היין שהיה במשך שנים חלק כמעט טבעי מארוחה, מבילוי עם חברים או מאירוע בעבודה, מגלה שהעולם סביבו השתנה. צעירים שותים פחות אלכוהול, צרכנים מהדקים את הכיס, המסעדות והאירועים עדיין מתמודדים עם השלכות המלחמה, וגם ההייטק, אחד המנועים של תרבות ההאפי האוור, כבר לא מתנהל כמו פעם.
התוצאה מורגשת היטב ביקבים: פחות בקבוקים נמכרים, יותר צרכנים מחפשים את המחיר הנמוך, ובחלק מהמחסנים מצטברים מלאים שקשה למצוא להם קונים. אפילו לקראת ראש השנה, שיא עונתי במכירות היין, ניכרת ירידה גם ברכישת מארזי חג.
"זו לא עוד תנודה של שוק, זה סימפטום של שינוי תרבותי, כלכלי, בריאותי, וגם של נדבך עמוק יותר — שינוי החוויה האנושית של בילוי ביחד", אומר חיים גן, מומחה לשוק היין הישראלי והעולמי, והבעלים של המרכז לתרבות היין "איש הענבים".
לדבריו, היום יש יותר מודעות לבריאות ולכל מה שקשור בוול-ביאינג, ואנחנו רואים שהצעירים מעדיפים פחות אלכוהול. זו לא התנזרות מוחלטת, אלא אלטרנטיבות שנולדות כחלק משינוי דורי ותרבותי. וכך בתערוכות יין מרכזיות מופיעים יותר ויותר מותגי יינות ללא אלכוהול ובאחוזי אלכוהול נמוכים. לצד זה הייצור העולמי מושפע יותר ויותר מאירועי אקלים קיצוניים, וקיימת תנודתיות גדולה בתהליכי ייצור היין בין הבצירים, וההיצע נעשה פחות יציב. בשילוב עם תנאי מזג אוויר שמתחממים, מובן מדוע היין האדום, במיוחד הכבד, נדרש להצדיק את עצמו מחדש, ולא רק אצל צעירים. בצרפת למשל, שם היין הוא במעמד של שפת אם, הדיבור הוא כבר במונחים של שינוי קיומי, ואנחנו מבינים שזו לא רק אופנה, אלא גם שפה חדשה ושינוי כיוון.
"אנחנו חיים בעולם שהפך להיות תלוי בלייף סטייל, שמודד קבוע על פרק כף היד את קצב האימונים הגופניים, טמפרטורת הגוף ושעות השינה. לכן בכמה מהשווקים הבולטים הדיון הוא כבר לא רק על ירידה בצריכה, אלא על הקושי של היין לתפוס את החך של הצעירים לעומת קטגוריות אחרות. וכשאין הצטרפות של צעירים לשוק היין, גם אם האיכות משתפרת, השוק מתכווץ", מתריע גן.
"צעירים מעדיפים חלבון"
גם אילן חסון, הבעלים של יקב הבוטיק "5 אבנים" ושל קבוצת "מצדה", שמייבאת לישראל יין ומשקאות אלכוהוליים, לא ממלא את פיו יין ומודה שצריכת יין ואלכוהול בכלל נמצאת בירידה גם בישראל וגם בעולם. "מנכ"ל היקב שלנו, אור אוחיון, חזר עכשיו מסיור לקוחות בארצות-הברית וגם שם שותים פחות יין. אני לא יודע לשים את האצבע בדיוק על הסיבה, אבל אנחנו רואים בעיקר שאנשים מחפשים את המותגים הזולים, ומעוניינים להוציא פחות כסף על בקבוק".
או שפשוט עברו למשקאות חלבון שמחליפים את הקברנה והסוביניון?
"כן, אומרים שזה בגלל שהצעירים מעדיפים חלבון, ואולי יש משהו באמירה הזו, שאני לא יודע עד כמה היא נבדקה סטטיסטית, אבל אם פעם יין או אלכוהול היו דרך לתפוס ראש, היום הצעירים מצאו דרכים אחרות. גם המחיר משפיע על הצריכה. זה לא סוד שהחיים בישראל יקרים יחסית וזה נכון גם ליינות ישראליים וגם למיובאים, ואנשים מחפשים אלטרנטיבות. למזלנו, ביקב שלנו יש קהל שבפנייה ישירה אליו אנחנו שומרים על היקפי המכירות והייצור על ידי חשיבה מחוץ לקופסה".
הכרמים האקולוגים של תבור
(צילום: לירון אראל)
אתה רואה יקבים מקומיים שלא מצליחים לשמור על היקפי מכירות?
"בהחלט. רואים את זה גם ביקבי בוטיק וגם ביקבים בינוניים, או כאשר יצרני יין מציעים בקבוקים במחירים שאתה יודע שהם לא רווחיים, ואז ברור שזה נובע מתכנון של מלאים שעל בסיסם נוצרו כמויות שמשאירות עודפים, וליצרנים אין יכולת למכור במחירים הגבוהים".
מה עושים?
"במדינה מתוקנת היו מצטרפים אלינו משרדי הכלכלה והחקלאות כדי לעודד את הצריכה ולהציל את התעשייה, כמו שמקובל בהרבה מדינות שבהן הממשלה תומכת ביקבים בהקצאת תקציבי שיווק ובתהליכי יצוא, מה שלא קורה אצלנו. גם המט"ח פוגע בנו דרמטית: אם לפני שנתיים יקב ייצא בקבוק במחיר של איקס שקלים, היום אנחנו מקבלים על שער החליפין 20 אחוז פחות וכאשר השוק האמריקאי הוא השוק העיקרי שלך וטראמפ הוסיף עלינו מס של 15 אחוז, אנחנו כבר בהפחתה של 35 אחוז לעומת לפני שנתיים, וזה משפיע דרמטית. המדינה הייתה צריכה להיכנס לתמונה אבל זה לא קורה".
אז מה אתם עושים?
"יוצאים יותר לשטח, עושים אירועי יין, פוגשים יותר לקוחות, מעודדים מבצעים ומכירות כדי לתת פוקוס ליקב שלנו ולתעשיית היין הישראלית אל מול מדינות אחרות. מנסים גם לחשוף כמה שיותר קהל בדגש על צעירים ליקב עצמו, אין ספק שכל תופעת מרכזי המבקרים שהתפתחה פה בזכות הקורונה מחפה על הירידה בצריכת יין ביתית או בברי יין".
שלא מפסיקים להיפתח. איך תסביר את הפרדוקס?
"ברי היין נפתחים במה שבעבר היה מוגדר כחנות יין, במטרה לייצר מנגנון גידול כלכלי לנקודת המכירה. אם בעבר חנות יין מכרה מאה בקבוקים והיום מוכרת 70, אז היא מחפשת את הדרך להשלים את מכירת 30 הבקבוקים החסרים דרך הצריכה במקום, במחיר מדף עם דמי חליצה מאוד נמוכים".
צריכת המסעדות זו נקודה שצריך לדבר עליה בגלל המלחמה.
"גם בקורונה מסעדות לא עבדו, אבל אז ישבנו בבית במוד שאיפשר לנו לבשל יותר ויין הלך כמוצר נלווה מושלם והתחיל גם להגיע עד פתח הבית במשלוח. אבל כשיש מלחמה ואנשים רצים למקלט, יין הוא לא המוצר המתבקש. אם נזכה בשקט והתיירים יחזרו לפני סוף השנה, זה משמעותי, כי תייר שמגיע לארץ צורך יותר מאשר לקוח ישראלי", אומר חסון.
לא בוצרים את הכרמים
לתמונה הזו צריך להוסיף נתונים נוספים: העובדה שהדור הנוכחי הוא לא "דור חברתי", את חוסר היציבות הקיים בשנה האחרונה בשוק ההייטק, מה שגורם לפחות אירועי האפי האוור בחברות, פחות משלוחים של מארזים עד הבית ופחות צעירים שיושבים על בקבוקי יין ואלכוהול יקרים, ומעדיפים בילוי זול יותר. וכן הסטוקים ששוכבים במחסני היקבים בגלל מיעוט אירועים בשנים האחרונות כתוצאה מהמלחמה.
מוטי טפרברג
(צילום: יח"צ טפרברג)
"אחרי הקורונה, מיד נכנסנו בישראל למצב של מלחמה, הפעילות באולמות האירועים הצטמצמה בבת אחת, וכתוצאה מכך היין שכבר נמכר לאולמות האלה, לא נצרך. הדבר הוביל לכך שהאולמות לא קנו מהיקבים בקבוקים נוספים. מדובר בשוק של יינות זולים שבעצם חדל להתקיים בשנים האחרונות, ומעבר לזה גם השוק של יינות יקרים יותר, שהיה הולך למסעדות, הצטמצם, כי אין בארץ תיירים. כשתייר מגיע לישראל לשבוע, הוא הולך בכל ערב למסעדה ומזמין לפחות בקבוק יין אחד לשולחן. בשבוע הוא צורך לפחות חמישה בקבוקי יין. זה לא קיים בישראל כבר שלוש שנים", אומר גיל דורון הבעלים של יקב היוגב 8.
המצב הזה דוחף את השוק לחפש לקנות בזול. מתחילים לחפש בקבוק שכולל הובלה יעלה לאולם האירועים, מסעדה או לבר 30 שקלים. היקבים הישראליים לא יכולים לתת לזה את המענה. אז היבואנים מביאים יינות סבירים במחירים זולים מאיטליה, ספרד וצרפת. עד כדי כך שיש בישראל השנה יקבים גדולים בעיקר שהחליטו לא לייצר יין. משאירים את הכרמים, לא בוצרים, העיקר לא להפסיד יותר ממה שכבר הפסידו, כיוון שנתקעו עם יינות מהסדרות הזולות שהיו מיועדים לחתונות ואירועים שלא התקיימו.
"אכן יבוא היין לישראל בעיקר מאירופה הפך מאוד אינטנסיבי. היינות הישראליים משתקפים על המדף יקרים מאוד כי בוטיק ישראלי עולה נגיד 120-130 שקל, שזה בערך 40 יורו, ואת היינות המיובאים מתמחרים בהרבה פחות, כי הירידה בצריכת היין היא לא רק מקומית, היא עולמית, וגם אירופה תקועה עם מאגרי יין שהיא צריכה למכור. אבל התעשייה שם מסובסדת ונתמכת על ידי הממשלות, שעוזרות ביצוא, אז מה הפלא שרואים אינפלציה של יינות אירופיים במסעדות בישראל, על חשבון היינות והיקבים הישראליים, שנמצאים במצב של מלחמה כבר שלוש שנים. ואי-אפשר להתעלם מכך שהמלחמה גרמה לאנשים רבים בעולם לא לשתות יין ישראלי ולהסתכל על בקבוקים ישראליים בעין עקומה. כרגע אנחנו מדינה מצורעת בעולם, תערוכות וירידי יין מתעניינים פחות ביינות ישראליים, ולא בגלל המחיר, אלא בגלל המצב הפוליטי", אומר גן מאיש הענבים.
יעל גיא
(צילום: סיגל רייכמן)
יעל גיא: "אף אחד לא מדבר או כותב בגלוי על התחזקות האוכלוסייה המוסלמית, אבל זה נלחש בשיחות בתעשייה, ולא רק באירופה אלא גם בארצות–הברית, פחות אנשים שותים יין"
ומה עם אולמות אירועים שתקועים עם סטוקים?
"זה בהחלט פוגע ביקבים כי אם אולם אירועים שמראש קונה יינות מאוד בזול תקוע נגיד עם שישה משטחים, הוא יטפטף אותם קודם כל באירועים הקיימים ולא יקנה יינות נוספים מהיקבים, שמצידם חווים פחות מכירות, כל שרשרת המזון נפגעת", אומר גן ומציין שבמשבר הזה יש גם הזדמנות של שוק היין הישראלי לעשות חישוב מסלול מחדש לגבי המחירים, עלויות הייצור, כל עניין הרגולציה והמיתוג וכמובן החינוך של תחום היין בישראל שלוקה מאוד בחסר.
"הגיע הזמן שסוף-סוף נתחיל לחנך על יין ישראלי בישראל. האם אי פעם המועצה לגפן ויין עשתה קמפיין אחד גדול שכלל את כל היקבים הישראליים? מיליונים נשפכים על מסיבות עיתונאים, מה עם קמפיין שבו מראים את הכורמים, 30 אלף משפחות שחיות בכבוד מהענף הזה? למה המדינה לא מתעוררת ומבינה שיש פה מוצר שמביא תיירות לארץ וצורך מעט מים? איפה אתם, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד התיירות?".
מחפשים יין זול
"השוק בישראל הולך וקטן מהסיבה שהצעירים צורכים פחות יין ואין תיירים – כל אלה מובילים את השוק לתעדף מבצעים", אומר גיל דורון. "מה שפעם היה שלוש במאה, היום קונים גם חמש במאה, כלומר בקבוק ב-20 שקל לצרכן. זאת אומרת שהסופר שילם לא יותר מ-12 שקל וזה בקושי מכסה את עלות הענבים. כלומר מישהו מוכר יין במחירי הפסד. למה? כי יש יקבים שיושבים על מלאי של ארבע שנים קדימה, בגלל שהמכירות ירדו מאז הקורונה והמלחמה והם חייבים למכור את המלאי. מה עושים? בשלב הראשון מורידים את כמויות הייצור, כלומר אנחנו רואים שלא צורכים את כל הענבים של הכרמים. השנה רואים הרבה מאוד כורמים שפעם מכרו ליקבים ועכשיו הם מחפשים למכור את הענבים בשוק החופשי לכל מי שרוצה לקנות. באתרי כורמים יש פרסומים כאלה, 'יש לי עשרה דונם של ענבים מסוג כזה, ו-15 דונם מסוג כזה שיהיו בשלים לבציר בעוד שבוע'".
גיל דורון
(צילום: אלבום פרטי)
וכאשר הוא לא מצליח למכור?
"אז הוא משאיר אותם להתייבש על הגפן בכרם, ויש גם כורמים שגם בארץ כבר מדברים על עקירת כרמים, וזה משבר גדול. צריך להבין את מנגנון הרווחיות של היקב. דונם נטיעה של כרם מגיעה לעלות של כ-20 אלף שקל, כאשר עד הבציר הראשון שמתקיים בגלל חוקי הכשרות רק כעבור שלוש שנים – אתה משקה, מדשן, וגם אם יש פרי צריך לזמור אותו לאדמה ואסור לבצור, כלומר, רק בשנה הרביעית אתה בוצר את הענבים ומייצר יין. האדום נשאר 12 או 18 חודשים בחבית ואחרי זה בבקבוק, ויוצא מצב שהבקבוק הראשון שאמכור מהכרם שנטעתי הוא אחרי שש שנים. ואיפה כל ההשקעה בחלקת הכרם ובעבודה?", שואל דורון. לדבריו, מחיר השתילים יותר יקר היום. "בצרפת מוכרים לי שתיל ענבים ביורו אחד, בארץ זה בין 16 ל-18 שקל – 450 אחוז יותר, ואז שואלים אותי למה אתה לא יכול למכור יין בחמישה יורו. למה? כי העלויות של יקבי בוטיק מגיעות ל-40-45 שקלים לבקבוק לפני כשרות ולפני מע"מ. זה מחיר הבסיס כשעוד לא הרווחתי אגורה".
חיים גן, איש הענבים: "אי–אפשר להתעלם מכך שהמלחמה גרמה לאנשים רבים בעולם לא לשתות יין ישראלי ולהסתכל על בקבוקים ישראלים בעין עקומה. כרגע אנחנו מדינה מצורעת בעולם, תערוכות וירידים מתעניינים פחות ביינות ישראליים בגלל המצב הפוליטי"
אז אתה לא ממליץ לרומנטיקנים שחולמים על יקב ללכת לכיוון.
"כל שבוע יושב אצלי על הבר מישהו שמספר לי 'החלום שלי זה לייצר יין', זה נהדר, כל עוד שתעשה יין בחבית אחת, קצת בקבוקים ותחלק למשפחה וחברים. איפה הבעיה? אנשים מתאהבים ברעיון ועוברים לעשות אלפי בקבוקים, ואז נכנסים להשקעות בלי הבנה כלכלית של כמה זה עולה ואיך לשווק ולמי ומה בעניין רישיון משרד הבריאות, ומה לגבי מינהל ושימוש בקרקע מסים? זה שונה כמובן ממה שקורה באירופה, שם המדינה נותנת לך מענקים. כשבניתי את היקב לא קיבלתי תמיכה מאף גוף ממשלתי, רק אגרה לשלם למינהל. מי שחושב להקים היום יקב הוא משוגע ופועל בלי שום הצדקה כלכלית. אין ספק שבשנים הקרובות הענף יעבור טלטלה. אנחנו כבר רואים יקבים שנסגרים או כורמים שמפסיקים לגדל. אני מכיר לפחות ארבעה יקבים בארץ ולא ננקוב בשמותיהם שהחליטו השנה לא לייצר יין ורק למכור את המלאי של הבקבוקים שקיים אצלם", אומר דורון.
חיים גן
(צילום: מתוך אלבום משפחתי)
"הממשלה רק מדברת"
"השנה לנו דווקא היה חוסר בענבים אדומים, והעודפים שקיימים אצל יקבים גדולים ובינוניים איפשרו לנו לרכוש כמויות גדולות של ענבים, וזה אומר דרשני לגבי השנים הבאות ולכך שעשוי להיווצר עודף של מלאי יין בשוק המקומי בגלל נטיעות מוגזמות שיקבים עשו בלי לחשב נכון את הצריכה", מודאג מוטי טפרברג מיקב "טפרברג".
למה בשנים הבאות? אנחנו יודעים שכבר השנה יש עודפי ענבים, הנה, עובדה, אתה הצטרכת והיה לך ממי לקנות.
"נכון, אבל לפחות בישראל יש מי שקונה כרגע את הענבים. מה שיותר מטריד אותי הוא הנושא של יבוא יין. אני רואה יותר ויותר יקבים גדולים ובינוניים שנכנסים ליבוא יין, מה שמעיד מצד אחד על מה שאנחנו יודעים – מחיר הענבים בחו"ל הרבה יותר זול מאשר בארץ וזה מדרבן את היקבים והיבואנים להציף את השוק. ומה שעוד מטריד כאן זו איכות היין שמגיעה לצרכן הישראלי, בלי שיש באמת פיקוח והקפדה, יין בלי אמא ואבא. אנשים יקנו את היינות הזולים האלה פעם אחת ולא יחזרו לקנות שוב".
כן, אבל כאשר יין מיובא עולה 30 או 40 שקל, המחיר משפיע.
"יש גם יינות ישראליים שעולים 30-40 שקל, המחיר נגזר ממקור הענבים, שיטות הגידול ועשיית היין. אבל יש מקרים שבהם היין המיובא שעולה 7 יורו, לא שווה גם 2 יורו, ומה אז? מציפים את השוק, פוגעים במגדלים הישראלים, בשביל מה? יין זה בייבי שצריך להיות לו אבא ואמא, הבית שממנו מגיע היין הוא דבר חשוב", אומר טפרברג, שמציין השנה 50 שנות פעילות בענף היין, ביקב שהוא השלישי בגודלו בארץ ופועל משנת 1870.
אילן חסון
(צילום: אלבום פרטי)
ועדיין, היינות הישראליים מאוד יקרים לעומת מנעד המחירים של יינות מיובאים.
"כי הכל בארץ יקר. החלב לא יקר? הגבינה והשכירות לא יקרים? הממשלה אומרת שתילחם ביוקר המחיה, אבל זה בולשיט, הם רק יודעים לדבר ולהעמיס עלינו עוד ועוד תשלומים והמסים כל הזמן עולים. אי-אפשר שהכל יעלה — המים, החשמל, הארנונה, הדלק. הכורמים אומרים לנו 'מחירי כל הדשנים עלו, מחירי הקרקע עלו', מי מממן את זה? מאיפה את רוצה שנוריד את המחירים? והממשלה? רק מדברת, במקום לשאול את עצמה איפה היא מתחילה להוריד את יוקר המחיה כי סיסמאות גם אני יודע לתת. הנשמה שלי נטועה בענף הזה, אני סוגר בו 50 שנה וכואב לי איך שהדברים מתנהלים".
אילן חסון, יקב 5 צעדים: "במדינה מתוקנת היו מצטרפים אלינו משרדי הכלכלה והחקלאות כדי לעודד את הצריכה ולהציל את התעשייה, גם המט"ח והמכס של טראמפ משפיעים דרמטית"
פחות מארזים לחג
ערב ראש השנה, גם על מכירות היין לקראת החגים המגמה הזו משפיעה. 40 אחוז ממכירות היין בישראל מתבצעות בראש השנה ובפסח, והשנה רואים ירידה במכירות. גם בגלל שחברות הייטק מעניקות פחות מתנות יקרות ועושות פחות אירועי, וגם בגלל עודף ההיצע של יינות זולים שתקועים בצינורות השיווק וקונים אותם כמתנות חג במקום יינות בוטיק או יינות מהסדרות המשובחות של היקבים המקומיים", מציין גן.
לעומתו, ברשת שקד מתעקשים שהעסקים כרגיל. טל שקד, מנהל שיווק בחברת שקד, יבואנית מגוון מותגי יין לישראל ובעלת רשת חנויות "דרך היין", אמנם מזהה את מגמת הירידה בצריכת היין, אבל טוען שאין ירידה בקניית מארזי חג. "בגלל המודעות לבריאות, אנשים אוכלים ושותים פחות, וכאשר הם צורכים, הם בוחרים במוצרים יותר איכותיים", אומר שקד ומציין גם הוא את התגברות המגמה של יינות עם אפס אחוז אלכוהול. "ביין ללא אלכוהול כמות הקלוריות היא שליש, והקטגוריה הזו הולכת וגדלה בשיעור של עשרה אחוזים בשנה, והגיעה באירופה להיקפים של שני מיליארד יורו".
אתם מרגישים השנה ירידה במכירות של מארזי יין לחג?
"אנחנו מזהים ירידה כמותית קטנה במכירות של יין לחג, אבל לא ירידה כספית".
איך זה הגיוני? כל התעשייה מדברת על ירידה בצריכת יין.
"בכל הקשור לחבילות חג לעובדים של חברות הייטק, בנקים וכו' זה נסגר מראש ואנחנו מזהים כרגע חג ממוצע, למרות שהחג הקדים והוא סמוך לחזרה לבית הספר, שאז אנשים פחות בפוקוס על מתנות. אבל בכל הקשור למארזי חג, אנחנו עומדים בתחזיות".
ובכל זאת, בקבוק מאירופה ב-30 שקל משאיר במחסן יין ישראלי שעולה 80 שקל, ועל זה היצרנים מדברים.
"אם את הולכת לקנות בשופרסל, ברמי לוי, או נוסעת לישרוטל או לדן, את חייבת לשתות ולאכול כשר, אלא שחלק גדול מהיבוא שמגיע אלינו הוא לא כשר ונותן יותר אפשרויות לצרכן הישראלי. ואגב, 30 שקל, יש גם יינות ישראליים במחירים נמוכים, לא רק יינות מיובאים", מתעקש שקד.
טל שקד
(צילום: עמית מגל)
חרם על ישראל
מי שחווים גם את המשבר הגלובלי בצריכת היין וגם את החרם על מוצרים ישראליים, הם יצואני היין הישראלים, בעיקר לשוק האירופאי. לדברי יעל גיא, מנהלת היצוא של יקבי רמת הגולן והרי גליל לאירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, המשבר בצריכת היין מורגש מאוד, ולצידו גם השינוי ביחס למוצרים מישראל, ובכלל זאת היינות. "אנחנו בהתמודדות לא פשוטה בשווקים באירופה. ב-2024 פינלנד הודיעה שהיא מוציאה את כל היינות הישראליים מהמגוון, הם הסתירו את זה תחת טענה של ביקושים נמוכים ומכירות פחות טובות, אלא שזה בולשיט. בנוסף בהולנד אמורות להיכנס סנקציות רשמיות שאוסרות לייבא ולמכור יינות מהשטחים ומהגולן, והם הגדילו לעשות ואוסרים על יינות ישראליים לפרסם באתרי אינטרנט של יבואנים ולהציג בתערוכות. מגמה דומה יש גם באירלנד, אנגליה וספרד. כבר ראינו מדבקות של 'רוצחי ילדים בעזה' על בקבוקי יין ישראליים. דיברנו על זה עם משרד הכלכלה, כי מה שקורה בהולנד למשל לא פוגע רק ביין אלא גם בגידולי התמרים ובעוד מוצרי מזון שמגיעים לאירופה".
גיל דורון, יקב היוגב: "כשתייר מגיע לישראל לשבוע, הוא הולך בכל ערב למסעדה ומזמין לפחות בקבוק יין אחד. בשבוע הוא צורך לפחות חמישה בקבוקי יין. זה לא קיים בישראל כבר שלוש שנים"
זו הנקודה הישראלית הכואבת. ומה באשר לירידה הכללית בצריכת היין בעולם?
"כל העולם נמצא בירידה בצריכת האלכוהול אצל הדור הצעיר, ולכך צריך להוסיף את ההצפה של היין בשווקים הגלובליים. מיד אחרי הקורונה הייתה פריחה גדולה של יין וגסטרונומיה בכל העולם, ייצרנו וייצאנו לאירופה, לאמריקה הלטינית, ונוצרה הצפה בשווקים. החל משנת 2023 וגם ב-2024-5 השווקים התחילו להרגיש שינוי בקטגוריית אלכוהול ויין, יבואנים נתקעו עם סטוקים שהם צריכים למכור. בנוסף, באירופה המלחמה בין רוסיה ואוקראינה יצרה בעיות כלכליות ואנשים במעמד הביניים מחשבים מסלול מחדש בהרגלי הצריכה", אומרת גיא ומציינת נקודה מעניינת נוספת – התחזקות האוכלוסייה המוסלמית. "אף אחד לא מדבר או כותב את זה בגלוי, אבל זה נלחש בשיחות בתעשייה, ולא רק באירופה אלא גם בארצות-הברית, פחות אנשים שותים יין".
ויש נקודה חשובה נוספת – עידן הבדידות והטאץ'. פחות מפגשים חברתיים. "כשפחות אנשים אוכלים יחד, פחות בקבוקים נפתחים. יין הוא לא רק משקה. הוא טקס", אומר גן ומציין ש"בישראל למרות המגמות העולמיות עדיין יש תרבות שולחן, משפחה, חברים, קהילה, וזה יכול להיות יתרון יחסי. בנוסף בישראל אנחנו חייבים להבין שהחוזק שלנו הוא מטבח מקומי, חריף, מבוסס סלטים, ים, גריל, ולכן היין הישראלי צריך להפסיק לחקות שולחן אירופאי מדומיין ולייצר יין עבור שולחן האוכל הישראלי הנכון. העולם שותה פחות יין, אבל הוא לא הפסיק לחפש משמעות ואם נדע לקרוא את התקופה לא מתוך פחד אלא מתוך קשב, אולי נוכל להפוך את המשבר הגלובלי להזדמנות", הוא מסכם.
בציר בחבל שמפיין בצרפת
(צילום: יח"צ)
מה קורה בעולם?
צרפת מציעה מענקים לעקירת כרמים, איטליה מצמצמת את התמיכה ביצרנים, ובדרום אמריקה בקבוק יין נמכר בפחות מיורו • משבר היין העולמי
צריכת היין העולמית ב-2024 הוערכה סביב 214 מיליון הקטו-ליטר, ומשקפת ירידה של 3.3 אחוז לעומת 2023, תוך שהיא מסמנת את רמת הצריכה הנמוכה ביותר מאז 1961. 2025 וגם 2026 המשיכו בירידה זו.
בארצות-הברית יש ירידה של יותר מ-15 אחוז בצריכת היין ובשנה שעברה הייצור ירד בשישה אחוז. הירידה בעיקר היא אצל צעירים בני 20 עד 35 שעוברים למשקאות ללא אלכוהול. זאת לאחר עשורים שבהם חברות עשירות שקנו יקבים מסיבות רומנטיות ונטעו הרבה כרמים – יצרו עודף בענבים והיום אין כבר למי למכור את כל המלאי שנוצר. התוצאה היא עקירת כרמים ומכירה של יין במכולות ענק לחברות שיווק שונות, שמייצרות מותגים עצמיים של יין. למשל, בקבוקי יין עם תוויות של רשת המרכולים קוסקו — יין שהרשת קנתה במחירים מאוד זולים, פחות מדולר לליטר, ומוכרת אותו לצרכן ב-3 עד 5 דולר. מי נפגע? היקבים הבינוניים שמכרו עד כה ב-12 דולר, ומצמצמים ומוכרים ועוקרים כרמים וציוד.
בצרפת המשבר לא פחות גדול. בגלל עודף כרמים, מחירי היין מאוד זולים ובקבוקי יין נמכרים בסופרים באירופה גם בחמישה יורו. הרווחיות של היקבים נמוכה. ממשלת צרפת הקציבה השנה מאות מיליוני יורו לעקירת כרמים – חקלאי שעוקר את הכרם מקבל מענק. באיטליה החליטו השנה לבטל את התמיכה ליצרני היין כי רוצים לצמצם את הענף.
בסין – שם לא גידלו יין עד השנים האחרונות, ניטעו באחרונה אלפי דונמים של כרמים לשוק המקומי הסיני, זאת בעקבות משבר ומאבקי סחר עם יבואני ענק מאוסטרליה וניו-זילנד.
בדרום אמריקה – משבר עמוק. בקבוק יין ממוצע עומד על מחיר סיטונאי של פחות מיורו.
