פעם קראו לזה בית אבות. היום קוראים לזה ריזורט ליווינג, קומפלקס Longevity או וילה בכפר. במקום חדר אוכל ומועדון ברידג', יש בריכות מחוממות, ספא, מסעדות שף, חדרי כושר, יוגה מול הים, סדנאות בינה מלאכותית וטרקליני עסקים. מאחורי המהפך עומד דור חדש של בני הגיל השלישי — בריאים יותר, פעילים יותר ועשירים יותר, שמבקשים להפוך את שנות הפרישה שלהם מהעבודה לפרק נוסף של הגשמה עצמית.
עבור רבים מהם, השאלה אינה כבר כמה כסף יישאר לילדים, אלא איך ליהנות מהכסף שנצבר במשך עשרות שנות עבודה. ומדובר בהרבה כסף. הרבה מאוד. אדם שרוצה לעבור להתגורר במתחמי הדיור המוגן היוקרתיים הללו, כמו המתחם החדש Sea One על חוף הים של ראשון לציון או מתחם נווה אביב בכפר שמריהו, צריך להשאיר פיקדון של כשניים עד ארבעה מיליון שקל ודמי אחזקה שנעים בין 10-15 אלף שקלים בחודש לאדם. עבור זוג, בחלק מהמקומות, מדובר בהוצאה חודשית של יותר מ-20 אלף שקל, מעבר לפיקדון שממנו יורדים כ-3%-4% בשנה.
למרות זאת, הביקוש גובר, חברות נדל"ן ופיננסים גדולות משקיעות בענף מיליארדים והדיור המוגן הופך לעסק מניב במיוחד. אלא שבעוד שבארה"ב ובאירופה רבים מהדיירים עוברים למתחמים כאלה כבר בגילי 60 פלוס, בישראל הסטיגמה עדיין חזקה. למרות השקעות של מיליארדי שקלים והפיכתם של בתי הדיור המוגן למתחמי יוקרה, רוב הדיירים מגיעים אליהם בשנות ה-70 המאוחרות וה-80 לחייהם.
ספא, יוגה ובר יין
על רצועת החוף של ראשון לציון, ממש על המים, נפתח החודש פרויקט Sea One הכולל 270 יחידות דיור, רובן עם נוף לים. מיליארד שקל הושקעו במתחם המפואר שמשתרע על 55,000 מ"ר ובינו לבין הים מפרידה רק רצועה צרה של טיילת, בתי קפה ומסעדות. אפילו מהממ"ד ביחידות הדיור, נשקף הים. בשטח הציבורי הענק של המתחם, יש בריכה מקורה (בנוסף לבריכה חיצונית) עם כיסאות מנוחה בעיצוב יחודי. בנוסף יש בר יין, טרקלין עסקים מעוצב וחדרי ישיבות, ספא מפואר, חדרי יוגה ופילאטיס, חדר כושר, חדרי יצירה ומסעדה.
בלוח הפעילות המוצע לדיירים בחינם כלולים בין חוגים כמו מיינדפולנס, התעמלות במים, סדנת טיקטוק, יוגה מול הים, פילאטיס מכשירים, שחייה לילית, מעגל נשים ועוד. ולא מדובר במלון הכי יוקרתי בגוש דן, אלא בדיור מוגן, גרסת "הדור החדש".
אגב, גם את המונח "דיור מוגן", שהחליף את "בתי אבות" של פעם - הס מלהזכיר. סי וואן, משווק כ"ריזורט ליווינג לבני 60 פלוס". והוא לא לבד, השבוע חנכה רשת הדיור המוגן "עד 120" בית חדש במודיעין בהשקעה של 600 מיליון שקל. בהזמנה לאירוע ההשקה נכתב: אתם מוזמנים ל"קומפלקס מגורי Longevity" (הארכת חיים). בבית זה נוספו מתחם עבודה נוסח וורוויק, חדר מחשבים ולדיירי המתחם הוענק מעין שעון חכם שמספק לו נתונים על מדדי השינה שלו, התזונה, שיווי המשקל וההליכה. בין הפעילויות החינמיות שמוצעות לדיירים כאן: חוג תיפוף יפני (טאיקו), קורסי בינה מלאכותית, בית ספר לריקוד, פטאנק, סדנת נגרות, טאי-צ'י בפארק ועוד.
גם בתל השומר נפתחה לאחרונה מחלקה חדשה מסוג Longevity. ורשת עד 120 בדרך גם להקים מתחם ראשון מסוגו בקריית מוצקין. מדובר בפריצה, כי עד כה הדיור המוגן היוקרתי הוקם בין חדרה לגדרה, מקום ריכוז האוכלוסייה האמידה יותר.
ארה"ב מובילה את החדשנות בתחום הדיור המוגן. שם, הדימוי של הפנסיונרים במיאמי או פלורידה במתחמי הדיור, שיושבים ומשחקים בינגו, הולך ונעלם. 45 מיליון בייבי בומרים שמצויים בשיאו של גיל הפרישה מגיעים לדיור מוגן בריאים יותר, עשירים יותר ופעילים יותר, והצרכים שלהם הרבה מעבר למוגנות.
שרה ויסמן, 75, עזבה בית פרטי בכוכב יאיר לטובת מגורים במתחם Sea One בראשון לציון. "אני גרה כאן כבר חודשיים. החיים בכוכב יאיר היו טובים, הייתי שם 40 שנה, עבדתי כמורה להתעמלות ומדריכת פילאטיס. גידלתי ילדים, אבל הילדים עזבו, אפילו הנכדים גדלו והבית כבר היה גדול עליי, ולא כל כך התאים לי. כאן אני לא צריכה לדאוג לתחזוקה, לא לתרבות ולא לספורט, הכול כבר כאן. אחרי חודשיים במקום אני יכולה להגיד שכל העולם ירד לי מהכתפיים. יש לי רישיון נהיגה אבל מעבר לנסיעות לבקר את הילדים אין לי צורך לנסוע יותר. הכל מגיע לפתחי".
שירותי הבריאות היו גם שיקול בהחלטה?
"שירותי הבריאות דווקא לא היו שיקול אלא המחשבה שצריך להגיע למקום כזה כשעדיין צעירים ולא לחכות כשאהיה חולה. עניין נוסף הוא הפן החברתי. רוב האנשים שבאים לכאן באים מאותה עמדה: אנשים פה יוצרים קהילה, שלא לדבר על הצוות שהוא מפנק מאוד".
ויסמן היא מהראשונים שנכנסו למתחם. "בלילות הראשונים הייתי מתעוררת וחושבת האם אני צריכה לעשות צ'ק אאוט היום, כי זה נראה לי כמו חופשה. לא פגשתי הרבה מלונות מפוארים כמו המקום הזה. למען האמת בכל השנים שחיכיתי ודיברתי על הנושא לא שמעתי על מישהו שהגיע למקום כזה ואמר שלא טוב לא. להיפך, אמרו חבל שלא עשינו את זה קודם. יש כאן המון בתי קפה, מסעדות על הטיילת, האקלים ליד הים שונה ואני אפילו כבר לא סובלת מהחום".
עד 120 במודיעין
(צילום: איה בן עזרי)
תפריט של אהרוני
במקום אחר בראשון לציון נחנך בשבוע שעבר מתחם דיור מוגן של רשת פאלאס מקבוצת עזריאלי, שלצד הקניונים מפתחת גם את התחום. כחלק מזה, הקבוצה מתכננת להקים דיור מוגן יוקרתי גם בשדה דב.
במתחם בראשון לציון רשת פאלאס הוסיפה לרשימת הפינוקים את השף המצליח ישראל אהרוני, ששירותיו נשכרו כיועץ קולינרי. עוד במתחם, רופ-טופ לקוקטיילים ואירועים, מכשיר חדשני למדידה ומעקב אחר מדדי הגוף ועוד.
לדברי איריס כהן, מנכ"לית רשת פאלאס, "הדור שמגיע היום לדיור המוגן שונה לחלוטין מזה שהכרנו בעבר. מדובר באנשים פעילים, עצמאיים עם יותר הבנה מה הם רוצים לעשות עם עצמם לנוכח העובדה שתוחלת החיים התארכה. הנושא הקהילתי מאוד עלה, כי אנשים מבינים שצריך לחיות בקהילה. הם כבר לא חיים רק בשביל הילדים אלא בשביל עצמם, פחות רוצים לשבת בבית ורק לחכות שהילדים יבואו לבקר.
"אנחנו שמים דגש על ספורט, עושים עכשיו לדיירים מקטעים משביל ישראל, יש לנו מכללה לספורט בגיל השלישי ורואים עלייה בביקוש ליהנות מכל היתרונות האלה".
ולא רק פאלאס, גם רשת קנדה ישראל של צמד יזמי הנדל"ן המצליחים, אסי טוכמאייר וברק רוזן, נכנסה לראשונה לתחום ורכשה לפני שלוש שנים בכפר שמריהו את מתחם הדיור המוגן הוותיק "נווה אביב" תמורת 120 מיליון שקל. מדובר בריזורט כפרי על שטח של 10 דונם, מוקף מדשאות, עם שתי קומות בלבד והרבה חדרי גן. הרשת השקיעה עוד 180 מיליון שקלים בשיפוץ המתחם והפכה זאת למגורי יוקרה. גם כאן, ישתמשו במונחים כמו ריזורט או וילה בכפר.
העניין הבריאותי הוא אחד הסעיפים הבולטים במקומות אלה. כל המתחמים מספקים אחות 24 שעות ורופא לפי זימון. "עברתי לכאן מניהול רשת פאלאס כי ראיתי הזדמנות לקחת את הדיור המוגן לקצה העליון", אומר יורם בן פורת מנכ"ל נווה אביב, "יש לנו קהל שיודע לשלם עבור האיכות. בנינו חדר ספא, חדר מוזיקה, דיאטנית מלווה את הדיירים ללא תשלום, יש דגש על איכות האוכל שאנחנו מכינים".
מה ממוצע הגילים אצלכם?
"הגיל הממוצע הוא 76. זה קהל מאוד איכותי, עצמאי".
יהודה ראשל, דייר נווה אביב בכפר שמריהו
(צילום: אלדד רפאלי)
אחד הדיירים במתחם בכפר שמריהו הוא יהודה ראשל (85), ממייסדי דלתא ושותפו לשעבר של דב לאוטמן, שמספר השבוע ל"ממון" על ההחלטה לעבור לגור במקום יחד עם אשתו דליה. "גרנו בתל אביב אחרי שרוב חיי חייתי בלונדון. נסעתי לשם כדי להקים את המרכז הבינ"ל של דלתא ונשארתי 35 שנה עד הפרישה. אשתי הייתה בעלת סטודיו C וחיה על הקו. כשחזרנו לארץ לתל אביב, ניסינו לנהל את חיינו, ואז דליה זרקה רעיון. היא אמרה לי 'יהודה עברנו את גיל 80 ואני כל הזמן בפגישות בקופת חולים עם רופאים, בו נחשוב על אופציה של דיור מוגן'. האמת, לא ממש הכרתי את התחום. ממה שאני זוכר בצעירותי כשגדלתי בהרצליה, בית אבות היה שלב לפני הקבר. פתאום אני שומע דברים אחרים לגמרי.
"למרות שמצבנו הבריאותי טוב, דליה התחילה לבדוק מקומות. החלטנו שאנחנו רוצים מקום כפרי חדש לא גדול ובחרנו בכפר שמריהו. בדיעבד, זה עוד מעבר דירה, עוד שלב בחיים שצריך לתכנן אותו לפי הגיל. היתרון הגדול שיש כאן מעטפת רפואית מצוינת. דלת לידי יש מרפאה נהדרת עם אחיות ורופאים. אם הייתי צריך לבקר ולשבת בקופת חולים זה לא היה קורה. כאן הם באים אליי, לוקחים לי בדיקות דם, מסדרים לי בדיקות עם מומחים. יש חדר כושר מצוין עם מדריך שמתאים לגיל השלישי. כל חיי שנאתי מכוני כושר ופתאום אני שלוש פעמים בשבוע במכון, גם האוכל מצוין והכרנו כאן עוד חברים נהדרים".
שרה ויסמן, דיירת בסי וואן: "הבית בכוכב יאיר כבר היה גדול עליי. אחרי חודשיים כאן אני מרגישה שכל העולם ירד לי מהכתפיים. מעבר לנסיעות לבקר את הילדים אין לי צורך לנסוע יותר. הכל מגיע לפתחי"
ליסינג לדירה
כל מנהלי רשתות הדיור המוגן מעידים כי המחיר הגבוה שנגבה עבור הזכות לגור במתחם ריזורט כזה, מיועד לעשירונים 8 עד 10. מדובר בעלות חודשית לאדם – דמי אחזקה בגובה החל מ-10,000 שקל לא כולל מזון בנוסף לפיקדון בסך מיליוני שקלים, תלוי בגודל הדירה.
המתחמים מציעים דירות החל משני חדרים ועד 4 חדרים, כאשר דמי האחזקה החודשיים עבור כל מעטפת השירותים והתוכן שניתנת נקבעת בהתאם לשטח היחידה. כלומר, זוג ישלם החל מ-10% תוספת ליחידה עד פי שניים לחודש כאשר ההשקעה הכבדה היא הפיקדון שניתן כנגד יחידת הדיור.
למעשה, בדיור המוגן לא רוכשים את יחידת הדיור והיא לא עוברת לבעלות הדייר. מדובר בסוג של ליסינג לדירה: מפקידים פיקדון שנע בממוצע בין 2.5 מיליון שקל ועד 4 מיליון שקל ומדי שנה נגרע ממנו בין 3.4% עד 4%, תלוי ברשת, עד לשחיקתו המלאה בתום 12 עד 15 שנים.
נווה אביב בכפר שמריהו
(צילום: אלדד רפאלי)
אם דייר נפטר או עוזב לפני תום השחיקה, הוא מקבל חזרה את יתרת הפיקדון - צמוד למדד. יש לציין כי במידה והפיקדון נשחק כולו והדייר עדיין בחיים, הרשת מחויבת להשאיר אותו והוא משלם רק את דמי האחזקה.
העובדה ששוחקים הון עצמי "על חשבון" היורשים מהווה חסם נוסף בדרך לדיור המוגן, בהתחשב שחלק מממן את המעבר לדיור מוגן במשכנתא הפוכה על הבית שבו התגורר, האופציה של להוריש דירה לילדים נגוזה לפחות בחלקה.
מחירים לדוגמא: ב-Sea One לדירה 50 מ"ר (כוללת מוצרי חשמל למטבח) נדרש פיקדון של 2 מיליון שקלים, הפחתה של 3.2% מדי שנה ודמי אחזקה חודשיים של 9,000 שקל לאדם.
עבור דירה בשטח 62 מ"ר נדרש פיקדון של 2.8 מיליון שקלים, דמי אחזקה חודשיים בסך 11,000 שקל לאדם. ועבור דירת 80 מ"ר יגיע הפיקדון ל-4.5 מיליון שקלים עם אחזקה חודשית בגובה 14,800 שקל.
ברשת עד 120: עבור דירת 65 מ"ר, נדרש פיקדון של 2.5 מיליון שקל, שחיקה של 3.6% לשנה ודמי אחזקה שנעים בין 9,000 שקל ל-11,0000 שקל בחודש.
עבור דירת 70 מ"ר, נדרש פיקדון של כ-3 מיליון שקל.
ברשת פאלאס: דירה עם מרפסת, 50 מ"ר, נדרש פיקדון בסך 2 מיליון שקל, דמי אחזקה בגובה 9,700 שקלים, שחיקה בשיעור 4.2% לשנה.
בדירת 74 מ"ר עם מרפסת, נדרש פיקדון בסך 3.3 מיליון שקל ודמי אחזקה חודשיים בסך 14,900 שקל.
בנווה אביב כפר שמריהו: עבור דירה בשטח 65 מ"ר עם מרפסת, נדרש פיקדון של 4.3 מיליון שקל ודמי אחזקה 14,000 שקל. עבור דירת 75 מטר, נדרש פיקדון של 5.5 מיליון שקל ודמי אחזקה בסך 15,000 שקל.
עבור דירת 120 מ"ר עם מרפסת, נדרש פיקדון של 8.5 מיליון שקל ודמי אחזקה 24,000 שקל לחודש. השחיקה במתחם זה היא בשיעור של 4.2% לשנה.
פאלאס ראשון לציון
(צילום: עופר תמרי)
לעשירים בלבד
המחירים שצוינו לעיל מעידים כי אכן מדובר בפינוק שיכולים להרשות לעצמם עשירים בלבד. לדברי פרופ' קפלן, האתגר הבא הוא לבנות דיור מוגן שמעמד הביניים יוכל להרשות לעצמו, אין סיבה שאנשים שעבדו כל חייהם והפרישו לפנסיה לא יוכלו להרשות לעצמם דיור מוגן. מדינת ישראל היא לא שחקן בעולם הדיור המוגן, אלא רק בבתי אבות ומחלקות סיעודיות.
איך מוזילים עלויות?
"האתגר הוא ליזמים, הפתרון להורדת העלויות יהיה במימוש במיקוד חוץ: לבריכה, למרפאה, לחוגים, בתנאי שמתחמי הדיור המוגן יקומו בתוך שכונות וערים בקרבת אותם שירותים - קופות חולים, מתנ"ס עם בריכה, סטודיו עם החוגים. הכיוון היום בעולם הוא לשלב את הדיור המוגן במרחב העירוני תוך עירוב שימושים".
גם תמיר רוזנברג, מנכ"ל עד 120, מודה כי כיום אין פתרון לבני הגיל השלישי ממעמד הביניים. "הבעיה היא שהמדינה לא נותנת הטבות ליזמים לבנות דיור מוגן למעמד הביניים בעלות מופחתת. היא צריכה להקצות קרקע ליעוד לדיור מוגן עממי יותר באזורי ביקוש. בכל ישראל יש כיום 18,000 דירות מוגנות, הבעיה שרוב הפרויקטים הם בין גדרה לחדרה".
"גיל 60 זו רק ההתחלה"
שירה אורן נחמיאס, משנה למנכ"ל קבוצת אורנים, היזמית ובעלת Sea One ובתו של איש העסקים נחום אורן, רואה בפרויקט את הבייבי שלה והביאה את הגישה החדשה לנושא הדיור המוגן. לדבריה, בארה"ב נפוץ השימוש במונח חדש לבני הדור השלישי "מידלייף" - אמצע החיים. "הכוונה לבני 60 פלוס שלא מחפשים להאט", היא אומרת, "להיפך - זאת רק ההתחלה של גילוי מחדש. על פי מחקרים, הגיל השלישי הוא הגיל שאנשים בו עוד רוצים להגשים חלומות ישנים, הם עדיין מלאי תשוקה וסקרנות ומחפשים דרכים חדשות להיות פרודקטיביים".
60 פלוס זה לא מוקדם מדי?
"הקטגוריה של 60 פלוס לא מטופלת מספיק בארץ. כאן מגיעים יותר בגיל 80, כי יש ווייב לא מעודכן ולא סקסי לגבי המעבר. התפיסה שאני מובילה ב-Sea One היא שהמעבר לכאן הוא שידרוג החיים ולא ההיפך. שאבנו השראה גם מצ'יפ קולנלי, יזם המלונאות והאיש מאחורי Airbnb. קונלי מוביל גישה חדשה של 'מידלייף' וייסד את 'מודרן אלדר אקדמי' שמקיימת סדנאות בכל העולם שגורסות שגיל 60 אינו הסוף אלא ההתחלה ומדריך כיצד לממש זאת. דיור מוגן זה כבר לא גדרות ומיגון, אלא חיי קהילה תוססים".
ובכל זאת ישראלים מתקשים לחצות את המחסום הפסיכולוגי
"הגיל הממוצע בדיור המוגן בישראל הוא 80 ומעלה, ופחות מ-4% מהאוכלוסייה הרלוונטית בארץ עוברת לדיור מוגן. עדיין יש את הסטיגמה שמעבר לדיור מוגן כמוהו כהצהרת זיקנה".
לא פחות מהסטיגמה עליה מדברת אורן נחמיאס, גם לסוגיית המחיר הכספי הגבוה של הדיור – שלה נידרש בהמשך, יש חלק בנתונים הנמוכים יחסית בארץ. יש עוד דרך ארוכה עד שהמעבר לדיור מוגן ייתפס כמעבר לדיור אלטרנטיבי, ולא כסמל לזיקנה.
עד 120 תל אביב
(צילום: איה בן עזרי)
"לנצל טוב את ההון"
אל מול הנתונים האלה, במתחמים החדשים מדווחים כבר על נרשמים בני 73 ומעלה. לדברי פרופ' בועז בן דוד, פסיכולוג קוגנטיבי חוקר זקנה וקוגניציה מאוניברסיטת רייכמן, "התפיסה שמעבר לדיור מוגן הוא התחנה האחרונה לפני הקבר משתנה, בית האבות הופך כיום לדיור אלטרנטיבי שמתאים גם לגיל צעיר יותר ומאפשר ליהנות מהחיים בצורה מלאה. זקנים שאני מזמין למעבדה שלי, פותחים את היומן ואומרים לי שהם מלאים. התפיסה שהחיים נגמרים בגיל 70 לא מתאימה יותר".
פרופ' אלכס קפלן מהמכללה למינהל, מומחה לגרנטולוגיה פינססית, מתייחס לסוגיית הממון של בני הגיל השלישי ומה הם בוחרים לעשות איתו – להשאיר כירושה לילדים, או ליהנות ממנו בעודם בחיים. "בעוד שההורים שלנו חשבו איך לחיות בצמצום כדי להשאיר יותר לילדים, התפיסה היום היא איך אני מנצל טוב יותר את ההון שלי כדי לחיות טוב ואם יישאר לילדים מה טוב", הוא אומר.
ולמרות זאת, אנשים בעשור השביעי לחייהם מרגישים בריאים ועצמאים ואומרים 'אין לי סיבה לעבור למתחם כזה'.
"עצתי להם - כדאי לתכנן קדימה: כי אחרי שהם נופלים או חולים הדיור המוגן כבר לא מקבל אותם. יש יתרון להיכנס לשם כשאתה עדיין בריא".
יש לציין כי ברוב הרשתות הגדולות קיימת גם מחלקה סיעודית באגף נפרד, שמבטיחה שאם מצבו של הדייר התדרדר, יש לו את השקט הנפשי שמובטחת לו מסגרת טיפולית. ב-Sea One בראשון לציון ויתרו על המחלקה בטענה כי הטיפול המיטבי יתקבל במסגרת יעודית לכך.
יהודה ראשל (85): "כשחזרנו לארץ, ניסינו לנהל את חיינו, ואז דליה אשתי זרקה רעיון שנעבור לדיור מוגן. ממה שזכרתי בצעירותי כשגדלתי בהרצליה, בית אבות היה שלב לפני הקבר. פתאום אני שומע דברים אחרים לגמרי"
השקעה מניבה
מהזווית העסקית מדובר בנדל"ן מניב עם סיכון נמוך, תשואה בטוחה וביקוש קשיח. הדיור המוגן הפך בשנים האחרונות ליעד השקעה פופולרי של קבוצות גדולות במשק: קבוצת עזריאלי, מחזיקה ברשת דיור מוגן "פלאס"; בנק הפועלים רכש 20% מרשת בית בכפר לפי שווי 750 מיליון שקל ונכנס שותף ברשת הסיעוד ובתי אבות "עמל ומעבר" לפי שווי 1.5 מיליארד שקלים; ביג רכשה את בית האבות "שבעת הכוכבים" בהרצליה, תמורת 225 מיליון שקל, בנוסף לשטח שזכתה מרמ"י להקמת דיור מוגן בזיכרון יעקב.
חברת שפיר הנדסה רכשה את השליטה ברשת "עד 120" מהפניקס לפי שווי של 1.35 מיליארד שקל; כלל ביטוח נכנסה לשת"פ בהיקף 500 מיליון שקל עם רשת "מגדלי הים התיכון"; חברת הנדל"ן ישראל קנדה, רכשה לראשונה בית דיור מוגן בכפר שמריהו בתמורה ל-125 מיליון שקל; עמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות, רכשה מקנדה ישראל 20% מפעילות הדיור המוגן שלה תמורת 100 מיליון שקל. אפילו קיבוץ קליה בצפון ים המלח רכש כהשקעה מניבה 20% מרשת בתי אבות סעודיים "טנדר לאבינג קאר", שמפעילה שישה בתי אבות בארץ.
העלייה בתוחלת החיים והתחזיות לפיהן מספר בני 65 ומעלה בישראל יגדל ל-1.9 מיליון ב-2040, מבטיחות גידול מתמיד בביקוש לדיור מוגן.
המשקיעים אוהבים את המודל הייחודי של הדיור המוגן. הרווח הגדול של היזם נובע מהעובדה שהוא יכול להשתמש בכספי דמי הפיקדון. הרווח הנוסף: בניגוד לדיור רגיל שבו הקבלן מוכר את הדירה ונפרד ממנה לנצח, בדיור מוגן היזם נהנה ממכירה חוזרת של אותה יחידה, שנמכרת שוב ושוב כאשר דייר נפטר.
גם בתקופה כלכלית סוערת, הדיור המוגן הוא השקעה בטוחה. בעוד שבדיור רגיל יש רווח יזמי על הבנייה והמכירה, בדיור המוגן נהנים מרווח תפעולי ומשחיקה של הפיקדונות למשקיעים המוסדיים. זה מבטיח להם זרם תקבולים לתקופה ארוכה, משום שלא מדובר בתשואה בנוסח ההייטק אלא בתשואה יציבה עם סיכון נמוך.
