כשמסעדת MUTRA במיאמי של השף הישראלי רז שבתאי זכתה לפני ארבעה חודשים בכוכב מישלן, הראשון שהוענק למסעדה כשרה בעולם, הורמו לא מעט גבות. לא רק בגלל הראשוניות, אלא גם בגלל הכתובת. מתי הפכה מיאמי, שזוהתה במשך שנים עם חופשות חורף של גמלאים אמריקאים, ובהם יהודים רבים, למוקד משיכה לקולינריה כשרה ברמה הגבוהה ביותר, ואיך דווקא היא הפכה לאחד היעדים החמים לאנשי עסקים ישראלים?
אצל שבתאי, חילוני מקועקע, השותפות העסקית היא סיפור בפני עצמו. לצידו עומד שותפו מייקל ורצברגר, חסיד סאטמר חרדי ואיל נדל"ן. השניים הכירו כשוורצברגר, תושב בורו פארק בניו-יורק, הזמין את השף לבשל באירועים פרטיים בבית הנופש שלו במיאמי. כוכב המישלן הוא רק אחד ההישגים של השותפות יוצאת הדופן הזו.
בקרוב תצטרף אליה גם חזית ישראלית אחרת. אם יצליחו היזמים להתגבר על הבירוקרטיה המקומית, שקשה הרבה יותר בהשוואה לישראל (שנתיים במיאמי במקום חצי שנה בישראל) תפתח רשת הבשרים הישראלית פיטמאסטר את הסניף הראשון שלה במיאמי. דוריאן קופיט, מנכ"ל הרשת ואחד ממייסדיה, העדיף אותה על פני לונדון, שבה תיכנן תחילה לפתוח את הסניף הראשון מחוץ לישראל, וגם על פני ניו-יורק, שתגיע בתור התחנה השנייה. "שבוע לפני חתימת החוזה בלונדון, אחרי שכבר השקענו יותר ממיליון שקלים, החלטנו לעשות סיבוב פרסה בגלל האנטישמיות", מגלה קופיט. "הרגשנו אותה ברחוב, שמענו מבעלי מסעדות יהודים על תופעה של מוסלמים שמזמינים ומבטלים ברגע האחרון, על איומים בטלפון ועל כתבים אנטי-ישראלים שקוטלים מסעדות על אף שלא ביקרו בהן".
גם פיטמאסטר, כמו MUTRA תהיה כשרה למהדרין. ולא מדובר במקרה בודד. מסתבר ש-75% מבין עשרות עסקי ההסעדה למיניהם שבבעלות ישראלית הם כשרים, הרבה יותר מאשר בתל-אביב. זאת לאור הכמות הגדולה של אנשי עסקים אמריקאים יהודים דתיים וחרדים עשירים, שעברו להתגורר במיאמי או לחילופין מחלקים את זמנם בין בתים בניו-יורק ולייקווד ובין מיאמי. לצידם צריך להוסיף עשרות אלפי ישראלים, רבים מהם מסורתיים, שעברו למיאמי בשנים האחרונות, שעבורם המסעדה הכשרה היא דרך נוספת עבורם לשמור על החיבור עם הבית בישראל.
אבל המסעדות הן רק חלק מהתמונה. ישראלים פותחים במיאמי עסקים גם בנדל"ן, במלונאות, באופנה, בהייטק ועוד. הם נמשכים לאקלים, לנוחות של המיסים, לאפשרויות העסקיות, אבל משלמים גם מחיר: המרחק מהמשפחה, יוקר המחיה והצורך לבנות חיים ועסקים הרחק מהבית. אז איך הפכה מיאמי לאבן שואבת לאנשי עסקים ישראלים?
עברית בכל מקום
על פי דוחות ומחקרים של ארגון USIBA (ברית העסקים ארה"ב - ישראל) ודוחות כלכליים עדכניים, במדינת פלורידה פועלות כ-429 חברות בבעלות או בהקמה של ישראלים, כאשר החלק הגדול מרוכז במטרופולין מיאמי.
מעבר לחברות ההייטק והסטארטאפים כחול-לבן שפועלים במיאמי רבתי, ישנה באזור קהילה ישראלית גדולה המפעילה עוד אלפי עסקים מקומיים, בהם חברות נדל"ן ויזמות, חברות שיפוצים ובנייה, מסעדות בתי קפה, חנויות קמעונאות, חברות להשכרת ומכירת רכב, יזמות, משרדי עורכי דין ושירותים קהילתיים. החברות הישראליות בפלורידה מספקות על פי הערכות יותר 8,000 משרות ישירות ויותר מ-26,000 משרות במעגל השני. על פי הערכה, הן תורמות 7.3 מיליארד דולר בשנה לכלכלת פלורידה.
השף אייל שני על רקע מסעדת בלה במיאמי
(צילום: Isa Campomar)
כמו כן, ענף ההייטק הישראלי לבדו תורם לכלכלת מיאמי כ-6 מיליארד דולר, אם כי מיאמי עדיין אינה בירת ההייטק הישראלי בארה"ב ברמה של עמק הסיליקון או ניו-יורק. זרם הישראלים שהגיעו למיאמי החל מתקופת הקורונה, התעצם ב-2024 בגלל מס הכנסה מדינתי אפס על יחידים ו-5.5% על חברות, מזג אוויר נוח שמזכיר את ישראל ברוב חודשי השנה, למעט יולי-אוגוסט הקשים, גישה נוחה לדרום אמריקה וטיסות ישירות לישראל. מיאמי שינתה את מעמדה מהאופציה השלישית או הרביעית לישראלים, והופכת להיות האופציה של הישראלים המהגרים לארה"ב או כאלה שכבר מתגוררים בה.
"כשהגענו למיאמי ב-2014 לא הייתה כאן כמעט אווירה של ישראלים", משחזרת עו"ד אסתי לאביט-אזולאי, נשואה ואם לשלושה המכהנת כיו"ר IAC (ארגון הקהילה היהודית-אמריקאית) בדרום פלורידה. "הישראלים כאן היו בעיקר מי שרצו להקים עסקים מקומיים קטנים, אבל מאז המלחמה יש הרבה אנשי הייטק, מהנדסים, רופאים. את רואה מגוון גדול של עסקים, שפים, שומעת עברית בכל מקום. בגלל הביקוש הגדול של פעילות קהילתית נאלצנו לחלק את ה-IAC בפלורידה לשלושה אזורים. תנועת הצופים הכפילה פעילות, אני מסתובבת עם שרשרת ומגן דוד, בניו-יורק לא אעז לעשות את זה. בני הולך לבית ספר כללי בחולצה והדפס מגן דוד. מפעם לפעם שומעים על גילויי אנטישמיות גם בבית הספר, אבל יש עם מי לעבוד ולדבר. מנהל בית הספר יהודי, מושל המדינה אוהד יהודים ואת ישראל, ראשי ערים רבות במטרופולין מיאמי הם יהודים, מתחמים מסחריים מלאים בעסקים של ישראלים, קניון אוונטורה הענק, מתחם ווינווד שהיה בבעלות משה מאנה ונמכר לאחרונה. בזמן המלחמה ראיתי על הרצפה תמונות של חטופים. הישראלים נחשבים למצליחנים בעיר".
ועדיין כשזכתה MUTRA בכוכב מישלן הוצף אתר האינטרנט של המסעדה בגידופים ומחאות אנטישמיות, והעובדים עמלו קשות למחוק אותם. יחד עם זאת, במיאמי ובסביבתה תמצאו שכונות ישראליות ויהודיות כמעט לגמרי, כמו למשל אוונטורה - העיר היחידה בארה"ב שאין בה מסגדים או כנסיות, הוליווד, סאני איילס ביץ', פלנטיישן וגם בל הארבור. הקהילה הישראלית במיאמי גם הראתה את עוצמתה במלחמה האחרונה, החל מ-7 באוקטובר בחמ"לים רבים, בגיוס תרומות ובפעילות נגד האנטישמיות בארה"ב.
נכון להיום הקהילה הישראלית של מיאמי נמצאת במקום השלישי אחרי ניו-יורק ולוס-אנג'לס, שהיו במשך שנים לצד בוסטון יעדים טבעיים של חברות ישראליות שביקשו להקים פעילות כלכלית בארה"ב וגם של ישראלים שעברו לארה"ב. אם יימשך קצב הנהירה של ישראלים למיאמי, היא עשויה להגיע למקום השני. אם כי כבר יש עננים של ספק. ובראשם — יוקר המחיה המשתולל.
מסעדת פיטמאסטר במיאמי
(צילום: גיל אבירם)
ביולי השנה הוכתרה מיאמי כמטרופולין השנייה מבחינת יוקר המחיה בארה"ב אחרי סן פרנסיסקו. לפני ניו-יורק ולוס-אנג'לס. מחירי הנדל"ן זינקו. עלויות הדיור הכוללות במיאמי גבוהות בכ-5% מאשר אלו של ניו-יורק ופרבריה. מחירי הבתים זינקו ב-79% מאז תקופת הקורונה, ומחירי השכירות לדירות שני חדרים עלו בכ-60%.
מדברים על מס ההכנסה הנמוך במדינה, פחות מדברים על כך שפלורידה סובלת מפרמיות ביטוח המבנה הגבוהות ביותר בארה"ב (ממוצע של 8,200 דולר לשנה) בשל נזקי סופות והצפות. מיאמי גם מובילה בהוצאות התחבורה — כ-20% מהתקציב המשפחתי. המחירים בסופר זינקו בכ-21% לפחות בהשוואה לרמות המחירים של 2022, והיא היקרה ביותר בארצות-הברית בבילוי במסעדות. מאז ראשית הקורונה יציאה למסעדה ברמה בינונית התייקרה בשיעורים שבין 30%-25%.
כמה ישראלים מתגוררים במיאמי? האומדנים נעים בדרך כלל בין 120,000 ל-200,000 ישראלים. ב"אושר עד" בדקו את כדאיות הכניסה למיאמי לפני ההחלטה לפתוח בה את הסניף החמישי של "בינגו" — תת-הרשת האמריקאית של החברה. סקרים הצביעו על נוכחות של 750,000 יהודים במיאמי רבתי, כמחציתם ישראלים. על פי עו"ד אסתי לאביט-אזולאי הנתונים מוגזמים. אין נתון מוחלט, גם לא לקונסוליה הישראלית. לאביט-אזולאי מעריכה שהנתון של הישראלים קרוב יותר לכ-200,000.
"פושרים ועקשנים"
"במשך עשרות שנים היו ניו-יורק, סן פרנסיסקו ובוסטון היעדים הטבעיים של חברות ישראליות שביקשו להקים פעילות אמריקאית. מיאמי נתפסה בעיקר כיעד תיירותי וכמרכז לנדל״ן ולסחר עם אמריקה הלטינית. אלא שבשנים האחרונות השתנתה התמונה. מיאמי החלה למשוך קרנות השקעה, חברות טכנולוגיה, מנהלי הון ומשפחות בעלות הון משמעותי. המעבר הזה יוצר אפקט כלכלי מצטבר: יותר הון מושך יותר עסקים, יותר עסקים מושכים טאלנטים, והגידול באוכלוסייה בעלת הכנסה גבוהה יוצר ביקוש למסעדות, למלונות, לשירותים ולטכנולוגיה", מסביר נדב סולומון, נשיא הפעילות האמריקאית של "TABIT" וממקימי החברה שמספקת פתרונות טכנולוגיים ליותר מ-4,000 מסעדות מסוגים שונים בישראל ובעולם. לדבריו, "מיאמי אינה בהכרח עיר זולה, והתחרות על עובדים מקצועיים גבוהה. אבל עבור חברות בין-לאומיות, היתרון אינו רק בעלויות. הוא בעיקר בשילוב שבין גישה להון, לקוחות, טאלנט ואיכות חיים".
מסעדת נייקד טומאטו של השף אייל שני
(צילום: Rick lew)
למה דווקא חברות ישראליות מצליחות במיאמי?
"עבור יזמים ישראלים, מיאמי מציעה שילוב שקשה למצוא במקומות אחרים בארצות-הברית", טוען סולומון, "המרחק התרבותי בין ישראל למיאמי קטן יחסית. העיר בין-לאומית, רב-תרבותית, מהירה ודינמית, עם קהילות יהודיות וישראליות משמעותיות. היא גם עיר שבה קשרים אישיים ויכולת ביצוע מהירה ממלאים תפקיד מרכזי. אלה מאפיינים שמתאימים לסגנון היזמות הישראלי, המבוסס פעמים רבות על גמישות, אלתור, קבלת החלטות מהירה ונכונות לקחת סיכונים. מעבר להתאמה התרבותית, יש יתרון עסקי מובהק: חברות ישראליות יכולות להשתמש במיאמי כבסיס להתרחבות לכל השוק האמריקאי, ולא רק לשוק המקומי. חברה של תוכנה ישראלית יכולה להחזיק את מרכז הפיתוח בישראל, להקים הנהלה מסחרית במיאמי, לגייס אנשי מכירות ושירות אמריקאים ולשרת לקוחות בכל רחבי ארצות-הברית".
כך קרה לחברה שהקים סולומון עם שותפו בארי שקד. המודל הזה מאפשר לשלב את היתרונות של ההון האנושי הישראלי עם הנוכחות המסחרית והגישה ללקוחות בשוק האמריקאי. "הישראלים מצליחים בנדל"ן", מסבירה עו"ד לאביט-אזולאי, המתמחה במקרקעין, משפט אזרחי ונזיקין, "כי אנחנו פושרים (pushers), לא מתביישים, מאמינים בדרך שלנו ומתמידים בה. רוב אנשי העסקים הישראלים ישרים ולקוחות אומרים לי שכיף לעשות איתם עסקים. בכל מקום שתשימי קהילה ישראלית, תראי שגשוג בתחום הנדל"ן".
עידו לוי מבעלי "פיטמאסטר" האחראי על תפעול הסניף החדש במיאמי, עדיין המום ממסלול הייסורים שהם עוברים לפני פתיחת הסניף, שהיה אמור להיפתח ביוני. "שילמנו 700,000 דולר עד היום, דמי שכירות למסעדה שלא פועלת. תהליך הבירוקרטיה האמריקאי בתחום הזה קשה הרבה יותר מישראל. יש צורך באישורי רגולטור על כל דבר. המתנה של יותר מחצי שנה לאישור הראשון, שבישראל ניתן אוטומטית. אם אתה רוצה להחליף נותן שירותים קבלן, חשמלאי - תמתין חודש עד שיאושר. בכל פעם צץ משהו חדש, את גלאי העשן שהתקנו, היינו צריכים להחליף בטענה שהם עלולים לגרום התקף אפילפסיה לטבח אם וכאשר יפעלו. ובכל אופן כשהגענו לעירייה אמר לנו הפקח: אני מת על הישראלים כי אתם עקשנים ולא מוותרים".
המחיר המשפחתי
דור סנדלר (38) מנהל הפעילות במיאמי של רשת "טפו טפו" המשפחתית לבגדי גברים מבדים טבעיים, מקווה לפתוח בשנה וחצי הקרובות עוד חמש חנויות בארה"ב מתוכן 3-2 במיאמי, שבה מפעילה כיום הרשת חנות אחת והשאר בקליפורניה ואולי גם בנבדה. הוא ממתין בימים אלו לוויזת עבודה לו ולאשתו ששותפה איתו בעסק. לעבור לגור במיאמי הוא לא מוכן. "אני לא מוכן לעזוב את המשפחה", אומר סנדלר, אב לשניים.
מסעדת MUTRA . זינוק של 30 אחוז בביקוש
(צילום: אדיר אביבי)
"טפו טפו" נולדה ב-2019, תולדה של משבר בעסק משפחתי ותיק שהקימו הוריו לפני כ-40 שנה לייצור ומכירת בגדי נשים. את מיאמי, שבה התגוררו סבו וסבתו, הכיר בגיל 7 והתחיל לחשוב עליה כיעד לפיתוח הרשת. זאת לאור כמות ההזמנות מלקוחות אמריקאים באונליין והסרבול במשלוחים מישראל. באוקטובר 2025 בעת חופשה בעיר, מצא מקום לפופ-אפ בלינקולן רואד, רחוב מרכזי, שהפך לחנות קבע. הוא מתעקש כמו אימו, בעלת השליטה בחברה, שכל המוצרים ייוצרו בישראל. לקוחות שמעקמים אף מול MADE IN ISRAEL ומביעים הסתייגות מישראל, ויש כאלה, הוא שולח החוצה. לגור בארה"ב, כאמור, הוא לא מוכן. "אנחנו משפחה מלוכדת, גם בעסק, רוצים להתפתח אבל זה לא יבוא על חשבון המשפחה".
"המרחק מהמשפחה הוא חיסרון כבד מאוד", מודה גם עו"ד לאביט-אזולאי, "ובכל אופן אני מסתכלת סביבי ורואה שהמחיר לא קשה יותר מדי, עובדה שאנשים בוחרים לגור כאן, גם כשהם מגיעים עם ויזות שלא מאפשרות להם לצאת לארץ. לא עובדים פה כמו בישראל, המשכורות והאופציות כאן ברמות אחרות".
עו"ד אסתי לאביט–אזולאי: "אני מסתובבת בשרשרת ומגן דוד, בניו יורק לא אעז לעשות את זה. מפעם לפעם שומעים על גילויי אנטישמיות, אבל יש עם מי לעבוד ולדבר. הישראלים נחשבים למצליחנים בעיר"
"בישראל אנחנו רגילים למערכת תמיכה משפחתית וחברתית חזקה מאוד", אומר סולומון, "ההורים, האחים, החברים מהצבא, חברי הילדות. במיאמי, גם כשיש קהילה ישראלית גדולה, זה לא אותו דבר. כשעוברים עם ילדים, זה משמעותי. הילדים מפספסים חלק מהקשר היום-יומי עם המשפחה המורחבת, והסבים והסבתות מפספסים חלק מהילדות שלהם. זה מחיר שאי-אפשר לכמת בכסף. יש גם את נושא הזהות. הילדים גדלים כאמריקאים, לומדים באנגלית, והחברים שלהם אמריקאים. ככל שעובר הזמן, צריך להשקיע יותר כדי לשמר את העברית, את התרבות הישראלית ואת הקשר לישראל.
"נושא נוסף שלעיתים לא מקבל מספיק תשומת לב הוא בן או בת הזוג. הרבה פעמים המעבר נובע מהזדמנות מקצועית של אחד מבני הזוג, אבל השני נדרש לוותר על קריירה, משפחה, חברים וסביבה מוכרת. אם הוא לא מצליח לבנות לעצמו חיים מספקים במקום החדש, גם הצלחה עסקית גדולה לא בהכרח תפצה על זה. וכמובן ישנו המחיר הכלכלי. אנשים שומעים שאין מס הכנסה מדינתי בפלורידה, וחושבים שהחיים כאן זולים יותר. בפועל, למשפחה עם ילדים יש הוצאות משמעותיות על דיור, ביטוח בריאות, חינוך, רכבים, ביטוחים וטיסות לישראל".
מתי זה כן שווה?
"כשהמעבר יוצר הזדמנות אמיתית לשינוי מסלול החיים, ולא רק שיפור קטן בשכר. אם אתה יזם שרוצה לבנות חברה גלובלית, השוק האמריקאי יכול לפתוח בפניך אפשרויות שקשה מאוד להגיע אליהן מישראל בלבד. גם עבור הילדים, החיים בארצות-הברית יכולים להעניק יתרונות משמעותיים מבחינת שפה, חינוך והזדמנויות עתידיות, אבל צריך ששני בני הזוג יהיו מחויבים למהלך, וצריך להבין מראש מה המטרות המשפחתיות והעסקיות. אם העסק מצליח אבל המשפחה לא מאושרת, קשה לקרוא לזה הצלחה".
מסעדות בראש
תחום המזון הוא ללא ספק אחד הבולטים מבחינת עסקים של ישראלים במיאמי. כ-100-80 עסקים. סופרמרקטים מקומיים רבים ושכונתיים בבעלות ישראלית, חלקם עם שמות ישראליים, מתאפיינים גם במוצרים ישראליים רבים על המדפים, כמו "סילביה'ס" ו"ארומה מרקט" בקופר סיטי, "כושר קינגדום" ועוד.
הכניסה המעניינת הצפויה היא של "אושר עד" באמצעות "בינגו", המותג האמריקאי שלה. המיקום נבחר אחרי התלבטויות, ונקנה המבנה הענק ששימש כמחסן ההפצה של "באדוויזר" ליד הוליווד וכביש 95 I-N. "בינגו" של מיאמי ישתרע על שטח של 6,000 מ"ר, לצד מרלוג קדמי ענק שיוקם במקום. בהתאמות המבנה ומגרש החניה יושקעו עשרות מליוני דולרים, והחנות אמורה להיפתח לקראת חגי תשרי בשנה הבאה.
חנות הבגדים TFU TFU במיאמי
(צילום: יח"צ)
מעבר לסופרמרקטים ישנם גם בתי קפה, דוכני שאוורמה ומסעדות יוקרה. הדור הראשון של המסעדות הישראליות במיאמי הגיע בעיקר עם החומוס, השווארמה והפלאפל, חלק מהם נשארו. הדור החדש הוא דור של מסעדות יוקרה. "רוב המסעדות במיאמי הן אותה גברת בשינוי אדרת. אנחנו באנו ממקום אחר", מסביר רז שבתאי מ-MUTRA, זוכת המישלן, שמבסס את מסעדתו על אוכל מזרח תיכוני, יהודי וירושלמי בצורה מודרנית כשהחומרים מגיעים מהחווה לשולחן. "אין לנו פריזרים, אנחנו עובדים רק עם בשר טרי, ולצד חומרי הגלם והשף חשובה החוויה".
החוויה באכילת הבשר, כולל הצגת הכנתו וחיתוכו מול קהל הסועדים בליווי שירה ומוזיקה, עומדת גם במהות רשת פיטמאסטר. "אנחנו לא מנסים להוות תחרות לשוק הבשר האמריקאי שיש לו טעמים ורטבים מיוחדים. אנחנו נותנים חוויה של פיטמאסטר שהיא גדולה הרבה יותר", אומר דוריאן קופיט המנכ"ל ואחד המייסדים. כשההתייקרות במחירים של מוצרי המזון ושכר העבודה מעלה את עלויות האכילה במסעדות, וכשבמיאמי רבתי לא חסרים בעלי אמצעים, שיווק החוויה מאפשר מחירים גבוהים והישרדות כלכלית ויוצר נאמנות בקרב הלקוחות. כך למשל יכולים בפיטמאסטר להרשות לעצמם להציע גם חווית V.I.P ב-225 דולר לצד 35 דולר לסועד הממוצע.
גם שבתאי מתכוון להתמקד בחוויית האכילה בפרויקטים נוספים בתחום ההסעדה, כולם כשרים למהדרין, שהוא מתכוון לפתוח עם שותפו החרדי. "זו דרישה של קהל יעד מרכזי במיאמי, ואין בעיה ללקוחות הלא-יהודים שמגיעים למסעדה", הוא אומר.
לדבריו, "כוכב המישלן עשה לנו רק טוב. אוטומטית הוא מקפיץ ביקושים ב-35%-30% אם כי גם קודם היינו תמיד מלאים. ואנחנו מושיבים 120 איש ביום לא יותר. היום יש כל יום רשימת המתנה".
נדב סולומון, מייסד שותף ונשיא טאביט
(צילום: אילן בשור)
נדב סולומון: "השוק האמריקאי יכול לפתוח בפניך אפשרויות שקשה מאוד להגיע אליהן מישראל. גם עבור הילדים זו הזדמנות, אבל צריך להבין מראש מה המטרות. אם העסק מצליח אבל המשפחה לא מאושרת, זו לא הצלחה"
MUTRA הקרויה על שם סבתו, תישאר אחת ויחידה, "כי סבתא מוטרה יש רק אחת", מדגיש שבתאי. כרגע עובדים על שלושה פרויקטים: קונספט של מסעדת אוכל רחוב ישראלי, פתיחת בר אוכל למוזמנים בלבד, 20 מקומות, 7 מנות בלבד שמתחלפות כל יום, מסעדה חלבית וכניסה לשוק האירועים. השאיפה היא ש-MUTRA תזכה בכוכב מישלן גם ב-2027 ועוד פרויקט יזכה בכוכב מישלן שני.
גם השף אייל שני, בשלוש המסעדות שהוא מפעיל במיאמי, נותן דגש על החוויה. נייקד טומטו (Naked Tomato), ממוקמת בתוך מלון בעיר ומתמקדת בשיפודים של גריל ים תיכוני, לאפות טריות, סלטים ומזטים. מסעדת בלה נמצאת במלון באזור קולינס פארק, ומציעה את הפרשנות של שני למטבח האיטלקי. מסעדת מלכה - מסעדה כשרה באזור וסט פאלם ביץ' הסמוך למיאמי.
גם המסעדן שלומי עזרא, מבעלי קבוצת SOHO, מפעיל במיאמי מרכזים קולינריים, תוך כדי שילוב של חוויית אירוח, אוכל, עיצוב ופעילות עסקית מקצועית.
קפה נואר (Café Noir) של ליאור חזן מוכר מאוד במיאמי, לא רק בגלל האוכל אלא גם בהיותו מקום מפגש לאנשים, למשפחות וליזמים. וישנה מסעדת הדקל (HaDekel) של אסף חדד ורשת רובן שהגיעה לכ-30 סניפים בישראל, פתחה סניף חדש יחסית במיאמי וזוכה להצלחה.
אחרי שני סניפים בהוליווד, פתחו שי יעקב ומאיר ספרי הבעלים של סניף נוסף במיאמי. שניהם מהנדסי אלקטרוניקה, ונשארו בהוליווד אחרי טיול בדרום אמריקה. ויש גם גלידריות. אניטה - הערוץ הבין-לאומי של גלידות "גולדה", מפעילה 30 סניפים מחוץ לישראל ב-12 מדינות. 7 סניפים מתוכם בארה"ב, ואחד מהם במיאמי. "יכול להיות שנפתח בה עוד סניף, אנחנו עם הפנים לארצות-הברית, בשנה הקרובה נפתח עוד 3 סניפים במלון ונישיאן בלאס-וגאס", אומרת עדי ארז אביטל מנהלת השיווק של הרשת. "בכוונתנו להיות רשת גלידה עולמית גדולה, אבל להתפתח לאט בצורה שקולה".
קו החוף של מיאמי
(צילום: Just dance/Shutterstock)
מה הטעם האהוב על האמריקאים?
"בסניף שלנו בטיימס סקוור הטעם הנמכר ביותר הוא השוקולד-מנטה, במיאמי מובילים טעמים כמו בישראל, כשבמקום הראשון הבייגלה מלוח, כי במקום שיש לקוחות ישראלים - המלוח עובד כמו אש".
לרשת קפה לנדוור יש שני סניפים במיאמי ושלישי צפוי להיפתח. גם דודו אוטומזגין מתכוון לפתוח בינואר סניף ראשון בניו-יורק ואחריו במיאמי, בקונספט חדש - שילוב של פטיסרי עם בייקרי.
וחשוב לציין שלא כל אחד מצליח. רשת ארומה סגרה את סניפה במיאמי בקורונה. אפילו אייל שני סגר לפני כשנה את מסעדת "הסלון מיאמי". במרוץ השנים נפתחו עשרות מסעדות חומוס, שווארמה ובתי מאפה ישראלים על ידי זכיינים או יזמים מישראל — חלק גדול מהן נסגר בתוך שנה עד 3 שנים בגלל שכר דירה מרקיע שחקים. למרות הצמיחה של הקהילה הישראלית, עבור חלק מהעסקים היא אינה גדולה מספיק כדי לשמור על העסק רווחי. עסק שלא מצליח למשוך את הקהל האמריקאי או הלטיני יתקשה להצליח לאורך זמן. וישנם גם קשיי הרגולציה והרישוי המקומי — חוקי העבודה ורישוי העסקים בפלורידה שונים לחלוטין מהמודל הישראלי, ונחשבים לקשים ולמחמירים יותר.
איך ישפיעו עליות המחירים על הענף?
"מדובר באחד האתגרים המשמעותיים ביותר בשנים הקרובות", קובע סולומון. "אני לא חושב שהצמיחה בענף המסעדנות במיאמי תיעצר, אבל היא תהיה סלקטיבית הרבה יותר. בשנים הקרובות מי שלא ינהל נכון את העסק, יתקשה לשרוד".
אופנה ולייף סטייל
בננהוט (Bananhot) של נטע אלחמיסטר ונועה בני ממוקמת בקניון אוונטורה במיאמי, ונולדה שם בעקבות מעברה של נועה למיאמי, שם נישאה לפני שנה וחצי. היא סבורה כי מיאמי היא המקום הטבעי ביותר לבננהוט בגלל מזג האוויר, האווירה והקרבה לחוף. תחילה נפתחה את החנות כפופ-אפ לחודשיים. היא זכתה להצלחה, וחוזי השכירות הוארכו. "ההסכם הוא עד 30 בינואר, אנחנו לומדים את השוק ובסוף דצמבר נקבל את ההחלטה, תלוי גם במיקום שנקבל בקניון", מסבירה ליאורה בוני, אמה של נועה המנהלת את הפעילות במיאמי. "החלום שלנו היה להיחשף. חלק מהקולקציות החדשות הושקו דווקא במיאמי כדי לתת ללקוחות שלנו לחוות אותנו, ואת זאת הגשמנו".
סניף בננהוט בקניון אוונטורה שבמיאמי
(צילום: רומי בר)
רשת האופנה "טפו טפו" פתחה חנות דגל גדולה - 250 מ"ר - במדרחוב המרכזי במיאמי. גם למאניה ג'ינס שני סניפים במיאמי, כולל מותג הילדים - NAIZZ.
מותג האופנה GALLABIA (גלביה) מותג של בגדי רזורט מתל-אביב עורך באופן תקופתי אירועי פופ-אפ במיאמי, בייחוד באזורים כמו אוונטורה, בל הרבור וסאות' ביץ'.
למותג התכשיטים YVEL יש חנות דגל במיאמי לצד נוכחות ברשתות יוקרה אמריקאיות. גם בוטיק חיימוב ג'ולרי, תכשיטי יוקרה של המעצב הישראלי יגאל חיימוב, פועל בעיר מ-1989 ונחשב פופולרי בקרב סלבריטאים ואספנים. כמו-כן, קיימות כמה מעצבות אופנה ישראליות שלא מפעילות חנויות, אבל מוכרות סחורה בבוטיקים יוקרתיים, כמו שמלות הכלה של ברטה או בגדי הים של שני שמר שבין לקוחותיה נמנות גל גדות, בר רפאלי, כריסי טיגן, פריס הילטון ולאחרונה לבשה איוונקה טראמפ סט כחול שלה בסוף השבוע של חגיגות החתונה של אחיה באיי בהאמה.
נדל"ן ומלונאות
התחומים המגלגלים את הסכומים הגדולים ביותר הם הנדל"ן והמלונאות. הישראלים פעילים מאוד בהשקעות, יזמות, בנייה, שיפוצים וניהול נכסים. בין השחקנים הבולטים בתחום: מייקל וגיל דזר עם Dezer Development, שטחים גדולים על חוף הים בסאני איילס ומגדלי יוקרה ביניהם פורש, בנטלי וטראמפ; BH GROUP של איציק וליאת טולדנו. הפרויקטים שהם מובילים מוערכים בכ-11 מיליארד דולר; מאנה גרופ של משה מאנה ביצעה לאחרונה עסקת מכירה בווינווד לקן גריפין ב-1.1 מיליארד דולר — עסקה שנחשבת לעסקת הקרקע הגדולה ביותר בדרום פלורידה ויש לו עוד.
אי אפשר בלי להזכיר את רענן כץ, אחד מראשוני הישראלים בתחום הנדל"ן בפלורידה. כץ הוא הבעלים של RK Centers, שמתמחה ברכישה, פיתוח וניהול של מרכזי קניות בארה"ב, ומפעילה שורה של קניונים בדרום פלורידה. עסקי נדל"ן נרחבים במיאמי רבתי יש גם ליצחק תשובה, חיים כצמן, בבו קובו, אדם נוימן ומשפחת נקש.
זינוק בהייטק
מיאמי עדיין לא תפסה את מקומה של ניו-יורק ואפילו לא מתקרבת אליה בהיקף הכולל של התעשייה הפיננסית, וגם לא מתחרה בעוצמת ההייטק של עמק הסיליקון. אבל היא הפכה למקום שבו חברות גדולות מוכנות להשקיע הון משמעותי, ולמקם שלוחות עסקיות וטכנולוגיות. כמו למשל קן גריפין, מייסד Citadel אחת מקרנות הגידור הגדולות בעולם ו-Citadel Securities, שהודיע ב-2022 על העברת מטות של החברות משיקגו למיאמי, מהלך משמעותי.
מסעדת Mutra במיאמי
(צילום: אדיר אביבי)
חברת ההשקעות Blackstone, שמנהלת נכסים בהיקף של יותר מטריליון דולר, הכריזה כבר ב-2020 על הקמת מרכז טכנולוגי במיאמי. גם גולדמן זאקס וגופים פיננסיים נוספים הרחיבו את נוכחותם בדרום פלורידה.
מיאמי הפכה לכתובת לחברות סייבר, פינטק ומדיקל ישראליות. ברוב חברות ההייטק הישראליות משרד מיאמי משמש לשיווק, למכירות ולשירות לקוחות בעיקר מול השוק האמריקאי ואמריקה הלטינית והפיתוח עצמו נשאר בישראל. יש חריגות כמו Tabit שמרכזה בישראל והיא משרתת כיום יותר מ-4,000 לקוחות, כרבע מתוכם בארה"ב. היא הכניסה את ההייטק לתחום המסעדנות המסובך, בנתה פלטפורמה אחת לניהול הזמנות - מספקים, לקוחות, משלוחים ועוד.
וישנה DoorLoop של אורי תמוז ודוד ביטון, חברת תוכנה לניהול נכסים. המטה במיאמי ומרכז הפיתוח בתל-אביב. וגם Momentis Surgical של דביר כהן ופרופ' ניר שוולב בתחום הרובוטיקה הכירורגית. המטה באור יהודה וחברה הבת בפורט לודרדייל. גם WIX פועלת במיאמי ביץ' מ-2015 ומעסיקה שם מאות עובדים. והרשימה עוד ארוכה.
