשך לכלכלה. לכן רצוי שצה"ל יפעיל מסגרות הכשרה תעסוקתית מיוחדות לחרדים הקרובים לסיום השירות, בשיתוף משרדים וגופים נוספים. אין לעלות על הדעת שחוק הגיוס יתפרש כחוק להנצחת ההימנעות של חרדים מתעסוקה מפרנסת. חיוני שיהיה בו גם מענה לצורכי הכלכלה. זהו אחד הקריטריונים החשובים להצבעתי בעד החוק המוצע".
מסקרן יהיה לגלות איך יצביע השר אלי כהן אם הקריטריון שלו יופר.
תיק 7.10.2023
מעטים זוכרים שמשפטי נתניהו התחילו מחקירות הרשות לניירות ערך. ביוני 2015 הודיעה חברת הטלפוניה הגדולה בזק לבורסה על רכישת מלוא השליטה בחברת השידורים בלווין יס, שהבעלות עליה נחלקה עד אז בין בזק לבין חברת התקשורת יורוקום. גם בזק וגם יורוקום נשלטו הלכה למעשה על ידי איש העסקים שאול אלוביץ'. העסקה עוררה לא מעט סימני שאלה. יס הייתה בימים ההם שקועה בהפסדים כבדים (כמו כל חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית) והמחיר ששולם תמורת מניותיה נראה מנופח מלאכותית. בתגובה הסבירו גורמים בבזק שבכוונתה להשתמש, אחרי המיזוג בינה לבין יס, בהפסדים המצטברים של האחרונה כדי להקטין במאות מיליוני שקלים את תשלומי המס שלה, כנהוג במיזוגים. ולכן המחיר סביר.
הקוץ בסיפור היה הצורך באישור הרגולטור של שוק התקשורת, הלוא הוא משרד התקשורת. הדרגים המקצועיים במשרד לא שללו את העסקה – בלעדיה הייתה יס פושטת רגל - אך דרשו, בתמורה לאישור, התחייבויות שונות של בזק בנושאים כמו פתיחת השוק הסיטונאי לתחרות ופרישת כבלים אופטיים. חוקרי הרשות לניירות ערך הריחו דבר מה מסריח בהיתר למיזוג שהנפיק משרד התקשורת בתנאים מקילים מאוד. מקילים מדי. בחקירה סמויה, שהפכה לגלויה ביוני 2017, הסתבר להם כי בין בכירי בזק לבכירי משרד התקשורת התקיימה מערכת פסולה של תן וקח, של הדלפות וחילופי מסמכים סודיים, כאשר מנכ"ל משרד התקשורת דאז מייצג יותר את הבעלים של בזק מאשר את האינטרס של המדינה. החשודים נשלחו למעצרי בית והוכנו נגדם כתבי אישום.
אלא שאז נכנסה לתמונה דמותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שכיהן כשר התקשורת. החקירה הסתעפה מהרשות לניירות ערך למשטרה ולפרקליטות המדינה, תוך הדגשת החשד לפיו את הרגולציה המקילה למיזוג בזק-יס נתן משרד התקשורת בהנחייתו של נתניהו ובתמורה (עקיפה) לכיסוי עיתונאי אוהד של רעייתו ומשפחתו באתר "וואלה". בשליטת אלוביץ', כמובן.
זו תמציתו של מה שכונה בפרקליטות "תיק 4,000" לאחר שהפסיק להיות תיק עבירה על חוקי ניירות ערך. בהמשך נוספו אליו עוד שני חשדות לא קשורים. חשד אחד - תיק 2,000 - נוגע להופעת החינמון "ישראל היום", שמומן כביטאון משפחת נתניהו על ידי מולטי-מיליארדר אמריקאי-יהודי-ציוני-ימני, שלדון אדלסון. החשד השני מתייחס להיקף מתנות (בעיקר סיגרים ומשקאות חריפים, תיק 1,000) שקיבלה משפחת נתניהו מהמפיק הישראלי היורד ארנון מילצ'ן. הכל ללא שום קשר לבזק או יס. סתם מודבק ביחד.
משפטי נתניהו נפתחו פומבית במאי 2020 ובחלוף השנים הידרדרו לשילוב בין פארסה לביזיון. לא משרתים את הצדק, לא משרתים את האינטרס הציבורי, לא מתריעים ולא משפיעים. העדויות בתיק 4,000 נגמרו עד כה ללא הכרעה וגלשו לפרטים מביכים, העדויות בתיק 1,000 התמקדו בספירת בקבוקי שמפניה וקופסאות סיגרים, ותיק 2,000 מלכתחילה סבל מליקויים בתשתית ראייתית, נסמך על קטעי שיח מוקלט בחשאי בין ראש הממשלה לבין מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, ותחקורים חלקיים בלאס-וגאס של מר אדלסון שהלך מזמן לעולמו. לא במקרה התכוון היועץ המשפטי לממשלה דאז, פרופ' אביחי מנדלבליט, להמליץ על סגירת התיק.
משפט נתניהו משרת כעת בעיקר את נתניהו עצמו ואת תומכיו. מאפשר את הופעתו כנרדף על לא עוול בכפו, כמי שהקדיש את חייו לטובת המדינה והמדינה משיבה לו רעה תחת טובה. השבוע ביקש מנשיא המדינה לחון אותו בכל התיקים. בלי להודות באשמה ובלי להביע חרטה הוא ביקש להפסיק את המשפט נגדו. רבים וטובים הזדעזעו מהבקשה החצופה והביאו כדוגמת נגד את החנינה ב-1986 לבכירי שב"כ בפרשת קו 300, שגם היא ניתנה על ידי הנשיא לפני פסק הדין אך רק לאחר שהנאשמים – לא כולם – הודו בעבירות המיוחסות להם. הדוגמה, לעניות דעתי, לא רלוונטית: בפרשת קו 300 היו אלה עבירות של רצח פלסטינים ושיבוש חמור של מהלכי חקירה. בפרשת תיק 1,000, החזק בתיקי ביבי, זו עבירה של קבלת בקבוקי שמפניה במתנה. יש הבדל.
ומה עם קלון, ישאלו השואלים. הנה התשובה: נתניהו כבר נושא בקלון, בקלון הנורא של אחריות למחדל 7 באוקטובר. קלון בל יימחק, בל יתפוגג, בלי תאריך תפוגה. שום "קלון" שיכול להשיט עליו בית המשפט המחוזי בתיקי 1,000, 2,000 ו-4,000 לא מתקרב למשקל הציבורי של הקלון האולטימטיבי על אירועי 7 באוקטובר 2023. הוא ירבוץ על מצפונו של נתניהו עד תום חייו וגם אחר כך. בלתי מחיק.
ישראל ניצבת עכשיו בצומת גורלי בין מלחמת נצח לבין הסדרים מדיניים עם העולם הערבי-מוסלמי, כולל הפלסטינים. בין "רק בכוח" לבין "גם בפשרה". זו הבחירה שצריכה לעמוד במלוא חריפותה בראש מעינינו. כל השאר הוא משני, כולל הדרכים המשפטיות הפתלתלות לאישור החנינה.
מכאן נגזר התנאי היחיד שבו צריך הנשיא יצחק הרצוג להתנות את החנינה לנתניהו: להתפטר מיד מראשות הממשלה ולהכריז על בחירות לכנסת. לבחירות אלו נתניהו כבר לא ילך בראש זקוף כמדינאי שבית משפט זיכה מכל אשמה. הוא ילך כראש ממשלה שפוף שנושא, כאמור, באחריות בלתי מעורערת למחדל שהוביל ל-7 באוקטובר 2023 וכראש ממשלה מושפל שנאלץ לבקש חנינה – חנינה, נזכיר, אינה זיכוי – מנשיא המדינה. אלו כתמים שאיתם נתניהו לא יוכל לכהן כראש הממשלה הבא, יהיו תוצאות הבחירות אשר יהיו. אין מצב.
אלא אם בקשת החנינה שלו תידחה מטעמים משפטיים פורמליים. או אז יצעד לו ביבי לבחירות כקורבן מזימת השמאל, הדיפ סטייט והאליטה המשפטית, כפי שקרה בבחירות 2022. זו האופציה לישראל.