"גם במלחמה לא קיבל צה"ל צ'ק פתוח, לא קיבל היתר להוצאות בלתי מוגבלות. השיקול התקציבי אף פעם לא נשכח. החתירה לחיסכון ולהתייעלות מוטמעת עמוק בד"נ"א של הצבא", אומר תא"ל ד"ר גיל פנחס, היועץ הכספי לרמטכ"ל, ראש המערך הכלכלי בצה"ל וראש אגף התקציבים של משרד הביטחון, בראיון פרידה ל"ממון". ביולי 2021 הוא מונה לתפקידו ובסוף השבוע הזה הוא פורש מצה"ל, בגיל 45. יליד טבריה, את התואר דוקטור לכלכלה, אסטרטגיה וניהול קיבל מאוניברסיטת ת"א.
גאוותו ביחידתו, המכונה בראשי תיבות הנפוצים בצה"ל – יועכ"ל. "כיום מונה המערך הכלכלי בצבא 400 כלכלניות וכלכלנים, עתודאים, משרתי קבע ושכירים", הוא אומר. "מערך חזק. אני יכול לומר בביטחון שזו נבחרת הכלכלנים האיכותית בארץ. אך החשיפה לשיקול כלכלי לא מוגבלת רק להם. מפקדים בכירים ופחות בכירים למדו והפנימו, לומדים ומפנימים כלכלה וניהול כלכלי. התייעלות וחיסכון – הן מחוץ לצה"ל והן בקורסים מיוחדים של צה"ל עצמו. הצרכים של הצבא תמיד פוגשים וחייבים לפגוש אילוץ תקציבי, המשקף את יכולות המימון של המשק כולו".
כשהובהל מטבריה לישיבת פורום מטכ"ל בת"א ב-7 באוקטובר 2023, לא שיער תא"ל פנחס, כפי שלא שיערו חברי פורום אחרים, שתהיה זו "הארוכה והיקרה במלחמות ישראל", כדבריו. "בחודשים הראשונים של חרבות ברזל שוחחתי מדי ערב עם בכירי האוצר, ערכנו ביחד את אומדני העלות. ככל שחלף הזמן, השתכללנו", הוא מסביר. "בסוף אתה חייב להיכנס למסגרת. היו מקרים שהשיקול העיקרי היה זמינות הפריט החיוני ואז נאלצנו לשלם עבורו מחיר הגבוה פי 3 או פי 4 מהמקובל. מקרים נדירים מאוד. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ביקר במחנה הקריה לפחות פעם בחודש, לקבל את הנתונים מכלי ראשון. ירון, נגיד מצטיין, הוא גם בוגר היחידה".
אחת ולתמיד, כמה עלתה לישראל מלחמת שבע החזיתות עד כה?
"לפי החישובים שלנו, עלות המלחמה עד כה מגיעה ל-222 מיליארד שקל, כולל כספי הסיוע האמריקאי המיוחד. אבל העלות של המלחמה מבחינת צה"ל שונה מהבחינה המקרו-כלכלית הלאומית. היא לא כוללת את אובדן התפוקה של המשק בשל גיוס מילואים, לא כוללת את הריבית על החובות שנלקחו למימון המלחמה, לא כוללת את הנזקים למבנים, דירות ולאזרחים בדרום, צפון ומרכז, ולא כוללת תשלומים מקרן פיצויים. העלות היומית של המלחמה על פני שנתיים ושלושה חודשים: כ-300 מיליון שקל".
איך הגעתם לרמת דיוק כה מרשימה בתמחור עלות המלחמה?
"העלות מחושבת לפי מתודה מקצועית קפדנית. לכל פריט שצה"ל משתמש בו בלחימה יש תג מחיר בשקלים, המפורט ב'ספר מחירים' פרטני מיוחד. נקובים בו מחירים בשקלים למנות קרב, לליטר דלק, לכדורים ולרובים, למיירטים ולשעות טיסה, לשחיקת כלי הטייס, השייט והרכבים ועוד ועוד. הספר מתעדכן כל העת, גם במלחמה התעדכן. אנחנו עם היד על הדופק".
אני מניח שהסעיף הכבד ביותר בעלות המלחמה הוא גיוס המילואים.
"בהחלט. בשיא הלחימה גייסנו 230 אלף משרתי מילואים והתמודדנו עם קשיי לוגיסטיקה חריגים. התמודדנו בהצלחה; מיד אישרתי למשימות אלו מאות מיליוני שקלים. בשנה שחלפה ירד מספר המילואימניקים לממוצע של 76 אלף, המשיך לקטון ל-50 אלף היום וחזוי לרדת ל-40 אלף השנה. התשלומים למשרתי המילואים, רובם באמצעות ביטוח לאומי וחלקם כהשלמות שמערכת הביטחון מעבירה ישירות למשרתים עצמאיים ולבעלי עסקים, הגיעו ל-73 מיליארד שקל".
"עם כל הכבוד לטכנולוגיה, הנכס של צה"ל בה' הידיעה הם האנשים. לא במקרה הלוחמים והמפקדים שלנו מבוקשים בעולם העסקי, הם התנסו בקבלת החלטות של חיים ומוות"
אבל העלות של המלחמה, מדגיש תא"ל פנחס, לא מכסה את סך תקציבי הביטחון. "מאז 7 באוקטובר הסתכמו הקניות של צה"ל ומשרד הביטחון בכ-340 מיליארד שקל", הוא חושף. "מסכום ענק זה הוצאו בארץ על רכש מקומי 235 מיליארד שקל שהניעו את גלגלי הכלכלה בכלל והתעשיות בפרט. זו הייתה הזרקת ביקושים אדירה למגזר היצרני. הקניות מחברות מקומיות גדולות הגיעו ל-108 מיליארד שקל. קניות מיצרנים בינוניים וקטנים, כולל מחברות הזנק שעובדות עם מערכת הביטחון – 300 במספר – הגיעו ל-92 מיליארד שקל. פיזרנו את ההזמנות על פני הארץ כולה. התעשיינים עבדו איתנו בשיתוף פעולה מלא, לא פעם ולא פעמיים ויתרו על עסקות רווחיות כדי לעמוד בלוח הזמנים הלחוץ".
תקציב הביטחון לפני המלחמה – ממקורות של המשק הישראלי – עמד על 3.9% מהתוצר בלבד. יש סיכוי שנחזור בעתיד הנראה לעין לשיעורים אלו?
"משקל הביטחון בתוצר זינק ב-2024 ל-7.6%, אבל אשתקד כבר ירד ל-6.7% מהתוצר, והשנה, בהנחה שלא יהיו אירועים צבאיים-ביטחוניים חריגים ויקרים, יירד אל מתחת ל-5%, ובשנה הבאה ל-4.4%. גבוה אך נסבל, קרוב לשיעורו לפני המלחמה. במבט קדימה, לתקופה של תוכנית רב-שנתית חדשה של צה"ל, ראש הממשלה הבטיח להוסיף למערכת הביטחון 300 מיליארד שקל בעשור. בנוסף, צה"ל התחייב לחיסכון פנימי של עוד 50 מיליארד שקל".
ובתרגום לתקציב ביטחון שנתי?
"פירוש הדבר שתקציב הביטחון השנתי יהיה כ-115 עד 120 מיליארד שקל החל מ-2027. אבל טעות היא לראות בתקציב הביטחון רק הוצאה. צה"ל משקיע משאבים גדולים בחדשנות וטכנולוגיה המיושמות גם במגזרים אזרחיים, המעלים את פריון הייצור ומזרזים את הצמיחה. וככל שהמשק כולו יצמח יותר מהר, ככל שהעוגה תתרחב יותר, כך משקל תקציבי הביטחון בו ירד. צמיחה וביטחון, ביטחון וצמיחה – אלו כלים שלובים".
רובוטים וצליאק
הצבא יצליח להתייעל ב-5 מיליארד שקל בשנה? זהו יעד שאפתני ויש האומרים אוטופי.
"ממש לא אוטופי. בחומש שחלף עד המלחמה התחייב צה"ל להתייעלות ב-10 מיליארד שקל, יעד שהושג כבר כעבור ארבע שנים. התייעלנו מעל ומעבר לכל תחזית, וגם האוצר ומבקר המדינה אישרו זאת. יש לנו מתודה מקצועית מפותחת ופרטנית להטמעת הצורך בחיסכון והתייעלות בכל רמות השירות הצבאי. בכל מחלקה, בכל גדוד, מפעיל צה"ל תמריצי חיסכון חיוביים ושליליים וזה עובד יפה. זו התרבות הארגונית שלנו. בתוכנית הרב-שנתית הבאה אכן ניקח על עצמנו את המשימה של התייעלות ב-5 מיליארד שקל בשנה".
תא"ל ד"ר פנחס מונה את התנאים לעמידה במשימה, וביניהם: יעדי התייעלות שנתיים מדידים, חיבור ישיר ליחידות קצה לוחמות, מתודה אחידה של חישוב השווי הכספי של ההתייעלות והשארת כספי החיסכון בגוף היוזם והמבצע את ההתייעלות. לשם כך אף הוקמו "קהילות התייעלות" מיוחדות, המורכבות מבעלי תפקידים מגוונים ושונים – אנשי קבע, קצינים, נגדים, חיילים, סטודנטים, עובדי משרד הביטחון, מילואימניקים ועוד.
ההתייעלות, חוזר ומדגיש פנחס, משולבת בחדשנות: פתרונות חדשניים הם כמעט תמיד יעילים יותר מהישנים: "בתחום האנרגיה, למשל, סיפקנו בשיתוף עם מפא"ת (המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית של צה"ל ומשרד הביטחון) ליחידות מרוחקות של צה"ל תחנות כוח סולאריות ניידות ומוגנות שפותחו כאן ומוזילות משמעותית את העלויות. הרובוטיקה והאוטומציה חוסכות כסף וחוסכות חיי אדם; השקענו בפיתוח וייצור רובוטים ייחודיים שירדו למנהרות, חשפו את תוכנן ואיפשרו להרוס אותן בבטחה. בצבאות אחרים משחררים משירות צעירים הרגישים לסוגי מזון כאלה ואחרים, כולל לגלוטן. צה"ל לא ויתר עליהם. פיתחנו וחילקנו מנות קרב נטולות גלוטן המיועדות למי שסובלים מצליאק. התגברנו על בעיות של איטום, הובלה וחלוקה. מצאנו פתרונות גם לבעלי רגישויות אחרות. אנחנו רואים גם בכך השקעה חיונית. התייעלות בשימוש במשאבי אנרגיה, כולל חשמל, סולר, בנזין ומים, כבר חסכה בשנות המלחמה 600 מיליון שקל. חיסכון רב מושג במעבר מתרגול חי לסימולטורים. נושאי החיסכון וההתייעלות חדרו כה עמוק לניהול הצבא עד שהיינו לסוג של בית ספר לכלכלה ולניהול כלכלי".
ראש הממשלה בנימין נתניהו העלה בפומבי את רעיון הוויתור ההדרגתי על הסיוע הצבאי האמריקאי השוטף, 3.8 מיליארד דולר בשנה, החל מ-2029. לרדת לאפס סיוע תוך עשור. צה"ל יעמוד בזה?
"ביחסינו עם ארה"ב לא הכסף הוא העיקר. כידוע, ישראל לא סובלת ממחסור בדולרים, יש לה עודפי מטבע חוץ. במהלך המלחמה הסיוע הצבאי האמריקאי השוטף והמיוחד לא כיסה את מלוא הקניות הביטחוניות שלנו בארה"ב. מערכת הביטחון הישראלית רכשה תוצרת ארה"ב ב-1.3 מיליארד דולר יותר מכספי הסיוע. ויש אופציות של רכש ביטחוני הנחוץ לנו במדינות אחרות, לעתים יותר בזול.
"ביחסינו עם ארה"ב לא הכסף הוא העיקר. ישראל הרי לא סובלת ממחסור בדולרים. במהלך המלחמה הסיוע הצבאי האמריקאי השוטף והמיוחד אפילו לא כיסה את מלוא הקניות הביטחוניות שלנו מהם"
"צה"ל אומר למה הוא זקוק ומשרדי הביטחון והאוצר מחפשים מימון לרכישה. רבות מהרכישות הגדולות הן לתקופה מאוד ארוכה – מטוסים מתקדמים, לדוגמה – והתשלומים יבואו מחשבונות הסיוע העכשוויים. העיקר הוא לשמור, לחזק ולהעמיק את השותפות האסטרטגית-ביטחונית עם ארה"ב מכל הבחינות ובכל המובנים. זה חיוני וקריטי, כפי שראינו רק באחרונה במבצע 'עם כלביא' באיראן. הסיוע עצמו הרי יכול ללבוש צורות שונות ולהתבטא, למשל, בהשקעות בתעשיות ביטחוניות מקומיות, במימון תוכניות מחקר ופיתוח, באחזקת מלאים, בייצור משותף ובדרכים רבות נוספות".
מזכר ההבנות המפורסם של הנשיא ברק אובמה, שהבטיח לישראל סיוע צבאי של 3.8 מיליארד דולר לשנה, מסתיים ב-2028. יש כבר דיונים על מזכר נשיאותי חדש, שישקף את רעיון איפוס הסיוע ההדרגתי?
"צוותים מקצועיים שלנו ושל מקבלי ההחלטות האמריקאים הבכירים – מעל ל-33 איש – כבר התחילו בדיונים בנושא הסיוע. נושא רחב, מורכב ומשליך על העתיד".
רוחות המלחמה מנשבות שוב מטהרן בעוצמה רבה. אנחנו מוכנים?
"במבצע 'עם כלביא', שעלה לצה"ל 20 מיליארד שקל, מזה 6.5 מיליארד שקל על תחמושת וחימושים ו-3.5 מיליארד על מיירטים, ספג המשטר בטהרן מהלומות קשות, ואף על פי כן הוא מתאושש ומאיץ את ייצור אמצעי הלחימה. הם הניעו במהירות את תעשיות הנשק ומעלים את הקצב. צה"ל מצידו משקיע בפתרונות הגנתיים והתקפיים חדשים, אך לאמצעי לחימה מסוימים – כמו רחפני תקיפה – עדיין אין פתרונות קסם. יש רק התקדמות טכנולוגית. 30% מהיכולות המפתיעות שהפעלנו ב'עם כלביא' הם פירות של השקעות במחקר ופיתוח טכנולוגי שהחלו לפני עשרות שנים. אין לנו את הלוקסוס שלא לתכנן לעשורים הבאים; בלי ראייה לטווח ארוך לצה"ל לא היו היכולות הייחודיות הללו. כך אתה בונה את ההפתעה שלך. תוכנית העבודה הרב-שנתית הבאה של צה"ל תאושר, אני מקווה, במחצית 2026".
בינתיים טרם אושר תקציב המדינה לשנה זו.
"היעדר תקציב מאושר בהחלט מקשה עלינו ויקשה עוד יותר משבוע לשבוע. באין תקציב בלתי אפשרי לתכן ולהוציא פרויקטים חדשים".
דיברנו על הצורך בחיסכון. כמה כסף היה חוסך צה"ל לו גויסו לשורותיו מרבית הצעירים החרדים המקבלים היום פטור גורף משירות חובה?
"צה"ל צריך שכל האנשים הצעירים בגיל הגיוס אכן יתגייסו לשורותיו. כולם. זה בהחלט יגרום לצמצום באורך שירות החובה ובהיקף, ואורך שירות המילואים. ההערכה המקובלת היא שגדוד חרדי נוסף יחסוך עלות של 10 עד 12 גדודי מילואים. התרומה לתקציב הביטחון ולמשק כולו תהיה עצומה, בהתחשב בעלות הכלכלית הגבוהה של שירות מילואים ובאובדן התפוקה הכרוך בכך. גם אחרי שלוקחים בחשבון את ההתאמות שיידרשו בתנאי השירות".
"עם כל הכבוד לאמצעי לחימה ולטכנולוגיה", מסכם תא"ל ד"ר גיל פנחס את עשרות שנות הקריירה הצבאית-כלכלית שלו, "הנכס של צה"ל בה' הידיעה הם האנשים. ההון האנושי הכי חשוב. זה לא מקרה שלוחמי ומפקדי צה"ל מכל החילות מבוקשים לתעסוקה בעולם העסקי; הם התנסו בקבלת החלטות גורליות של חיים ומוות, החלטות מבצעיות וערכיות, תחת אש, בתנאי אי-ודאות קיצוניים. לעיתים בשבריר של שנייה עשו את ניהול הסיכונים המיטבי. צברו ניסיון ניהולי-פיקודי שאין שני לו. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי להשאיר אותם בשירות פעיל ולהרחיב את שורות המגויסים. צה"ל הוא כור החיתוך המרכזי למנהיגות במדינה".
