שבת מוקדם מאוד בבוקר, כשרוב האמריקאים עדיין ישנים בשלווה של תחילת סופשבוע. לברון ג'יימס מפרסם ברשתות החברתיות טיזר קידום קטן למיזם חדש שלו. אחד הספורטאים הגדולים והמפורסמים בכל הזמנים הוא גם איש עסקים מרובה-זרועות ששוויו 1.4 מיליארד דולר, ואם יש דבר שהוא לא עושה, זה להודיע ממש בלחש על משהו חדש. הפעם נדמה היה שלברון מעדיף שההודעה תגיע לכמה שפחות אנשים. אחרי הכל, רק לפני שלוש שנים הוא תקף את תופעת הימורי הספורט שהשתלטה על ה-NBA, אז אפשר להבין מדוע נראה שהוא מתבייש בעיסקה החדשה שלו עם Polymarket, פלטפורמת הימורים ששוויה 20 מיליארד דולר, ובנו של דונלד טראמפ, דון ג'וניור, הוא משקיע מרכזי בה.
פולימרקט מוגדרת כ"שוק חיזוי" (Prediction Market), גם מטעמי רגולציה ומס וגם כי זה הרבה יותר נקי מ"שוק הימורים". היא מאפשרת לאנשים "לחזות" כל דבר, מצבע הנעליים של זנדאיה ועד לתוצאה הסופית של סכסוכי דמים במזרח התיכון. הפנטגון חקר חיילים ובני משפחה שהימרו גם על זה. סליחה, "חזו".
צילום: שאטרסטוק
עדיין לא ברור מה אופי העיסקה בין פולימרקט ללברון ג'יימס, והאם הוא נכנס כמשקיע או רק פרזנטור. בכל מקרה, התגובה של אוהדי NBA הייתה מזועזעת. לא עזרה גם העובדה שהדיל של לברון מגיע חצי שנה אחרי שכוכב-על אחר ב-NBA, יאניס אנטטקומפו, הפך לבעל מניות ושגריר מותג של Kalshi (קאלשי), עוד פלטפורמת "שוק חיזוי" ענקית. רק ימים ספורים לפני ההכרזה על השותפות, נסגר בקאלשי שוק הימורים שבו הושקעו 23 מיליון דולר סביב השאלה האם יאניס יועבר בטרייד מקבוצתו הקודמת, מילווקי באקס. זה לא הפריע לאנטטקומפו להפוך שותף באתר שבו אנשים מהמרים על עתידו המקצועי, כאשר לו יש כמובן את המידע הפנימי האמין ביותר.
לפי הסכם השחקנים של ה-NBA, שחקנים מורשים להחזיק בנתח קטן (עד 1%) בחברות הימורים. קאלשי מוערכת בשווי של כ-11 מיליארד דולר. לא ברור מה החלק של אנטטקומפו, אבל אם זה אחוז אחד שלם, מדובר בכ-110 מיליון דולר. החלק שלו כנראה קטן מאחוז ועדיין מדובר בכמה עשרות מיליוני דולרים. כל זה חוקי לגמרי, אבל גם אם לברון ויאניס עומדים בכל הדרישות של איסור מוחלט להמר בעצמם, מדובר בניגוד עניינים ישיר. ובמקרה של שני כוכבים כל כך גדולים, שמשמשים מודל חיקוי לילדים בכל העולם, זו גם תועבה מוסרית. גם כאן ארה"ב הגיעה בדיוק לאן שהלכה.
ספורטאים מאוימים
תעשיית הימורי הספורט החוקיים בארה"ב הגיעה ב-2025 לשיא הכנסות של 166.94 מיליארד דולר. יותר מ-95% מהמחזור התנהלו באינטרנט. זה סכום גבוה פי שניים מכל מה שהציבור האמריקאי הוציא על קולנוע, מוזיקה, ספרים ומוזיאונים גם יחד בשנה שעברה. חברות ההימורים שלשלו הכנסה נקייה של כ-17 מיליארד דולר.
אלה רק מספרי התמונה הגדולה היבשים סביב תופעה שפעם הייתה הפחד הגדול ביותר של ליגות הספורט המקצועניות. "הימורים", אמר בעבר קומישנר ליגת ה-NFL רוג'ר גודל, בתשובה לשאלה "מה האיום הכי גדול על היושרה של המשחק". אבל בשנים האחרונות למדו הליגות האלה להפסיק לפחד והתחילו לחבק את ניצול חולשות אנושיות גדולות: התמכרות וייאוש כלכלי. לא במקרה זו תופעה בת פחות מעשור, כי אי אפשר להפריד אותה מהסיאוב הכללי שהשתלט על אמריקה במקביל.
מאז הפכו ההימורים האלה חוקיים ב-2018, השקיעו האמריקאים יותר מחצי טריליון דולר בהימורי ספורט. חצי מהאמריקאים בגילאי 18 עד 34 מחזיקים חשבונות אונליין של הימורי ספורט. לפי סקר של חברת Betterment, למעלה מ-52% ממהמרי דור ה-Z הסיטו כספים שהיו מיועדים לחיסכון והשקעות לטובת הימורי ספורט. מחקר של הפדרל ריזרב מצא כי כל דולר שמושקע בהימורי ספורט מוריד בפועל שני דולרים מחסכונות ארוכי טווח של משקי הבית, מה שמוביל לעלייה חדה בחובות אשראי ופיגורי תשלומים.
ואם רוצים ממש דיסטופיה, אז מחקר של Common Sense Media מצא כי שליש מהילדים בני 11 השתתפו בשנה החולפת בהימורים מסוגים שונים (לא הימורי ספורט). שווקי הימורי הספורט המובילים הם ניו יורק, אילינוי וניו ג'רזי.
איגוד ההימורים האמריקאי שונא את שוק הימורי הספורט, כיוון שהפלטפורמות האלה מצליחות ללכת על קו אפור לעומת שווקי הימורים רגילים. Kalshi ו-Polymarket רשומות ופועלות תחת רישוי של ה-CFTC (הוועדה הפדרלית לפיקוח על מסחר בחוזים עתידיים על סחורות). מבחינה משפטית, הכסף שאנשים שמים בשווקים האלה אינו מוגדר כ"הימור", אלא כרכישה של חוזה פיננסי נגזר (Derivative). ההבדל הזה מאפשר להן לעקוף את חוקי ההימורים הרגילים.
בעיה מרכזית היא ההבדל הבולט במיסוי: שווקי הימורים מסורתיים משלמים מיסי מדינה ומיסים פדרליים. הכנסות "שווקי החיזוי" חייבות רק במס פדרלי, והמדינות לא רואות דולר למרות שהפלטפורמות יכולות לפעול בכל 50 המדינות, כולל קליפורניה וטקסס, שם הימורי ספורט אינם חוקיים. עכשיו החלו מדינות רבות להילחם בבתי המשפט, בטענה ש"אם זה נראה כמו הימור ומדבר כמו הימור – זה הימור". בסוף אוגוסט פסק בית משפט פדרלי לערעורים לטובת המדינות וקבע כי יש להם זכות מלאה לרגולציה ואיסור על שווקי תחזיות בתחומן. בעקבות זאת, כמה מדינות חסמו את הפלטפורמות והנושא כולו יגיע לבית המשפט העליון.
במשך דורות, ספורט היה המקום האחד עם אפס סבלנות לשחיתות או סתם פגיעה בטוהר המשחק. העונשים על עבירות כאלה היו חמורים מאוד. קריירות חוסלו. עכשיו גם זה נגמר. בעונה שעברה נעצר מאמן פורטלנד טרייל בלייזרס מה-NBA, צ'ונסי בילאפס, בחשד למעורבות פלילית בהימורים, והכוכבים הגדולים ביותר בליגות השונות עובדים עם אתרי הימורים. המשחק עצמו הפך לסדרה של תוצאות שניתן לחזות ולהפיק מהן רווחים בקזינו שנמצא בטלפון. אי אפשר להימלט היום מההימורים, לא כשרואים משחקים בטלוויזיה ולא כשנמצאים באיצטדיון.
וכשזה קורה, מגיעה גם האלימות. שחקנים מקצוענים מקבלים בשנתיים האחרונות איומי מוות כי לא קלעו מספיק נקודות או החטיאו זריקות עונשין. מהמרים זועמים מאתרים את החשבונות הפרטיים של שחקנים באפליקציות העברת כספים כמו Venmo, ושולחים להם דרישות תשלום כדי שיחזירו להם את הכסף שהפסידו. מחקר של ארגון הספורט של המכללות, ה-NCAA, מצא כי למעלה מ-40 אחוז משחקני כדורסל הגברים חוו הטרדות ואיומים ישירים של מהמרים, לעיתים קרובות חבריהם לספסל הלימודים. כצפוי, ספורטאיות חוות שיעור גבוה פי 3 של הטרדות, כשמאוימות מכולן הן טניסיאות. בסקר מהשנה שעבר הודו 21 אחוז ממהמרי הספורט כי התעללו מילולית בספורטאי, באופן אישי או באינטרנט.
מלכודת ההימורים
מקיי קופינס, עיתונאי של "האטלנטיק", קיבל מהמגזין תקציב של עשרת אלפים דולר, כדי להפוך למהמר ספורט אקטיבי למשך עונת הפוטבול שעברה. קופינס משתייך לזרם דתי שאוסר הימורים ושיכנע את הבישופ שלו כי הוא עושה זאת רק לצרכי תחקיר עיתונאי עם כסף שאינו שלו. הבישופ אישר לו בלי התלהבות והזהיר אותו מהסכנות. קופינס לא ידע עד כמה הוא צודק.
התחקיר שלו ממחיש כיצד האפליקציות בנויות בצורה פסיכולוגית ממכרת, שגורמת להימורים קטנים של עשרה דולר להפוך במהירות להימורים של 500 דולר. "כל הכלכלה של הימורי ספורט באינטרנט מראש בנויה נגד המהמר הקטן", כותב קופינס. לדוגמא, אפשר להמר על משחקים חיים בזמן אמת, הבעיה היא שהאפליקציה רואה את השידור בזמן אמיתי-אמיתי, שזה תמיד 20-30 שניות לפני המהמר שרואה את המשחק בטלוויזיה, כך שהוא מקבל יחס הימורים מאלגוריתם שנמצא 30 שניות לפניו בעתיד.
בלילה הראשון הרוויח קופינס 20 דולר וכבר הרגיש את האדרנלין. בהתחלה הוא היה שם 11 דולר בכל יום וכמובן שהמספרים עלו ועלו כי ההתמכרות דורשת יותר — מחקרים מגלים כי שלושה עד חמישה אחוז מהאנשים שמהמרים באינטרנט, הופכים מכורים. "הם כל כך טובים לגרום לך לחשוב שאתה תהיה האחד שינצח את הבית", אמר קופינס, ״אם אתה לא מהמר יומיים, הם שולחים לך פיתויים כמו קרדיט חינם של כמה דולרים כדי לחזור, או הבטחה שאם תפסיד את ההימור הבא שלך, תקבל החזר כספי שתוכל להשתמש בו לעוד הימור". על כל הימור, האתר גובה 4.5 אחוז. אחרי שמורידים את זה ומיסים על הרווחים, נשארים עם נוסחה לפיה מהמר צריך להרוויח ב-55 אחוז מההימורים שלו רק כדי לא להפסיד. "אם תסיים ברווח של סנט אחד, עדיין תהיה מצליח יותר מ-98 אחוז מהמהמרים", הוא כותב.
מהר מאוד מצא עצמו קופינס מתחבא בשירותים כדי להמר בלי שילדיו יראו, נשאר עד מאוחר בלילה לראות משחקים, מה שגרם לו לישון מאוחר מדי ולהחמיץ את הבוקר עם הילדים, והוא החל לריב עם אשתו. "ידעתי שזה רע מאוד אבל לא רציתי להפסיק", אמר, "גם אם היו אומרים לי 'הכתבה שלך מבוטלת', הייתי ממשיך להמר".
ארה"ב נמצאת היום לגמרי בעולם של פוסט-מציאות. האלגוריתמים — והבית הלבן — מציפים אותם בסרטי AI מזויפים והאמריקאים קיבלו את זה וכבר לא מנסים אפילו להבחין בין מה אמיתי ומה לא. אבל ספורט כן דורש קבלה של המציאות, של עובדות, מספרים מוחלטים של ניצחון והפסד, וכל האמון שנבנה במשך עשרות שנים נמצא עכשיו בסכנה קיומית.
פורסם לראשונה: 00:00, 08.09.26
