כדור אש עצום שהאיר את שמי אזור בית שמש, פיצוץ עז שנשמע למרחקים ועשרות סרטונים שהציפו את הרשתות: במוצאי שבת אחד לפני חודשיים בדיוק, בעיצומה של המלחמה מול איראן, נדמה היה לרבים שמשהו השתבש באחד המתקנים הביטחוניים והרגישים של בישראל. השמועות הקצינו ואפילו השם "צ'רנוביל" הוזכר ברשתות החברתיות. אלא שכעבור זמן קצר התברר כי לא היו תקלה או אסון, אלא ניסוי מתוכנן של חברת "תומר", מהגופים החשאיים והמשמעותיים ביותר בתעשייה הביטחונית בישראל.
במשך שנים פעלה תומר הרחק מאור הזרקורים. החברה המוגדרת "נכס מסווג ומרכז ידע לאומי להנעה רקטית", אחראית לפיתוח ולייצור מנועי רקטות וטילים של כמה ממערכות הנשק האסטרטגיות של ישראל - מהחץ דרך ברק 8, רומח, אקסטרא וקלע דוד, ועד משגר הלוויינים שביט, שמטיס לחלל את לווייני אופק ומבטיח לישראל עצמאות מודיעינית מלמעלה.
באותו מוצ"ש שמנכ"ל תומר, עו"ד דותן גבאי, היה מעדיף לשכוח, ביצעה החברה בעל כורחה מופע חשיפה פירוטכני לציבור הישראלי, שהבהיר לו, שלמזלנו, לישראל יש עליונות גם בהנעה רקטית.
גלריה
דותן גבאי. "יש מחסור תקדימי בעולם בתחמושת, אני עושה היום פי שבעה יותר ניסויים מבעבר"
(ריאן פרויס)
גבאי (41), מנכ"ל תומר בשנה האחרונה, שלפני כן במשך עשור מילא שורה של תפקידים בכירים בחברה, מסביר בריאיון ראשון לתקשורת מה באמת קרה באותו לילה, חושף את חלקה של תומר במערך הטילים ואומר: "אנחנו 'הטקסי –דרייבר' של הטילים. בניסויים אני תמיד מתבדח עם מפתחי הטילים בתעשייה האווירית וברפאל: 'בלי המנוע שלנו, הטיל לא היה עובר את גובה הבניין'".
"אנחנו בטירוף"
אני פוגשת את גבאי באתר הענק של החברה, כ-1,000 דונם ליד מושב מצליח באזור רמלה, שכולל גם את המטה והמפעלים. שטח הניסויים של תומר, שם נערך הניסוי המדובר, משתרע על 12,000 דונם ממושב טל שחר ועד מושב תירוש ליד קרית מלאכי.
החברה, שמשמשת כקבלן משנה של התעשיות הישראליות מפתחות הטילים, מעסיקה 1,000 עובדים וצומחת כמו יתר הביטחוניות בקצב מהיר. מחזור המכירות שלה השנה צפוי להסתכם ב-840 מיליון שקלים לעומת 648 מיליון שקלים בשנה הקודמת. הרווח הנקי הסתכם ב-55.8 מיליון שקלים לעומת 41 מיליון שקלים אשתקד, וצבר ההזמנות שלה חצה לראשונה את ה-3 מיליארד שקלים. לפי דוח החברות הממשלתיות, תומר חילקה למדינה ב-2025 דיבידנד בסך 18 מיליון שקלים. גבאי חושף כי השנה לראשונה, בהובלת רשות החברות, היא תגייס באג"ח 300 מיליון שקלים מגופים מוסדיים ישראליים.
כדי להבטיח מהירות ביצוע ואספקה של מנועי טילים, תוכנית החומש של גבאי שאפתנית: יעד מכירות של 1.5 מיליארד שקלים עד שנת 2030 ומצבת כוח אדם של 1,500 עובדים. לצורך כך השקיעה החברה בשנים האחרונות כמיליארד שקלים בתשתיות ובטכנולוגיה. מדי חודש היא מגייסת 20 עד 30 עובדים חדשים, ממיטב המוחות.
אז מה קרה בניסוי שהבהיל את כל גוש דן, ואיך זה שעד היום הניסויים שלכם עברו בשקט?
"אציין שמנוע שהוא בעצם משגר של לוויין, יכול להגיע לגובה של 9 קומות והבערה בהתאם. מה שנצפה באותו מוצאי שבת, היה בערה של מנוע רקטי נייח שמשמש לניסויים. לא היה פיצוץ, אם היה כזה, כל מי שעובד עם לוויינים אזרחיים כבר היה מפרסם תמונות של בור שחור שנגרם מהפיצוץ. עשינו כבר ניסויים כאלה בעבר, במהלכם נבדק הדלק שבו משתמשים מנועי החברה (דלק מוצק הודף) תוך כדי שימוש במצלמות במטרה לתעד את התנהגותו בתנאים שונים.
"הניסוי דווח לכל הגורמים הרלוונטיים: רשויות וכוחות ההצלה, ולראיה שום גורם: מכבי אש, אמבולנסים וכדומה לא הגיע לשטח, כי לא היה צורך. ההבדל הפעם הוא שאת הניסוי עשינו בלילה ועל רקע החושך האפקט היה עצום".
אז למה עשיתם דווקא במוצ"ש?
"הסיבה שהוחלט לבצע ניסוי במוצאי השבת היא כי אנחנו בטירוף. יש מחסור עולמי בטילים שהפכו לנשק הכי מבוקש, יש מחסור תקדימי בעולם בתחמושת, הפיגור מוערך בכ-30% אחרי הביקושים. אני עושה היום פי שבעה יותר ניסויים מבעבר. גם בליל הסדר האחרון עבדו במפעל שתי משמרות. כדי לעמוד בקצב חילקנו את העובדים לאלו שנאלצו לחגוג את ליל סדר מוקדם ואז להגיע למפעל ואלו שנאלצו לחגוג מאוחר יותר. אפילו ותיקי תע"ש, שתומר הייתה בבעלותה בגלגולה הקודם, לא זכרו חג פסח כזה, ולכן החלטנו לדחוס ניסויים גם בליל שבת - כי הלילה הפך אצלנו ליום".
רקטת בר של תומר ואלביט. נכנסה לשימוש מבצעי ראשון במלחמת חרבות ברזל
(קרדיט: באדיבות חברת תומר)
הפקת הלקחים
אף שלא מדובר היה בתקלה או אירוע חריג, הלקחים הופקו ובחברה הודיעו על רענון נהלים: "אנחנו חוזרים לבצע ניסויים ביום וכמו ברפאל, שבגלל קרבתה לקריות היא יוצאת בהודעות פומביות לתושבים על ניסוי מתקרב, גם אנחנו ניידע את הציבור".
אתה מדבר על מחסור עולמי בטילים בעקבות הביקושים החריגים. מה המצב כאן אצלנו?
"אם מחר תפרוץ מלחמה המצב שלנו טוב לאין שיעור מ-7 באוקטובר. בניגוד למחסור בעולם, בישראל אנחנו סוגרים את הפער, הגברנו דרמטית את קצב הייצור - פי שלושה מאז הטבח, על סמך הביקושים של צה"ל ולקחי מערכת הביטחון להגיע לעצמאות בייצור חימושים. חומר הגלם שלנו - חומרים מורכבים וחומרי נפץ, מגיע מחו"ל. בהנחיית משרד הביטחון הצטיידנו בכמות אדירה של מלאים. אבל גם אם אנחנו במצב טוב מבחינת מלאי, חייבים להסתכל שנים קדימה. מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, עושה מאמצים לשריין תקציב להבטחת רצף ייצור בתעשיות הביטחוניות כדי שגם בתקופות שאין בהן ביקושים, ימשיכו לספק להן עבודה והכנסות במטרה לשמר עובדים וידע.
"ראיתי מדינות שלא יקנו יין בישראל כי אולי הוא הוכן ביו"ש, אבל קונות פה טילים בלי להסס. מאז המלחמה 30% מהתוצרת שלנו נועדו לייצוא"
"אי-אפשר לחזור לשיטה שבתקופות של אי-לחימה ממושכת. ספקים ותעשיות של מערכת הביטחון נאלצו להצטמצם וחלקם להיעלם (תע"ש צמצמה לאורך שנים בגלל חוסר ביקוש מצה"ל את ייצור התחמושת, מה שהביא אותנו ב-7 באוקטובר למצב שהמחסנים היו כמעט ריקים. נ.ז).
"לקח נוסף הוא שהמלחמות המודרניות כמו באוקראינה, רוסיה, איראן ועזה, הופכות ארוכות יותר, ומי שמנצח הוא מי שיהיה לו אורך נשימה שיבוא לידי ביטוי בכמות חימושים ויכולת ייצור עצמית. מי דמיין שחץ יהיה מוצר נצרך? בדיונים במערכת הביטחון במשך שנים הגישה לפרויקט החץ הייתה – 'אם יקרה ונצטרך...'".
מאחורי השיגור
80 חוקרים עובדים ב"תומר", על מה שגבאי מכנה בפשטות "הנדסת טילים". כמעט כולם בעלי תואר דוקטור, רובם בוגרי הטכניון וכל אחד מהם מתמחה בתחום צר במיוחד בעולם ההנעה הרקטית.
על שולחנו של גבאי מונח דגם קטן של מנוע רקטי. במבט ראשון הוא נראה כמו גליל מתכתי פשוט, אבל בתוכו מסתתרת אחת הטכנולוגיות המורכבות ביותר בתעשייה הביטחונית: מכל לחץ שבתוכו תעלה צרה שמשני צידיה חומר הודף מוצק. בעת ההפעלה בתוך המנוע עולה הטמפרטורה לאלפי מעלות, וכל האנרגיה האדירה שנוצרת מנותבת דרך מפלט המכל ודוחפת את הטיל לעבר מטרתו. במילים פשוטות, מאחורי כל שיגור מוצלח עומד מנוע שמייצר את האנרגיה הנדרשת, הדיוק והמהירות ובלעדיו הטיל כלל לא ימריא.
תומר מייצרת מנעד רחב של מנועי הנעה, ממנועי לחץ, כולל חץ 4 שעדיין בפיתוח, ועד למנוע ענק ללוויינים. "אנחנו נמצאים בחזית הטכנולוגית בתחומנו", אומר גבאי, "טיל החץ הוא בין מערכות היירוט הטובות ביותר בעולם והראשון שחוצה את האטמוספרה.
"גם מבחינת עלות הוא מעניק יתרון משמעותי: עלות יירוט באמצעות THAAD האמריקאית נאמדת בכ-11 עד 15 מיליון דולר, בעוד עלות יירוט באמצעות חץ נאמדת ב-3-4 מיליון דולר. כמו כן, המנועים שלנו מגיעים לרמת אמינות של 99%, עם אורך חיים של עד 25 שנה – נתון שהוכיח את עצמו גם במלחמה האחרונה, כאשר טילי חץ 2 שפותחו לפני שנים רבות, המשיכו לפעול בהצלחה".
גבאי לא שוכח להודות. "את התודות לכך שאנחנו מעצמה גם בתחום מנועי הטילים יש לייחס לשר הביטחון ולצמרת משרד הביטחון בשנת 2018, כאשר תע"ש שסבלה מהפסדים וגירעונות הופרטה ונמכרה לאיש העסקים מיקי פדרמן, בעליה של אלביט מערכות נשק, שמיזגה את תע"ש לתוכה.
במערכת הביטחון התעורר החשש שהטכנולוגיה הקריטית של הנעה רקטית, שבוצעה במפעל גבעון של תע"ש, תצא מידי המדינה ובהחלטת ממשלה הוחלט להחריג אותה מהפרטה ולצקת את פעילותה לתומר שהוקמה כחברה ממשלתית ייעודית בבעלות מלאה של הממשלה.
אבל שורשי הפעילות מתחילים אי שם בשנת 1939, בבית יציקה מחתרתי בקבוצת שילר, שבו ייצרה ההגנה פצצות מרגמה וגופי רימוני יד. עם קום המדינה התפתחה הפעילות ובהמשך הפך המפעל לחלק מתע"ש והתמחה במערכות הנעה רקטיות מתקדמות. עשרות שנים לאחר מכן, במתקפת הטילים מאיראן, עמדו אותן יכולות למבחן המבצעי המשמעותי ביותר שלהן.
איפה הייתָ במתקפה על איראן ב-14 באפריל?
"ישבתי עם אשתי וחמשת ילדיי בממ"ד בבית ברחובות. ידעתי שזה רגע האמת אליו התכוננו כל השנים - אם מערכת החץ שעד כה נבחנה בניסויים תדע לעמוד מול איום כל כך נרחב של עשרות של טילים בליסטיים".
האמנת?
"מצד אחד היה אמון ענק בכל צוותי הפיתוח בתע"א, באנשי המנועים בתומר ובשאר התעשיות, ומצד שני זה היה איום כל כך רחב היקף. למחרת פגשנו את הנתונים והבנו שהיו חלק מאירוע היסטורי ברמה עולמית ושהמערכת שהיינו חלק חשוב בבנייתה, הצילה את מדינת ישראל".
באירוע השני באוקטובר זה כבר הפך למובן מאליו. "מבחינתי כל טיל מיירט שאנחנו שותפים לו שווה ערך לחיי אדם שניצלו, מבנים ותשתיות קריטיות שלא נפגעו - זו המשוואה. אנחנו גם מייצרים מנועים ללווייני תצפית מסוג אופק. המלחמה האחרונה הוכיחה את החשיבות לישראל בפריסה רחבה יותר של לווייני מודיעין בחלל. הם נתנו לנו יתרון אדיר בגילוי ובמידע מודיעיני, במיוחד בקרבות שמתנהלים 2,000 ק"מ מישראל. אנחנו עובדים על משגר לוויין שהוא הדור הבא".
הביקושים בחו"ל
לאחרונה חזר גבאי מתערוכת יורוסאטורי בפריז, התערוכה הבינלאומית הגדולה בעולם למערכות הגנה, יבשה ואוויר-יבשה, הנערכת מדי שנתיים. "הצרפתים עברו כמו משגיחי כשרות בין הביתנים", מספר גבאי, "לקראת הפתיחה, נפסלו גם מציגים שהציגו מערכות דו-שימושיות המיועדות להגנה ולהתקפה. היו כאלה ששמו טלאי צהוב על הביתן. אנחנו הצגנו מבחינה עסקית, הלו"ז שלי היה מפוצץ. כל רבע שעה פגישה. יש עניין עצום במערכות הישראליות, שהזיעו בשדה הקרב ולא רק באולם התצוגה. יש השתאות גדולה מאוד מההתמודדות של התעשיות הביטחוניות שלנו, מהיצירתיות ומזה שבזמן קצר אף ששלוש שנים ישראל מנהלת לחימה בשש חזיתות, אנחנו עולים בזמן מהיר בקצב הייצור.
"הגדלנו תוכניות רווחה ועשינו הסכם קיבוצי חדש. עובד ייצור שהרוויח בעבר 7,000 שקלים מקבל היום בין 10 ל–12 אלף שקל. 10% מהרווחים מחולקים לעובדים, כולל עובדי ייצור"
"ראיתי בתערוכה מדינות שלא יקנו יין בישראל כי אולי הוא הוכן ביו"ש, אבל קונות פה טילים ישראליים בלי להסס. הביקושים בחו"ל נותנים לנו הזדמנות לפתח קווי ייצור בחו"ל. מאז המלחמה 30% מהתוצרת שלנו נועדו לייצוא.
"במלחמת איראן חיל האוויר תקף 3,000 מטרות ביום. כולם מבינים שהנושא החימושי חשוב מאוד. הבעיה שהצד השני הבין שהדרך שלו להצלחה היא באמצעות חימושים מכאיבים כמו הרחפנים, שלא מחייבים דיוק אבל כן משביתים אזור שלם וגובים קורבנות".
ראיתי שאתם מעסיקים במפעל חרדים.
"כן יש לנו 70 עובדים חרדים. התחברנו לגורם שמצוי בקשר עם המגזר החרדי, והוא מאתר לנו עובדים. אם לא הם, היינו בבעיה. לפני הגיוס שלהם הוצאתי הזמנות לעובדים ברצפת הייצור ל-12 חברות השמה, קיבלתי בקושי 13 טפסים של קורות חיים".
אתה מרוצה מהעבודה שלהם?
"כן. יש להם מוסר עבודה גבוה, אין להם טלפונים להתעסק בהם, אנחנו מספקים להם תנאי עבודה מתאימים כולל ארוחות עם כשרות מתאימה. תנאי העבודה בתומר שופרו מאוד היום, בניגוד לתקופת תע"ש. הגדלנו תוכניות רווחה לעובדים והסכם קיבוצי חדש לפיו עובד ייצור שהרוויח בעבר 7,000 שקלים מקבל היום בין 10 ל-12 אלף שקל. 10% מהרווחים מחולקים לעובדים, כולל עובדי ייצור. 50% מהעובדים שלנו מהנדסים ועובדי פיתוח, אבל גם המהנדסים הגאונים ביותר לא זזים מטר בלי מיכאל שמחבר להם את הבורג".
לאחרונה פורסם על חוב אדיר של משרד הביטחון לתעשיות הביטחוניות בגלל מאבקים מול האוצר.
"גם לנו יש חוב לא הגיוני. כשחברות ממשלתיות מחזיקות חוב כזה גדול, אני נלחם בשיניים כדי לשלם לספקים שלי בזמן ולעמוד בחוק מוסר תשלומים. לא אפגע בספק שאצטרך אותו מחר בבוקר. האוצר והממשלה צריכים לראות בתקציב הביטחון לא רק הוצאה, אלא גם השקעה במשק הישראלי. רק מתחילת השנה ביצעה תומר רכש בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל מספקים בישראל. כשמחזקים את התעשיות הביטחוניות, מחזקים לא רק את הביטחון, אלא גם את הכלכלה".
