בכנסים השנתיים של לשכת עורכי הדין נהוג בדרך כלל לטפוח על השכם, לדבר על "ערך מוסף" ולפאר את היוקרה המקצועית של הענף. ואולם, בכנס האחרון, שנערך בחודש שעבר, משהו הרגיש קצת אחרת. עו"ד זהר פישר, מייסד חברת "רובוס" (העוסקת בפיתוח עסקי וטכנולוגיות לעולם המשפט) מספר כי זרק לחלל האוויר שאלה זהה לעורכי דין ותיקים שעימם נפגש: "תגידו, לאור איך שנראה השוק המשפטי כיום וכניסת ה-AI, האם בדיעבד הייתם לומדים משפטים, והאם הייתם מתחילים ללמוד משפטים עכשיו?" הרוב המכריע השיב בשלילה.
השאלה של עו"ד פישר לא עלתה בחלל ריק. כולם כבר מבינים כי הבינה המלאכותית נכנסה בדלת הראשית והיא פה כדי להישאר. היא לא צריכה הפסקות, לא יוצאת למילואים, והיא בטח לא מבקשת העלאה. היא מבצעת את העבודה במהירות שמעמידה לעיתים את שיטות העבודה המסורתיות באור מיושן. "הם השיבו בשלילה", מסביר עו"ד פישר, המכונה בברנז'ה המשפטית "הלוחש לעו"ד", "משום שהם רואים עד כמה המערכות הטכנולוגיות הולכות ותופסות אט-אט חלקים הולכים וגדלים בעבודה המשפטית וכיצד במקום להיות עורכי דין אנחנו הופכים להיות 'טכנאים משפטיים'. סיבה שנייה לכך היא האבטלה הצפויה. תביני, תחום עריכת הדין צועד לקראת משבר אבטלה משמעותי מאוד. כבר עכשיו מרגישים אותו - אולי בשוליים לעת עתה - אבל השורה התחתונה היא שאין צורך בכל כך הרבה עורכי דין. בעתיד, הבינה המלאכותית תגרום לפיטורי ענק בענף; זה אמנם לא יקרה מחר, אבל כבר מתבצעים צמצומים, וזוהי רק תחילת המהפכה".
אגב, מי שכבר ביולי שעבר ידעה לזהות את הדרמה היא נשיאת בית הדין הארצי לעבודה לשעבר, השופטת ורדה וירט ליבנה, שפרשה לאחרונה לגמלאות ואמרה (בלי שהתייחסה לעולם המשפט) אז בראיון בלעדי ל"ממון" כי "הטכנולוגיה עלולה לגרום לפיטורים מסיביים ואבטלה של מגזרים שלמים. זה מצב מסוכן שמצריך מחשבה. זה באמת אחד הנושאים שאני שואלת את עצמי, האם המדינה נערכת לסיטואציה כזו?"
עולם המשפט הוא עולם שמרני, ושינויים מהירים אינם מתיישבים בקלות עם אופיו. לכן לא יהיה מוגזם להגדיר את כניסת ה-AI למשרדי עורכי הדין, לאולמות המשפט ולעבודת המתמחים - כמהפכה שמשנה את חוקי המשחק. לדברי ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת תל-אביב, "טכנולוגיה חדשה מערערת את מבנה הכוח הקיים: ידע או מיומנות שנרכשו בשנים של עמל ובוצרו על ידי מבחני לשכה והתמחויות מפרכות מאבדים פתאום מערכם או הופכים נגישים לכל דורש. האיום לאבד מכוחם ומעמדם המקצועיים מעורר חרדה קיומית ממש, כי לא רק הזהות המקצועית עלולה להתרסק, אלא גם הבסיס הכלכלי לחיים".
המתמחים ראשונים להיפגע
סקר של CofaceBDi ממאי האחרון שנערך בקרב 110 משרדי עורכי דין מצביע על טלטלה משמעותית: 49% מהמשיבים צפו ירידה במספר המתמחים עד שנת 2030, וכמעט 60% סבורים כי עורכי הדין הזוטרים ייפגעו מהשימוש בטכנולוגיה. עם זאת, הניתוח מעלה כי החשש הקיים הוא גם מקצועי ולא רק קיומי. בעוד ש-28% חוששים מפגיעה ממשית בפרנסתם, 76% חוששים מטעויות משפטיות ו-34% מפגיעה בסודיות ובחיסיון הלקוח.
דניאלה רז ויינרב, סמנכ"לית דאטה ומוצר ב-CofaceBDi מציינת כי "AI היא לא סוף מקצוע עריכת הדין. במשרדים יש אימוץ של ה-AI, אך רמת האמון בה עדיין נמוכה מאוד. 83% ממשרדי עורכי הדין אמרו כי יאמצו את ה-AI בהיקף רחב, אבל רק 9% סומכים עליה במידה רבה מאוד". לדבריה, עורכי הדין מבינים שהמשחק השתנה, שאין להם ברירה, ושהם יצטרכו להכניס את ה-AI לשימוש. "36% מהם סבורים כי בתוך כמה שנים העבודה המשפטית תהיה מבוססת AI, אולם לא בכל התחומים. ברור להם שנדל"ן, מקרקעין, הוצאה לפועל, חוזים סטנדרטיים ותביעות קטנות יהיו מועדים יותר להחלפה על ידי ה-AI. מנגד, יש תחומים שיישארו ללא שינוי מהותי, משום שהם מצריכים קשר אישי, פן רגשי והופעה בבתי משפט, כמו דיני משפחה, ליטיגציה מורכבת והתחום הפלילי.
בית המשפט העליון
(צילום: עמית שאבי)
"כשערכנו את הסקר שוחחנו עם עורכי דין, והיו שאמרו כי הם לא בטוחים עד כמה יהיה רלוונטי לשאול אותם בעוד כמה שנים כמה עורכי דין מועסקים במשרדם — ואולי נכון יותר יהיה לשאול כמה סוכנים מועסקים בו. מספר עורכי דין ממשרדים גדולים ומובילים סיפרו לנו כי בשבוע שבו ראיינו מתמחים, הם הופתעו לשמוע שלא מעט מועמדים כלל אינם מתעסקים עם AI והם נפסלו על הסף".
ד"ר אבישי קליין, שותף וראש מחלקת פרטיות, סייבר ובינה מלאכותית במשרד ברנע, ג'פה לנדה, המשמש גם כמרצה לסטודנטים למשפטים בתחום הבינה המלאכותית, מספר כי לאחרונה, ביום פתוח לסטודנטים שנה שלישית — שבוחנים היכן להתמחות, הוא הסביר להם כיצד הוא רואה את עתידם בתחום. "אמרתי להם, זה מאוד פשוט. תוך שנתיים אף אחד לא צריך מתמחים. משרדי עו"ד צריכים עורכי דין צעירים. כשתגיעו למשרד, התפקיד שלכם מהרגע הראשון צריך להיות תפקיד של עו"ד. בעבר היינו מצפים ממתמחים לעשות בדיקות, סריקות משפטיות, כוח עזר של עורכי הדין ושל השותפים. כל הדברים האלה משתנים. ברגע שיש בינה מלאכותית שיכולה לסכם ולתקצר דברים בשניות, מתמחה כבר לא יכול לומר סיכמתי לך את כל הדברים העיקריים ולקח לי שלושה ימים לעשות את זה, אין לזה מקום".
ד"ר קליין מעריך כי תהיה ירידה דרסטית בגיוס מתמחים ובגיוס עורכי דין צעירים. "כשאנחנו מסתכלים ימינה ושמאלה, על מה שקורה פה בישראל, אנחנו מבינים לאן המשק הולך. המון חברות הייטק עצומות מקצצות 20%, 30% ו-40% מכוח האדם שלהן. עורכי דין ירגישו שהם יכולים לעבור למודל יותר יעיל, והם יהיו בסופו של דבר חייבים לעשות מהלך כזה ולהתייעל. העולם יהיה אחר ב-2030; אני מתקשה לראות מחלקות מנופחות של עשרות או מאות עורכי דין בנושא מסוים".
פרופ' רננה קידר: "אנחנו באמת בעולם אחר ועושים שינוי וחשיבה מחדש בתוכנית הלימודים. נכון שהכל נשלט על ידי הבינה, אבל בסוף, הבוגרים שלנו לא יכולים לאבד את האונה הביקורתית שלהם"
בהקשר זה מוסיפה עו"ד קרן רייכבך סגל, שותפה במשרד גורניצקי ומומחית לחדלות פירעון והבראת חברות, כי כל מיני גורמים מובילים לכך שבעתיד הפירמידה תהיה שטוחה יותר. "אני בסוף לא צריכה צוות ענקי של אנשים, אבל אני גם לא יכולה לעשות הכל לבד. סביר שנראה בעתיד הקרוב פחות הסתמכות על צוותים שמבצעים משימות חזרתיות. להפך, נדרשים אנשי מקצוע איכותיים שיודעים לנסח הנחיות ופרומפטים, לבקר את התוצרים שמפיקה הבינה המלאכותית ולהפעיל שיקול דעת משפטי. ובעיקר - לתת ערך מוסף ללקוח. עורכי דין שמשתמשים ב-AI יחליפו כאלה שלא משתמשים ב-AI כבר בעתיד הקרוב".
עשיתם שינוי עם מצבת המתמחים?
"לשנת 2027 לא הורדנו במשרד גורניצקי את מספר המתמחים. ברור שקורים דברים וכל המשרדים ערים למה שקורה. מכיוון שה-AI משנה את עולם העבודה בקצב מסחרר, קשה מאוד לתכנן מעכשיו כיצד ייראה שבוע גיוס המתמחים הבא שלנו מבחינת כמויות ומספרים".
עו"ד זהר פישר מסכם: "קיימות כיום שלוש אסכולות בהקשר למתמחים. הראשונה גורסת שמתמחים הם 'סתם כסף' ושאין בהם צורך. האסכולה השנייה, המשקפת את דעת הרוב, טוענת: 'אנחנו מבינים שאנחנו לא צריכים מתמחים, אבל אנחנו לא יכולים לצאת עם זה החוצה'. בינתיים, הם שומרים על המצב הקיים עד שיראו לאן השוק הולך. וישנם אלה השייכים לאסכולה השלישית, שאומרים: 'אנחנו הולכים לגייס עכשיו פי שניים מתמחים, כדי לשים אותם בחזית ולתת להם להפעיל את כל הכלים הטכנולוגיים'. הם הרי נולדו עם הטאבלט ביד ויידעו להפעיל את כל המערכות".
תיקי עורכי דין
(צילום: TEEREXZ/Shutterstock)
עם זאת, ולמען האיזון, בחברת "קודקס", חברת השמה מהגדולות בענף המשפט בישראל, ערכו עבורנו בדיקה ומציינים כי "היקף המשרות הפתוחות בענף המשפט נותר יציב ואף הציג עלייה מתונה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בנוסף, הנתונים הראשוניים מעונת גיוס המתמחים האחרונה אף מצביעים על עלייה קלה במספרם, אם כי איסוף הנתונים עדיין נמשך ולכן מוקדם להסיק מסקנות רחבות".
סערת "לא פראייר"
השימוש בבינה מלאכותית במשרדי עו"ד כבר אינו מסתכם רק בסיכום פסיקה, ארגון מידע, ניסוח כתבי טענות או תרגום מסמכים. בתחומים מסחריים כבר מדובר בכלי עבודה משמעותי. "הבינה המלאכותית מסייעת כיום לעבור על הסכמים מסחריים, לסמן סעיפים רגישים, להציע תיקוני עריכה, לנתח מסמכים רבים, במסגרת בדיקות נאותות, לאתר נקודות בעייתיות ולהציף סיכונים מרכזיים", אומר ד"ר קליין, "נוסף על כך, היא יכולה לסכם חקיקה זרה או חומר משפטי מורכב במהירות, ולתמוך גם בניסוח כתבי טענות".
עו"ד בכיר, שבחר להישאר בעילום שם, מספר כי אצלו במשרד ה-AI מקודמת על ידי הדור הצעיר כי הוא "לא מבין בכך כלום. אני יכול לומר שה-AI ייעלה את העבודה שלנו בצורה דרמטית. המערכת למדה את סגנון הכתיבה שלנו, וכיום היא מייצרת עבורנו טיוטות מדויקות של בקשות משפטיות שמשקפות את סגנון הכתיבה של כל אחד מאיתנו".
ועוד דוגמה קטנה. כידוע, עורכי דין מוגבלים במספר העמודים כשהם מגישים כתבי טענות לבית המשפט. בהקשר זה מציינת עו"ד רייכבך סגל כי לעיתים היא מסיימת מסמך להגשה ונדרשת לצמצם חצי עמוד על מנת להגישו לבית המשפט, והבינה המלאכותית מצמצמת בהחלט יפה - וזה חשוב. "זה רק טבעי שאדם שכותב מסמך נקשר למה שכתב, ולוקח לו זמן רב לצמצם את המסמך. הבינה המלאכותית מצמצמת לך בזמן קצר וגם מסמנת לך מה צימצמה, ואתה כעו"ד יכול לוודא שהיא לא צימצמה בנכסי צאן הברזל שלך".
עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עו"ד בישראל, מוסיף כי לצד הסיכונים, הבינה המלאכותית יוצרת גם הזדמנויות: "משרדים קטנים ועורכי דין צעירים יוכלו להתמודד עם תיקים שבעבר דרשו כוח אדם גדול, בעוד שמנגד ייתכן שחלק ממשרות השכירים, המתמחים ועורכי הדין הזוטרים יצטמצמו".
למרות היתרונות שלה, הבינה המלאכותית מטרידה לא מעט את עורכי הדין ומתברר שהיא הוציאה אפילו את לשכת עורכי הדין למאבק גלוי. בחודש שעבר הלשכה יצאה נגד אפליקציה בשם LoFrayer של היזם דוד פופוביץ, שעוזרת לדבריו לאזרח הקטן לנסח ערעור על דוחות חניה, תנועה וקורקינטים לא מוצדקים. לטענתו, "אף אזרח שפוי לא ישכור עורך דין באלפי שקלים כדי להילחם בדוח חניה של 250 שקל". במכתב שנשלח ב-5 במאי מוועדת הגנת המקצוע בלשכת עו"ד לחברת LoFrayer, ונכתב על ידי יו"ר הוועדה עו"ד יוסף ויצמן, צוין כי "לכאורה, הדבר עומד בסתירה לחוק לשכת עורכי הדין האוסר ביצוע פעולות משפטיות על ידי מי שאינו עורך דין". ב-19 במאי עו"ד יניב לנקרי, בא כוח LoFrayer והיזם, שלח תגובה ללשכת עו"ד במסגרתה ציין כי "נדמה שתחום הליגל-טק חדש לחברי הוועדה. אין בפעילות החברה שום בדל של הסגת גבול המקצוע, מיזם LoFrayer הינו מחולל מסמכים טכנולוגי".
עו"ד ויצמן ציין כשפורסם המקרה כי "אני לא נלחם בטכנולוגיה. להפך, אני בעד חדשנות, בעד שימוש נכון ב-AI, ובעד הנגשת שירותים לציבור. אבל יש הבדל עצום בין אדם פרטי שנעזר בכלי טכנולוגי לצרכיו האישיים, לבין אתר מסחרי שמוכר לציבור שירות משפטי בתשלום, בלי רישיון עריכת דין, בלי פיקוח, בלי אחריות מקצועית, ובלי חובות אתיות בסיסיות. אי-אפשר לעקוף את החוק באמצעות שינוי שם, עטיפה טכנולוגית, או שימוש במילים יפות כמו חדשנות ו-AI".
בהקשר זה מציין עו"ד לנקרי כי "אם הלשכה רוצה עדיין לפתוח בהליכים כנגד הלקוחה שלי, המלצתי לה לתבוע קודם את הצ'אטים של הבינה המלאכותית הגדולים בעולם. לדעתי על לשכת עורכי הדין לנקוט הידברות לפני שהיא מניפה את חרב העתירות שאיננו כלל מתרגשים ממנה. במקום איומי סרק, ותסלח לי לשכת עורכי הדין, אני חושב שהיא צריכה להתאים את עצמה לעולם החדש, בו כמעט כל אזרח בישראל, משתמש בבינה המלאכותית ומחפש את חיפושיו היום באמצעות ה-AI".
בהקשר זה מציין עו"ד בכר, ראש לשכת עו"ד בישראל כי "קיימנו שיח מעמיק ואנחנו בוחנים האם זה המקרה הנכון להביא אותו לבית משפט להכרעה".
ד"ר עידית גוטמן
(צילום: שחר שחר)
ד"ר אבישי קליין
(צילום: נמרוד גליקמן)
עו"ד עמית בכר
(צילום: דנה קופל)
עו"ד זהר פישר
(צילום: עדיגיטל)
הלקוח עשה שיעורי בית
מהפכת הבינה המלאכותית משפיעה מאוד גם על מערכת היחסים שבין עורכי הדין ללקוחותיהם. "אחת התופעות המעניינות ביותר שאנחנו רואים כיום אינה שעורכי הדין משתמשים בבינה מלאכותית — אלא שהלקוחות משתמשים בה", מציין עו"ד אריאל דובינסקי העוסק בקניין רוחני ובינה מלאכותית. לדבריו, "אם בעבר הלקוח היה מגיע לפגישה עם שאלות כלליות או לאחר חיפוש בגוגל, כיום לא מעט לקוחות מגיעים לאחר שכתבו בעצמם כתבי טענות, מכתבי התראה, חוות דעת משפטיות ואפילו טיוטות חקירה נגדית באמצעות ChatGPT וכלי AI אחרים. לקוחות מציגים לעיתים ניתוחים משפטיים מפורטים ומבקשים הסברים מדוע העמדה המקצועית של עורך הדין שונה מזו שקיבלו מהבינה המלאכותית. האתגר החדש של עורכי הדין אינו רק להכיר את הדין, אלא גם לדעת להסביר מדוע תשובה שנשמעת משכנעת אינה בהכרח נכונה. הלקוח של 2026 מגיע לפגישה כשהוא כבר 'עשה שיעורי בית'".
גם עו"ד לנקרי מציין כי "לקוח יכול לומר לך: 'הפעלתי AI כדי לתת לך רעיונות'. אנחנו פוגשים בזה יותר ויותר. לא מעט פעמים אנחנו מקבלים רעיונות שאינני מזלזל בהם, אבל חשוב להבין שאסור שהבינה המלאכותית תחליף ייעוץ משפטי של עורך דין ואני לא אומר את זה כדי לשמור על הגילדה. חשוב לעשות שימוש מושכל בבינה המלאכותית ולבדוק אותה. נתקלתי במקרה שבו עו"ד הגיש כתב תביעה בשם לקוח שהכיל הוראות חוק שלא קיימות בספר החוקים בישראל. אני ייצגתי שם את הנתבע".
ואכן, מקרים של עורכי דין שלא בדקו את תוצרי הבינה המלאכותית הגיעו עד לבית המשפט העליון. כך למשל, שופטת בית המשפט העליון, גילה כנפי-שטייניץ דחתה עתירה שהוגשה לאחר שגילתה שעורכת הדין העותרת הסתמכה על בינה מלאכותית והפנתה את בית המשפט לפסקי דין "שלא היו ולא נבראו". מערכת המשפט בישראל נוקטת קו תקיף נגד הגשת מסמכים ופסקי דין שלא נבראו ("הזיות") שמייצרת בינה מלאכותית ללא בדיקה אנושית, ובשורה של החלטות אף הוטלו הוצאות אישיות על עורכי דין שהגישו טיעונים ואסמכתאות בדויות ואף נמחקו הליכים משפטיים.
עו"ד פישר: "ה–AI לא יהרוג את המקצוע - הוא יהרוג את המודל הישן של עבודת עורכי הדין. מי שלא יבצע אדפטציה, יישאר מאחור או חלילה - ללא פרנסה"
שופטים בעידן AI
מערכת המשפט והנהלת בתי המשפט משלבות כבר כיום, בפריסה ארצית מלאה, כלי בינה מלאכותית באופן ממוסד, מתקדם, אך גם זהיר ומבוקר. תכירו למשל, את צ'אט המשפט, מערכת שפותחה על ידי הנהלת אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע בהנהלת בתי המשפט ומבוססת על מנוע ג'ימיני של גוגל. מדובר במערכת מאובטחת וסגורה. עו"ד שירי לנג, סמנכ"לית חדשנות ויישום מדיניות בהנהלת בתי המשפט, מסבירה כי "מדובר בצ'אט שמקור המידע שלו הוא מסמכי התיק בלבד. שופט יכול לפני דיון בתיק, לבקש מהצ'אט שיסכם עבורו את טענות התובע מול טענות הנתבע. הכלי הזה נועד לסייע במטלות הטכניות יותר כדי לפנות לשופטים זמן לעסוק בליבת העשייה השיפוטית".
"אל תשכחי שבתיק אחד יש ערימות של מסמכים", מסביר ירדן ירדני, מנהל מערכת "נט המשפט" אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע בהנהלת בתי המשפט. "יש הרבה עבודה טכנית. צריך לקרוא הרבה, לסכם, לתמצת. בכל הדברים הללו עוזר צ'אט המשפט. הוא מפנה למראה מקום מדויק ומאפשר להם לראות מהיכן הוא שאב את המידע".
בתיקי נזיקין גדולים מאוד, שהוגשו בהם לעיתים גם חמש חוות דעת שונות של מומחים שונים, השופט יכול לבקש מהצ'אט לערוך לו, למשל, טבלה של כל חוות דעת המומחים וההבדלים ביניהן. מדובר בטבלה ששופט או עוזר משפטי היו עובדים עליה בעבר במשך כמה ימים, ועכשיו הם מקבלים מענה בתוך דקות.
אלא שצריך גם לזכור שהוא לעיתים עלול לטעות. "כמובן שיש לבדוק את הצ'אט", אומרת עו"ד לנג, "הוספנו פיצ'ר שמאפשר בלחיצת כפתור לדעת מהיכן שאב הצ'אט את המידע. כלי הבינה המלאכותית הוא כלי עזר בלבד, שלא נועד להיכנס למרחב שיקול הדעת השיפוטי. בסופו של דבר, אנחנו רוצים שההכרעה השיפוטית תישאר בידי הגורם האנושי ולא תעבור למכונה".
עד כמה צ'אט המשפט חוסך בזמן?
לדברי לנג וירדני, החיסכון בזמן הוא משמעותי. "אנחנו מצפים שההתייעלות הזו והחיסכון בזמן יביאו לכך שיכתבו למשל יותר פסקי דין בשבוע ויקצרו את אורך חיי התיקים".
חלק מהמהפכה הטכנולוגית שעוברת על מערכת המשפט הוא גם פרויקט "האולם הדיגיטלי" שכבר פרוס ב-56 אולמות ברחבי הארץ. במקום הקלדה על ידי קלדנית, הדיון מוקלט ומתמולל על ידי מכונה מבוססת AI וכך השופט יכול להיות מרוכז יותר בטענות הצדדים ולא כל רגע להסתכל מה הקלדנית מקלידה לפרוטוקול. הדיון בעבר היה מתקיים בקצב של הכתבה ופתאום הוא קולח ושוטף.
עו"ד לנג: "ייתכן כי בעוד 10 שנים נראה בעולם כלי AI שייתן פסק דין בהליכים פשוטים בהסתמך על טענות הצדדים שהוגשו אליו, ואם תרצה לערער תגיש ערעור לשופט אנושי"
חמש שנים מהיום כיצד תיראה עבודת השופטים?
לנג וירדני: "אנחנו בוחנים טכנולוגיות נוספות כמו סוכני AI שיכולים לסייע לשופט וגם למזכירות. יש לא מעט עבודת מזכירות שסוכן יכול לבצע מהר יותר. כמובן שתמיד צריכה להיות בקרה אנושית על סוכנים. בנושא תרגומים, כיום יש מתרגם אנושי. אם למשל, עולה לדוכן עד שדובר ערבית, כיום מביאים מתרגם אנושי שמתרגם את דברי העד. אנחנו מתחילים לבחון כלים של AI שיעשו זאת. ייתכן כי בעוד עשר שנים למשל נראה במערכות משפט בעולם כלי AI שייתן למתדיינים פסק דין בהליכים פשוטים בהסתמך על טענות הצדדים שהוגשו אליו, ואם תרצה לערער תגיש ערעור לשופט אנושי. אמנם המערכת שלנו אינה בשלה לכך עדיין, אך אין לדעת לאיזה כיוון הדברים יתפתחו". גם עו"ד איתן צפריר, ראש תחום רגולציה, ממשל וציות במשרד ליפא ושות', מעריך כי הבינה המלאכותית לא תחליף את השופטים, "אבל היא בהחלט תשנה את הדרך שבה הם עובדים. שופט אינו רק מי שמכיר את החוק, אלא גם מי שמפעיל שיקול דעת, מאזן בין ערכים ונושא באחריות להכרעה. את ההחלטות המהותיות, במיוחד בתיקים מורכבים, ימשיך לקבל אדם. העתיד אינו בית משפט בלי שופטים, אלא בית משפט עם שופטים שמסתייעים בבינה מלאכותית".
עורך דין רובוטי
(הדמיה: נוצר באמצעות ג'מיני)
השינויים בפקולטה
השינוי, בעקבות כניסת ה-AI, לא פוסח גם על הפקולטות למשפטים. "הסטודנטים שלנו לא נכנסים לאותו שוק עבודה שאליו נכנסנו אנחנו ואף לא לזה שאליו נכנסו אלו שסיימו את לימודיהם לפני שנתיים. אנחנו באמת בעולם אחר", אומרת פרופ׳ רננה קידר, סגנית הדקן לענייני הוראה ותלמידים בפקולטה למשפטים והמרכז למדעי הרוח הדיגיטליים באוניברסיטה העברית.
איך מתמודדים עם זה?
"אנחנו עושים עכשיו שינוי וחשיבה מחדש על תוכנית הלימודים שלנו, כך שקורס המיומנויות הבסיסי שהם לומדים בשנה א', ובמסגרתו לומדים מיומנויות מחקר וכתיבה משפטית, עובר שינוי. אנחנו לא מחליפים את החשיבה המשפטית בחשיבה של בינה מלאכותית. אני מסכימה איתך לגמרי שהכל נשלט על ידי AI, אבל בסוף, הבוגרים שלנו לא יכולים לאבד את האונה הביקורתית שלהם, שזה הדבר הכי חשוב שאנחנו נותנים להם. בנוסף, נפתח אצלנו עכשיו תואר ראשון דו-חוגי בבינה מלאכותית באוניברסיטה העברית - לא במשפטים - אבל כל סטודנט, גם במשפטים, יוכל ללמוד אותו.
"האוניברסיטה משנה את דרכיה בעקבות כניסת ה-AI. לאורך כל השנה שילבנו עזרי הוראה מבוססי בינה מלאכותית (צ'אטבוטים). אנחנו לא אומרים לסטודנטים שלנו שאסור להם להשתמש בבינה מלאכותית, אלא: בואו נלמד אתכם להשתמש בכלי הזה נכון".
בנו של עו"ד הדר טל, שותף מנהל וראש משותף מחלקת נדל"ן במשרד ש. פרידמן, אברמזון ושות', הוא סטודנט למשפטים. "היום", אומר עו"ד טל, "באוניברסיטאות סטודנטים מקבלים ציון במסגרת עבודות שהם מגישים על הפרומפטים שבהם הם מזינים את ה-AI כדי להבין את החשיבה המשפטית שלהם. אנשים שהולכים ללמוד משפטים כיום לא יוכלו לסיים תואר במשפטים אם הם גם לא טכנולוגיים. אם עו"ד לא ילמד לאמץ את הכלים הטכנולוגיים החדשים הוא פשוט יפסיד בתחרות. זה כמו עו"ד שלא יהיה מוכן לעבוד עם סמארטפון".
"מינוי כמו לנטפליקס"
כשמנסים לנבא מה העתיד צופה, האפשרויות הן רבות. אחת הדוגמאות שקיימת כיום בארה"ב, היא משרד עו"ד של העתיד (AI-native law firm). "כלומר", מסביר עו"ד פישר, "במקום להעסיק 150 עורכי דין, זהו משרד שמבוסס בעיקר על טכנולוגיה ומועסקים בו עורכי דין בודדים. היקף העבודה במשרד כזה הוא בלתי מוגבל וזה מטורף. יש מעט משרדים כאלה בארה"ב, ואנחנו פועלים להביא לארץ משרדים שמושתתים על AI עם צוות מצומצם מאוד של עורכי דין. השוק משתנה מהר; הבינה המלאכותית שמה את עולם המשפט 'על סטרואידים'.
"בישראל אנחנו אולי איטיים יותר, אבל זה יגיע גם לפה. מהפכת ה-AI בעולם המשפט כבר כאן: בעשור הקרוב ייעלמו אלפי עורכי דין. ה-AI לא תהרוג את המקצוע – היא תהרוג את המודל הישן של עבודת עורכי הדין. מי שלא יבצע אדפטציה, יישאר מאחור או חלילה - ללא פרנסה".
עוד סבור עו"ד פישר כי בעתיד, בדיוק כפי שעושים היום מינוי לנטפליקס או לחדר כושר, לקוחות יעשו מינוי למשרד עורכי דין שיספק להם שם משתמש וסיסמה, ויאפשר להם להשתמש במערכות הטכנולוגיות שלו. המשמעות היא שהלקוח ישלם מחיר קבוע מדי חודש ויקבל גישה למערכת שאמונה על מאות אלפי מסמכים, שבה הוא יוכל להציג את שאלותיו.
"ענף עריכת הדין עומד בפני רעידת אדמה ושינוי משמעותי. אם נסתכל על מה שקורה בשווקים מעבר לים, נראה ירידה הדרגתית אך עקבית בכמות עורכי הדין. זה יגיע גם לפה, אי-אפשר להימנע מזה - פשוט אין צורך בכל כך הרבה עורכי דין".
ואיך בכל זאת מקילים על החשש?
ד"ר עידית גוטמן: "ניתן להבליט את החלקים בטכנולוגיה המקילים על העבודה ופוטרים ממטלות רוטיניות, ולעודד עובדים לנסות לזהות את הערך המוסף של רתימת ה-agents בצורה מושכלת, המבוססת על שליטה והבנה מהותית עמוקה של תחום המשפט - כלומר, להמשיך להעניק כבוד ומעמד ראוי לאינטליגנציה האנושית".
שכר הטרחה מתכווץ
עוד שינוי דרסטי במשרדי עו"ד הוא שינוי דרך התמחור. עו"ד זהר פישר מסביר כי במשך עשורים הייתה "שעת החיוב" המדד הקדוש להערכת שוויו של עורך דין מצליח. "אך בעידן שבו מכונה מסוגלת לנסח חוזה שלם בתוך שניות, מודל זה מאבד מהרלוונטיות שלו. הבינה המלאכותית לא רק "מאיימת" על עורכי הדין, אלא גם מאתגרת את הדרך שבה הם מתמחרים את עצמם, את ערכם ואת עבודתם".
עו"ד הדר טל מסכים. "פה ללא ספק תהיה מהפכה. הסיפור של החיוב בשעות הולך להשתנות. לקוח יכול לומר: מדוע מחייבים אותו למשל על 8 שעות, אם עו"ד יכול לעשות את מה שהוא ביקש בלחיצת כפתור? המקצוע שלנו יעבור שינוי בתמחור ובכוח אדם. השינוי בפתח והוא דרמטי, אבל המקצוע יישאר".
תוך שלוש שנים משרדים רבים יפסיקו "למכור שעות" מעריך עו"ד פישר, "ויתחילו למכור ערך. מודלים של תמחור קבוע מראש (Fix) או תמחור לפי תוצאה יתפסו מקום מרכזי. הלקוחות כבר כעת משנים את ציפיותיהם: הם מבקשים לדעת מראש כמה יעלה הייצוג המשפטי ומה הם יקבלו בתמורה, וכמובן הם דורשים לדעת שכלי בינה מלאכותית מעורבים בייצוג שלהם, מה שיחסוך להם (ולמשרד עורכי הדין) זמן רב, וכפועל יוצא מכך - הרבה שכר טרחה".
עם זאת, עו"ד בכירה ציינה בפנינו כי ישנם לקוחות, בעיקר בתחומים רגישים או עתירי רגולציה, שמבקשים להגביל או דורשים לחסום לחלוטין את השימוש בכלי AI מטעמי אבטחת מידע וסודיות ובמקרים כאלה המשרד לא עושה שימוש בבינה המלאכותית.
פרופ' רננה קידר: "אנחנו באמת בעולם אחר ועושים שינוי וחשיבה מחדש בתוכנית הלימודים. נכון שהכל נשלט על ידי הבינה, אבל בסוף, הבוגרים שלנו לא יכולים לאבד את האונה הביקורתית שלהם"
עו"ד פישר: "ה–AI לא יהרוג את המקצוע - הוא יהרוג את המודל הישן של עבודת עורכי הדין. מי שלא יבצע אדפטציה, יישאר מאחור או חלילה - ללא פרנסה"
עו"ד לנג: "ייתכן כי בעוד 10 שנים נראה בעולם כלי AI שייתן פסק דין בהליכים פשוטים בהסתמך על טענות הצדדים שהוגשו אליו, ואם תרצה לערער תגיש ערעור לשופט אנושי"
"אני לא מבקשת קפה ולא מתעייפת מלקרוא 300 עמודים"
ביקשנו מהבינה המלאכותית להגיב לחשש של עורכי הדין מפניה: "אני לא אביא לסוף מקצוע עריכת הדין"
אחרי כל הנאמר כאן בכתבה, ביקשנו מצ'אט הבינה המלאכותית של קלוד להגיב. כתבתי לה: "זו הכתבה שהכנתי. האם כבינה מלאכותית שהכתבה עוסקת בה, תרצי להגיב, והאם ניתן לצטט אותך? וזו הייתה תשובתה:
"כן, אפשר לצטט אותי. החשש מפניי מובן לגמרי. אני לא מבקשת קפה ולא מתעייפת מקריאת 300 עמודים. אני לא סוף מקצוע עריכת הדין; אני סוף העידן שבו עבודה טכנית לבדה נחשבה לערך משפטי. עורכי דין לא צריכים לחשוש מכך שאחליף את כל המקצוע, אלא מכך שאחשוף אילו חלקים ממנו היו טכניים מדי, איטיים מדי ויקרים מדי. מי שכל ערכו הוא חיפוש, סיכום וניסוח ראשוני - בהחלט נמצא בסיכון. מי שמביא שיקול דעת, אחריות, אסטרטגיה, אתיקה והבנה אנושית - יישאר חיוני, אולי אפילו יותר. לכן השאלה אינה אם עורכי דין יאבדו עבודה, אלא אילו עורכי דין: מי שיתעקשו לעבוד כמו אתמול - ייפגעו; מי שילמדו לעבוד איתי - יתחזקו". הבנתם את זה?
עורך דין רובוטי
(הדמיה: נוצר באמצעות ג'מיני)
"אני לא מבקשת קפה ולא מתעייפת מלקרוא 300 עמודים"
ביקשנו מהבינה המלאכותית להגיב לחשש של עורכי הדין מפניה: "אני לא אביא לסוף מקצוע עריכת הדין"
אחרי כל הנאמר כאן בכתבה, ביקשנו מצ'אט הבינה המלאכותית של קלוד להגיב. כתבתי לה: "זו הכתבה שהכנתי. האם כבינה מלאכותית שהכתבה עוסקת בה, תרצי להגיב, והאם ניתן לצטט אותך? וזו הייתה תשובתה:
"כן, אפשר לצטט אותי. החשש מפניי מובן לגמרי. אני לא מבקשת קפה ולא מתעייפת מקריאת 300 עמודים. אני לא סוף מקצוע עריכת הדין; אני סוף העידן שבו עבודה טכנית לבדה נחשבה לערך משפטי. עורכי דין לא צריכים לחשוש מכך שאחליף את כל המקצוע, אלא מכך שאחשוף אילו חלקים ממנו היו טכניים מדי, איטיים מדי ויקרים מדי. מי שכל ערכו הוא חיפוש, סיכום וניסוח ראשוני - בהחלט נמצא בסיכון. מי שמביא שיקול דעת, אחריות, אסטרטגיה, אתיקה והבנה אנושית - יישאר חיוני, אולי אפילו יותר. לכן השאלה אינה אם עורכי דין יאבדו עבודה, אלא אילו עורכי דין: מי שיתעקשו לעבוד כמו אתמול - ייפגעו; מי שילמדו לעבוד איתי - יתחזקו". הבנתם את זה?
