חיל האוויר זכה להערכת עצומה במערכה האחרונה מול איראן, וגם באלה שלפניה, בעזה ובלבנון. פוליטיקאים אולי משנים את דעתם, יוצאים בהצהרות ומבטיחים הבטחות, אבל טייסי חיל האוויר עומדים בכל המשימות שמוטלות עליהם. פעמיים בחודשים האחרונים הם הוחזרו לבסיס בהוראה של טראמפ אבל הם היו ערוכים ומוכנים למשימה, חמושים וממוקדים. בלי פוליטיקה, בלי מחאה, כשהם בקוקפיט – רק המשימה מול עיניהם.
אבל יש עוד מרכיב אחד בביצוע המשימות של חיל האוויר, שאולי פחות מוכר: היכולת שהלכה והשתפרה בביצוע משימות, כאלה שעד לא מזמן היו בלתי אפשרויות לביצוע. החל מ-7 באוקטובר וכנראה גם הרבה לפני כן, חיל האוויר משפר את היכולות שלו, משלב טכנולוגיות יוצאות דופן ופועל בשיתוף מאוד קרוב עם החילות האחרים בצה"ל. לא רק שפעם זה לא קרה, זה גם לא היה אפשרי לפני כן.
אחד הגורמים שאחראים לכך שחיל האוויר שומר על מקומו בצמרת חילות האוויר בעולם הוא מחלקת אמצעי הלחימה (אמל"ח) במטה חיל האוויר. המשימה מוגדרת כ"בניין הכוח" בחיל האוויר ומי שמוביל אותה הוא ראש המחלקה, או רמ"ח אמל"ח כמו שהוא קרוי במסדרונות המטה. כאן מתקבלות החלטות מכריעות על בניין הכוח תוך כדי לחימה, וכאן גם מעצבים את דמותו של החיל ויכולותיו במלחמות הבאות, "אפיון והצטיידות" קוראים לזה. ראש הממשלה הוא זה שמסכם עסקאות על רכישת מטוסי F-35, אבל מחלקת אמל"ח של חיל האוויר היא המקום שממנו עלתה הדרישה. ואם היינו מספרים על התוכניות שיש פה לגבי העתיד, הרבה פיות היו נפערים בתדהמה.
5 צפייה בגלריה
אל"מ מ'. "הפלתי לא מעט רחפני נפץ. מערכת הביטחון הבינה את האתגר ויש פתרון שעובדים עליו כרגע"
(צילום: דובר צה"ל)
הנה כמה כאבי ראש שהיו לחיל האוויר בתחילת המלחמה: זירת הלחימה נמצאת במרחק אלפי ק"מ מישראל, קשה להביא לשם מטוסים וכטב"מים, קשה לשלוט בזמן אמיתי בכל מה שמתרחש. לאיראנים יש מערך הגנה אווירית משוכלל, שמסכן מאוד כל מה שטס בשמיים. צריך להשבית מטרות תשתית ומתחמים צבאיים אבל גם לאתר משגרי טילים ניידים וזריזים וגם להשיג מודיעין באופן אינטנסיבי ומתמשך. וכל זה מצריך הרבה פצצות ורקטות שהמלאי שלהן מוגבל בסופו של דבר. צריך לשתף פעולה באופן הדוק, ממש אינטימי, עם כוחות אחרים בצה"ל וגם עם הכוחות האמריקניים תוך כדי שהלחימה מתרחשת. וצריך גם להגן על שמי המדינה ולוודא שכל מיני טילים, רקטות וכטב"מים לא יצליחו לגרום לנו אבידות.
לא פלא שהאדם שאחראי לאמל"ח של חיל האוויר חש אחריות רבה שמוטלת על כתפיו. הכירו את אל"ם מ', מפקד טייסת F-15, טייס בשירות פעיל ומפקד תאי שליטה בבור הפיקוד של חיל האוויר. ובשלוש השנים האחרונות גם ראש מחלקת בניין הכוח ואמצעי הלחימה — רמ"ח אמל"ח — בחיל האוויר. עכשיו, כשהוא כבר מחוץ למערכת, הוא פינה זמן לספר קצת על התפקיד המאתגר ואיך מבצעים את הכל ביחד תוך כדי שחיל האוויר נלחם שם בחוץ.
נכנסת לתפקיד בתקופה קשה במיוחד, 7 באוקטובר ואחריו מלחמה שנמשכת כמעט ללא הפוגה עד היום.
"הייתה לי את הזכות ואת החובה להוביל את בניין הכוח של חיל האוויר תוך כדי המלחמה. למעשה מה-7 באוקטובר התהפך תקליט, נפל האסימון שהמלחמה תהיה ארוכה ואנחנו צריכים לבנות את הכוח ולהתאים אותו ממלחמה קצרת טווח למלחמה ארוכה, ותוך כדי המלחמה לבנות את הכוח. 'אחרי המלחמה' בינתיים עוד לא מגיע ואין לנו את הפריבילגיה רק להילחם ואחר כך לבנות את הכוח".
אתגר הרחפנים
אל"מ מ' הוא בן 45, נשוי ואב לשלושה ילדים. את דרכו בחיל האוויר התחיל כטייס צעיר בטייסת F-15 בבסיס תל נוף, אחר כך שימש כמדריך טיסה בבית ספר לטיסה בבסיס חצרים. בהמשך עבר לטייסת F-15I בחצרים, כסגן מפקד הטייסת. משם ללימודי תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני במנהל עסקים, שניהם באוניברסיטה העברית. אחרי הלימודים התמנה לסגן מפקד טייסת אחרת של מטוסי F-16 בכנף רמת דוד. משם עבר לתפקיד המטה הראשון שלו, בתכנון שיתוף פעולה בין חיל האוויר שאר צה"ל, ה'ירוקים' כמו שהם מכונים כאן. התחנה האחרונה כטייס הייתה בתפקיד מפקד טייסת F-15 בתל נוף, ומשם למחלקת אמל"ח.
יש איזה ידע או הכשרה שעושים אדם מתאים לתפקיד הזה?
"צריך גישה טכנולוגית כדי להבין את השפה, והיכרות עמוקה מה הצרכים של חיל האוויר, מה היכולות החסרות, וכמו בכל מקום כישרון בניהול וארגון. צריך להבין מה הדרך הנכונה להביא פתרון. אז בשלוש השנים האחרונות טסתי כטייס קרב, פיקדתי על תאי שליטה בחיל האוויר ובעיקר בניתי את כוחו של חיל האוויר למלחמה הנוכחית ולמלחמות הבאות".
בוא ניגע בבעיה החמורה ביותר שמטרידה את צה"ל ואת הציבור הרחב: רחפני הסיב FPV, שמוכרים כרחפני הנפץ. נראה שצה"ל לא מצליח למצוא תשובה לכלי הרצחני הזה.
"כמפקד תא שליטה אני מבצע משמרות בהגנת שמי המדינה ובכל אירוע של רחפן, חיל האוויר כולו מתגייס, מיירט ומפיל. אני אישית הפלתי לא מעט רחפנים כאלה. בהקשר בניין הכוח, אני חושב שיהיה נכון להגיד שזה אתגר שאין לו פתרון בעולם עדיין. בחודשים האחרונים מדינת ישראל, מערכת הביטחון, צה"ל והתעשיות הביטחוניות הבינו את האתגר. כבר בטכנולוגיות הקיימות יש פיתרון שצריך ליישם אותו ולהפוך לאמל"ח וזה מה שעובדים עליו כרגע. זה מוגדר במערכת הביטחון כנושא החם והמשמעותי ביותר שמקבל את כל המשאבים ותשומות הלב. אני מקווה שבעוד זמן קצר נראה את המערכות והטכנולוגיות שייצרו את ההגנה הזאת".
הפיתרון יבוא מעולמות ההגנה מהקרקע או מהאוויר? הרי לא נראה סביר להעלות מטוס לשמיים כדי להוריד רחפן שעולה 500 דולר.
"האחריות על המשימה היא על זרוע היבשה, אבל אנחנו יחד איתם על זה מלא. אם צריך להרים מטוס או מסוק בשביל להוריד רחפן אנחנו כמובן עושים את זה. אני אישית הזנקתי מסוקים על רחפנים. כל מה שאפשר לעשות, ייעשה. כרגע מטוס קרב הוא לא אפקטיבי מול רחפן, אבל אני מעריך שהוא יהיה בהמשך כשייכנס נשק הלייזר".
למה זה כל כך מסובך – לנעול על רחפן ולהוריד אותו?
"האתגר הוא למצוא את המטרה באמצעים כמו מכ"ם, אופטיקה, הסנסורים השונים, ואז לנעול עליה, לזהות אותה שהיא לא מכוחותינו, ולהצליח להפיל אותה. זה אתגר בפני עצמו. זו משימה מורכבת, שדורשת ריכוז ומיומנות וחיל האוויר התאמן עליה שנים: מזג אוויר קשה, לילה, גובה נמוך, מספר כטב"מים שמגיעים בו זמנית".
היית אומר שהיו הצלחות משמעותיות במצטברות?
"היו הצלחות, באופן אישי יצא לי להשתתף ב-14.4.24, ליל הכטב"מים והטילים בסבב הראשון. זו הייתה הצלחה פנומנלית על האפס. אבל יש גם כישלונות. במלחמה האמיתית שנמשכת כבר שנתיים וחצי, בוודאי שלפעמים יש אי הצלחות. אבל הביצועים משתפרים משמעותית תוך כדי המלחמה. מערך הגילוי הקרקעי השתפר באופן משמעותי, מערך היירוט, קרי כיפת ברזל, התאים את עצמו באופן בלתי רגיל. התאמנו את מסוקי הקרב ואת היכולת לדייק להם ולהעביר לנו את המטרות, ואחוזי היירוט שלהם עלו משמעותית".
דיברת על נשק הלייזר. כיום אנחנו מכירים את הנשק הקרקעי, מערכת אור איתן. אתה מדבר על לייזר מוטס בעצם.
"אנחנו לקחנו את הלייזר לממד האווירי גם במסוקים וגם במטוסי קרב. זה לא מדע בדיוני או מסע בין כוכבים, בעוד כמה שנים יהיו לייזרים במטוסי קרב, גם במשימות הגנה וגם במשימות התקפה. זה ישנה את המשחק, כמו שכיפת ברזל עשתה בהגנה האווירית. הלייזר האווירי יוסיף עוד מימד וישראל היא מובילה בעולם".
אתם מעורבים בפיתוח היכולות החדשות או מחכים שאלביט תפתח לכם?
"אני אישית הייתי באלביט עשרות פעמים ועוד עשרות דיונים בנושא, במטרה לדייק מה הצורך ומה האפקט המקסימלי ואיך נראה פרופיל הטיסה. אנחנו שותפים מלאים, זה לא פרויקט הלביא, זו שותפות מלאה גם מבחינת חוזית. לעשות מהלך שמוליד טכנולוגיה מבצעית חדשה זה דורש את כולנו ואני מאמין באופן אישי שזה יצליח. לייזר במסוקים יכול להיות שיהיה בתוך שנתיים ולייזר במטוסי קרב – עד סוף העשור".
חזון הנשק האוטונומי
בתחום נשק הלייזר ישראל היא מובילה עולמית, לפני האמריקאים והרבה לפני האירופאים. לא כך הוא הדבר במרכיב שהופך להיות משמעותי ביותר בשדה הקרב – הרחפנים. בין אם זה מזל"טים, כטב"מים, כטמ"מים או רחפני נפץ – ישראל אינה שחקן מוביל ברוב המקרים, ולפעמים נראה שצה"ל נמצא צעד אחד מאחורי צבאות אחרים. למשל בשימוש ברחפנים אוטונומיים, כאלה שמזהים מטרות בעצמם ומשמידים אותן. מערכת הביטחון וצה"ל בודקים הרבה טכנולוגיות, אבל לא פעם מהססים אם להכניס אותן לשימוש מבצעי.
מבחינת אל"מ מ', ברור שחיל האוויר היה צריך כבר להיות במלוא העוצמה עם הכלים הכי מתקדמים. "העולם הולך לשם וחיל אוויר מבין את זה, מבין ויוזם", הוא אומר. "אנחנו צריכים שיהיו לנו יכולות רחפניות, רובוטיות, בכל נקודה על הגלובוס. אנחנו צריכים להצליח להביא אותן לשם, לשנע אותן, ושהם יקבלו משימות מרחוק ויפעלו באופן עצמאי". לדבריו, צה"ל מפתח מספר פרויקטים כאלה, חלקם מיועדים למשימות הגנה וחלקם לתקיפה.
משימות תקיפה אוטונומיות הן עניין לא פשוט. אתה רוצה שה-AI ידע לזהות מטרה, להבין שהיא עויינת, ומצד שני שלא יפגע בבלתי מעורבים. יש צבאות שהורידו את סף ההתלבטות המוסרית. בצה"ל עדיין מבהירים שבכל ירי יהיה מעורב אדם, שיקבל את ההחלטה. בכתבה הזו לא נוכל לעסוק בחימושים האוטונומיים שצה"ל מפעיל, אבל מ' מבהיר שגם במקרים כאלה יש אדם שמוודא שהמטרה שנבחרה היא מטרת אויב שמסכנת את ישראל.
חיל האוויר האמריקאי כבר מפעיל רחפנים ציידים, שהם יעילים למשל כנגד רחפנים שבאים לתקוף. לפי הפרסומים ישראל בוחנת הפעלה של רחפנים כאלה.
"יש לנו רחפנים כאלה ואנחנו מצטיידים בעוד. החזון הוא שרחפן ושרובוט ישראלי יפעלו בכל מעגל באופן אוטונומי, זו תוכנית העבודה. לחיל האוויר ולצה"ל תהיה יכולת להפעיל רחפנות ורובוטיקה אוטונומית בכל מקום. משם עולם הרגולציה יילקח בחשבון. אבל קודם כל בואו נפתח את היכולת שתהיה לנו ביד".
"האתגר הוא למצוא את הכטב"ם באמצעים כמו מכ"ם, אופטיקה, סנסורים שונים, ואז לנעול עליו, להבין שהוא לא כוחותינו, ולהצליח להפיל אותו. זו משימה מורכבת"
אתה יכול לומר שצה"ל עדיין מקפיד שיהיה 'אדם במעגל' – שיקבל את ההחלטה לירות? אחת הביקורות היא ש-AI בוחר את המטרות והוא עלול לטעות להביא למותם של חפים מפשע.
"יש בן אדם בהפעלת המשימה ובהקצאת המטרה והגדרת המשימה. האוטונומיה מסייעת בסיווג, זיהוי והמלצות לתקיפה. השלב הבא הוא להעביר את ההנחיות לכלים אוטונומיים על מלא. כמו שאמרתי אלה פרויקטים קיימים שאנחנו נמצאים בניסויים ובשלבי התאמה מבצעית שלהם".
לטוס בשמי איראן
בניין הכוח של חיל האוויר זה לא רק רחפנים, בינה מלאכותית ולייזרים. יש בזה גם הרבה צורך לשיפור תורת הלחימה והיכולות להשתמש בכלים הקיימים. למשל מערכות פיקוד שליטה ובקרה (פו"ש) במדינה קטנה כמו ישראל צריכות לעבור שינויים משמעותיים כדי לשלוט במטוסים במרחק 1,500 ק"מ מישראל.
"הפלטפורמות האלה לא נבנו לכך בתכנון הראשוני שלהן, אבל עם תחילת המלחמה היה ברור שאנחנו נצטרך להגיע לאיראן", אומר מ', "מ-7 באוקטובר התחילו לבנות את הכוח ולהתאים את הפלטפורמות – שליטה ובקרה, תקשורת, דלק, תצורת חימושים. כל הדברים האלה בוצעו ולכן הצלחנו להגיע לאיראן".
המטוסים והטייסים טסו מישראל לאיראן ברצף בלתי פוסק. אני מניח שגם זה היה אתגר בפני עצמו.
"כן, זה בדיוק בניין הכוח. הסד"כ של חיל אוויר, חלקו מטוסים הכי חדישים בעולם וחלקו ותיק. ביצענו אינספור תהליכי בניין כוח כדי להתאים את הסד"כ לטיסה לאיראן. פיתחנו את המערכות תוך כדי המלחמה, כך שיהיו מותאמות להתמודדות עם מערך ההגנה האיראני. זה מה שהביא לכך שמטוסי קרב לא נפלו שם".
אני מבין שאתה עצמך בחנת את היכולת הזו מקרוב.
"אני באופן אישי טסתי לאיראן עשרות פעמים וזו הייתה משימה מרתקת. התאמנו עליה 20 שנה, ואני חושב שהאופן שבו חיל אוויר הצליח להפעיל את הכוח בחזרתיות, סביב השעון, מטס אחר מטס, לתקוף את המטרות הנכונות, לייצר את העליונות האווירית. לטוס מבלי שמטוסי הקרב האיראנים ממריאים, גם תו"ל, גם מיומנות, זו הייתה חוויה מדהימה. אני חושב שזה היה קונצרט, שלקח לבנות אותו עשרות שנים והוא ניגן בצורה מדהימה, אפילו מרגשת".
מה חושבים כשטסים מעל איראן?
"החוויה הוויזואלית של טיסה באיראן עם המרחבים שלה, זו מדינה מדהימה. וזו הייתה באמת מלאכת מחשבת - להצליח לפרק את מערך ההגנה האיראני קליפה אחר קליפה עם החימושים המדויקים שבנינו. איך הצלחנו לתקוף אותם במכת הפתיחה, ואז לקלף אותם שכבה אחרי שכבה, ולדכא את מערך הגנה, ובעזרת זה לייצר את העליונות האווירית באיראן. אני חושב שזה אחד המהלכים הצבאיים המרתקים שקרו בהיסטוריה הצבאית".
חושבים על זה שהגענו לתקרת היכולות באמצעות כוח אווירי לעשות ושאי אפשר להכריע מדינה באמצעות כוח אווירי?
"כמובן, זו סוגיה מובנת שיש מגבלות בהפעלת כוח אווירי בלבד, אני חושב שזו נקודה ברורה. המשימות שחיל אוויר טיפל בהן היו משימות הכרחיות והיו נכונות, הוגדרו היטב ובוצעו בצורה בלתי רגילה. אחר כך צריכים מהלכים רחבים בינלאומיים ובמובן הזה באמת קטונתי".
כמה נזק הצלחנו לגרום להם? החזרנו אותם לתקופת האבן?
"אני לא אתבטא בציונים. רק אגיד שהשתתפתי בתקיפה של התעשיות שלהם, של היכולות שלהם, והיכולות הופחתו בצורה משמעותית. כמובן שאפשר לשחזר כל דבר ולכן לא אתנבא לאיזה טווח שנים זה ישפיע. אבל תקפנו ופגענו משמעותית".
חיל האוויר יכול להשמיד את היכולת הגרעינית של איראן?
"אני מעריך שיש לנו את היכולת לבצע את זה. אלה החלטות לדרג המדיני, האם יש לפקוד על המשימה הזאת ואילו מחירים משימה כזאת תגבה. אבל זה אפשרי ואנחנו גם בונים את הכוח. אנחנו מבינים איך האויב בונה את הכוח שלו ואנחנו בונים את הכוח בהתאם, שגם בעתיד יהיו לנו יכולות מותאמות ספציפית למשימות כאלה".
