שר התחבורה של מדינת נורת ריין ווסטפליה, אוליבר קרישר מהירוקים, קרא שלשום למינוי ועדת חירום שתדון במפלס הנמוך של נהר הריין, מפלס שעוצר כמעט לחלוטין את התחבורה הימית על הנהר ומכריח את אוניות המשא לחלק את המטען שלהן בין כמה אוניות, מה שמאט עוד יותר את גלגלי הכלכלה הגרמנית שזקוקה כרגע לדחיפה ולא לבלמים.
נהר הריין הוא צינור תחבורה ראשי לתבואות, פחמים, כימיקלים, מינרלים ונפט. העובדה שכבר לא יורדים הרבה שלגים בגרמניה והעובדה שכבר באביב התחיל מזג האוויר החם והיבש, ייבשו את המים בנהרות. בפעם האחרונה שגרמניה חוותה חום ויובש דומים, תנאים שגרמו למים בנהרות להתאדות, הייתה ב-2018. אז זה הסתיים בהפסד בגובה של 0.4 אחוז מהתמ"ג של גרמניה באותה שנה.
גרמניה לא לבד. כלכלנים מזהירים כי גלי החום, היובש, ושריפות הענק שמתחוללים באירופה יביאו להפסדים כספיים עצומים לחברות ולמדינות, עיכובים גדולים בקווי לוגיסטיקה ואספקה, דרישה צנע מהתושבים, ואפילו להפסקות חשמל, חלקן יזומות. המפלס הנמוך של המים בנהר הדנובה, שזורם מגרמניה ועד הים השחור דרך וינה, בודפשט ובלגרד, כבר גרם להורדת ייצור האנרגיה הגרעינית בהונגריה ואנרגיה הידרו-אלקטרית בסרביה, ותושבים התבקשו להוריד את צריכת האנרגיה שלהם.
תחנת הכוח הגרעינית פאקס, מתקן ייצור החשמל הגרעיני היחיד בהונגריה שמספק כמעט מחצית מתצרוכת האנרגיה של המדינה, נסגר ביום שני ויישאר סגור לפחות לכמה שבועות, כיוון שרמת המים נמוכה מדי מכדי לספק מי קירור לתחנה. הונגריה וסרביה (בנוסף לרומניה) כבר הודיעו שהם יצטרכו לקנות אנרגיה וחשמל כדי להתגבר על התפוקה הפחותה. המחירים היקרים של אנרגיה בלי קשר לגל החום, ימשיכו לעלות בגלל הדרישה הגבוהה, והמחיר הגבוה יצטרך להתגלגל לכתפי השוק הפרטי והאזרחים.
חקלאים ואיכרים שמשווקים את תוצרתם על גבי ספינות מטענים ודרך הנהרות, נתקעו עם תוצרתם מבלי יכולת לשנע אותם. קונים פוטנציאלים ניצלו את המצב כדי להציע לחקלאים שהם יחלצו את הסחורה שלהם עם משאיות תמורת תשלום נמוך יותר עבור הסחורה (ערך התבואה באירופה צנח בחמישה אחוזים רק בחודש יוני). לאיכרים לא נשארה הרבה ברירה. בינתיים מתברר שמצב הלוגיסטיקה הוא כל כך נואש שלקונים אין יותר יותר משאיות פנויות כדי לקנות ולהסיע את הסחורה.
ירידת מפלס המים גרמה גם לפגיעה בענף התיירות במדינות שבהן זורם נהר הדנובה. ספינות תענוגים לא יכלו לעגון בבודפשט ועגנו בלב הנהר, מבלי שהתיירים יוכלו לרדת מהאוניה, לבקר בעיר ולהוציא בה כספים. בבולגריה נאלצו כוחות הצלה וחילוץ לחלץ 186 נוסעים בספינת תענוגות שעלתה על שרטון במים נמוכים ולא הייתה מסוגלת לחדש את האספקה. בעלים של סירות נוסעים הלוקחות תיירים שכבר נמצאים בערים לשיט תענוגות בנהר, אמרו לסוכנות הידיעות "אסושיאייטד פרס" כי מבחינתם, בגלל ייבוש שטחי מים כל כך גדולים, "למרות שאוגוסט הוא החודש הכי עסוק שלנו בשנה, הקיץ הסתיים עבורנו כבר ביולי".
מחיר השריפות
המשבר האקלימי היכה באירופה גם ביבשה. השרב הכבד הביא לשריפות ענק בצרפת, ספרד ויוון. מאות אלפי תושבים פונו מבתיהם, ניסיונות ההצלה עלו כסף רב, כמו גם הפגיעה בעסקים, וכלכלנים במדינות הללו טוענים שמדובר בבלימה של ניסיונות הצמיחה שלהן. "מדובר בשריפות הגרועות ביותר שחוותה המדינה מאז מלחמת העולם השנייה", אמר נשיא צרפת עמנואל מקרון, ואילו במדריד טענו כי השריפות ממערב לעיר היו הגרועות ביותר שחווה האיזור מאז ומעולם.
הפגיעה הכלכלית חוצה מגזרים. דרישות גדולות יותר משירותי הבריאות וצוותי ההצלה, צריכת אנרגיה גדולה ביותר, בעיקר בניסיון לקרר את הבתים ובתי העסק, התחבורה נפגעה, פרמיות הביטוחים, התקציבים הציבוריים (בגלל ההשקעה בשירותי הכבאות, החילוץ ובתיקון התשתיות), הייצור ירד, שרשראות האספקה הופרעו, מחירי האוכל עלו, וכל שרשרת כלכלת התיירות נפגעה קשות בדיוק בעונה שבה הפרנסים שלה אמורים להרוויח כסף עבור כל השנה. עד עכשיו אירופה חוותה שלושה גלי חום, אבל היד עוד נטויה. אם בעבר גלי שרב כאלו היו מקרה יחידני של פעם בשנה אולי, הרי שכרגע הרשויות באירופה צריכים להתייחס לגל החום הזה והתוצאות שלו, כאל משתנה כלכלי קבוע שצריך לקחת אותו בחשבון בכל חישוב כלכלי עתידי.
שריפת יער משתוללת בדרום-מערב צרפת
(צילום: Thibaud Moritz/AFP)
מחקר של הבנק המרכזי האירופאי ביחד עם אוניברסיטת מנהיים גילה כי גלי החום, היובש והשטפונות ב-2025 גרמו להפסד ייצור של 0.3 אחוז ביבשת. המחקר חוזה שאם מזג האוויר יימשך, הפסד הייצור יטפס ל-0.8 אחוז עד 2029. לפי הערכות, השריפות שהתחוללו בקליפורניה בשנה שעברה גרמו לנזקים והוצאות ישירות של 60-40 מיליארד דולר, והוצאות עקיפות בגובה של 300 מיליארד דולר. הסוכנות האירופית להגנה על הסביבה מעריכה כי בין 2024-2021 מדינות האיחוד ספגו הפסדים בשיעור של 200 מיליארד אירו בשל משבר האקלים ואסונות הטבע שהוא מייצר. לפי מחקר של אוניברסיטת מנהיים סך הנזקים בשנה שעברה הסתכם ב-43 מיליארד אירו.
הניסיונות לבלום את השריפות השנה רק בספרד מוערכים בהוצאה כלכלית של 2.5 מיליארד אירו. הנציבות האירופית העריכה בתחילת השנה כי ההוצאה השנתית על אסונות טבע לא תעלה על 2.5 מיליארד אירו. השריפות בצרפת חיסלו שטחי יער וקרקעות בשטח שמקביל לארבע פעמים שטחה של פריז, ופגעו ב-14,500 עסקים בסביבות העיר בורדו שם התחוללו השריפות. כרמי היין המפורסמים של העיר אמנם לא נפגעו, אבל כל תעשיית תיירות היין, כולל טירות האירוח באזור, נפגעו בגלל ביטולי ענק. מדובר בעוד מיליארדי אירו בנזקים, וזה עוד לפני שספרנו את יוון, פורטוגל, רומניה וסקוטלנד, בין היתר, עוד לפני שברור היקף הנזק בכל המדינות הללו, ועוד לפני שחישובי היובש, ירידת מפלסי המים והעיכובים בלוגיסטיקה ובייצור האנרגיה נלקחו בחשבון.
בנוסף לבתים פרטיים, בתי עסק, ענף התיירות והחקלאות, האיזור שבו פרצו השריפות בצרפת הוא גם הבית לתעשיות הבטחוניות ותעשיות החלל והתעופה, אחת התעשיות החשובות של המדינה. באיזור הזה נמצאות יצרניות מנועים למטוסי קרב, יצרניות מטוסי קרב ויצרניות טילים. בנוסף לעובדה שכל העובדים בתעשיות הללו פונו וימשיכו לקבל שכר, כל הייצור במפעלים הללו הופסק לחלוטין והמדינה תצטרך לעזור להם לחזור לייצור ולהגביר את הקצב שלו כדי לעמוד בהזמנות ובביקושים שלפני השריפות. לשכת המסחר הצרפתית במחוז הודיעה כי השריפות בכל האיזור (לא רק בבורדו) גרמו לפגיעה ב-40,000 בתי עסק, מתוכם 19,500 שנאלצו לסגור את שעריהם לחלוטין. 150-120 אלף עובדים עברו לשבוע עבודה מקוצר, חלקם מהבית, כולם בעזרת סובסידיות ממשלתיות.
שריפת יער ביוון בגלל גל החום
(צילום: Angelos Tzortzinis/AFP)
לפי ענקית הביטוח "אליאנץ", חברות ביטוח נאלצו לשלם 56.3 מיליארד דולר עבור הפסדים שנגרמו בגלל שריפות ענק בעשור הקודם. בעשור שלפניו החברות שילמו "רק" 8.7 מיליארד דולר עבור אותם נזקים. העשור הזה גרוע פי מבחינת השריפות והנזקים שהן גורמות. חברות ביטוח שמוציאות סכומים כאלו על נזקים והפסדים, מרימות את הפרמיות שלהם, את פרמיות הסיכון למי שרוצה לבנות מחדש עסקים או בתים במקומות שכבר נפגעו, מה שמוביל לעליות מחירים ולאינפלציה.
לופ אכזרי
משבר האקלים ואסונות הטבע שהוא מייצר גורמים לקובעי המדיניות במגזר הביטוח לשנות את כל המספרים שלהם הקשורים בניהול הסיכונים באיזורים הללו. מדובר למעשה בתעשייה חדשה – עד לפני כמה שנים אף אחד לא חשב שהמראות האפוקליפטיים מבורדו ומדריד בכלל אפשריים. מה שברור הוא שחברות הביטוח יצטרכו להעלות את הפרמיות שלהן, מה שמשאיר את בעלי הבתים ובעלי העסקים באיזור בפני דילמה בעלת שתי ברירות: או שהמדינה תתערב ותסבסד להם חלק מהעליות במחירים כדי להקל על העסקים ולא לגרום לעליות מחירים קיצוניות (אבל להעמיס עוד הוצאות על התקציב הציבורי ולהגדיל את החוב הלאומי) או שהם ימשיכו את חייהם ללא ביטוח. עבור ענף חברות הביטוח, סערות, שטפונות, גלי חום ושריפות ענק הם ההוצאות היקרות ביותר. לפי התאחדות חברות הביטוח באירופה, 75 אחוז מהנזקים שנגרמים בגלל אסונות הטבע הללו בכלל לא מבוטחים.
אבל לא מדובר רק במחירים תעשייתיים, ממשלתיים או בתרשימי הזרימה של עסקים, אלא גם בחיי אדם. אחד מכל חמישה תושבים באירופה הוא מעל לגיל 65, האוכלוסיה של בני השמונים פלוס היא קבוצת האוכלוסייה שצומחת בצורה הכי מהירה ביבשת. לפי ההערכות כמעט עשרת אלפים תושבים באירופה מתו בגלי החום השנה, מהם 9,000 בני 65 ומעלה. בצרפת לבדה מתו קרוב ל-5,700 תושבים בגלל גלי החום, 36 אחוז מהתחזית הממשלתית, והמספר הגבוה ביותר של מתים מאסונות טבע בצרפת מאז גלי החום ב-2003. אחת הדרכים להתגבר על המספרים הנוראים הללו, במיוחד בבתים אירופאיים שנבנו במטרה לספוג חום בעונות החורף, היא להתקין מזגנים. אבל התקנת מזגנים היא אירוע שמזהם את האוויר, וזיהום האוויר הוא אחת הסיבות הראשיות לאסונות הטבע מהם סובלת אירופה. מדובר בלופ אכזרי וחסר תקנה כמעט.
הגורם האנושי הוא גם אחד המנועים העיקריים להפסדים כלכליים של המדינות הסובלות מגלי חום. לפי דו"ח של איגוד המטאורולוגיה העולמי, כל מעלה מעל ל-20 מעלות גורמת לאובדן ייצור של 2-3 אחוז, עם הפסדים גדולים יותר ככל שהטמפרטורה מטפסת. שוב, הארגון מדבר על 20 מעלות כסטנדרט לאובדן הייצור. שם כבר נגרמים מאמצים גופניים ומתחים נפשיים, בלבול ושינה לא בריאה, גורמים שמשפיעים בסופו של דבר על הייצור. הטמפרטורה הממוצעת באירופה ביוני 2026 הייתה 20.74 מעלות, כשבימים מסוימים וארצות מסוימות הטמפרטורה טיפסה מעל ל-40 מעלות.
ניסיון להצטנן מגל החום שפקד את גרמניה
(צילום: Michael Probst/AP)
וזה לא הולך לשום מקום. למרות הפעילויות הרבות של פוליטיקאים, ארגונים ועיתונות ירוקים לשימוש באנרגיה סולארית, טורבינות רוח ואנרגיות מתחדשות, אנשים ממשיכים להשתמש בדלק עבור נסיעה במכוניות ובעוד אנרגיות שאינן ידידותיות לסביבה. בחודש שעבר, נשבר השיא העולמי לטיסות מסחריות בתוך 24 שעות. האנרגיות הללו הן הרבה יותר יקרות ופחות מייצרות רווח לחברות מאשר השקעות באנרגיות של דלק מאובנים. הטמפרטורה הממוצעת ביבשת אירופה עלתה ב-2.5 מעלות בחמש השנים האחרונות, פי שניים מהממוצע העולמי. כדי לשנות את הטרנד הזה, אירופה זקוקה למנהיגים אמיצים שיקבלו החלטות שלא ממש ימצאו חן בעיני רוב הציבור. אבל מנהיגי אירופה עסוקים כעת בכיבוי שריפות.
גם ישראל בסכנה
התחממות כדור הארץ ומשבר האקלים מהווים איום כלכלי ישיר גם עלינו. בנק ישראל מזהיר מפני פגיעה מצטברת של אחוזי תוצר שלמים בטווח הארוך. מיקומה הגיאוגרפי של ישראל באגן הים התיכון פגיע במיוחד לשינויי אקלים, התחממות והתרחבות השטח המדברי גם לכיוון מישור החוף. בין הסכנות הבולטות: ירידה חדה ביבולים ובתוצרת החקלאית. עבור ישראל, בעיקר מאז 7 באוקטובר, מדובר באתגר קיומי. ההתחממות באזורנו עלולה להביא גם למשבר ברשת החשמל ולקריסתה. הביקוש לחשמל שובר את שיאי כל הזמנים מדי קיץ כבר כיום. מעבר לנזקים לאזרחים — התרחיש הזה מהווה סיכון לתעשייה המסורתית וגם לענף ההייטק שצורך כמויות חשמל גבוהות.
לצד האיומים, משבר האקלים יכול להפוך גם למנוע צמיחה חסר תקדים להייטק שלנו. ישראל נחשבת כבר כיום למעצמת Climate-Tech ויצרנית של פתרונות אנרגיה ירוקה. ישראל מייצאת גם טכנולוגיות מים וחקלאות: פיתוחים מתקדמים של השקיה בטפטוף, זנים עמידים לבצורת ועוד. הביקושים לטכנולוגיות האלה צפויים לזנק בחדות בשנים הקרובות והמשק הישראלי עשוי ליהנות מרכישות ואקזיטים בהיקפים של מיליארדים.
