את יובל, אדם, שאולי ודור פגשנו משחקים במגרשי הפאדל בקאנטרי קלאב כפר סבא. ארבעה אנשים, שבמבט ראשון אין ביניהם הרבה מן המשותף, אבל על דבר אחד הם מסכימים מיד: "פאדל זה פשוט אחלה משחק".
זה מתחיל בכמה חבטות. כדור שעובר את הרשת, פוגע בקיר וחוזר למגרש. עוד חבטה ועוד חבטה, ופתאום אתה כבר רץ, צועק, מתווכח עם הפרטנר שלך על הטקטיקה ובעיקר נהנה. ממש נהנה. ואז מגיעה הבירה שאחרי, ובפעם הבאה כבר לא צריך לשכנע אותך לבוא.
לא צריך כושר על, לא צריך שנים של אימונים, החוקים פשוטים יחסית ואחרי כמה דקות המשחק כבר זורם. כשהטקטיקה מתחילה להתבהר, מתחילה התחרות, אתה והפרטנר שלך מול הזוג שממול. "זה פשוט ממכר", הם אומרים.
גלריה
שאולי, אדם, יובל וליאור במגרש פאדל קלאב, קאנטרי כפר־סבא. "זה פשוט אחלה משחק"
(צילום: נמרוד גליקמן)
האמת? אפשר להבין אותם. לפאדל נחשפתי לראשונה דווקא בלב ים, על אוניית פאר, במגרש שניצב בקומה העליונה, תחת כיפת השמיים. כמי שהגיעה מעולם הטניס, לא נבהלתי מהמחבט המוזר. כמה חבטות הספיקו כדי להבין את העניין: הכדור עובר את הרשת, לפעמים פוגע בקיר וחוזר, ואתה כבר בתוך המשחק. בלי הכנה מוקדמת, אבל עם אדרנלין מטורף.
וזה כנראה סוד הקסם של המשחק. שיגעון הפאדל שוטף את ישראל. עשרות אלפים כבר התמכרו, מגרשים חדשים צצים ברחבי הארץ בקצב מסחרר, רשויות מקצות שטחים ויזמים מזהים הזדמנות עסקית. הענף כבר מגלגל סכומים במאות מיליוני שקלים. עלות הקמת מועדון פאדל מוערכת בכ-3-4 מיליון שקלים. כיום לפי הערכות פועלים קרוב למאתיים מגרשים בישראל. לסחף הזה תורמת גם העובדה כי לא מעט סלבריטאים וספורטאי עבר נשבו בקסם של הפאדל ומקדמים אותו גם ברשתות החברתיות. רשימה חלקית: עומר אדם, בן זיני, ערן זהבי, דני רופ, עמרי כספי, אורי ששון ועוד עשרות. זיני, רופ וזהבי לא רק משחקים, אלא משקיעים בעצמם.
חלוצי הענף, שזיהו את המשחק לפני כולם, מספרים על ההזדמנות הכלכלית, אבל גם מזהירים: כשכולם רצים לבנות מגרשים, השאלה היא לא רק כמה ישראלים יתמכרו לפאדל, אלא כמה מגרשים השוק באמת יוכל להחזיק ואם הוא לא מתקרב לנקודת רוויה שתעביר את התחום להפסדים ולסגירת חלק מהמועדונים שנפתחים ללא הפסקה.
כולם רוצים פאדל
אריאל אפטוויצר, ממייסדי "פאדל ישראל", רשת מועדוני הפאדל הגדולה בארץ, ומחלוצי הענף, זיהה את הפוטנציאל לפני עשור עוד כשאיש בארץ עוד לא ידע מה זה הספורט עם השם המוזר. כשניסה אז לעניין מרכזי ספורט בישראל במשחק בשם פאדל, הוא נתקל בהרמת גבה. היום קשה למצוא רשות מקומית שלא בוחנת הקמת מגרשים, ויזמים חדשים מבקשים להיכנס לענף בקצב מסחרר.
את הפאדל גילה אפטוויצר (43) מפתח תקווה דווקא בשוודיה. "אחי שכר בשוודיה שיגע לי את המוח על פאדל", הוא מספר, "לא היה לי מושג מה זה. ב-2017 התחלתי לחקור את הענף והבנתי שמקור המגרשים האיכותיים הוא בספרד. התחלתי לחפש מקומות ומרכזי ספורט, אבל הם לא כל כך שיתפו איתי פעולה כי לא הבינו על מה אני מדבר".
אריאל אפטוויצר
(צילום: יובל חן)
אריאל אפטוויצר: "פאדל זה קצת כמו נדל"ן. חושבים שבאים, שמים מגרש והוא מניב פרי. היום זה עוד יכול לעבוד, אבל אני רואה מה קורה בעולם. מי שלא עובד בזה כמקצוע לא ישרוד"
ההזדמנות הגיעה דווקא בתקופת הקורונה. אפטוויצר רתם למיזם את חבר ילדותו דוד ברקן, לשעבר מנכ"ל רשת "פעלטון", ובסוף דצמבר 2020 השניים הקימו באוניברסיטת תל-אביב את שני מגרשי הפאדל הראשונים בארץ. "היינו אז בעיצומה של הקורונה. בניגוד לחוסר שיתוף הפעולה שחוויתי ב-2017, הפעם כבר הייתה התעניינות והיו מוכנים לשמוע אותנו".
אפטוויצר, שהגיע מטניס ואף אימן במשך שנים, חושב שהסוד הגדול של הפאדל הוא בעובדה שקל יחסית להתחיל לשחק בו. "מה שתפס אותי הוא שהבנתי מיד שדרגת הקושי הדרושה כדי לשחק פאדל נמוכה יותר בהשוואה לטניס".
הפאדל הוא מעין תערובת של טניס וסקווש: המשטח קטן בחצי ממגרש טניס, המחבט קצר וקרוב ליד, המשחק מתקיים בזוגות והקירות הם חלק ממנו. הפאדל הגיע לעולם ממקסיקו — ממציא המשחק הוא איש העסקים אנריקה קורקוארה מאקפולקו, שבנה ב-1969 מגרש טניס קטן מוקף קירות והשתמש במחבטים מעץ קשיח הדומים למשוטים. מקור השם פאדל (Padel) מגיע מהמילה האנגלית Paddle (משוט, או מחבט עץ קטן), שעברה תהליך של התאמה לשפה הספרדית עם העלייה בפופולריות של המשחק. את ההשראה קיבל קורקוארה במהלך שהות שלו בניו-יורק כאשר נתקל במועדון שבו משחקים גרסה משובשת של טניס שמזכירה את הפאדל. קורקוארה הכניס במשחק חידושים משלו ותוך זמן קצר הפאדל הגיע לספרד ומשם התפשט לכל העולם.
"יש לפאדל מקדם הנאה גבוה. פשוט כיף. זה אחלה משחק, יש הרבה אקשן. הוא מאוד חברתי, יש דינמיקה, כולם קרובים אחד לשני על המגרש", מסביר אפטוויצר. "אנשים שלא התחרו בספורט בעבר מוצאים את עצמם באמצע החיים נכנסים לטורנירים תחרותיים". בשנתיים האחרונות אפטוויצר מזהה גם שיותר נשים נכנסות למגרשים. "יש נשים צעירות, אימהות לילדים, חרדיות וגם נשים מעל גיל 50. זה מאוד משמח אותי".
ואיך אנחנו בהשוואה לרמה העולמית?
"הפאדל הישראלי עדיין רחוק מהרמה המקצועית של המדינות המובילות. אנחנו עדיין לא שם. יש אולי זוג אחד, האחים אהרון ונעם כהן, שנוסעים להשתתף בתחרויות בעולם".
כמה מגרשים מפעילה רשת פאדל ישראל?
"פאדל ישראל מפעילה, נכון להיום, תשעה מועדונים פעילים ומועדון נוסף נמצא בדרך, עם יותר מ-60 עובדים. לרשת כ-40 מגרשים ועוד שישה בהקמה, בפריסה שבין רחובות לקיסריה". במהלך הדרך נכנס לחברה גם המשקיע האמריקאי ג'ואי לואו, שכיום, לדברי אפטוויצר, הפך לבעל השליטה בחברה. "הוא התמכר לפאדל, בן 74 ומשחק כל יום, גם בחום של הקיץ".
ברקן, שותפו של אפטוויצר, מוסיף: "דווקא בגלל שאנחנו החלוצים בארץ שהבאנו את הפאדל, אנחנו מרגישים אחריות לאופן שבו השוק יתפתח, כדי שהוא יישאר כאן לטווח ארוך. זה לא עוד עסק להשקעה לזמן קצר".
אפטוויצר מוסיף לגבי הסיכון הכלכלי: "שוודיה נמצאת עכשיו בירידה אחרי שהייתה בה אחת הצמיחות המהירות ביותר של הפאדל. בנו שם יותר מדי מגרשים וזו בדיוק הטעות שממנה ישראל צריכה להימנע: השקעות אופטימיות מדי מצד אנשים שאינם מגיעים מהענף, במקביל לקצב הקמה מהיר יותר מקצב הצטרפות השחקנים.
"יש שני כוחות בענף הזה: כמות השחקנים לצד כמות המגרשים. הייתי רוצה שיהיה איזון בין השניים. כשאני רואה מתחמים של 18 ו-20 מגרשים, אני חושש שזה מועד לכישלון. בארץ כשמזהים פוטנציאל, ישר רצים להשקיע במכרזים בהרבה כסף. רגע, תעצרו, תנשמו לפני החיפזון להשקיע".
ומה אתה צופה לענף בעוד חמש שנים?
"אני לא חושב שמדובר באופנה שתיעלם. זה יהיה אחד מענפי הספורט המשוחקים בעולם. הוא ימשיך לצמוח, כי יש לו יתרונות ברורים. החשש הוא שהיזמים יבנו מהר מדי. ככל שייבנו יותר ויותר מגרשים, המחירים של השכרת המגרשים ירדו. יהיו מי שייאלצו לסגור כי לא יעמדו בהחזר ההשקעה וייכנסו לחובות. המסר שלי לגל היזמים החדש הוא כמעט פרדוקסלי: כן, הפאדל עוד יגדל, אבל דווקא משום כך לא כדאי להסתער עליו בעיניים עצומות. צריך להיות איש מקצוע, לא רק משקיע. מי שלא יודע לייצר ערך מוסף לפעילות במגרשי הפאדל, לא ישרוד".
מעבר קצר על המספרים מסביר את הנקודה של אפטוויצר: מחיר ממוצע של מגרש לשעה עומד על כ-200 שקל. מגרש שעובד ללא הפסקה יכול להניב 1,200-1,600 שקל ביום או כ-45-35 אלף שקל בחודש. אם לוקחים בחשבון שעלות הקמת מועדון נכה בין 4-3 מיליון שקל — מגרשי הפאדל צריכים לשמור על תפוסה מלאה כדי לכסות את ההשקעה. אם ייפתחו יותר מדי מגרשים בארץ והתפוסה בהם תרד — חלק מהמועדונים עלולים להיקלע לקשיים. מדובר במתמטיקה פשוטה. אבל כל עוד ההיסטריה סביב המשחק בעיצומה היזמים אופטימיים.
פשוט וממכר
שאולי כוכבי (31) מאבן יהודה נחשף לפאדל לפני כמה שנים כשהיו מגרשים בודדים בארץ. "הלכתי להתנסות עם כמה חברים, ולמען האמת – בהתחלה הייתי מאוד סקפטי. הייתי בטוח שזה טרנד חולף. לקח לי זמן להתרגל לקירות הזכוכית והמגרש הקטן, וגם ראיתי שני מכשולים בדרך: העובדה שחייבים לשחק בזוגות. חשבתי שלתאם עם ארבעה אנשים בו-זמנית זה פתח לביטולים ולבעיות. שנית, חששתי שההוצאות על שכירות שהולכות ומאמירות ירתיעו אנשים. אבל התבדיתי — יש משהו פשוט ממכר בפאדל.
"אפשר לומר על טניס שהוא קצת של פעם; בטניס צריך להתאמן המון זמן על המגרש רק כדי להגיע ליציבות טכנית בחבטות, מה שהרבה פעמים מאבד מהאלמנט הכיפי. את הפאדל הרבה יותר קל להתחיל לשחק והוא זורם מהרגע הראשון.
"גם המכשולים שחששתי מהם נפתרו: אפליקציות כמו 'לזוז' עושות עבודה מעולה ומאפשרות למצוא פרטנרים למשחק בקלות כשצריך. אפילו ברמת הציוד יש יתרון – מחבטי הפאדל הרבה יותר עמידים ולא מצריכים שזירת גידים כל תקופה כמו בטניס. מבחינתי, לטניס תמיד תהיה פינה חמה בלב, אך אני חושב שהפאדל הוא הספורט החדש להמונים, והוא מתאים מאוד למזג החם של הספורטאי הישראלי המצוי".
שגב בכר, סתיו עמר ורום נמני
(צילום: אלבום פרטי)
את שגב בכר (21) מכפר סבא פגשנו משחק עם חבריו, סתיו עמר ורום נמני, במגרשים החדשים המקורים בחניון מינוס 3 בביג פאשן גלילות. "מבחינתי זה הספורט הכי כיף בעולם", אומר בהתלהבות בכר ומספר איך נקלע לזה. "חבר שלי ראה את המשחק בטיקטוק והציע לי באחת השבתות כשחזרתי מהצבא לבוא לנקות את הראש קצת. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. מהרגע שחבטתי כמה מכות על המגרש, התמגנטי. מאז שהשתחררתי אני משחק על בסיס קבוע עם חברים בבית ברל ובביג פאשן".
וזו לא הוצאה כבדה יחסית לחייל משוחרר?
"תכל'ס זה לא ספורט זול. מחיר לשעה השכרה בשעות המבוקשות נע בין 200-250 שקלים לשעה לארבעה שחקנים".
לא עסק זול
"ספרד לקחה את ענף הפאדל צעד קדימה והפכה אותו לענף ספורט לאומי", אומר אפטוויצר. "יש גם מדינות נוספות שמייצרות מגרשים, כמו סין ואיטליה, אבל ספרד נחשבת למובילה והרוב מייבאים משם". לדבריו, כמעט בכל מדינה שאליה מגיע הפאדל הוא "מתפוצץ" ויש זינוק מהיר במספר השחקנים והמגרשים. בישראל, נראה שהשלב הזה כבר כאן. "אני מקבל שלושה-ארבעה טלפונים ביום מאנשים שרוצים לפתוח מועדון", הוא מציין.
גם הרשויות המקומיות זיהו את הביקוש. "יש אדמות ציבוריות שהרשויות מוציאות עליהן מכרזים. הראשונות שעשו את זה היו כפר סבא וראשון לציון. הרשויות כבר מבינות את הפוטנציאל".
כמה עולה להקים מועדון פאדל?
"הכניסה לענף אינה זולה. מועדון פאדל ממוצע יכול לדרוש השקעה כוללת של כ-4–3 מיליון שקל, כאשר מביאים בחשבון את המגרשים, התשתיות, המבנים והמתקנים הנלווים. עלות התשתית והמגרש יכולה לנוע סביב 250–300 אלף שקל, ובמקרים מסוימים אף להגיע לכ-400 אלף שקל למגרש. לכך צריך להוסיף את התחזוקה השוטפת. מועדון חדש זה נחמד, אבל יש גם הרבה הוצאות תחזוקה".
מחיר השכרת מגרש הוא כ-200 שקלים לשעה. על הנייר זה עשוי להישמע כמו מודל פשוט: מקימים מגרשים, משכירים אותם וגובים כסף. אלא שבפועל, מועדון מצליח דורש הרבה יותר. "פאדל זה קצת כמו נדל"ן. חושבים שבאים, שמים מגרש והוא מניב פרי. היום זה עדיין יכול לעבוד, אבל אני רואה מה קורה בעולם. מי שלא עובד בזה כמקצוע — יסגור. צריך להיות איש מקצוע, לא רק משקיע".
דני רופ
(צילום: נמרוד גליקמן)
דני רופ: "בתוך שנתיים–שלוש יהיו לנו יותר מגרשים מקהל שמשחק. הפאדל לא ייעלם חלילה, אבל בהיבט הכלכלי, שכירויות יעלו, המחירים ירדו ואנשים יתרסקו. לכן צריך להסתכל על זה לטווח ארוך"
חזה את ההצלחה
מי שנכנס בשנתיים האחרונות חזק לענף הוא המגיש והחזאי לשעבר דני רופ ושותפו יונתן טל. רופ סחף אחריו גם את בנו איתי בן ה-16, שהתמגנט לפאדל בטירוף. בשבוע שעבר איתי והפרטנר שלו למשחק — דניאל הן הרוש (33) ניצחו בסבב אליפות ישראל. זכייה שהעניקה להם 3,000 שקלים.
"כבר למעלה משנתיים שאני משחק פאדל מקצועי ומתחרה גם בחו"ל, כולל טורנירים לנוער", מספר איתי. "שיחקתי טניס מקצועי ואפילו הייתי מדורג מקום 30, לא מספיק טוב ביחס לציפיות שלי. אחרי שהתחלתי לשחק פאדל הבנתי מהר מאוד שבענף הזה, אני יכול להצטיין יותר. בטניס המגרש גדול יותר אז רצים יותר. בפאדל זה יותר ספרינטים והתמקדות בטקטיקה.
כמה זמן השיגעון הזה תופס מהלו"ז שלך?
"אין יום שאני לא מתאמן. ישר מבית ספר אני פוקד את מגרשי הפאדל בפתח תקווה. במכביה האחרונה לקחנו מדליית זהב".
דני רופ החל לשחק טניס כבר בגיל 12 בימק"א בירושלים. בהמשך עבר לשחק במרכז הטניס ברמת השרון. "המאמן שלי בירושלים היה יוסי זיתוני ז"ל שנהרג במלחמת לבנון הראשונה, וקיבלנו סטירה לפנים", סיפר דני. "סגרתי מעגל כשאיתי הבן שלי שיחק ארבע פעמים בטורניר לזכרו".
רופ הוא הבעלים של מועדון פאדל יוקרתי בפתח-תקוה ולקח חלק מרכזי בהבאת והפצת משחק הפאדל לישראל. "אז, בימים שחלמתי להקים מגרשי פאדל בישראל, עדיין העיריות לא זיהו את הפוטנציאל. היום זה כבר סיפור אחר", הוא מספר בראיון ל"ממון", "אין עירייה שאין אצלה מכרז לפאדל. והמכרזים הופכים להיות קשוחים, מחירי השכירות עולים והתנאים לעיתים כבר בלתי אפשריים".
באילו עלויות מדובר?
"הקמת ארבעה מגרשים יכולה להתחיל סביב 1.5–1.6 מיליון שקלים. היום רוב הביזנס בענף מושתת על מכרזים. עכשיו יש מכרז בעומר, לאחרונה זכינו במכרז בזבולון. אמרתי, אני רוצה את הצפון. זו לא חוכמה שיש מגרשים בשרון ובתל אביב. רציתי להיות מהראשונים שמקימים מגרשי פאדל בצפון והקמנו מגרשים בנשר. אחד המשקיעים שלנו הוא עמי סירקיס, הבעלים של 365. הוא בעצמו משחק ומשוגע על הענף".
פארק עתידים
(צילום: באדיבות פארק עתידים תל אביב)
בנשר מי שדחף את המיזם הוא ראש העיר רועי לוי ומנכ"ל החברה הכלכלית מימון טובול, שניהם שחקני פאדל. "אמנם היה משא ומתן לא קל, אבל לקחנו שטח ריק ובנינו חמישה מגרשים ומועדון עם פרגולה שצופה לכרמל. העלויות היו גבוהות יותר מפתח תקוה בגלל הטופוגרפיה של האזור, והמקום מלא עד שתיים בלילה".
ואתם לגמרי היחידים בצפון?
"נכון לעכשיו כן. בעתיד הקרוב ייבנו עוד מגרשי פאדל בחיפה ובזבולון. לצד עוד יזמים שיקימו מגרשים בצפון".
אז כמה מגרשים יש לכם עד כה?
"נכון להיום, ארבעה מגרשי פאדל בספורטן בפתח תקוה ועוד חמישה מגרשים במועדון פאדלנט בנשר. את פרויקט הדגל שלנו פתחנו לפני שבועיים ברמת אפעל. זה שטח שהיה מאוד קשה להתמודד איתו פיזית, אבל בנינו שם שישה מגרשים מהאיכותיים בענף. בקרוב יוקמו שם גם פוד-טראק, מתקני כושר, אמבטיית קרח ושמשיות קש כמו בקריביים. בנוסף, זכינו במכרז גם ברמת יוחנן, ליד קריית אתא".
ואכן, המגרשים הולכים ונבנים כמו פטריות אחרי הגשם. "הצורך הוא אמיתי לגמרי", אומר ליעד צמח, מנהל מועדון הפאדל בקאנטרי בכפר סבא, שחנך השבוע עוד שני מגרשים, בנוסף לארבע שהיו קיימים בו. "זה מסביר בצורה הכי ברורה את השיגעון לפאדל שתפס בארץ".
לתחום הוא הגיע מהטניס. החלטתי לתת לזה צ'אנס לפני כמה שנים וברגע שחבטתי בפעם הראשונה במחבט הפאדל, נשאבתי חזק".
כמה זה עולה?
אימון קבוצתי בין 100 ל-200 שקל. אימון פרטי החל מ-300 שקלים. השכרת מגרש מ-120 שקל בבוקר ועד 200 אחה"צ. הרוב משריינים מגרש לשעה וחצי-שעתיים. למרות שגם אחרי שעתיים נותר טעם של עוד".
גלעד רבינר
(צילום: אלבום פרטי)
אין גיל לפאדל
דני רופ מדגיש את חשיבות הצבת המתקנים בסמוך למגרשים. "הפאדל מייצר חברתיות ואווירה. אין כזה דבר לשחק פאדל ולא לשתות איזו בירה, קפה או לאכול משהו עם הפרטנרים אחרי משחק. ולכן, המקומות שישרדו הם המקומות שייצרו קהילה מחוץ לפאדל: תחרויות, אירועים, חוגים ושירות. זה נכון לכל עסק.
"אנחנו, למשל, במגרשים בפתח תקווה עושים אירועים, עשינו אירוע לנבחרת האומנים בכדורגל, אירועים לחברות הייטק, למורים, ימי הולדת, בר מצוות — הכל. בנוסף, אנחנו מארחים תחרות של איגוד הפאדל. צריך לארח, לתת פרסים. אגב, פיתחנו גם אפליקציה שנקראת Go Play, יחד עם חבר'ה מבחוץ, להזמנת מגרשים ולניהול חוגים".
ומה עם הקמת איגוד מסודר?
"האיגוד בהקמה כבר שנתיים. כרגע זו עמותה ואנחנו מאמינים שבקרוב מאוד כבר יכירו אותו כאיגוד עם תקציבים בהתאם".
אז אתה ממליץ מבחינה כלכלית להיכנס לעסקאות פאדל?
"היום כל בן אדם שני רוצה לבנות פאדל, וזה נהיה 'חרבו דרבו' אחד גדול. אחד הדברים שמפחידים אותי הוא שעיריות לא רק יבנו אלא גם ירצו להפעיל בעצמן. אני אומר לעיריות: תעשו מכרזים, תנו ליזמים לבנות. ואם אתם רוצים לבנות — אין בעיה, אבל תנו ליזמי פאדל לנהל את זה, כדי שזה לא ילך לאיבוד. העיריות רואות את הכסף הגדול. בכל רגע יש מכרז נוסף. עכשיו שמעתי שפותחים בקרוב גם באשקלון. אנחנו צריכים להיזהר שמה שקרה בשוודיה לא יקרה בארץ. בשוודיה יש שטחים כמו זבל. הם בנו מלא ותוך כמה שנים 30% נסגרו.
"אם אנשים יתחילו להשתגע ולבנות 15 מגרשי אינדור בשכירות של 100 אלף שקל לחודש, אני צופה שבתוך שנתיים-שלוש יהיו לנו יותר מגרשים מאשר קהל שמשחק. זה לא שהפאדל ייעלם חלילה. אבל בהיבט הכלכלי, שכירויות יעלו, המחירים ירדו ואנשים יתרסקו. לכן צריך להסתכל על זה לטווח ארוך. גם אני לפני שנים התלהבתי. היום אני שם לעצמי ברקס. אני לא לוקח כל דבר, אני לא רץ על כל מקום".
עו"ד דן מנשה
(צילום: אלבום פרטי)
רופ הוא גם מאמן פאדל ומדבר על כך שתחום האימון בארץ פרוץ. "עשיתי קורס מקצועי בספרד. בארץ, אתה עושה קורס של שלוש שעות, מקבל חתימה וגמרנו. כרגע אין פיקוח על מאמנים".
מי שהתמגנטה גם היא לפאדל, ובלי שום רקע בטניס ואפילו לא מטקות בחוף הים, היא רותם לביב (32) בת זוגו של רופ שהיום גם משחקת וגם מאמנת פאדל במגרשים בקאנטרי פתח תקוה. "מאז שנחשפתי לפני ארבע שנים לפאדל, פשוט התאהבתי. אני מאמנת שחקניות. מגיעות נשים מכל הגילים והמגזרים, דתיות, חילוניות, חרדיות, ויש גם שחקנים מעל גיל 70. אין גיל לפאדל. כל אחד יכול להתחיל מתי שבא לו".
יש הבדל על המגרש בין גברים לנשים?
"נשים באמת מגיעות ללמוד את המשחק ואת האסטרטגיה בעוד שלגברים לוקח זמן לרדת מהעץ ולהגיע יותר בצניעות למגרש. מצ'ואים".
דני רופ דיבר על נשר, כחלוצת הצפון בתחום, ומתברר שגם בירושלים יש חלוץ בהקמה. מי שדחף שם את הקמת המגרשים הוא ירון תורג'מן. "זה לא הגיע מצורך עסקי אלא מהמקום הזה שזה הספורט הכי חברתי וכיף שעשיתי. זו 'שגעת', שריפת 2,000 קלוריות בממוצע לשעתיים בכיף לא נורמלי. אנחנו מסיימים כל משחק במשפט: 'וואי, זה הדבר הכי כיף שעשינו'".
עם מי אתה משחק?
"עם נעמה אשתי ועם טל הבן שלי בן ה-16, זה פשוט לא קיים בשום ספורט אחר. בני נוער נושמים את זה, ואיזה כיף זה לעשות את זה יחד".
גם בן זיני התמכר
ההזדמנות העסקית משכה גם לא מעט סלבס שנכנסו חזק לענף ומשקיעים בו, כמו ערן זהב ובן זיני, שמשקיע בהקמת מגרשי פאדל בין היתר ברעננה. זיני הגיע לתחום בעקבות דני רופ. "הוא שיגע אותי לבוא", סיפר השבוע זיני, "כל החיים שיחקתי טניס ובסוף השתכנעתי להגיע לשחק איתו פאדל במגרש באוניברסיטת תל-אביב. אחרי חצי שעה הבנתי שאני מכור. בשנה הראשונה זה היה פאן נטו. לא חלמתי בכלל להקים עסק, רק שיחקתי מלא פאדל, השתתפתי בטורנירים ואפילו הגעתי למקום שני בחצי גמר אליפות ישראל. נהניתי ביג טיים. אבל זיהיתי את ההזדמנות העסקית וביחד עם עומרי אחי הקטן, פתחנו את המתחם הראשון בבית ברל (4 מגרשי פאדל) ומאז התרחבנו ופתחנו גם ברחוב בן יהודה בתל אביב, בביג פאשן גלילות, ויש לנו עוד תוכניות להמשיך להתרחב".
בן זיני
(צילום: אלבום פרטי)
לדבריו, "מי שישרוד את הענף, הוא מי שישים ידו על שכירויות נמוכות בלוקיישנים טובים. אחרי הכל הלוקיישן מנצח. בשורה התחתונה, להערכתי, יש לספורט הזה לאן להתפתח בישראל גם בשנים הבאות. הענף יחסית בהתחלה. יש לנו כמה שנים שהמגרשים יהיו מפוצצים, תוך חמש עד שבע שנים אני צופה ירידה בביקוש על פני ההיצע שיהיה קיים".
פאדל על הגג
בשנים האחרונות גם אנשי נדל"ן מניב החלו לזהות את הפוטנציאל הטמון בשטחים שבעבר היה קשה לייצר מהם הכנסה משמעותית — ובראשם גגות של בנייני משרדים וחניונים. אחד הפרויקטים המסקרנים בתחום מוקם בימים אלה בפארק עתידים תל אביב: מתחם פאדל על גג בניין, בקומה השמינית, המשתרע על כ-2,200 מ"ר וצפוי לכלול שישה מגרשים. מאחורי המיזם עומדים עו"ד דן מנשה ושותפו, בהשקעה המוערכת לדבריו בכ-4-3.5 מיליון שקל.
מתחת למתחם, בקומת הקרקע של הבניין, פועלת השדרה הקולינרית של פארק עתידים, הכוללת מסעדות, בתי קפה ומתחמי בילוי. "הגעתי לפאדל דרך השותף שלי", מספר עו"ד דן מנשה, יועץ עסקי ואסטרטגי, לשעבר מנכ"ל נמל תל-אביב יריד המזרח. דן מתגורר במודיעין, נשוי ואב לשתי בנות. "אני משחק טניס להנאתי, לא שחקן מקצועי. פתאום נכנס ענף חדש, סקסי ומיוחד. דווקא הניסיון הקודם שלי בעולם הנדל"ן גרם לי בתחילה לפקפק בכדאיות הכלכלית. כבר בתפקיד הקודם שלי בנמל תל-אביב הגיעו אליי כמה יזמים שרצו לפתוח פאדל בנמל. אבל המודל העסקי לא כל כך התאים. הוא מאוד קשוח בתל-אביב בגלל שווי הנדל"ן. אבל השותף שלי, שלומי שני, איש נדל"ן וקולינריה, לא ויתר. הוא ישב עליי חזק והתחלנו למפות אזורים. התמקדנו בפארק עתידים. הבטנו למעלה ראינו את הגג ואמרנו: זה המקום. כשהתחלנו לחפש, עדיין לא היה בארץ קונספט כזה על גג. ראינו דברים דומים במיאמי, בברצלונה ובדובאי. כדי להפוך את הרעיון למציאות נדרשה גם הסכמה של פארק עתידים".
לדברי עו"ד מנשה, החיבור עם מנכ"ל הפארק, אייל גרין, היה מכריע. "החזון שלו והחזון שלנו התחברו. החזון של פארק עתידים הוא ליצור פארק של ריבוי שימושים — הייטק, מסחר, בית חולים, אוכל ושירותים נוספים. יש במקום כ-8,000 עובדים, וכעת נבנה גם מגדל נוסף".
אייל גרין, מנכ"ל עתידים
(צילום: עידו סקעת)
גרין מוסיף: "פארק עתידים משנה את ההגדרה של סביבת עבודה. אנחנו מביאים לכאן יותר תוכן של פנאי, ספורט, וולנס ולונג'ביטי, ממגרשי הפאדל ועד מתחם הוולנס EVO, שייפתח בקרוב".
עו"ד מנשה ושותפו מתכננים בהמשך להקים מועדון פאדל כמו במיאמי ובדובאי. "בין אם אתה איש עסקים, עובד במתחם או מגיע מהשכונות מסביב, כמו צהלה, אתה אמור להגיע למקום ולקבל חוויה מלאה. התכנון כולל מלתחות ומקלחות, אזורי ישיבה, ספות ושמשיות, ומתקנים משלימים כמו אמבטיית קרח וג'קוזי. כך, עובד במתחם יוכל להגיע למשחק לפני העבודה, במהלך היום או אחריה. זה יהיה מותג ההיי-קלאס של הפאדל בארץ. בתכנון שלנו גם להציע לחברי המועדון חניה חינם למשך שעתיים, יתרון לא מבוטל בתל אביב".
מה צפי הפתיחה?
"העבודות כבר בעיצומן, והמגרשים שמיובאים מספרד אמורים להגיע בתקופה הקרובה. לפי התכנון המתחם צפוי להיפתח לקראת סוף דצמבר 2026".
פארק עתידים הוא לדבריו רק ההתחלה כשהמטרה היא להעתיק את המודל למקומות נוספים בארץ.
מאחורי הבחירה בגג בפארק עתידים עומד גם סיפור שמתחיל עוד לפני כניסתו של מנשה לפרויקט. גלעד רבינר, כיום מנהל תחום המשרדים בריבוע כחול נדל"ן ובעבר סמנכ"ל השיווק והמכירות של פארק עתידים, מספר כי כבר בתקופתו בפארק החל לבחון אפשרות להעלות את הפאדל לגגות.
"שיחקתי טניס עד גיל 18, ולפאדל נחשפתי לפני כארבע שנים, דווקא באיטליה", הוא מספר. "ראיתי את האפשרות לעשות את זה בפארק עתידים ושאלתי את עצמי איך אני מביא לשם קהל אחר ויזמתי את הרעיון להקים מגרשים על גגות בניינים".
רבינר החל לאתר גגות מתאימים וניהל משא ומתן עם כמה יזמים בשנת 2024. לדבריו, אף שכבר עזב את החברה, המיזם שמוקם כיום הוא המשך ישיר לתהליך הזה. "דן מנשה והשותף שלו עומדים מאחורי ההקמה אחרי המשא ומתן שניהלנו. אני מאוד גאה בעסקה הזאת. מבחינתי זו הייתה גולת הכותרת — רעיון מחוץ לקופסה".
מבחינת חברות נדל"ן מניב, זה אולי החלק המעניין ביותר בסיפור. גג של חניון או מבנה משרדים, כל עוד הוא מתאים מבחינה הנדסית ותכנונית, עשוי להפוך משטח בעל שימוש מוגבל למוקד שמכניס קהל חדש למתחם ומרחיב את שעות הפעילות שלו. במקום שמתחם משרדים יתרוקן בסיום יום העבודה, פעילות ספורט, מסעדות ובילוי יכולה להשאיר בו אנשים גם בשעות הערב ולמשוך קהל מבחוץ. הפאדל מתאים במיוחד למגמה הזו משום שהוא לא רק פעילות ספורטיבית. הוא גם אירוע חברתי.
"אני חבר בקבוצה של 'שותפים לפאדל', מישהו מחפש שחקן רביעי ליום שישי ואתה מצטרף", אומר רבינר. "זה עובד מצוין ויש לזה ערך מוסף, כי אתה מכיר אנשים חדשים".
לדבריו, דרך המגרש כבר יצא לו לשחק עם רופא, עורך דין ואפילו עם ישראלי שמתגורר במדריד והגיע לחופשה בארץ וחיפש פרטנרים למשחק. "יש כאלה שמסיימים משחק וממשיכים לשבת יחד על בירה".
וזה בדיוק החיבור שמושך כעת גם את עולם הנדל"ן: לא רק כמה ניתן לגבות עבור שעה על המגרש, אלא כמה פעילות נוספת יכול מגרש הפאדל לייצר סביבו. אם המודל יצליח, אותם גגות אפורים שעד היום שימשו בעיקר מערכות טכניות או חניה עשויים להפוך לאחת מזירות ההתרחבות הבאות של שיגעון הפאדל.
