אחרי שנתיים שבהן שוק הדגלים הישראלי לקראת יום העצמאות נראה כמו מצב הרוח הלאומי, שקוע בדשדוש של מלחמה, שנת 2026 ובמיוחד הפסקת האש מסמנות קאמבק. זינוק במכירות של דגלי כחול-לבן ושל חילות צה"ל לפני החג, והחידוש: דרישה גוברת לדגלי ארה"ב בשיעור של 35% לפחות, ביחס לשנים קודמות בהן נמכרו דגלי ארה"ב בעיקר סמוך ל-4 ביולי, יום העצמאות האמריקאי.
הנתונים מפתיעים במיוחד, נוכח לוח הזמנים המקוצר השנה בעקבות המלחמה עם איראן שנמשכה עד סוף חג הפסח והכניסה את הקמעונאים למרוץ נגד השעון. חשוב לעשות סדר: הרשויות המקומיות חסכו על דגלי ענק בגלל ביטול אירועים רבים, אבל נדמה שהצרכן הפרטי מסתער על המדפים. ברשתות הסטוק מדווחים על ביקוש גבוה ומדגישים כי השיא עוד לפנינו. כך למשל, ברשת "רמי לוי סטוק" מדווחים על מכירה של 10,000 דגלים לרכב ביומיים השבוע בסניף היחיד בפרדס חנה. "מדובר בזינוק של 25% וזה הפך להיות המוצר המוביל בקטגוריה", אומר ל"ממון" יוני דמרי, מנכ"ל הרשת. דמרי ששימש בשנים האחרונות כיבואן, בין היתר של דגלים, מספר על ההתנפלות. "לקוחות לא לוקחים אחד או שניים, אלא כמויות. אני משוחח עם חלקם ושם לב למודעות גבוהה. השנה הדפסתי על הדגלים לרכב את הלוגו 'עם ישראל חי' או 'ביחד ננצח', וזה הקפיץ את המכירות. וצריך גם לזכור ששיא המכירות יהיה בשבוע הקרוב. עד יום העצמאות נמכור כ-25,000 דגלים".
בקרביץ ובמקס סטוק גם מחזקים את התופעה של דגלוני הרכבים, שהפכו למנצחים של השנה. עמית שבתאי, מנהלת סחר ויבוא בקרביץ, מדווחת על עלייה של 70% במכירות דגלים לרכב. ברשת "מקס סטוק" מציינים לטובה גם את מכירות הדגלים לפנסי הרכב ואפילו דגלוני ענק המכסים את כל מכסה המנוע (40 שקלים במקס סטוק, 39.90 שקלים ב"הסטוק"). "חשבנו שזה יהיה מרגש לראות את כבישי ישראל צבועים בכחול לבן בצורה כזו חגיגית", אומרים שם. והפסיכולוגית ד"ר לירז מרגלית, מציגה את ההיבט הרגשי: "אלה לא דגלים שנשארים בבית במגירה, אלא דגלים שאמורים להיראות. אנשים רוצים להחצין עמדה, ועוד יותר, הם רוצים לראות אותה מול העיניים של עצמם. זאת הדרך הכי פשוטה להפוך תחושה פנימית מעורפלת למשהו חיצוני ברור ומנחם".
"המחסנים נותרו ריקים"
וכאמור, השנה גם ביקוש חריג לדגלי ארה"ב. חיים בוהדנא עומד לתלות ביום העצמאות הקרוב ארבעה דגלים מחוץ לביתו בתל-אביב, שניים מהם דגלי ישראל ושניים דגלי ארה"ב. "במכירות שלי מנצח השנה דגל ארצות-הברית את דגל ישראל", אומר בוהדנא (49), העוסק ביבוא ובמכירת דגלים למעלה מ-15 שנים. "השנה הופתענו ממכירות הדגלים של ארה"ב. אם בשנים האחרונות היינו מוכרים בקצב של 1,000 יחידות לשנה, בחודש האחרון מכרנו 10,000, פי עשרה. כולם בגודל הפופולרי של 1.5*1 מטר. אם הייתי יודע הייתי נערך עם מלאי של דגלי ארה"ב למכוניות".
בענף מדברים על יבואנים שהביאו לארץ בשנים האחרונות כמות קטנה של דגלי ארצות-הברית, התקיימו על מלאים מן העבר, והשנה מצאו את עצמם עם מחסנים ריקים לנוכח הביקושים הגבוהים.
איך אתה מסביר את מה שקורה פה?
בוהדנא: "אנחנו מרגישים יותר ויותר שאנחנו המדינה ה-51 של ארצות-הברית. נשאר רק המטבע שמבדיל בינינו. אנשים שמחים בשותפות גורל עם מעצמה כזאת שדואגת לנו. אם אנחנו יכולים להביע הזדהות עם האנשים והחיילים האמריקאים שמקריבים עבורנו וחושבים עלינו זה צעד יפה בעיניי".
9 צפייה בגלריה


רוית, בתו של חיים בוהדנא, בכניסה לחנות המשפחתית בדרום תל־אביב. מכרו כבר 10,000 דגלי ארה"ב | צילום: אביגיל עוזי
(אביגיל עוזי)
הביקוש לדגלי ארצות-הברית הקפיץ את המחירים מול דגלי ישראל. בוהדנא מוכר את הדגל האמריקאי במחיר סיטונאי של 12.5 שקלים, ומוצא אותו בחנויות ב-40-50 שקלים. מול דגל ישראל שהוא מוכר ב-6 שקלים ומוצא בחנויות ב-10-20 שקלים. לדבריו, הביקוש העיקרי הוא בגוש דן, כשהעיר המובילה היא תל-אביב, ואחריה רמת-גן וגבעתיים.
"לאחר הפסקת האש חלה התעוררות דרמטית וביקוש עצום לדגלי ישראל, ארה"ב וחילות צה"ל. כאשר לדגלי ארצות-הברית ביקוש חריג מצד ועדי בתים, חברות אחזקה וחנויות", אומר אבי מרום מילברגר, מנכ"ל מרום אף.ג'י.פי וחוקר דגלים. מוותיקי הענף, שמייצר דגלי ארה"ב בישראל. "איש רכש של אחת מרשתות הדיוטי פרי ציין כי כבר התקבלו בקשות מאנשי השיווק לקישוט החנויות בדגלי ישראל, ארה"ב וחילות צה"ל". לדברי מרום, הוא מעריך את הזינוק בביקוש לדגלי ארה"ב שהוא מייצר ב-35%. "בשנה רגילה אנחנו מוכרים דגלים כאלו למסיבות של השגרירות האמריקאית או לאנשים פרטיים רק לקראת מסיבות ה-4 ביולי, השנה זה חצה גבולות".
דגל ארה"ב הגדול ביותר שמכרו היה בגודל של 3*5 לעולה מארה"ב. "הקונסוליה האמריקאית היא אמנם אחת מלקוחותינו, אבל לא ציפינו שיהיה השנה ביקוש גבוה כל כך לדגלים של ארה"ב", מודה נדב ברמן מ"ברמן דגלים", דור רביעי בענף. "כל זה קורה בשנה בעייתית במיוחד לייצור ולתכנון מכירות, כי במקום להתכונן ליום העצמאות במשך שלושה חודשים, נדחס הכל לצינור של תשעה ימים בלבד".
ברמן (27) לא התכוון להמשיך במסורת המשפחתית במפעל הירושלמי שיסדו סבא רבא וסבתא רבתא שלו, קלמן והלה הרמן ז"ל, שעלו מפולין ב-1944. הלה הייתה רוקמת, והעסק התחיל כמתפרה לשמלות משופעות ברקמה, שרקמה גם טלאים למדי הצבא הבריטי ולאחר קום המדינה גם לצה"ל. הדגלים הוכנסו למגוון בשנות השישים על ידי בנה, יצחק, סבו של נדב. 7 באוקטובר שינה את תוכניותיו של האחרון שלא התכוון להיכנס לעסק המשפחתי. "אני שורד נובה, עבדתי בתחום הבניין", הוא מגלה. "תחום הבניין מעסיק ברובו אוכלוסייה ערבית, היה לי קצת קשה לעבוד מולם והרגשתי שמישהו צריך להחזיק את הלפיד. אני מאוד אוהב את העבודה", מספר ברמן, מנהל הייצור בתוארו הרשמי, בפועל הרבה יותר, "ואוהב את הזכות להמשיך מורשת של משפחות ציוניות מאוד מהן אני בא".
אין לו בעיות למכור דגלי ארצות-הברית שהם מייצרים, לצד דגלי ישראל ודגלים נוספים. "אנחנו גם ספקים של הקונסוליה האמריקאית ולכן יש לנו תמיד מלאים", הוא מספר, "אבל דיברתי עם יבואנים רבים, שמייבאים דגלי ארצות-הברית כבר שנים, המחסנים של כולם נותרו ריקים".
ביקוש לדגלי הפסים והכוכבים הגיע גם מצד רשויות מקומיות רבות. הנוסעים ברחובות רמת-גן בשבועות האחרונים נדהמו לגלות על העמודים דגל ארה"ב לצד דגל ישראל. מדובר ב-800 זוגות כאלו, יוזמה של ראש העיר כרמל שאמה הכהן, שלדבריו, מוצף יום יום בווטסאפ בתגובות של תושבי העיר שמעריכים את היוזמה. "היינו הראשונים לעשות זאת ואני גאה ושמח שערים נוספות הלכו בעקבותינו. כמי שכיהן כשגריר ישראל לאונסק"ו וה-OECD בזמן ממשלי אובמה וטראמפ, אני מודע היטב לעובדה שלברית האסטרטגית שבין ארה"ב וישראל יש מנעד של רמות ועוצמות שונות של מחויבות וגיבוי. מה שעושים ארה"ב והנשיא טראמפ לטובת ויחד עם מדינת ישראל לא נעשה מעולם – ובספק אם ייעשה שוב בעתיד. הכרת הטוב והוקרה אינן ערכים ראויים רק בין בני אדם אלא גם בין עמים ומדינות".
ברמן מדגיש כי "לצד עיריות כמו ירושלים, קונים גם הרבה ביישובים שיש בהם עולים מארה"ב כמו חשמונאים ומודיעין".
התחרות מול סין
בגלל המלחמה ובעיות השינוע, רוב דגלי ארה"ב הנמכרים היום בארץ הם מתוצרת ישראל. אבסורד מעניין, כי דווקא כאשר מדובר בדגלי ישראל, השוק נשלט על ידי יבוא. מרום מעריך את נתח היבוא ב-70%. על פי ברמן הוא מגיע ל-80% וגדל משנה לשנה. כי המחיר קובע את ההצלחה במכירות, מסכימים שניהם, וראיה לכך היא ההשתלטות הגוברת והולכת של חנויות הסטוקים על מכירות הדגלים. גם אם מדובר בזול על חשבון איכות. "הדגל שלי שוקל 140 גרם למ"ר, לעומת 20 גרם לדגל המיובא מסין", מצהיר ברמן.
"אני לא יכול להתחרות במחיר שמציע הקולגה הסיני שלי, ואני נפגש עם יצרנים סיניים בוועידות בינלאומיות", אומר מרום מילברגר. "שכר העבודה שאני משלם לשעה הם משלמים לחודש. וכך יש לנו את הדגל שנלחמנו עליו והסינים מרוויחים. מהדגלים אנחנו לא מרוויחים. למזלנו הצלחנו לפתח שני ענפים אחרים מהם מגיעים הרווחים שלנו, ביניהם ייצוג חברות אספקת מוצרים לדיוטי פרי ולמטוסים כמו שמיכות, קופסאות אחסון ועוד".
לדבריו, החוק מחייב גופים ציבוריים ממשרדי ממשלה ועד הרשויות המקומיות להשתמש אך ורק בדגלי ישראל המיוצרים בארץ, אלא שלדבריו "החוק הוא רק בתיאוריה. בדרך חוגגים המעקפים". על פי ההגדרה החוקית והדרישות הרשמיות במכרזים, דגל ישראלי הוא דגל ש-35% מעלותו היא של ייצור בישראל. וכאן מתחילות הקומבינות. כי דגלים סיניים נארזים בישראל. לא קשה להנפיק הצהרה שעלות האריזה עומדת בתקן שדורש המכרז. "רשות מקומית שמקפידה על החוק באופן מעורר התפעלות היא דווקא עיריית תל-אביב", מציין ברמן.
נאמנים לדגל אחד
עופר ברק, מנכ"ל רשת "הסטוק", מתנגד עקרונית למכור דגלי ארה"ב בסניפים שלו. "בישראל ודווקא בתקופה כזאת אנחנו מניפים בגאון את הדגל שלנו ולא של מדינות אחרות. גם אם הן ידידותיות לנו", הוא נחרץ.
גם ב"רמי לוי סטוק", לא תמצאו דגלי ארה"ב, כי באיזור פרדס חנה שם שוכן הסניף אין ביקוש. בנוסף, בבנק הפועלים מחלקים השנה בנקודות מרכזיות ובסניפי הבנק את הכמות הגדולה ביותר של דגלים אי פעם, חצי מיליון דגלי ישראל הניתנים להצמדה בעזרת מגנטים בבית או ברכב. גם שם התעקשו על דגלי ישראל בלבד.
"דגל הוא לא רק סמל לאומי, הוא גם עוגן רגשי. בתקופה של חוסר ודאות אנשים מחפשים משהו מוחשי להיאחז בו, משהו שאפשר לתלות, להראות, לנסוע איתו", מסבירה ד"ר לירז מרגלית, פסיכולוגית פוליטיקה וקבלת החלטות בעולם הדיגיטלי. "העלייה בקניית דגלי ישראל מובנת מאליה, אבל העלייה בדגלי ארה"ב מספרת סיפור נוסף. לא רק צורך בזהות, אלא גם צורך בגב. אנשים קונים לא רק את מי שהם, אלא גם את מי שהם רוצים להרגיש שנמצא איתם. יש כאן מנגנון פסיכולוגי מעניין", היא מצביעה, "כשאנשים מרגישים איום, הם נעשים רגישים יותר לסמלים של ברית, הגנה וכוח. לכן דגל ארה"ב לא נקנה כאן כפריט נוי, אלא כסימן להרגעה. שאומר משהו כמו: אנחנו לא לבד. במובן הזה, הדגל הופך מעוד מוצר, למוצר רגשי שנותן תחושת ביטחון, שייכות ואפילו תקווה".
לדבריה, הביקוש לדגלי ארה"ב לא צמח בחלל ריק. "הוא יושב על אותו צורך רגשי שנתניהו עצמו הפעיל בנאומו שוב ושוב: לא רק תחושת גאווה לאומית, אלא תחושה של ברית. ברגע שמנהיג מדגיש פעם אחר פעם שישראל נלחמת לצד ארה"ב, הוא לא רק מתאר מהלך מדיני או צבאי, הוא נותן לציבור סיפור מרגיע להיאחז בו. לכן דגל ארה"ב הופך כאן פחות לסמל של אמריקה, ויותר סמל של גב, כוח והבטחה שאנחנו לא עומדים לבד".
פרופ' שלום צבר, מהמחלקה לפולקלור ותרבות עממית באוניברסיטה העברית, שבדק וציין בעבר את מעמדו המיוחד של דגל ישראל, שהוא בין השאר, בעל מעמד מקודש הנובע בחלקו מהמקור שלו בטלית היהודית, לא מודאג מהפופולריות של דגלי ארה"ב השנה. "מניסיוני בתחום אין כמו פריטי תרבות חומרית כדי לשמש עדות חיה לתקופה, לאידיאלים שלה ולמאווייה. הדגלים האמריקאיים שהפכו לאחרונה ללהיט, הם ללא ספק עדות להלך הרוח בציבור הרחב בישראל, על רקע הקשרים הדרמטיים שנרקמו בתקופה האחרונה בין הממשל האמריקאי לישראלי לטוב ולרע. האם הדבר ממעיט ממקומו של הדגל הישראלי בחברה בארץ? באופן אישי איני סבור כך, ואני מניח שהתופעה תשתנה עם שינוי הלך הרוח המאפיין ימים אלו".
מיליוני דגלים ושקלים
מחאת קפלן עשתה ב-2023 מהפך גדול בדגל ישראל כמוצר צריכה. אם עשור לפניה החלו דיווחים על שחיקה בביקוש לדגלי ישראל בכלל ולקראת יום העצמאות בפרט, בין היתר על רקע מצב כלכלי, קיצוצים בתקציבי הרשויות ואולי גם שחיקה בסמליות הדגל כסמל מוסכם על כולם, מחאת קפלן עשתה את השימוש בו כלגיטימי. ב-2023 דובר על עלייה של 200%-300% במכירות לעומת שנה קודמת. אחר כך באו הפגנות החטופים ומעמד הדגל הושרש מחדש.
אפשר להעריך ש"עונת יום העצמאות" לבדה היא שוק של כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה, ומיליוני דגלים כולל דגלי בניין, רכב, שרשראות, מוצרים נלווים וכדומה, אך זאת בהערכה גסה משום שאין איסוף מרוכז של כלל היבואנים והיצרנים. כאמור, בנק הפועלים בעצמו יחלק כחצי מיליון דגלים, ודמרי מעריך שרשתות המזון ימכרו ויחלקו 350,000-400,000 דגלים.
ויש גם את חלקן העולה בקטגוריה של רשתות הסטוקים, רובן יבואניות בעצמן. "מקס סטוק", הגדולה מביניהן, לא מוסרת נתונים של היקפי מכירות.
בביקור ביום ראשון השבוע בסניף "מקס סטוק" ביבנה, ניתן היה לראות מגוון גדול של כל מה שקשור לדגלי ישראל. מעבר למגוון של עשרות גדלים ומארזים של הדגלים עצמם מ-8*12 ס"מ ב-2.9 שקלים עם מעמד לתלייה ועד ל-7*1.1 מטר (69 שקלים), מוצע מגוון רחב של אביזרים עם דגל ישראל מבלונים, גרזנים וכדורים מתנפחים, ראנרים, חולצות לילדים, בגדי גוף לתינוקות ועוד. בצהרי יום שלישי, יומיים אחרי, המדפים כבר היו חצי ריקים ועובדים עמלו על מילויים.
הקושי הייחודי של השנה הוא בתזזיתיות שלה. לדברי מרום מילברגר, "הגורמים המזמינים דגלים ליום הזיכרון ויום העצמאות ואביזרים כמו אבוקות מסיימים בדרך כלל את ההזמנות לפני פסח, אך בגלל המלחמה, רק כאשר אלה חזרו לעבודה במקרה הטוב ביום חמישי שעבר, חלקם מאוחר יותר, התחילו לזרום ההזמנות. גם של גופים שלא הזמינו כמויות גדולות בעבר".
במהלך השיחה איתנו, הוא מקבל פנייה טלפונית ממנהלת בית אבות – והיא לא היחידה. "בתי אבות ומוסדות דיור מוגן הכפילו השנה הזמנות. אחת המנהלות הסבירה לי, שבגלל המצב הביטחוני הלא ברור חלק גדול מהדיירים יישארו ביום העצמאות בתוך המתחמים, ועל כן הם מתכוונים להכפיל את כמות הדגלים הנתלים כדי להכניס למקום אווירה חגיגית".
ירידה במכירות לחו"ל
על הביקושים הלא צפויים לדגלי ישראל יש להוסיף את הדיוטי פרי, מקום מכירה משמעותי לדגלים שהמכירות בו התנדפו, וכן בעיה קשה בהשגת עובדים. "תופרים ותופרות חסרים כל הזמן. הייתי מוכרח עובדים למוצאי השבת שעברה, עם תשלום של 200% לשעה על פי קביעת החוק ואף אחד לא הסכים להגיע. הייתי מוכרח לשלם תוספת של 250% כדי שעובדים יגיעו", מספר אבי (73) מוותיקי הענף, 44 שנים בעולם הדגלים. לתחום הוא הגיע ממקצועו המקורי כפנטומימאי. "הייתי מופיע בכל העיריות בבימות הבידור בפורים וביום העצמאות ונחשפתי לצרכיהן. התחלתי בזיקוקין די-נור, תחום ממנו פרשתי לפני 20 שנה כשגדל מספר המתחרים. כחובב היסטוריה חקרתי את תחום הדגלים ונכנסנו אליו. אם כי היום בגלל היבוא המסיבי הדגלים אינם החלק הרווחי של העסק שלנו".
המלחמה פגעה ביצוא הדגלים. ולא רק בגלל אפשרויות השינוע, עקב השיתוק החלקי בנתב"ג, אלא מכיוון שקהילות ישראליות רבות בחו"ל חוששות לתלות דגלי ישראל. "זוהי הנקודה הכי כואבת. הם חוגגים, אבל בסתר, בשקט, מבטלים הזמנות. כמו קבוצה של יהודים ולא יהודים 'חברים של ישראל' ממילאנו, או בית כנסת בטקסס, לקוח ותיק. ביטולים של מוסדות בחו"ל ושל הדיוטי פרי גרמו לירידה של 50% במכירות".








