גם ותיקי הפדרציה לקניין רוחני, אנשים שכבר ראו הכול במלחמה הסיזיפית בזיופים, נותרו פעורי פה כשפשטו לפני חודשיים עם כוחות גדולים של משטרה וצבא על בניין בן שלוש קומות בחברון וגילו שם מצבור עצום של מאות זוגות נעליים מזויפות בשלבי ייצור שונים, אולמות תצוגה עמוסים ופסי ייצור שפלטו ללא הרף סניקרס של מותגים כמו אדידס, נייקי, אנדר ארמור, פומה וריבוק. אלפי נעליים מתוצרת המפעל הזה הוברחו מדי חודש לישראל כחלק ממחזור מכירות שנתי שנאמד במיליוני שקלים. וזה כמובן רחוק מלהיות מקרה יחיד או יוצא דופן.
בכוחות הביטחון מזהירים כי חלק ניכר מהרווחים של תעשיית הזיופים המשגשגת בשטחים זורם ישירות לארגוני פשיעה וטרור. חברון כבר מזמן הפכה לבירת הנעליים המזויפות. "בשנתיים האחרונות אנחנו עדים לזינוק משמעותי בכמויות ובמגוון הזיופים", מתריע יגאל ויין, מנכ"ל הפדרציה לקניין רוחני. "לתושבי הרשות הפלסטינית קשה עד בלתי אפשרי לצאת לעבודה בישראל, אז הם יושבים בבית ומייצרים זיופים. הסחורה הזו נדחפת לשוק הישראלי דרך המעברים החוקיים".
בעוד שבתחום הנעליים הייצור הוא מקומי, בענף הטקסטיל השיטה מתוחכמת בהרבה. מתי פולק, מנכ"ל "פולימוד 1994" ויבואן המותג "דיזל", חושף את שיטת הפירוק וההרכבה: "הג'ינסים מגיעים בחלקם הגדול מסין, כשהם חפים מכל סימן זיהוי. לעתים היבואן הוא בכלל בעל מכולת קטן שאינו קשור לתחום. היעדים הפופולריים הם ערים כמו שכם, חברון או בית לחם, שהכניסה אליהן לצורך אכיפה קשה במיוחד. גם אם היבואן ייתפס, יהיה קשה להוכיח קשר בינו ובין סחורה מזויפת. יש לנו תפיסות גדולות של אביזרים, כפתורים, ניטים ותוויות שמגיעים במשלוחים נפרדים ומיועדים להתחבר למכנסיים ולהפוך את המוצר התמים למזויף".
המספרים מאחורי התופעה מטלטלים. מדובר בכלכלה עבריינית מקבילה המגלגלת מיליארדי שקלים בשנה, מחזקת את ארגוני הפשיעה, מממנת ארגוני טרור וגורמת נזק כלכלי כבד. אם בשנת 2020 העריך מבקר המדינה את אובדן ההכנסות במיסים לקופת המדינה ב-1.7 מיליארד שקלים, הרי שהיום האומדן של יגאל ויין כבר נושק ל-4 מיליארד שקלים בשנה. "אי אפשר להעריך בוודאות את היקף הסחר בזיופים בישראל, מה שנתפס להערכתי מהווה 10%-20% ממה שמתגלגל בפועל בשטח", אומר עו"ד רועי קורניק, ראש מחלקת אכיפה ואיתור זיופים בקבוצת עורכי הדין ריינהולד כהן שנלחם בזיופים כבר 20 שנה. רשימת המותגים שהוא מייצג יוקרתית במיוחד. מדובר על זיופים של הרמס, לקוסט, אנדר ארמור, טומי הילפיגר, פומה, גאנט, MAC, אסתי לאודר ועוד.
קלות הזיוף בעידן ה-AI
אחת הסיבות שהתעשייה הזו משגשגת עכשיו טמונה בין היתר גם בהתפתחות הטכנולוגיה. בעידן שבו הבינה המלאכותית מאפשרת להעתיק עיצובים בדייקנות מקסימלית ויוקר המחיה דוחק בצרכנים לחפש קיצורי דרך, המחסומים המוסריים קורסים. זיופים מעניקים לעוסק בהם רווח של 70%-80% כמעט ללא סיכון משפטי. קלות הזיוף בעידן ה-AI והעלייה בקניות אונליין הובילו לצמיחה של זיופים גם בתחומים בהם לא ראינו אותם בעבר. "זה התחיל בקורונה כשהכל היה סגור, כולם ישבו על הרשת וזיהו את הפוטנציאל האדיר לעשות כסף קל", משחזר ויין.
"כשאומרים לנו 'מוצרים מזויפים' אנחנו חושבים אינטואיטיבית על מוצרים יקרים בקוסמטיקה ובלבוש. זו לא המציאות כולה", מסביר עו"ד אריאל דובינסקי, מומחה לקניין רוחני ומניעת זיופים המייצג, בין השאר, את חברת "אקס" הפופולרית בתחום עצי ריח לרכב. לדבריו, בשנה האחרונה נתפסו עשרות אלפי עצי ריח מזויפים שהגיעו מסין. "הזיוף נמכר בעיקר במכוני שטיפה ועולה לצרכן 5 שקלים. הזייפן שהשקיע במוצר 10 אגורות חתך את הקופון", מסביר דובינסקי.
"אנחנו מזהים עלייה חדה בזיופים בתחומי צריכה יומיומיים כמו תרופות, קוסמטיקה, תוספי תזונה ואפילו כרטיסי טיסה, כשהמכנה המשותף הוא יצירת מנגנון שמנצל קנייה רגשית מהירה על ידי הצגת מבצעים והנחות שגורמים למשתמשים לבצע את הרכישה ללא בדיקת המקור ממנו הם קונים", מגלה יואב קרן, מנכ"ל ומייסד "ברנדשילד" המתמחה בניטור הונאות ברשת. "מדובר ברשתות גלובליות הפועלות במודל של חנויות מתחלפות, אתרי מכירה שקמים ונעלמים בתוך ימים או שבועות, לרוב עם רישום חברות קש באזורים שבהם האכיפה רופפת. ה-AI מאפשר בקלות רבה יותר לייצר תכנים בכל שפה, תמונות, סרטי וידיאו שנראים אמיתיים כמעט ללא עלות".
קרן מודה שבעקבות המציאות החדשה שינה את הרגלי הצריכה שלו באופן אישי. "הייתה תקופה שהייתי קונה לאשתי מוצרי קוסמטיקה באונליין, גם באמזון, כשהייתי מגיע לארה"ב ושולח למלון, או מתפתה אחרי מוצרי יוקרה בהנחות משמעותיות. לא עוד. אין לי שום ביטחון שלא מדובר בזיוף. אם אחליט לקנות מוצר יוקרה זה יהיה רק בחנות המותג".
הסיגריות של אבו-מאזן
במשך שנים לוחמת הפדרציה נגד סיגריות המוברחות לישראל. מעט מהן היו מזויפות, אבל מאז פרוץ המלחמה, התהפכה הקערה. "סיגריות מזויפות מהוות מחצית מהסיגריות הלא חוקיות שמגיעות לישראל, וחלקן של המוברחות ירד. אין סיגריות שלא מזייפים", מציין ויין. "מרלבורו, ווינסטון, ויש גם אפילו את סיגריות 'קפיטל', מותג פלסטיני בבעלות בניו של אבו-מאזן, שלא אמורות להימכר בישראל. ריבוי וקלות הזיופים גם הגדילו ב-230% בשנתיים האחרונות את הסיגריות הנמכרות לצרכן הישראלי תחת שמות המותגים הידועים ולא כאלה שהגיעו ביבוא הרשמי".
קרן, המדווח על עלייה של כ-50% במספר אתרי האינטרנט של הונאה ופישינג שהחברה הסירה בשנת 2025 בהשוואה ל-2024, גילה לתדהמתו גם זייפנים של סוכריות גומי פופולריות שהגדילו לעשות והכניסו מריחואנה לתוך הסוכריות. מדובר בסוכריות של חברת "פררה" הפופולרית בעולם, חלקן משווקות בישראל. לא ברור אם הסוכריות עם המריחואנה הגיעו לחנויות או לשווקים בישראל בייבוא לא חוקי.
מתי פולק, יבואן דיזל: "הג'ינסים מגיעים לרוב מסין, חפים מכל סימן זיהוי. לעתים היבואן הוא בכלל בעל מכולת שאינו קשור לתחום. היעדים הם שכם ובית לחם, שהכניסה אליהן לצורך אכיפה קשה במיוחד"
"ברנדשילד" מנטרת את האונליין בלבד ולא חנויות פיזיות. "אבל ברגע שהמוצר נמכר אונליין הוא יכול להגיע לכל מקום", מתרה קרן. לדברי עו"ד רועי קורניק, בשנה האחרונה עיכב המכס גם משלוחים גדולים של חיקויי ביצת השוקולד "קינדר" של חברת פררו. כולם הושמדו.
בשבוע שעבר קיבל קורניק הודעה מהמכס. במעבר אלנבי נעצר אדם שבמזוודתו נמצאו 1,000 תוויות של המותג "הרמס" – אחד מלקוחותיו. אלו נועדו כנראה להשלמת ייצור זיוף של מוצרי החברה, בעיקר כפכפי הרמס הטרנדיים שהפכו ליעד של זייפנים. את שיעור הכפכפים המקוריים שנמכרים בישראל מעריך קורניק באחוז בודד בלבד מכלל הכפכפים שעלו על רגליהן של מעריצות המותג בארץ.
"ישראל נחשבת למדינה משמעותית בתחום הזיופים, כך סבורים גם לקוחותיי הבינלאומיים", אומר עו"ד קורניק. ועדיין קיימים המותגים הנחשקים ביותר לזיופים, אלו שמשלבים ביקוש גבוה ברשת ומחיר רשמי גבוה, ולכן יש פער ענק לרווח על הזיוף. בנעלי הספורט לדוגמה – שליטה כמעט מוחלטת של נייקי ואדידס. בפסגה שורה של דגמים של "אייר ג'ורדן" ובאדידס הפתעה: נעלי yeezy, מותג האופנה שנולד בשיתוף פעולה בין קניה ווסט ואדידס וייצורו הופסק בעקבות ההתבטאויות האנטישמיות של ווסט, עדיין מככבים בזיופים.
במשקפיים – רייבאן, אוקלי, אבל לא פעם קופץ הביקוש למותגי יוקרה בעיקר כאלו עם לוגו בולט: קרטייה, גוצ'י, מיו מיו, פראדה ועוד. "רייבאן" נחשב למותג פופולרי אבל נגיש יחסית במחירים, קרטייה לא ומכאן המוטביציה הגדולה לזיופים של המותג.
בביגוד המותגים המובילים הם דיזל בג'ינסים, אבל גם ארמני, אדידס, נייקי ועוד.
בתחום התיקים – איב סן לורן, דיור, שאנל, גוצ'י ולואי ויטון.
בשעונים — טאג הויאר, אומגה ורולקס.
ומה עם סמארטפונים של אפל או אנדרואיד מזויפים?
עו"ד קורניק: "לא מזייפים טלפונים סלולריים, הזיופים הם של האביזרים, אוזניות, כבלים, לא נתקלתי במכשירי אפל מזויפים".
לדור ה-Z לא אכפת
ומה על מותגים ישראלים? מסתבר שהם זניחים יחסית בעולם הגדול של הזיופים. בעבר נמצאו מוצרי "תנובה" ו"תדיראן" מזויפים. היום מדווח עו"ד דובינסקי על מוצרים קוסמטיים מזויפים של עין גדי. יצרן לא מוביל במיוחד בשוק המקומי, רוב הזיופים נמכרו במזרח ירושלים.
הסלחנות מול קניית זיופים שמגלים חלק מהצרכנים, איננה תופעה חדשה. "מחקר אקדמי משנת 2009 מצא שאנשים שחשוב להם לקבל אישור מהחברה נוטים יותר לקנות מוצרים מזויפים, כי זה מאפשר להם להשתמש במוצר שיעניק להם סמל סטטוס ולהרשים אחרים, בעלות נמוכה. זאת כל עוד הזיופים מעוצבים כך שהם דומים מאוד מבחינה ויזואלית למקור", מסבירה ד"ר דנה טבת, מומחית להתנהגות צרכנים מבית ספר אריסון למנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן.
מסתבר שמאז שנערך המחקר, חלקם של מקבלי הזיופים נמצא בעלייה דרמטית. סקרים שנערכו בארה"ב ובאירופה העלו כי יותר ממחצית מצעירי דור ה-Z רואים ברכישת זיופים כ"מוסריות סבירה" כל עוד "כולם עושים את זה" והנזק לא נראה לעין. נוצרה אפילו תרבות של fake but fabulous, כלומר שימוש מודע בזיופים כדי להיראות טוב ברשת מבלי לשלם את העלות הריאלית.
מחקר באירופה שנערך ב-2022 העלה כי 34% מבני 15-24 רכשו באותה שנה לפחות מוצר מזויף אחד בהשוואה ל-14% ב-2019. זינוק חד המיוחס להתעצמות הטיקטוק והאינסטגרם. גם בקרב המבוגרים הנתונים מפתיעים. מחקר בבריטניה הראה כי 35% מהגברים בגילאי 16-60 הודו שקנו זיופים ביודעין. בישראל לא נערך סקר, אבל גורמים שונים מעריכים שגם כאן אחוז רוכשי הזיופים מגיע למספר דו-ספרתי.
"אני שומע יותר ויותר אנשים שאומרים 'לא אכפת לי מהזיופים, אני רוצה ללבוש משהו שנראה כמו המותג ולשלם מחיר נמוך'", אומר קרן. גם ויין מוסיף: "יותר ויותר צעירים בארץ רוכשים מוצרים מזויפים והם לא רואים בכך עבירה. למען האמת הם צודקים, צריכת מוצר מזויף איננה מהווה עבירה על פי החוק, רק המכירה או ההפצה. את מחיר הבעיה משלמים כולם – בעל החנות, הצרכן, היצרן והמדינה".
"יש לכך ללא ספק קשר גם למצב הכלכלי. ככל שהוא קשה אנשים מוכנים ללכת על הזיופים הזולים ביותר", אומר עו"ד דובינסקי.
"יוקר מחיה ולחץ כלכלי מעלים נכונות לקנות זיופים, כי אנשים מרגישים שזה פתרון הישרדותי ולא 'עבריינות'", מסבירה ד"ר לירז מרגלית, פסיכולוגית וחוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי. "זה גם מאפשר להצדיק את זה מול עצמם. 'החברות יקרניות', 'כולם עושים את זה', 'אף אחד לא נפגע'. ככל שיש לנו סיפור טוב, כלומר יכולת רציונלית, הנכונות לעשות מעשים לא מוסריים ולהרגיש טוב עם עצמנו עולה".
לדבריה, "הכי קל לצרכן לשכנע את עצמו שהכל בסדר בתחומים שהם בעיקר סמל וניראות ולא בטיחות: אופנה, תיקים, שעונים, משקפי שמש, נעליים ואקססוריז. יותר קשה להצדיק כשזה נוגע לבריאות ובטיחות: תרופות, חלקי רכב, מטענים וחשמל, מוצרי תינוקות וקוסמטיקה, כי שם יש גם סיכון אמיתי".
דור ה-Z משדר ניגודיות. מצד אחד הוא מדבר על ערכים, קיימות ואתיקה, מצד שני הרצון לסטטוס ומראה יוקרתי, הצורך להעלות עוד ועוד צילומים לרשתות החברתיות, אינסטגרם וטיק טוק, וכשהתקציב מוגבל זה מעלה את הסיכוי והרצון לקנות זיופים.
אולי אם המחירים היו נגישים יותר, הזיופים היו פחות פופולריים?
עו"ד קורניק: "אני לא יודע אם צרכנים קונים יותר זיופים מתוך כעס. זה קורה הרבה מתוך בורות, מרצון להידמות לאחרים תוך ליקוי בחינוך של מי שלא מבינים כמה זה לא בסדר. איך הם פוגעים ביצרנים, ביבואנים ובמדינה. צריך לחנך ילדים ובני נוער כבר מגיל צעיר ואפילו בבתי ספר לחשיבות הקניין הרוחני ולמודעות לנזק שבזיופים".
הסכנה לבריאות
אבל זה לא רק מטעמי חיסכון. "זו פסיכולוגיה של זהות ונורמות", מסבירה ד"ר מרגלית. "אנשים קונים סמל (לוגו/שייכות/סטטוס) במחיר נמוך, ולפעמים גם את תחושת ה'ציד' ואת ה'דפקתי את המערכת' כדי שזה לא ירגיש לא מוסרי. הם עושים רציונליזציה: 'החברות יקרניות / זה לא פוגע באף אחד / כולם עושים את זה'. יש פה עיוורון מכוון, אנשים לא רוצים לדעת כדי לא להכריח את עצמם לפשרה מוסרית. לכן המלחמה של החברות נכשלת בישראל. זה נתפס נורמטיבי והסיכון להיתפס נמוך. המלחמה בזיופים מצליחה יותר במדינות שמשנות את המשוואה, מעלות את הסיכון להיתפס ויוצרות סטיגמה חברתית בלתי סלחנית כלפי צרכני הזיופים".
אילו זיופים עשויים גם לסכן את הצרכנים? חלקי חילוף לרכבים, שמן מנוע, תרופות, מוצרי תינוקות, אלכוהול, איפור, בעיקר מסקרות וקרמים לפנים. בכולם נמצאו זיופים. אבל גם משקפי שמש. על פי הערכות בעולם 8%-10% ממשקפי השמש והראייה הנמכרים בעולם הם מזויפים, ויש מדינות בהן מגיע נתח המזויפים ל-15%. "ישראל דומה בהיקף הזיופים למדינות מתקדמות באירופה", אומר אלרועי תורג'מן, מנכ"ל קבוצת אופטיקנה.
"כשהצרכן קונה משקפיים של מותג יוקרה ב-50 דולר בעלי אקספרס, הוא יודע שהוא קונה זיוף, והבחירה שלו היא הבעיה שלו, אבל כשמטעים את הצרכן ומוכרים לו משקפיים שמתחזים להיות כאלו של מותג יוקרה כמו קרטייה ב-900 שקלים במקום 2,800-4,000 שקלים באמצעות משפיענית והוא לא יודע שמדובר בזיוף, זו תופעה מרגיזה, כי הוא לא יודע שאין לעדשות סינון UV (סינון מקרניים אולטרה-סגוליות שיש בכל משקפיים ממותגות – ש.ח)".
וזה לא הסיכון היחיד, במשקפי שמש מזויפים קיים האפקט המסוכן של עדשה כהה שגורמת לאישון להתרחב, וכשאין סינון UV אמיתי נכנסת יותר קרינה לעין. בנוסף, האיכות האופטית נמוכה – עדשות מזויפות מעוותות את הראייה ועלולות לגרום לכאבי ראש, מאמץ עיניים ואפילו סחרחורת וסיכון מוגבר לתאונות בנהיגה או בספורט.
תביעות נגד משפיעניות
בעולם מציינים גם את העלייה בתופעת המשפיעניות שמוכרות זיופים. בארצות הברית חברות קרטייה ואמזון הגישו תביעה נגד משפיענית על קידום תכשיטים מזויפים.
יש לא מעט מקרים מתועדים של משפיענים שקידמו או מכרו זיופים, אלא שברוב הפרסומים לא נוקבים בשמותיהם הפרטיים מחשש לתביעות לשון הרע. מספר התביעות קטן יחסית ובדרך כלל הן מסתיימות במחיקה שקטה של תכנים, סגירת עמודים או הסכמי פשרה בלי פסק דין פומבי.
עוד סוג של משפיענים הם סינים שעולים לטיקטוק עם סרטונים הטוענים שהמפעל שלהם מייצר גם עבור לואי ויטון, פראדה או גוצ'י, טענה נטולת כל קשר למציאות. בישראל גם נרשמו מקרים של משפיעניות שפירסמו מוצרים מזויפים. "לא מדובר במשפיעניות מן השורה הראשונה ואין צורך לפגוע בעוסקות בתחום", מדגיש מתי פולק, "מדובר בדרך כלל בבנות שלא מוכרות מוצרים אלא מציגות סחורות שמובילות אותך לדפים נסתרים בסושיאל, שם אתה יכול לקנות מוצרים מזויפים".
"בתחום המשקפיים", מספרת גלוריה בבאי, מנהלת קולקציה באופטיקנה, "עלינו על שתי משפיעניות עם מספר קטן יחסית של עוקבים, שנהגו כך במשקפי שמש".
אז איך נזהרים מזיופים ברשת? שמים לב אם לחשבון יש מעט מאוד עוקבים. ככלל, זיופים ברמות הנמוכות ניתן לזהות אפילו בגימור המוצר. זיופים ברמות הגבוהות קשה לזהות, בין השאר בגלל מדיניות מודעת של החברות בנושא סימני הזיהוי. "כשנעל עולה 200 דולר לא שווה להפעיל בה את הטכנולוגיה המתקדמת של סימון זיהוי", מסביר רביב כהן, בעלים ויועץ אסטרטגי בתחום הקמעונאות ואי-קומרס מחברת DREAM LOUD, שמאחוריו שורה של תפקידים בכירים ב"נייקי ישראל". לדבריו, "צריך לזכור גם שהחברה שמוצריה נחשקים מייצרת מותג כמו אייר ג'ורדן בכמות קטנה יחסית כדי לעורר את הביקוש. מצד שני, כשמעתיקים אותך אתה מקבל במידה מסוימת חותמת אישור לנחשקות".
אכיפה חלשה
כאמור, הרשות הפלטסינית היא מקור משמעותי לייצור, הברחה ואספקה של זיופים. "יבוא של זיופים ניתן לעצור, כולל יבוא לגדה שעובר הרבה יותר בדיקות בטחוניות, אבל על ייצור זיופים ביהודה ושומרון אין שום פיקוח", מציין עו"ד קורניק. חלקה של טורקיה שמחזיקה בכתר של אחת מהיצרניות הגדולות של זיופים בעולם ירד אמנם, אבל עדיין מגיעים ממנה זיופים דרך קפריסין או אפילו דרך משלוחים למזרח אירופה.
סין היא ספקית משמעותית של חומרי גלם לתעשיית הזיופים הפלסטינית. גם אתרי הסחר הסינים הגדולים, מעלי אקספרס דרך טמו, מובילים בזיופים. "עלי אקספרס מלאה בזיופים, ונמצאת בין חמשת הפלטפורמות המרכזיות של זיופים באון ליין בשנה האחרונה", אומר קרן, "לצד REDBUBBLE, וולמרט, SHOPEE ואי.ביי. בטמו יש לא מעט זיופים אבל האתר עוד לא הגיע לחמישייה הפותחת".
העוסקים במאבק בזיופים מותחים ביקורת קשה על האכיפה בפועל. הטיפול בנושא מתפזר בין שבעה גופים שונים. "יחידות הקניין הרוחני שיש במשטרה פחות פעילות היום. הן עסוקות יותר בהפגנות ובפעילות ביטחונית, אם כי מי שיודע לעבוד ומביא את כל הנתונים למשטרה מקבל יחס. אלא שאחרי שהמשטרה תסייע בפשיטה ותפיסת המוצרים אמורה להיפתח חקירה פלילית ובעקבותיה הגשת כתב אישום, דברים התלויים בפרקליטות ושם הם נתקעים", אומר גורם העוסק במלחמה בזיופים.
הפעילות מול הצעירים, הצרכנים הגדולים של הזיופים, לא נראית בשטח. וגם לא מול מי שעומדים מאחורי הזיופים: ארגוני הפשע, ובשטחים גם ארגוני טרור שנהנים מהרווחים המשמעותיים.
