ראשון לציון, תחילת שנות ה-90, בית משפחת שפירא. האח הגדול מתאו משתלט על המחשב המשפחתי עם משחקי מחשב וכל מה שנערים אוהבים לעשות. האח הצעיר אביב מוצא לעצמו תחביב חלופי: בגיל 10 הוא בנה את הטיסן הראשון שלו. דילוג קדימה ל-2026: בגיל 42 הוא כבר מכר עשרות אלפי רחפנים לשורה של צבאות, הישראלי והאמריקאי בראשם, וחתם על עסקה עם לוקהיד מרטין שמכניסה אותו לליגה של הגדולים.
יש מצב שכבר שמעתם על חברת אקסטנד (Xtend), חברת הרחפנים הישראלית שהתפרסמה כשרחפן שלה תועד, כביכול, מחסל את יחיא סינוואר. הסיפור הזה, שמעולם לא אושר רשמית, הביא לחשיפה בינלאומית רחבה לחברה, אבל הוא מייצג פסיק מיכולותיה הנוכחיות. אם לסכם את זה במשפט: קרוב לוודאי שאקסטנד עומדת להפוך לחולייה במערך הלחימה העתידי של צבא ארה"ב, פרויקט רפליקטור, שאליו נושאת עיניים כל חברה בתחום הטכנולוגיה הצבאית והתעופה בעולם.
הקליק עם הצבא האמריקאי
60 שניות על פרויקט רפליקטור (Replicator) של משרד המלחמה האמריקאי (הפנטגון), שמשנה את הדרך בה ארה"ב נערכת לעימות צבאי עתידי מול סין. העימות הזה יהיה עתיר כלי מלחמה טכנולוגיים אוטונומיים, משני הצדדים. הסינים יודעים לייצר רובוטים זולים ולכן ברפליקטור ישתתפו המון כלים זולים, "ניתנים להקרבה", במקום עוד מטוסים וספינות יקרי ערך. בינה מלאכותית היא לב ליבה של היכולת הצבאית החדשה, בחלק מהמקרים ללא צורך במעורבות בני אדם. יהיו שם נחילי כטב"מים קטנים, כלי שיט וצוללות בלתי מאוישים, רובוטים קרקעיים על גלגלים. תורת הלחימה גורסת שהצפה של שדה הקרב בכמויות אדירות של כלים בו בזמן תשבש את מערכות ההגנה הסיניות ותגרום להן לרוקן את מאגרי הטילים היקרים על מטרות זולות.
המאמץ להצטייד בכלים ובטכנולוגיות נמצא כעת בעיצומו, ופה בדיוק משתלבת אקסטנד, שהטכנולוגיה שלה עונה בדיוק על צרכי הפרויקט. ראשית, הרחפנים "המתאבדים" שלה זולים ומהירים והם תוכננו לייצור המוני בעלות נמוכה יחסית. גולת הכותרת של אקסטנד היא מערכת ההפעלה שפיתחה – XOS – שמאפשרת למפעיל בודד שנעזר ב-AI, לשלוט בנחיל רחפנים שמבצעים משימות שונות. אקסטנד הקימה מפעל לייצור רחפנים בפלורידה, לא הרחק ממעונו של הנשיא טראמפ, ובכך היא עונה על עוד דרישה של רפליקטור: ייצור בארה"ב.
בשנה האחרונה החברה נכנסה לרשימה האקסלוסיבית של ספקי התוכנית ואפילו גברה במכרז על שורת יצרנים אמריקאים. אבל עכשיו מגיע עוד שלב משמעותי: שיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקית התעשייה הבטחונית האמריקאית לוקהיד מרטין, שבמסגרתו תשתלב מערכת ה-XOS בתוך מערכת השליטה והבקרה של לוקהיד, שמתוכננת לשלוט בכל הצבא האמריקאי בבת אחת. על הפיתוח הזה מופקדת יחידת העלית Skunk Works של לוקהיד, שם מתלהבים לא רק מהטכנולוגיה הישראלית אלא גם מהניסיון בשדה הקרב שנצבר בעזה ובלבנון וגם במשימות הגנתיות באוקראינה.
עכשיו מתבקשות 60 שניות על Skunk Works, בתרגום לעברית - סדנת הבואשים. מדובר ביחידת פיתוח טכנולוגיות לחימה חשאית, אולי המפורסמת בעולם. כאן פיתחו את ה-P-80, מטוס הקרב הסילוני המבצעי הראשון של ארה"ב שפותח ב-143 ימים במהלך מלחמת העולם השנייה, מטוס הריגול U-2 שטס בגובה רב וסיפק מודיעין קריטי במהלך המלחמה הקרה, מטוס הקרב SR-71 Blackbird המהיר ביותר בעולם (מאך 3+), שנבנה מטיטניום כדי לעמוד בחום קיצוני, המטוס החמקן הראשון בעולם F-117 Nighthawk ומטוסי הקרב מהדור החמישי - F-22 וגם F-35 שישראל רכשה.
תפקידה של Skunk Works מוגדר כפיתרון בעיות טכנולוגיות "בלתי אפשריות" בלוחות זמנים קצרים ובסודיות מוחלטת. היא פועלת בעצמאות ניהולית בתוך לוקהיד וגם מול הממשל, וכן – מרבית הפרויקטים כאן הם "פרויקטים מושחרים", כלומר מסווגים.
ל-Skunk Works יש מסורת של שיתופי פעולה עם ישראל. בעבר דיווחה רפאל על שיתוף פעולה עם לוקהיד מרטין בפיתוח נשק הלייזר אור איתן והטכנולוגיה הישראלית משתלבת במערכות שמפתחת Skunk Works. יש גם שיתופי פעולה עם מפא"ת במספר פרויקטים כמו רחפנים חמקנים.
לפני כחודש הופצה הודעה לעיתונות חריגה מטעמה של לוקהיד מרטין, לפיה Skunk Works ואקסטנד מכריזות על שיתוף פעולה במסגרתו תשולב מערכת ההפעלה XOS של אקסטנד בפלטפורמת MDCX של Skunk Works. על פי ההודעה בחודש נובמבר 2025 שתי החברות הדגימו כיצד הן מבצעות משימת "חיות כיס" (Marsupial): הפעלה של רחפנים זעירים רבים שמוטסים ליעד באמצעות רחפן-אם גדול, הכל באמצעות מפעיל אחד במקום מפעילים רבים שמעבירים את השליטה מאחד לשני. זה השפיץ של חזית הטכנולוגיה בהפעלת רחפנים, ויתכן שהיא תהפוך לגישה המובילה בתוכניות הקרב של צבא ארה"ב. בלי הטכנולוגיה של אקסטנד זה כנראה לא היה אפשרי.
אחים לאקזיט
הטכנולוגיות שמתכננים ב-Skunk Works בשיתוף עם אקסטנד עולות על כל דמיון. ושיתוף הפעולה הזה אינו היחיד שיש לאקסטנד בימים אלה, דומה שבכל יום צצים דברים חדשים שהחברה הזו עושה.
אקסטנד הוקמה ב-2018, על ידי ארבעה יזמים: האחים אביב שפירא (45) ומתאו שפירא (46), רובי ליאני (39) ואדיר טובי שכיום אינו פעיל בחברה. אביב שפירא, מנכ"ל החברה, למד הנדסת אווירונאוטיקה וחלל והתמחה בהנעה רקטית. הוא יזם סדרתי עם ארבעה סטארטאפים מאחוריו. מתאו שפירא, מוביל תחום החדשנות ב-AI בחברה, הוא האח הגדול של אביב (20 חודשים הבדל). הוא מגיע מרקע של גרפיקה ממוחשבת והיה ממקימי סטודיו Animation Lab של קרן JVP. ליאני, ה-CTO, הוא מהנדס תוכנה יוצא היחידה הטכנולוגית של חיל הים. חוץ מזה הוא "פריק של כל מה שקשור לרובוטיקה" כמו שהוא מתאר את זה, ומיייסד הליגה הישראלית למרוצי רחפנים.
מתאו ואביב גדלו בראשון-לציון. בגיל צעיר המשפחה עשתה רילוקיישן לסנט-לואיס בארצות-הברית בעקבות האבא, עובד חברת התוכנה אמדוקס. הרעיון להקים חברה ביחד הוא פחות מובן מאליו, אין הרבה חברות שמנוהלות על ידי שני אחים. זה מחזיר אותנו ל-2010 ולחברה הקודמת שהשניים הקימו: ריפליי (Replay).
"הרעיון של ריפליי נולד באיזה בר באנגליה", מספר אביב, "כשראינו משחק ואני אמרתי 'הלוואי והייתי יכול לשדר אותו מהעיניים של השחקן'. וארבע שנים אחרי זה זכיתי בפרס אמי... אבל לא היה לי מושג איך עושים את זה. אמרתי למתאו: 'תשמע, זה מה שאנחנו הולכים לעשות' ואז הוא אמר – 'עליי'".
ריפליי פיתחה טכנולוגיה מרתקת של צילום ב-360 מעלות של משחקי ספורט, שאיפשרה לסובב את שידור המשחק בזמן אמת, להתקרב ולהתרחק ולראות את המשחק מכל זווית ראייה מבוקשת. המערכת השתמשה בעשרות מצלמות ברזולוציה גבוהה שהוצבו מסביב לאצטדיון. ב-2016 היזמים עשו אקזיט ומכרו את החברה לאינטל תמורת 175 מיליון דולר, רק כדי לחזות בסגירת הפעילות על ידי אינטל ב-2021.
"זה גלגול מטורף שהתחיל מהרגע שאביב בא עם הרעיון ההוא בפאב, שיצאה טכנולוגיה שאיפשרה לחוות את המציאות ב-VR", אומר מתאו, "ומתוך הדבר הזה נולד הקונספט של אקסטנד: לחוות את המציאות ולבצע דברים במקום מרוחק עם רובוטים, ומתוך הדבר הזה הגענו היום למערכות הלחימה הכי מתקדמות בעולם".
אקסטנד הוקמה על בסיס רעיונות שנולדו בריפליי, ופיתחה רחפני גיימינג מגניבים שטסים במהירות 150 קמ"ש ומייצרים חוויות משחק חדשות עם משקפי מציאות מדומה (VR). כדי להטיס רחפן בלי לראות אותו החברה פיתחה ממשק אדם-מכונה שבאמצעותו הרחפן טס באופן אוטונומי על פי משימות שהוא מקבל מהמפעיל.
ואז קרתה המציאות של עוטף עזה ב-2019 עם מתקפות העפיפונים והבלונים ובהמשך גם הרחפנים. "הייתה לנו כבר מערכת שכל אחד יכול להטיס באמצעותה רחפן מרוצים", מספר ליאני, "החבר'ה של מפא"ת במשרד הביטחון אמרו: 'יש לנו הרבה חיילים על הגדר, אז כל אחד יוכל להפיל עפיפונים. עשינו הדגמה, וכל אנשי מפא"ת הצליחו לפוצץ בלונים וקיבלנו את החוזה הראשון שלנו במערכת הביטחון".
אפשר לומר שאקסטנד חבה את הצלחתה למעורבות הגבוהה של מפא"ת בפיתוח הטכנולוגיה. עם הקמת החברה היא קיבלה הזמנת מו"פ ראשונית ממפא"ת, שכללה ליווי טכנולוגי של פיתוח הפתרון. היא גם הוצמדה לפלוגת סייפן ביחידת יהל"ם (הנדסה קרבית) שמתמחה בשימוש ברחפנים, כדי לצבור ניסיון מבצעי. מפא"ת מימנה וליוותה את פיתוח היכולות המיוחדות כמו סריקת מבנים מבפנים, איסוף ויכולות נוספות בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים. בשנת 2020 חיברה מפא"ת לראשונה את החברה לשיתוף פעולה של ממשלה עם ממשלה (G2G) ומכאן החל מסלול ההמראה של אקסטנד.
איך ההרגשה להתחיל מטכנולוגיה של משחקים ורחפני ספורט ולסיים עם טכנולוגיה צבאית?
מתאו: "זה כבוד מאוד-מאוד גדול שאפשר להשפיע על החשיבה הצבאית הקלאסית ולתרום. לקחנו קונספטים ממשחקי מחשב והצלחנו להכניס את זה למפא"ת כך שזה הפך לחלק מהליבה. מצד שני - בנינו משחק מחשב של איך מנצחים את הרעים בלי לסכן את עצמנו".
לא תיארתם לעצמכם שתגיעו לחזית הטכנולוגיה הצבאית בעולם?
ליאני: "בכלל לא. מה שקרה בשלוש השנים האחרונות זה פשוט האצה היסטרית בבגרות של החברה. וזה מטורף שזה קרה כשהצוותים שלנו בהתגייסות כוללת, כולנו גם מגויסים למילואים. אם מסתכלים לאחור, אתה אומר שזו משימה בלתי אפשרית, מה שקורה".
ועם זה, אקסטנד לא מוותרת על השוק האזרחי. בתוכנית ארוכת הטווח יש ייצור מערכות שליטה ברחפנים ורובוטים עבור כוחות שיטור והצלה. אחד הלקוחות הנוכחיים היא חברת הרובוטיקה בוסטון דינמיקס. לא רבים יודעים, אבל ברובוט הכלב "ספוט" מותקנת מערכת ההפעלה של אקסטנד.
לקראת חוזים ענקיים
ג'ורג' הלסטרן, עמית בכיר בלוקהיד מרטין לאוטונומיות ומשימות AI, הוא האיש שמאחורי פיתוח ויישום מערכת MDCX – הפלטפורמה האסטרטגית שאיתה לוקהיד מבקשת להפוך לגורם מרכזי בניהול הצבא האמריקאי. הוא מומחה לציוות אנשים ומכונות (HTM) תוך הפחתה במספר המפעילים האנושיים והפחתת העומס עליהם באמצעות AI. הוא גם אחד המובילים את גישת "חיות הכיס" החדישה.
הלסטרן מצא בטכנולוגיה של אקסטנד שלל רב, והוא אחראי לשילובה בפלטפורמה הכי חשובה לתוכניות של לוקהיד מרטין בשנים הבאות. וכמו חיית כיס, אקסטנד מקבלת תנופה אדירה מלוקהיד, לקראת חתימה על חוזים ענקיים מול מערכת הביטחון האמריקאית ובעקבותיה לקוחות ממשלתיים רבים בעולם.
מתי החל שיתוף הפעולה שלכם עם אקסטנד הישראלית?
הלסטרן: "פגשתי את אביב בשנת 2019 ומאז אנחנו עובדים ביחד, מדברים על איך נוכל למנף את החוזקות של שתי החברות שלנו. התרשמנו מאוד מהעבודה שהצוות של אביב הצליח לעשות ואיך הוא הפך למכפיל כוח עבור צה"ל וגם עבור אוקראינה. אנחנו מאוד מעוניינים לראות איך נוכל לקחת את מה שהדגמנו לאחרונה לשלב הבא ולהתקדם קדימה כדי לנסות ולשנות את עולמות הלוחמה".
איפה משתלבת הטכנולוגיה של אקסטנד בתוך המערכת שלכם?
"אנחנו מחברים את מערכת הפיקוד והבקרה הרב-תחומית שלנו לטכנולוגיית ההטסה עם מבט מגוף ראשון (first person view) של אקסטנד. אנחנו בונים את המערכת כך שהיא מקבלת מטרות למשימות וכלי הטיס מגיעים עם ניתוב אוטונומי ומבצעים את המשימה באופן אוטונומי. אביב מביא את היכולת הזו ב-100 המטרים האחרונים שמאפשרת להשלים את המשימה. אנחנו גם מנסים לבדוק אם באמצעות תחנת בקרה קרקעית אחת נוכל גם לשלוט בכלי רכב קרקעיים, שיוכלו לפרוץ דלתות ולהיכנס לבניינים".
שפירא: "אחת הבעיות הגדולות ביותר של לוחמה מודרנית היא כמות המערכות הלא מאוישות שצריך להתמודד איתן. יש אולי 50 ספקים שכל אחד מהם נשלט על ידי בקר שונה. מה שלוקהיד מרטין החליטו לעשות זו מערכת בקרה אחת שתשלוט בכולם. בפועל זו בעיה עצומה ואנחנו נבחרנו על ידי לוקהיד לספק את התוכנה, שתאפשר לשלוט בקבוצה של רחפנים ורובוטים".
אביב שפירא: "המסר שלנו הוא שאנחנו לא חברת רחפנים אלא חברת תוכנה. אנחנו לא במשחק של בניית הרחפן הטוב ביותר אלא במשחק של להרחיק את המפעילים האנושיים מסכנה"
יש כבר הזמנות של מערכת הביטחון האמריקאית למערכת הזו? האם היא תשתלב בתוכנית הרפליקטור?
הלסטרן: "כרגע מדובר במחקר ופיתוח, עם השקעה פנימית. עבדנו עם אביב כדי לנסות ולבנות יכולת שתתאים להרבה לקוחות בקרב הכוחות המיוחדים האמריקאים, כמו הנחתים ויחידות עילית נוספות. לבנות מוצר שהם ירצו להזמין".
בסביבת הלחימה הנוכחית יש בעיות של חסימת קשר ושיבוש ה-GPS. וגם של "עומס קוגנטיבי" כמו שאתם מכנים את זה, על מפעילי המערכת. איך אתם מתמודדים עם זה?
"הבעיה של חסימת ה-GPS היא אחת הסיבות שבחרנו באקסטנד, כי הם הוכיחו שהם יכולים לפעול בסביבה שבה ה-GPS נחסם שוב ושוב - בעזה, בלבנון, באוקראינה. הם פעלו באזורים שבהם ה-GPS היה מושתק לחלוטין. מאוד התרשמנו מהיכולות שלהם שם. עומס העבודה הקוגניטיבי הוא נושא מאוד חשוב מבחינתנו - אנחנו מנסים להוריד את עומסי העבודה מבני האדם במשימות מייגעות ולאפשר לאוטונומיה לבצע את המשימות האלה מבלי שהאדם יצטרך לשלוט בג'ויסטיק. וזה עוד דבר שראינו באקסטנד: הם באמת בנו מערכת שקל מאוד לאנשים ללמוד אותה. בזמן אימון קצר הם הופכים למומחים".
שפירא: "ההתמודדות עם ה-GPS כבר מאחורינו, אבל כשאתה פועל בסביבות צפופות שבהן אתה משובש, אז הפעלנו את מה שאנחנו מכנים 'טייסי בינה מלאכותית': הסוד הוא באיך אתה אומר לרחפן מה לעשות, ובזה התמחינו. בסופו של דבר הרחפנים משנים את תמונת הלחימה, הכל צריך להיות אוטונומי בשילוב עם הכוונה של בן אנוש".
האם אתם הולכים בשיתוף פעולה בלעדי עם לוקהיד מרטין, כמו אנדוריל למשל, עם מערכת לאטיס (Lattice) שהיא מערכת סגורה? האם אתם הופכים לתת-מערכת בתוך MDCX?
"כרגע אין לנו בלעדיות עם אף אחד. אנחנו יכולים לעבוד עם כל מערכת, כולל כמובן שלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות של ישראל. אבל המטרה של לוקהיד מרטין שונה מהאחרים: אנחנו מנסים לפתח בקר מאוחד, וזה הבדל גדול. אנחנו מבצעים את מאה המטרים האחרונים, כמו שג'ורג' אמר, ושם בעיקר צריכים את שיתוף הפעולה הטכנולוגי בין החברות".
מתי להערכתך נוכל לראות את המערכת בשימוש בצבא ארה"ב או במקום אחר בעולם?
הלסטרן: "אני חושב שעשינו צעד חשוב עם מה שפירסמנו, יצרנו אב-טיפוס של שילוב XOS של אביב עם ה-MDCX שלנו והוכחנו שזה יכול להיעשות עם תחנת עבודה אחת שבה אדם אחד יכול לשלוט ברחפנים גדולים. לשגר רחפנים קטנים כחיות כיס".
שפירא: "כשאתה מסתכל על הרחפנים של החברות האחרות, עדיין צריכים מפעילים צמודים לכל אחד מהם. לא כך אתה פותר בעיות. אתה פותר בעיות על ידי הצבת מפעילים אנושיים מרחוק, וזה מה שאקסטנד ולוקהיד מרטין עושות: יוצרות תחנת שליטה שממנה ניתן לשלוט בכל דבר בכל מקום בעולם. זה העתיד מנקודת המבט שלנו. וזו הדרך היחידה להתרחב בשוק הזה, כי אחרת תיאלץ לשלוח חיילים לשדה הקרב ולמות".
מה ההשפעה של שיתוף הפעולה הזה עליכם כחברה?
"הדחיפה היא בעבודה עם חברות גדולות כמו לוקהיד. המסר שלנו הוא שאנחנו לא חברת רחפנים אלא חברת תוכנה. רובוטים ורחפנים משתנים כל הזמן, הם גדלים או קטנים, עם מטענים, עם לייזרים. אנחנו לא במשחק של בניית הרחפן הטוב ביותר, אלא במשחק של להרחיק את המפעילים מסכנה".
פעילות שיא במלחמה
הלקוחות של אקסטנד במשרד הביטחון ובצה"ל, וגם במרבית המדינות בעולם – סרביה, הודו, יוון ועוד - מתפלאים בהתחלה לגלות שמי שניצבת מולם היא מנכ"לית אקסטנד ישראל, חן חיים. די נדיר לראות אשה בתחום שרובו המוחלט מאויש בגברים, אבל יש לה רקורד מוכח: היא הגיעה לחברה ב-2021 אחרי 12 שנים בתעשייה אווירית, בתפקידה האחרון הייתה ראש מינהל בתעשייה האווירית עם לקוחות בכל העולם ו-60 עובדים תחתיה. כעת היא מנהלת צוות גדול שכולל גם אנשי מכירות וגם אנשי תמיכה.
אנשי התמיכה הם המפתח להכשרת חיילים להפעלה כל כך מתוחכמת של רחפנים, לא?
"זה נחמד לספק רחפנים לצה"ל, אבל כל עוד לא נעשית הדרכה והטמעה, כנראה הרחפן ישב באיזה מחסן. אנחנו עושים הדרכה מאוד פשוטה מאוד מהירה – יום אחד של סימולטור ותובנות איך עובדת המערכת. ביום השני הוא כבר בשטח והוא יודע להפעיל רחפן, להיכנס דרך חלון, מתחת לשולחן או דרך דלת. יש לי צוות שלם של מטמיעים שמסתובבים בכל היחידות, ועושים הכשרות גם למילואימניקים".
מה את יכולה לספר על הדברים שהחברה עשתה במלחמה בעזה ובלבנון?
"עשינו דברים ענקיים במלחמה. היו לנו עשרות מערכות שהיו צריכות להישלח ללקוח האמריקאי ומהר מאוד העברנו אותן, בהסכמת הלקוח, לתמרון בדרום. ידענו להגיב מאוד מהר. היו המון שימושים מבצעיים, המון שיתופי פעולה, עבדנו מאוד קרוב ליחידות המיוחדות ולגדודים של גולני וצנחנים".
7 צפייה בגלריה
ג'ורג' הלסטרן, עמית בכיר בלוקהיד מרטין לאוטונומיות ומשימות AI
(צילום: Lockheed Martin)
זה גם אומר הרבה עסקאות.
"עשינו פרויקטים מאוד גדולים, למשל פרויקט הצטיידות של כמעט 40 מיליון שקל של מאות מערכות לזרוע יבשה. לאחר מכן המשכנו עם ההצטיידות וזכינו במכרז של 5,000 רחפני תקיפה לכל היחידות. אני בדיוק בשיא של מסירות וכרגע דנים במימוש האופציה לאספקת עוד 10,000 רחפנים ושדרוגים שיעשו אותם יותר חכמים".
עד לאחרונה ישראל הייתה הלקוח המרכזי של אקסטנד וגם מעבדת הניסויים שלה. המכרז לאספקת 5,000 רחפנים הוערך בקרוב ל-20 מיליון שקל, ותשלומים נוספים על תחזוקה, הדרכה ועדכוני תוכנה. החברה הבת האמריקאית XTEND Reality זכתה במכרז של הפנטגון לפיתוח ואספקה של רחפנים מתאבדים ללוחמה בשטח בנוי, בשווי של 8.8 מיליון דולר. כמו כן היא זכתה במכרז לאספקת מאות רחפני Wolverine עבור יחידות מיוחדות בצבא, בנחתים ובצי האמריקאי ובמכרזים נוספים בהיקף עשרות מיליוני דולרים. החברה מדווחת שמכרה מעל 10,000 רחפנים ביותר מ-32 מדינות, בהן בריטניה, סינגפור, איחוד האמירויות, דרום-קוריאה ומדינות באירופה.
ויש גם שוק גדול למוצרי החברה באוקראינה, אם כי החברה מצניעה אותו בדרך כלל. בעבר אמר שפירא בשיחה עם ידיעות אחרונות ו-ynet: "מבחינת מדינת ישראל אסור לנו למכור רחפנים לאוקראינה, מה שאנחנו עושים שם זה מכירה של תוכנה בלבד, שמותקנת על רחפנים של חברות אחרות".
אילו משימות הרחפנים האלה מבצעים באוקראינה?
"בעיקר משימות תצפית, למשל במקומות שהם חסומי תקשורת. אתה לא יכול לטוס אם אין תקשורת ולכן צריך לטוס עם AI. אלה רחפנים מסיירים, שהולכים ומחפשים משהו ואז חוזרים ומדווחים".
יש ניסיון שצברתם שם, ששונה מהניסיון בעזה או בלבנון?
"בעיקר לעבוד בסביבות מוגבלות - מקומות בלי GPS, בלי תקשורת, עם חסימות ולוחמה אלקטרונית".
שפירא אולי מצטנע, אבל הניסיון שצברה אקסטנד באוקראינה הוא סיבה מרכזית להתעניינות בה. לעומת רחפנים אחרים שצונחים ומתרסקים תחת פעולות שיבוש, התוכנה של אקסטנד, שמבוססת על ראייה ממוחשבת, מאפשרת לרחפנים לצלוח את המשימות ללא תקשורת רדיו או ניווט GPS. בעולם שעובר ללוחמה של נחילי רחפנים טיפשים וזולים, הטכנולוגיה של אקסטנד עשויה להיות שוברת השוויון.
על רקע המלחמות והצטיידות המדינות במערכות רחפנים התקפיים, העסקים של אקסטנד משגשגים. מיצרנית רחפנים זולים היא הפכה לשחקנית דיפנס-טק משמעותית, כשהתוכנה שהיא מוכרת מאפשרת לה לייצר הכנסות שנתיות חוזרות (ARR) מעדכוני תוכנה ורישיונות. החברה מעסיקה כ-150 עובדים בישראל ובשלוחות שלה בארה"ב, סינגפור, בריטניה ואירופה. החברה נמצאת בתנופת התרחבות לקומה נוספת במשרדים בתל-אביב ומתכננת להגיע ל-250 עובדים עד סוף השנה.
100 מיליון דולר הכנסות
המפעל של אקסטנד בפלורידה מתברר בינתיים כמהלך מוצלח. הרחפנים של אקסטנד נכללים ברשימת ה-Blue UAS של רחפנים שמאושרים לשימוש בכל זרועות הממשל. התוכניות לעתיד כוללות ייצור רובוטים קרקעיים ורובוטים ימיים לפרויקט הרפליקטור.
החברה דיווחה על גידול של 113% בהכנסות בשנה שעברה. צבר ההזמנות של החברה מגיע ל-50 מיליון דולר ושפירא אומר שהחברה תחצה השנה את רף ההכנסות השנתיות של 100 מיליון דולר. על רקע החוזה עם לוקהיד מרטין, ייתכן שהתחזיות יהיו אופטימיות אפילו יותר - לא מהתשלומים מלוקהיד מרטין עצמה, שנאמדים במאות אלפי דולרים, אלא מהחוזים שיבואו בעקבותיהם אם המערכת תזכה במכרזים של הממשל האמריקאי.
ביולי 2025 אקסטנד השלימה סבב גיוס הון של 30 מיליון דולר, שהתווסף לגיוס קודם של 40 מיליון דולר לפי שווי שמוערך ב-200-300 מיליון דולר. החברה גייסה עד כה יותר מ-106 מיליון דולר, כשבין המשקיעים קרן Chartered Group של אייל אגמוני, קרן Aliya Capital Partners מפלורידה, קרן הדיפנס-טק הישראלית החדשה Protego Ventures, קרן Union Tech Ventures של יבואנית טויוטה לישראל, קרן NFX של גיגי לוי-וייס, ועוד.
השותפות עם לוקהיד עשויה לאפשר לחברה לגייס הון נוסף לפי שווי גבוה יותר. אם היא תהפוך ל"ספק מועדף" בתוכניות הענק של הפנטגון, היא יכולה לצפות לעסקאות של מאות מיליונים, ולהערכת שווי של 600 מיליון דולר, אולי יותר. לפי הערכות אופטימיות במיוחד היא תחצה את שווי מיליארד הדולרים, ותהפוך ליוניקורן הדיפנס-טק הראשון של ישראל. זה השלב בו החברה מתכננת לצאת בהנפקת מניות.
ג'ורג' הלסטרן: "הבעיה של חסימת ה–GPS היא אחת הסיבות שבחרנו באקסטנד, כי הם הוכיחו שהם יכולים לפעול בסביבה שבה ה–GPS נחסם שוב ושוב — בעזה, בלבנון, באוקראינה. מאוד התרשמנו מהיכולות שלהם"
הסיבה לאופטימיות הזו נעוצה בביצועים של חברות טכנולוגיה אמריקאיות כמו פלנטיר (Palantir) או אנדוריל (Anduril), שנחשבת ליוניקורן המוביל בתחום הדיפנס-טק העולמי, עם שווי של 30 מיליארד דולר והכנסות של כ-2 מיליארד דולר בשנה שעברה. אם אקסטנד תוביל את לוקהיד מרטין לניצחון עסקי מול אנדוריל, השווי שלה יכול לזנק למיליארדים.
"אני חושב שאנדוריל וחברות אחרות, עם כל הכבוד להן, עדיין מתאמנות אי-שם במדבריות של ארצות-הברית, ואני מקווה בשבילן שהן אף פעם לא יראו מלחמה, לעומת מה שאנחנו ראינו בכמה וכמה חזיתות באוקראינה, בעזה ובלבנון", אומר שפירא.
היתרון של לוקהיד מרטין, בזכות הטכנולוגיה של אקסטנד, הוא שהטכנולוגיה שלה יכולה לפעול עם מערכות של כל החברות. אם החברה תגיע רק ל-10% מהשווי של אנדוריל, היא תהיה שווה 3 מיליארד דולר, מה שמהווה תשואה אדירה מבחינת המשקיעים.
עם זאת, יש כמה סיכונים שמלווים את הצלחתה של אקסטנד. ראשית, למרות שהיא מתמקדת במעבר לפיתוח ומכירת תוכנה, עדיין חלק גדול מהכנסותיה מגיע ממכירת הרחפנים. כמו ששפירא אומר, רחפנים הופכים למוצרי צריכה, מחיריהם צונחים וקשה להתמודד מול ההיצע מסין. אקסטנד תצטרך לעבור למצב בו עיקר הכנסותיה מגיע ממכירת התוכנה.
יש גם שאלה מסקרנת עד כמה שוק הדיפנס-טק ימשיך בהמראה. אם למשל השלום יחזור לשרור בעולם, ממשלות עשויות לצמצם את תקציבי הביטחון שלהן וזה יפגע בהכנסותיה של אקסטנד. גם שינוי במדיניות הרכש של הממשל האמריקאי, למשל על רקע העדפת חברות עם מייסדים אמריקאיים, עלול להעיב על עתידה של אקסטנד. לעומת זה, עסקה למכירת התוכנה לחברה נוספת עשויה לעורר הרבה אופטימיות לגבי עתידה של החברה.
