חברה סינית הודיעה בתחילת השבוע, שקיבלה הזמנה להצבת מאות רובוטים במעבר הגבול בין סין לווייטנאם: רובוטים דמויי אדם שיפטרלו במעבר, יפקחו על מעבר סחורות ובני אדם, יזהו ניסיונות הסתננות או הברחה. מה יקרה אם ייתקלו בעבריינים, אפשר רק לנחש. בין זה לבין שליחת צבא של רובוטים לשדה הקרב הדרך כבר אינה ארוכה.
שדה הקרב העתידי יהיה שונה בכל מובן משדה הקרב שהכרנו בעבר. יהיו בו הרבה כלים אוטונומיים – נוסעים, טסים, שטים, אולי גם צועדים. הנשק יהיה מבוסס אנרגיה מרוכזת, תותח הלייזר "אור איתן" שנמסר לצה"ל בשבוע שעבר הוא רק טעימה ראשונה. ותהיה בו הרבה בינה מלאכותית – בכל מערכת שליטה, בכל כלי נשק, על כל חייל וכל חיילת. המלחמה העתידית תוכרע על בסיס הטכנולוגיה שיש בידי שני הצדדים.
לישראל יש צבא טכנולוגי, יש לה תעשיות ביטחוניות וסטארטאפים ביטחוניים והטכנולוגיות הצבאיות שלה נבחנות בשדה הקרב, מה שמקנה להן עליונות על המתחרות. מדובר במערך עצום של חברות, יחידות צבאיות, מדענים, מהנדסים וקצינים, ואדם אחד נמצא במרכזו: ד"ר דני גולד, ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון, או בקצרה – ראש מפא"ת. העליונות הטכנולוגית-ביטחונית של ישראל, הלכה למעשה, מופקדת בידיו.
זו הרבה אחריות עבור אדם אחד. החלטה לא נכונה עלולה להסתיים בהפסד במערכה. אבל גולד עבר את המבחן כבר מזמן. הוא דחף בכל כוחו וכנגד מתנגדים רבים להחלטה לפתח את מערך כיפת ברזל. ספק אם יש מערכת שהוכיחה את עצמה כמו כיפת ברזל. מאז היו הרבה צמתי החלטה שבהן שיקול דעתו הוביל לבחירה בטכנולוגיה אחת ולפסילה של אחרת. מערך הלייזר "אור איתן" שנמסרה בשבוע שעבר לצה"ל היא בחירה נוספת שלו. ובקנה, כמו שאומרים, יש עוד כמה כלי נשק שיפתיעו את כולנו יום אחד.
אבל הנה עוד חלק מפתיע: עלויות הפיתוח של הטכנולוגיות הביטחוניות המתקדמות של ישראל גבוהות בהרבה מהתקציב שהמדינה מעניקה להן. למעשה המדינה משלמת מחצית, אולי פחות, מעלויות הפיתוח והניסויים. מאז נכנס לתפקיד, גולד מוביל אסטרטגיה של שיתוף גורמים חיצוניים בעלויות הפיתוח, החל מהתעשיות הביטחוניות, עבור בקרנות הון סיכון אזרחיות וכלה בממשלות זרות, ידידותיות לישראל, שמממנות חלקים גדולים מתקציבי הפיתוח של ישראל. אילולא השיטה של גולד, ייתכן וישראל הייתה נאלצת להסתפק ביכולות טכנולוגיות חלשות הרבה יותר.
האיום האיראני: "אנחנו נערכים כל הזמן"
המתיחות מול איראן התגברה השבוע, על רקע הצהרות נתניהו ולא פחות מזה – המחאה הנרחבת באיראן. על פי הדיווחים משמרות המהפכה ערכו תרגיל שיגור טילים והפעלת מערכות הגנה אווירית. אפשר לראות איך שילוב אינטרסים משני הצדדים מוביל למערכה חדשה בין ישראל לאיראן. במערכה הקודמת ישראל ניצחה, אבל יצאה חבולה. היו טילים איראניים שגרמו לנזק רב, מלאי טילי ההגנה חץ 3 הוא מוגבל. יכול להיות שבמערכה מחודשת מול איראן אנחנו זקוקים ליכולות חדשות? משהו בסגנון מבצע הביפרים או נשק סודי אחר שיישלף מהארסנל?
ישראל ערוכה לאיום האיראני? האם יהיו לנו מספיק טילים מיירטים?
"איראן זה איום רציני וכל המדינה מתמודדת איתו. זו לא רק הגנה, זה גם הרבה מאוד תקיפה, הרבה מודיעין. במלחמת איראן של 12 הימים השתפרנו הרבה, גם במהלך הלחימה וגם לפניה. זה היה שילוב של הגנה, יכולות תקיפה מאוד רציניות וכמובן מודיעין וגם המל"טים ששהו מעל טהרן והשמידו את משגרי הטילים. וזה רק קצה הקרחון מעל פני השטח.
"אנחנו נערכים כל הזמן. כל מערכות ההגנה שלנו בשיפורים, אנחנו כל הזמן לומדים וגם מנסים לחזות לאן האויב ילך. גם בקצב הייצור, ואני לא יכול להיכנס כמובן למספרים, אבל אנחנו מאיצים את קצב הייצור בכל השכבות – לא רק חץ, גם קלע דוד, גם כיפת ברזל. חלק מזה מיוצר בארצות-הברית. פתחנו לא מזמן מפעל של כיפת ברזל שם. אבל המיקסום המאסיבי של הכמויות הוא בעיקר בישראל".
מה לגבי איום הכטב"מים? ספגנו כמה פגיעות כואבות, ואם ללמוד מהניסיון של אוקראינה – האיום האמיתי הוא נחילים של מאות כטב"מים.
"פיתחנו טכנולוגיות גם לפני המלחמה והאצנו את זה משמעותית במהלך המלחמה, גם בלבנון, גם בעזה, גם הכטב"מים שעפו מאיראן וממקומות אחרים. אין לזה 'סילבר בולט', צריך מענה רב-ממדי. צריך לגלות אותם, עדיף לפני שהם נכנסים לישראל. ב'עם כלביא' הם ירו 1,000 כטב"מים ויותר, ורק שניים חדרו לישראל. חלק יורט מחוץ למדינה עם מטוסי קרב, חלק יורט באמצעות כיפת ברזל, חלק באמצעות טילי ברק 8 על ספינות, חלק באמצעות לוחמה אלקטרונית.
"עכשיו נכנס הלייזר, מסרנו את הראשון והוא ייכנס לקו ייצור. יקח לנו זמן לפרוס בכל המדינה, אבל בינתיים במלחמה עם חיזבאללה אילתרנו משהו מהמעבדה של הלייזר וירטנו 40 כטב"מים ויותר. אז בין אם זה כיפת ברזל ובין אם זה לייזר שמותאם יותר לנחילי כטב"מים ובין אם זה טכנולוגיות עתידיות שעובדים עליהן, שמבוססות על אנרגיה שמפילה רחפנים – אלה שורה של פתרונות לבעיה שהיא לא פשוטה. אבל אם אתה משווה את היכולות עד עכשיו – הן לא רעות".
דיברת לא מזמן על מפא"ת כ"פס ייצור של ההפתעות הבאות, שוברי השוויון הבאים". הצלחת לעורר סקרנות.
"תראה, ב'עם כלביא' שוגרו 500 טילי קרקע-קרקע, מתוכם יורטו 86%. זה מדהים ברמה עולמית. כן, אני רוצה 100% ואנחנו משתפרים כל הזמן. בחישוב שלנו זה 50 מיליארד שקל חיסכון בנזקים שהיו עלולים לקרות וגם בחיי אדם. ובכטב"מים הגענו ל-99 פסיק משהו אחוזים. אנחנו מייצרים בקצב גבוה גם ברמה העולמית, קצב אדיר. הכיוון שלי זה גם להכניס רובוטיקה ו-AI לקווי הייצור כדי להעלות את הקצב ולהוריד את המחיר. ואנחנו – זה קשור להפתעות – מוסיפים עוד דברים להגנה, גם להתקפה. אני לא יכול לדבר על זה, אבל אני באמת מאמין שזה פס ייצור של הפתעות".
ובכל זאת, מערכת חץ 3 לא הצליחה למנוע כמה פגיעות כואבות בישראל. זאת לעומת כיפת ברזל שנראית הרמטית כמעט.
"אלה אזורים שונים של עבודה. לחץ יש ביצועים מעולים. הוא מיירט בחלל עם 86% הצלחה. בכיפת ברזל משתמשים מ-2011 ואנחנו משייפים אותה כל הזמן, לומדים כל הזמן. גם בחץ למדנו מאוד מהר, שיפרנו אותה משמעותית, כולל בתוך הלחימה וכולל עכשיו. במלחמה עם איראן שמנו בשטח המון טכנולוגיה: מל"טים, תקיפה, הגנה, חלל – באמת אי-אפשר להגיע להישגים האלה. עשו פה גיים צ'יינג'ינג אמיתי".
ומפא"ת מעורבת בכל היכולות האלה?
"היא יזמה את הכל. חלק אפילו אני יזמתי כשהייתי יותר צעיר פה. אנחנו צריכים לעבור עכשיו לקצבים הרבה יותר מהירים כי העולם משתנה, האיומים הולכים וגדלים סביבנו, גם הדרישות שלנו הרבה יותר גבוהות. ולכן אנחנו עובדים במסה גדולה מאוד ולוקחים סיכונים".
הנשק הבא: ליירט מעל העננים
במעבדה של סוכן Q בסרטי ג'יימס בונד אפשר לראות שעון יד שחותך בלייזר, עט שיורה חיצים רעילים, מצלמות משולבות במשקפי סקי וכמובן מכונית האסטון מרטין המצוידת במקלעים נשלפים. המשרדים של מפא"ת רחוקים מלהיות מעבדות ריגול, אבל מספר הטכנולוגיות שעוברות מול העיניים של דני גולד בהחלט מזכיר את הדימוי הקולנועי.
כרגע הארסנל כולל טילים מכל הסוגים, כטב"מים אוטונומיים מכל הסוגים, אמצעי ראייה שרואים מהחלל, מהאוויר, רובוטים קרקעיים, מוטסים ומושטים, בינה מלאכותית שמוטמעת בכל דבר, אמצעי מחשוב קוונטי ועוד חצי תריסר טכנולוגיות שנשמרות בסודי סודות.
"הכיוון שלי זה גם להכניס רובוטיקה ו–AI לקווי הייצור כדי להעלות את הקצב ולהוריד את המחיר. אנחנו מוסיפים עוד דברים להגנה, גם להתקפה. אני לא יכול לדבר על זה, אבל אני באמת מאמין שזה פס ייצור של הפתעות"
אמרת על לייזר "אור איתן" שהוא גיים צ'יינג'ר. השאלה אם יהיה לזה את אותה השפעה שהייתה לכיפת ברזל.
"אור איתן יהיה גיים צ'יינג'ר בגלל הכיוונים שאנחנו הולכים אליהם: אנחנו הולכים להמשיך ולהשקיע בצורה מאוד מסיבית בכיוון הזה ולהעצים אותו. אנחנו כבר עובדים על הדור הבא ועל הדור הבא הבא. נביא משהו עוד יותר חזק, יותר מסיבי, שיתמודד עם עוד איומים בצורה רצינית. ואנחנו מתכוונים לעלות לייזר לאוויר, לשים כזה דבר על מטוס, שיוכל ליירט מעל העננים. את הפלטפורמות הקטנות, שזה לייזר לא גדול, נדגים כבר בתוך שנתיים. הדברים הרציניים יותר זה הרבה מאוד עבודה".
אנחנו נראה לייזר קרקעי, כזה שפוגע במטרות קרקעיות?
"אנחנו חושבים על הכל ועובדים על הכל. כל הכיוון הזה נקרא directed energy. אחד הסוגים הוא לייזר אבל יש עוד סוגי אנרגיה שאנחנו עובדים עליהן. גם העולם עובד עליהם, אנחנו לא לבד".
בוא נדבר על שדה הקרב העתידי. הסינים מדברים על צבא של רובוטים. הרמטכ"ל זמיר אמר שצה"ל יפעיל להקות של יחידות קרב עם חיילים ומערכות בלתי מאוישות. איפה עומדות התוכניות האלה?
"אנחנו עובדים על זה בצורה מאסיבית. יכולות אוטונומיות או חצי-אוטונומיות פרוסות כבר היום בכל מיני רבדים. הדוגמה הכי טובה – מל"טים – הם רובוטים. ויש גם רובד קרקעי ורובד ימי, בין אם זה במנהרות או על פני הקרקע במשימות סיור וגם משימות תקיפה. וכמובן גם לצד הלוחמים".
"לגבי הרובוטים שסין הציגה, אנחנו לא שם. אבל פתחנו מינהלת AI ואוטונומיה אצלנו במפא"ת. אנחנו לא מגיעים עדיין לצבא של רובוטים הולכים על שניים שיילחמו במקום האנשים. אני לא בטוח שזה כל כך יעיל. אבל נמתין ונראה מה קורה עם השוק".
אם תופיע הבינה המלאכותית הכוללת (AGI), הסופר-אינטליגנציה שתהיה חכמה מבני אדם, אתם תשתמשו בה?
"כן. ברור, אנחנו על הדברים האלה, כן. כל מה שאפשר לאמץ מהאזרחות, אנחנו מאמצים. כשה-AGI יהיה מבושל טיפה יותר, ניקח גם, נתאים אותו ונגן עליו כמובן".
החששות בעולם שה-AGI יהיה מסוכן לאנושות, אולי ינסה להשמיד אותה. שילוב שלו עם מערכות נשק עלול להיות קטלני.
"אני חושב שזה קצת רחוק, זה לא קרוב אלינו. אני לא רואה את זה קורה בקרוב".
תקציב המו"פ: "המדינה לא משקיעה מספיק"
תקציב המחקר, הפיתוח והניסוי של משרד ההגנה האמריקאי לשנת 2026 מגיע ל-112.9 מיליארד דולר, כך נקבע בתקציב הפדרלי. זו עלייה של 23% לעומת 2025. בחישוב שמקיף את כל פעילויות המו"פ הבטחוני האמריקאי המספר הכולל מגיע ל-179 מיליארד דולר – כ-20% מתקציב הביטחון האמריקאי.
ארצות-הברית היא המובילה העולמית בהשקעות במו"פ בטחוני. לפי הערכות, גם סין מתקרבת לאחוזים האדירים האלה של השקעות מו"פ. אחריהן ניצבות צפון-קוריאה ודרום-קוריאה, שלנוכח האיום מצפון משקיעה כ-15% מתקציב הביטחון שלה במו"פ. ישראל, לפי מקורות זרים, משקיעה כ-10% מתקציב הביטחון במו"פ, ואפשר לנחש שהחלק היחסי הזה אפילו פוחת בעקבות המלחמה, כשהצבא דורש את הגדלת התקציב לצורך כיסוי הוצאות המלחמה והמילואים. במצב הנוכחי, השקעה במו"פ עלולה להיראות כלוקסוס.
"היום כולם מעלים בטירוף את ההשקעה במו"פ הביטחוני. גם באירופה וגם מדינות נוספות ואנחנו לא גבוהים. מה שאנחנו עושים - אני בדרך כלל ממנף את ההשקעה שלי מול התעשיות ושם שקל על כל שקל שהם שמים"
גולד סבור שהגדלת תקציבי המחקר והפיתוח היא עניין הכרחי ודחוף. אבל בינתיים הוא חייב למצוא דרכים להתמודד עם המחסור בתקציבים. מפא"ת היא גוף מינהלי – היא יוזמת רעיונות, מזמינה פיתוחים ומממנת את העלויות בהשתתפות של גופים חיצוניים. עם התעשיות הביטחוניות הגדולות – התעשייה האווירית, רפאל ואלביט – המימון מתחלק בחלקים שווים, לפעמים התעשיות משלמות אפילו יותר. עם החברות הקטנות יותר והסטארטאפים, מפא"ת משתתפת במימון ביחד עם קרנות ההון סיכון שמשקיעות בחברות. ויש פרויקטים שמפותחים עם ארה"ב, מדינות אירופאיות, הודו, במימון ממשלתי נדיב של השותפים.
תחום טכנולוגיות הביטחון, הדיפנס-טק, פורח עכשיו. אתם מקבלים פניות מקרנות וממשקיעים?
"נכון, הם פה כל הזמן. כל יום יש לי איזה מישהו שרוצה לחשוף את עצמו. גם בונים פה קרנות וגם מגיעות מחו"ל קרנות מבוססות ומוכרות. יש את הסצינה של הדיפנס-טק לעזור לעולם, אבל כמובן שהם עושים את זה גם בשביל כסף".
היית אומר שישראל משקיעה סכומים מספיקים במו"פ הביטחוני שלה?
"לא, אני חושב שההשקעה במו"פ הביטחוני היא לא מספיקה. היום כולם מעלים בטירוף את ההשקעה במו"פ הביטחוני. גם באירופה וגם מדינות נוספות – ואנחנו לא גבוהים בהשוואה אליהם. מה שאנחנו עושים – אני בדרך כלל ממנף את ההשקעה שלי מול התעשיות ושם שקל על כל שקל שהם שמים. עם החברות הקטנות אנחנו יותר רגועים, לא רוצים להרוג אף אחד... אבל גם חלק מהסטארטאפים מביאים 100 מיליון דולר בגלל שהם מגייסים. ואני ממנף את זה עם שת"פ חו"ל מאסיבי, מיליארדי דולרים בשנה".
איזה עניין יש לממשלות זרות לממן פיתוח טכנולוגיות צבאיות בישראל?
"הם באים אליי רק בגלל שאני מפתח בקצה הגבוה של הטכנולוגיה. הם לא עושים לי טובה. רוב הפיתוח נעשה בישראל. ארצות-הברית היא דוגמה, וגם גרמניה שרכשה חץ 3. אנחנו שומרים על הטכנולוגיה, אבל ככה אני ממנף את הכסף".
ויש גם את העניין שהמערכות הישראליות מגיעות עם ניסיון בשדה הקרב.
"כן, הם לומדים המון. הם התחככו פה במלחמה בליסטית שבחיים לא היו מגיעים לזה. יש פלטפורמות שמפתחים עם ארה"ב וזה כסף משותף, אני צריך לשים 50% והם 50% אבל אני גם יכול לשים שווה-ערך כספי, למשל יכולת מבצעית או ידע שהשקעתי. זה ביזנס. ולכן, עכשיו כל המדינות מתנפלות עלינו לשיתוף פעולה טכנולוגי בגלל שיש מחסור באספקה של מו"פ וגם מערכות. אז יש הרבה פעילות בעולם וזה מרכיב חיוני גם להשלמת תקציב המו"פ וההצטיידות וגם בקטע שאתה חד, number one".
אפשר להתמודד בדרך הזאת עם כל הצרכים?
"הייתי רוצה הרבה יותר, זה בהעלאה עכשיו. אני רוצה להכפיל ולשלש את תקציב המו"פ כדי להיות מוביל בעולם, וגם מול האויב בצורה קונסיסטנטית, בלי שאני מתאמץ תמיד".
אפשר לומר שמפא"ת תורמת לתמ"ג של ישראל בעוד כמה דרכים. למשל בכך שהטכנולוגיות שהחברות מפתחות עבורה ועבור צה"ל נמכרות אחר כך על ידי החברות ללקוחות בעולם בחוזים של מיליארדי דולרים. התוצאות הכספיות של שלוש התעשיות הביטחוניות יכולות להעיד על כך. לא מזמן חזר מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, מאירוע של גזירת סרטים בגרמניה. הסיבה: מסירה ראשונה של מערכת חץ 3 לחיל האוויר הגרמני, עסקת הייצוא הביטחוני הגדולה ביותר בתולדות ישראל.
"זה קריטי למכור את המערכות האלה", אומר גולד שהשתתף אף הוא בטקס, "מוצרים קיימים נמכרים דרך האגף ליצוא ביטחוני (סיב"ט) אבל מוצרי high end, שצריך לפתח אותם מאפס - זה דרכנו. חץ 3 היא מערכת אסטרטגית והכל עובר דרך מפא"ת: גם להביא את הלקוח, גם לשכנע אותו, גם להתאים את המערכת עבורו. זה סיפור כבד. אני חתום על חוזה מול ממשלת גרמניה ועל חוזה מול התעשייה הישראלית. האחריות היא עליי ואני גם צריך לנהל את הפרויקט".
יש לך זמן להתעסקות בייצוא?
"לא, אבל זה בונה לי את הכוח. אם אני עכשיו בונה מערכת, ואני לוקח שותף זר שישתתף איתי בפיתוח כי אין לי מספיק כסף, אז זה מועיל לי. אם הייתי אמריקה והיה לי מספיק כסף, אולי לא הייתי צריך את זה. אבל זה ווין-ווין, זה שומר אותי חד בתחרות העולמית – אני צריך להיות הכי טוב".
החרם על ישראל: "אין ירידה בשת"פ"
ישראל נחשבת ליצואנית הנשק והמערכות הביטחוניות השלישית בגודלה בעולם. אבל לצד הגידול בהיקף היצוא הביטחוני, בשנתיים האחרונות התעשייה נתקלה בחרמות על רקע המלחמה בעזה, ביטול שיתופי פעולה, הרחקה מתערוכות נשק ותעופה. אחת הבעיות המרכזיות כתוצאה מזה היא חשש ממחסור בחומרי גלם קריטיים (CRM), יסודות מתכתיים נדירים שנדרשים ברבים מתהליכי הייצור המתקדמים. מדינות המערב מתארגנות לאספקה משותפת של החומרים, אבל ישראל עלולה להישאר מחוץ למשחק, מה שעלול לפגוע ביכולת לייצר חומרי נפץ, פצצות וגם מערכות מתוחכמות.
"אני אומר למפקדי הזרועות: אל תגידו לי מה הצרכים המבצעיים, איזה טיל צריך, איזה טווח. בואו נחלום ביחד איך אתם רוצים להילחם. היום הכל בתלת ממד ואתה יכול להדגים את כל החלומות שלך"
איפה אתה מרגיש את ההשפעה על החרמת ישראל או הפסקת שיתופי פעולה איתה?
"זה כמובן לא נוח. אני צריך את חומרי הגלם ואי-אפשר לקנות אותם. אז צריך לטפל בזה מערכתית ואנחנו מעבירים קווי יצור לישראל, מנסים להיות עצמאיים בשרשרת האספקה, אפילו לייצר חומרים שפעם לא ייצרנו בישראל. יש לזה גם פן כלכלי, כי צריך הרבה כסף להשקיע במשאבים הנדירים. ביוזמת מנכ"ל המשרד אמיר ברעם אנחנו מנסים לעשות את זה חכם, אולי נכניס AI ורובוטיקה, כל שרשרת הערך מנותחת פה ושמים הרבה כסף".
היו שיתופי פעולה שהופסקו בעקבות החרם?
"אני לא רואה ירידה בשת"פ הטכנולוגי כי הם דואגים לעצמם. אני רואה עלייה ברצון לשיתוף פעולה טכנולוגי, למרות הפוליטיקה. עלייה ברצון לשתף פעולה טכנולוגי, גם במחקר, גם בפיתוח וגם אפילו ברכש של דברים. יש פוליטיקה, אבל אתה יודע מה? אני חושב שזה ישתנה כפונקציה של הזמן. עכשיו הכל מתחיל להירגע אבל אנחנו לומדים לקח - לא להיות תלויים באף אחד".
קבלת החלטות: מקשיבים לשטח ומטפחים יזמויות
בהנחה שיכולות הפיתוח בישראל אינן מוגבלות, עדיין השאלה איזו מערכת נשק לפתח אינה פשוטה כלל ועיקר. לאורך השנים קמו ונפלו מערכות נשק רבות, מוצלחות יותר או פחות. מול פרויקט המרכבה שצייד את צה"ל בטנקים מצוינים, בעלי יכולת מוכחת, יש את פרויקט הלביא שהיה אמור לתת בידי חיל האוויר מטוסי תקיפה מצוינים, עד שבוטל.
דרך הפיתוח הנכונה אמורה להתחיל מצורך של מערכת הביטחון שעולה מהשטח, מרעיון מבצעי חדש, אבל יש גם דרך אחרת, שבה צצה טכנולוגיה בעלת יכולות משנות משחק, שחושפת צרכים חבויים שיש לצה"ל – צרכים שאיש לא ידע להגדיר אותם כי איש לא ידע שזה ניתן לביצוע.
כיפת ברזל היא דוגמה לתהליך כזה, שהתחיל עם הטכנולוגיה. החל מ-2005 היא נרקמה ופותחה מבלי שהיו לה הרבה תומכים. היו לה כמה חלופות כמו נשקי הלייזר נאוטילוס וסקייגארד שנראו לעיתים מציאותיים יותר והיו להם תומכים בצה"ל ובמערכת הביטחון. הדחיפה של גולד לפיתוח כיפת ברזל הפכה כבר למיתולוגיה, זיכתה את גולד בפרס ישראל ובהדלקת משואה, והיא מעבר לכל ויכוח. אבל ב-2009 מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס מצא ליקויים וכשלים בתהליך קבלת ההחלטות. בין השאר קבע שמפא"ת החלה לפתח באופן מלא את המערכת עוד לפני שצה"ל קבע את הדרישות המבצעיות שלו ולפני שהממשלה אישרה את הפרויקט. "גולד נטל לעצמו סמכויות של הרמטכ"ל, שר הביטחון וממשלת ישראל", נכתב בדו"ח הביקורת.
7 צפייה בגלריה
ד"ר דני גולד, ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון
(צילום: יובל חן)
בחיכוך הזה, שבין הגדרת צרכים של הצבא לבין טכנולוגיות מפציעותם, הדברים השתנו מאז ימי כיפת ברזל? האם התהליך מוסדר היום יותר, או שיש חשש שוויכוחים כאלה יביאו לביטול פרויקט משמעותי לביטחון ישראל?
"לכיפת ברזל שאני הנעתי היו התנגדויות מכל מיני סיבות. ואז איכשהו נהגתי לפי החוקים, לא לפי הכללים. אף פעם זה לא היה בסכנת ביטול דרך אגב, אני רצתי על זה במלוא הכוח. צריך להיזהר במערכות כאלה אבל עשינו, רצנו קדימה, אלה מטבע הדברים פרויקטים פורצי דרך ועתירי סיכון. למערכות גדולות קשה להתמודד עם זה כי הן שמרניות. אני מקווה שהיום, כשמפא"ת בידי, אנחנו לא שמרנים".
"אנחנו גם עובדים על צרכים ששומעים מהשטח, מהזרועות, וגם מנסים שהטכנולוגיה תייצר צרכים. כמו האייפון, שלא נולד בגלל צורך שוק אלא הוא בא ויצר את השוק".
תן לי דוגמה למקרה אייפון צבאי?
"יש דברים שבאו לידי ביטוי באיראן. היכולות שלנו, של המכה הראשונה לפני שהייתה עליונות אווירית לחיל האוויר. כל הקטע הזה של השגת עליונות אווירית – זה באמצעות דבר שהתחלנו לפני 25 שנה. זה לא משהו שחיל האוויר אמר - תעשו את זה. כי זה דמיוני. איך בלילה אחד או שניים חיסלת כמה עשרות אלפי טילים בלבנון? איך אתה יודע איפה הם בכלל? איך חוסלו יותר מ-200 בכירים בחיזבאללה ובעזה? איך אתה יודע איפה הם נמצאים בכלל? באיזה בית? באיזו קומה? זה לא יומינט, זה לא ריגול, כן? אז החיכוך גם עם השוק האזרחי, וגם אנשים מעולים והכי חשוב ששומעים את כולם. אנחנו לא המצאנו את הכל.
"אני אומר למפקדי הזרועות: אל תגידו לי מה הצרכים המבצעים, איזה טיל צריך, איזה טווח. בואו נחלום ביחד איך אתם רוצים להילחם. היום בתלת ממד אתה יכול להדגים את כל החלומות שלך".
"הארגון הוא מאוד רזה, אין לי מספר שתיים אפילו. זה בכוונה כדי למנוע עוד היררכיות ובירוקרטיה. אנחנו מקפידים לנקות את הבירוקרטיה כל הזמן. אנחנו במשרד הביטחון בממשלת ישראל, אבל עדיין הכי מהירים שיש במדינה"
חברות הסטארט-אפ: "עזרו לנו להגיע להצלחה אדירה"
לכל אורך השנים מפא"ת ידעה לעבוד עם כל שרשרת הערך של הפיתוח, מהאוניברסיטאות ומוקדי הידע שבהם אין מוצר בקצה, דרך החברות שמפתחות את הטכנולוגיה ואבי הטיפוס, דרך מערך הניסויים והבדיקות ועד ל"מיבצוע" - העברת הטכנולוגיה למצב מבצעי ומסירתה לצה"ל. ראינו את זה בפיתוח נשק הלייזר, שנעשה באמצעות התעשיות הביטחוניות בשיתוף סטארטאפים קטנים, נוסה והודגם לא מעט פעמים בשנים האחרונות, גויס למלחמה מול כטב"מי החיזבאללה עוד לפני שהיה בשל, והפך מבצעי ממש בסוף 2025.
"כל השרשרת הזאת מתרחשת במפא"ת", אומר גולד, "אנחנו עובדים גם עם התעשיות הגדולות - אלביט, רפאל, תעשייה אווירית ותומר (חברת ההנעה הרקטית הממשלתית), עם תעשיות בינוניות, כמו למשל אירונאוטיקס, וגם עם התעשיות הקטנות, חברות הסטארט-אפ, שאני הכנסתי לאירוע אחרי שחזרתי מהאזרחות לפני תשע שנים".
בינתיים התרחשה פה מלחמה, גם באוקראינה, וטכנולוגיות ביטחוניות הפכו ללהיט החם בקרב המשקיעים. היום קוראים לזה דיפנס-טק, ביטוי שיש אומרים שגולד עצמו טבע. חברות בתחום הזה לא מתביישות בתחום העיסוק שלהן והן גם מגייסות עשרות מיליונים בקלות. שיתוף הפעולה איתן, מצד שני, לא נעשה יותר פשוט. כאן נכנסת המתודולוגיה של גולד, שדחף תוכניות, אקסלרטורים ומסגרות לעידוד שיתופי הפעולה עם חברות הסטארט-אפ.
"תמיד היה לנו סטארט-אפ פה, סטארט-אפ שם, גם לפני גם 15 שנה, וחלק מהם עזרו לנו להגיע להצלחה אדירה", אומר גולד, "החלטתי להסדיר את זה וזה סיפור, לעשות חוזים עם משרד הביטחון - צריך מספר ספק, אישור תקן, מקדמה בבנק, זכויות יוצרים. אז ניקינו את זה והיום יש להם מסלולים ירוקים והם יכולים לחתום חוזה מחר בבוקר עם כל עובד שלי, ואני מודד את הזמן מהצגת הרעיון עד לחתימת חוזה".
7 צפייה בגלריה
ד"ר דני גולד, ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון
(צילום: יובל חן)
מסלול שני שנועד לסטארטאפים הוא האקסלרטורים: מסגרת פעילות שתומכת ומלווה את הסטארטאפים הצעירים לפני שקרנות ההון סיכון מגיעות אליהם.
מפא"ת עובדת כיום עם יותר מ-300 סטארטאפים, כ-100 מתוכם הטמיעו את הטכנולוגיה שלהם עוד לפני המלחמה. במהלך המלחמה תהליכי הפיתוח התקצרו מאוד ו-137 סטארטאפים חדשים שלחו את הכלים שלהם לצבא: טכנולוגיות בתת-קרקע, על-קרקע, רחפנים, בינה מלאכותית, הפלת כטב"מים, ניהול קמפיינים ברשת, זיהוי הונאות ועוד.
גולד מספר על דרך נוספת להתחברות למוחות המבריקים לא רק בישראל - בעולם כולו. באמצעות פרסום אתגרים ותחרויות בקרב מפתחים בעולם. "לדוגמה, בפלטפורמות הענן של מפתחי הגיימינג שלחנו כמה אלפי תמונות לוויין ושאלנו מי יכול לזהות אוטומטית אוטו אדום ובן אדם שבפנים. ואחרי זה תתאמנו ויהיה לכם כמה תמונות למבחן. הם רואים את התוצאות שלהם בזמן אמת ויכולים להשתפר וכעבור שלושה חודשים אנחנו נותנים פרס לשלושת הראשונים. אתה יכול לראות שתי סטודנטיות בסטנפורד או מתמחים באלביט או בריתיאון עובדים על זה. בשבילם זה פרסטיז'ה אדירה, ובשבילנו? אנחנו נחשפים בשנייה לכל הידע בעולם ובהשקעה קטנה".
גולד מוסיף: "המנכ"ל ואנחנו נפתחנו לכל העולם, לא כמו פעם שהיינו סגורים במערכת הביטחון. ואנחנו גם חלק מהצבא. אני גם יושב בפורום מטכ"ל, כמו אלוף, וגם בפורום מנכ"ל".
כאלף איש עובדים במפא"ת - פרופסורים ודוקטורים לצד קצינים בצה"ל. "הארגון הוא מאוד רזה, אין לי מספר שתיים אפילו", הוא אומר, "זה בכוונה כדי למנוע עוד היררכיות ובירוקרטיה. אנחנו מקפידים לנקות את הבירוקרטיה כל הזמן. אנחנו במשרד הביטחון בממשלת ישראל, אבל עדיין הכי מהירים שיש במדינה".
ויש גם את תוכניות העילית של צה"ל שמתנהלות תחת מפא"ת - תלפיות, פסגות, אודם. "יש לנו את הלוקסוס של לסנן ולקחת את הטופ של העילית של מדינת ישראל, ואנחנו מגדילים את התוכניות האלה בצורה משמעותית", אומר גולד, "הכל מנוהל תחתיי. אנחנו מגדלים אותם להיות המנהיגים הטכנולוגיעם של מדינת ישראל. זה גם תורם לכלכלה. חלק נשארים בצבא וזה טוב. חלק פורשים והולכים לסטארטאפים או לפרס נובל. הם עושים בחוץ דברים מדהימים".
דוח האקדמיה הלאומית למדעים שנחשף ב-ynet וידיעות אחרונות חשף משבר לאומי - חרם על מדענים ישראלים, בריחת מוחות, ירידה בהשקעה הממשלתית. זה עלול לאיים על מיקומה של ישראל בחזית הטכנולוגיה הביטחונית?
"אנחנו חלק מהמדינה, ואני מקווה שזה יעבור. אנחנו במלחמה על כוח אדם טכנולוגי. צריך להגביר את ההשקעה במחקר והפיתוח. זה היתרון שלנו - הטכנולוגיה, היצירתיות, כושר ההמצאה, התעוזה, ובזה צריך להשקיע".
אחרי 45 שנה במערכת הביטחון, אתה רואה כבר את התחנה הבאה שלך?
"קודם כל, אין לי. התחנה הבאה שלי זה לעבוד למען הטכנולוגיה של ישראל וביטחון המדינה. בשביל זה אני קם כל בוקר. זו הרבה מאוד עבודה, צריך לעזור להמציא את הדברים. אמרתי, זה פס ייצור של הפתעות טכנולוגיות והמדינה צריכה שנעבוד בשבילה עוד. זה מה שכרגע ברור לי: אמשיך ליזום וליצור עם הארגון שלי ולהשפיע לטובה".
