רון, סוכן ה-AI של חברת בזק, מקבל לא אחת תגובות מלקוחות החברה, שמעידות על כך שהוא לגמרי עבר את המבחן האנושי.
"יש מי שמדברות איתו ותוך כדי שיחה אומרות 'נשמה שלי', או 'כפרה עליך', ואנחנו מקווים שהן מבינות שמדובר בסוכן של בינה מלאכותית ולא בבן אדם אמיתי, אבל זה גם מאוד משמח אותנו לגלות שהמענה של רון לצורכי הלקוחות נשמע אנושי", אומר כפיר יעקובוביץ', מנהל דיגיטל ו-AI בחטיבת לקוחות פרטיים בבזק, שאחראי על כברת הדרך שעבר הנציג הדיגיטלי של החברה, וצופה לו עוד מקצה שיפורים משמעותי.
רון של בזק כמובן לא לבד. בכתבה זו תכירו גם את דנית סוכנת ה-AI הנמרצת של בנק הפועלים ואת שוש, הבוטית של כביש שש, שהן חלק ממערך סוכני AI שכבר הפכו להיות חלק אינטגרלי ממערכות השירות של גופים מובילים במשק. הסוכנים הנמרצים משתלבים לצד הגורמים האנושיים בטיפול בלקוחות, ויותר מזה, הם כבר מצליחים לשכנע אותנו שעדיף לנו לדבר איתם ולתת להם לפתור את הבעיות והשאלות שלנו, במקום לעבור לנציג אנושי.
איך זה עובד? מאחורי הקלעים, ב"חדר הבקרה" של הבוטים, נמצאים אנשי מוצר, שירות, דאטה וטכנולוגיה שמלמדים את הסוכן להיות אנושי. הם מאזינים לשיחות, מנתחים אותן, מזהים איפה הסוכן עדיין נשמע רובוטי או לא מבין את הלקוח – ומכוונים ומאמנים אותו בהתאם. הם מחליטים אילו מילים סוכן ה-AI יגיד, אילו מילים עדיף שלא יגיד, מתי הוא צריך להיות קצר, מתי להסביר, איך להגיב ללקוח עצבני, איך לזהות הומור או ציניות, ומתי להתנצל. התוצאות, נכון לעכשיו, מתקדמות במהירות מסחררת: הבוטים מסוגלים לנהל שיחה חופשית, להבין הקשרים וסיטואציות, לזהות את כוונת הלקוח ולהגיב בצורה טבעית, כולל זה שהם מצליחים להבין על הדקה מתי הלקוח חטף את הקריז, והוא חייב לעבור עכשיו לנציג שהוא בן אדם אמיתי.
"התקדמנו מהעידן הישן של בוטים שהקשר איתם היה קשה ללקוח, לעידן של סוכנים שמבינים אותנו בשפה חופשית, שקולטים מה הלקוח רוצה, שמצליחים להכניס אמפתיה לשיחה, שיודעים להצליב נתונים, להשיג מסמכים ולהגיש אותם ללקוח, ולענות להם באופן ששומר על חוויית לקוח טובה. החשוב הוא לא רק לדעת מה הלקוח רוצה בשיחה עם נציג שירות אנושי או לא אנושי, אלא להבין גם מה הלקוח לא רוצה. חשוב לציין שמתחילת השיחה אנחנו מבהירים ללקוח שיש לו אפשרות לעבור למענה אנושי בכל רגע בתהליך, וזה מרגיע", אומר נריה פלד, מנהל מוצר בוטים קוליים באגף AI ודאטה בבנק הפועלים, שהוא חלק ממערך מאחורי הקלעים שמאפשר את כל הקדמה הזו.
במסגרת תפקידו פלד מוביל את פיתוחה של דנית, סוכנת ה-AI הקולית של הבנק, שמנהלת שיחות עם לקוחות בשפה חופשית, מספקת מידע אישי ומבצעת פעולות. הוא אחראי על הגדרת השירותים והיכולות של הסוכנת, על האופן שבו היא מנהלת שיחה עם הלקוחות ועל חוויית המשתמש, החל מהבנת הצורך של הלקוח ועד למתן מענה מדויק ואמפתי. בנוסף, הוא מנתח את השיחות באופן שוטף כדי לזהות נקודות לשיפור, ועובד בשיתוף פעולה עם צוותי הטכנולוגיה, הדאטה, השירות והיחידות העסקיות בבנק.
לדבריו, כמו שמעידים גם יתר המרואיינים בכתבה זו, עיקר המהלך הוא להבין את הלקוח, לענות על הבקשות שלו באופן יעיל ומהיר ולתכלל את כלל השיחה והמסקנות, כדי שנציגים אנושיים יוכלו להתעדכן בפרטים אם יצטרכו להיכנס לשיחה.
"סוכנת ה-AI פועלת 24/7 היא לא הולכת לישון, אין לה התנהלות של בני אדם, כמו מחלה או חופש, היא נותנת את המענה כל הזמן, ומעבירה את המידע לבנקאי המתאים בהעברה חכמה, כדי שהבנקאי יבין מדוע הלקוח ביקש לעבור לטיפולו".
אז אתה יכול להעיד שעברנו את מחסום המכונה ואנשים כבר פחות פוחדים לתקשר עם סוכני AI?
"עברנו לגמרי, מה גם שאנחנו כמנהלי המוצר כל הזמן משכללים את היכולות של המכונה להבין את הסנטימנט והרצון של הלקוח, לדייק את הצרכים שלו ולאתר את הלופים בשיחה שצריך לשפר. אחרי כל שיחה עם הסוכנת, יושבים אנשי מקצוע אמיתיים וגם פה בעזרתה של הבינה המלאכותית וסקרי שביעות רצון שאנחנו עורכים, מנתחים את חוויית המשתמש כדי לשפר את היכולות של דנית לתת מענה הוליסטי ללקוחות".
מה דנית עדיין לא מסוגלת לעשות?
"היכולות של דנית מתפתחות בהדרגה בעולם הדיילי בנקינג - כדי לסייע ללקוח בצרכים בנקאיים יומיומיים בלי להמתין ובכל זמן שנוח ללקוח. היא כמובן עדיין לא יודעת לטפל בכל הצרכים, ומראש יש צרכים המיועדים לטיפול ושיקול דעת בנקאי. אבל דנית בהחלט מזהה מתי היא כבר לא יודעת להמשיך לתת שירות, ומעבירה את הלקוח לבנקאי המתאים. עולם הבנקאות זה לא משחק, אנשים חייבים לדעת שהם מקבלים את המידע הכי מדויק ולכן אנחנו פועלים לאט, מנתחים, בודקים את עצמנו גם באמצעות AI וגם על ידי בנקאים שמאזינים לשיחות ומכוונים אותנו איך לשפר את המכונה. כל פעם שיש חוסר שביעות רצון, אנחנו מדייקים את דנית וזוכרים שאף אחד לא חף מטעויות, גם לא בנקאים בשר ודם. המטרה היא להשתפר כמה שיותר מהר ובמקביל לגדול לעוד תחומים עם הסוכנים שלנו", כך מסביר פלד.
הבוט ישלם
יעקובוביץ', שעובד בבזק כבר 30 שנה ובעשור האחרון הוא מלווה את התפתחות הנציגים הדיגיטליים, שהפכו מכלי למענה בסיסי למערכות המסוגלות לנהל אינטראקציות מורכבות עם לקוחות, מספר שהיום בעקבות מהפכת ה-AI יש תפקידים ייעודיים שמטרתם לאפיין, לפתח, לאמן ולשפר את הסוכנים.
"העובדים עוסקים באפיון הפעולות שרון יבצע, בשדרוג היכולות של רון לתחומים חדשים, בהאזנה לשיחות, בניתוח האינטראקציות של רון עם הלקוחות ובשיפור מתמיד של יכולותיו המקצועיות, ההתנהגות שלו ויכולת ההתנסחות שלו".
ולאן הוא הגיע עד היום?
"רון למשל נכנס חזק לעולמות של תשלומי חשבונות, הוא מאפשר ללקוח לשלם חשבון, לקבל העתק של חשבונות ששולמו, ובכלל, התחבר לכלל מערכות הארגון, בדיוק כמו הנציגים האנושיים".
למה הכוונה? הוא מכין לעצמו קפה במכונה ועושה שיחות מסדרון?
"זה אומר למשל שאם לקוח רוצה לטפל בתקלה, רון מתפעל מולו את השלבים כמו נציג שירות אנושי. כאשר רון מגיע למסקנה שצריך להוציא טכנאי הוא כבר מחובר למערכת שרואה את חלונות הזמן של הטכנאים ממש כמו נציג אנושי. כלומר היום כבר אין ערך מוסף לנציג אנושי שאומר ללקוח 'אני יכול לשלוח מחר את הטכנאי'. רון מחובר לאותן מערכות כמו נציג אנושי".
פלד מדבר על המשתמשים בשירותי הסוכנים ומעיד על כך שהשימוש בסוכנים חוצה גילים ומגזרים. הוא גם לא מתחייב על כך שלצעירים קל יותר לתקשר עם דנית. אולי פשוט מפני שחלק מהעניין הוא להתאים את הסוכן ללקוח ולא להפך.
"אם הלקוח מדבר איתה ומרגיש שהוא צריך שדנית תדבר יותר לאט, הוא פשוט מבקש את זה והיא מתאימה אליו את קצב הדיבור. אם הלקוח מבקש שנחזור על סכום או על סיכום, או מספר, או נתון, דנית חוזרת על כל מה שצריך. היא גם עונה לו בצורה מנומסת, יש לה אמפתיה כלפיו והמון סבלנות".
ומה לגבי מקרים של הונאה? של פושעים שמתחזים לסוכנת הבנק ומנסים לעקוץ את הלקוחות?
"יש לנו מערכת ניטור משומנת שעובדת מאחורי הקלעים ובודקת האם מנסים להתחזות לסוכנת שלנו. ברור שיש לקוחות שזה מפחיד אותם והם נמנעים בגלל זה לתקשר איתנו באמצעות מערכת ה-AI אבל התפקיד שלנו הוא לשבור את המחסום ואת הפחד ולהראות ללקוחות שהמידע שלהם מאובטח".
דבר נוסף שפלד מציין הוא נוחות הפנייה בכל חלק ביממה. אנשים שהתרגלו לסגור את הלילה בצ'ט קולי עם דנית הסבלנית, שיודעים שגם כאשר השינה נודדת בשל מצב המדינה או מצב החשבון, הם יקבלו מענה מנומס וכוסית אמפתיה, בלי לחכות בתור.
"הרבה שיחות מגיעות אלינו בחצות וגם אחרי חצות ואנחנו רואים שיש אחוז גבוה של לקוחות חוזרים גם בשעות האלה, כי לקוחות הבינו שהבנק מתאים את עצמו אליהם ומעניק ערך לזמן שלהם", אומר פלד.
ומה באשר להיותה של החברה הישראלית חברה מעורבת שמושתתת על מגוון שפות? גם כאן דנית החרוצה לא בוחלת במאמץ ולצד מענה בעברית, כבר בוצע פיילוט מוצלח של מתן מענה בשפה הערבית, שקיבל פידבק טוב מהלקוחות וצפוי להתרחב לשפות נוספות.
ואת הטענה הכואבת על כך שהיעילות והחריצות של דנית 24/7 גוזלות פרנסה מעובדים בשר ודם, פלד הודף ומסרב להתייחס לסוגיה. "אני איש מוצר, אחראי על חוויית השימוש, על מה שנקרא אצלנו 'הבן אדם בתהליך', והשאלה הזו על העובדים, היא משהו שאני מעדיף לא להתייחס אליו". הוא כן מתייחס לחשיבות העצומה שמיוחסת לכך שבסופו של כל בוט יישב בן אדם אמיתי עם קו טלפון, אם חוויית השימוש תעלה על שרטון. "חשוב לנו שבכל השלבים של השיחה עם הסוכנת, יהיה בסוף מישהו בתהליך שהוא גורם אנושי, בנקאי שידבר עם הלקוחות או יחזור אליהם".
שוש מכביש 6
לבוטית של כביש שש קוראים שוש, היא באוויר מאוגוסט 2025 כבר שנה ושלושה חודשים, וכבר חולשת על כל עולם התשלומים. כלומר, היא יודעת לגבות מהלקוח תשלום על שימוש בכביש, להסביר לו מה קורה עם תשלומים קודמים, תשלומים עתידיים, לתת הסבר בסיסי על חשבוניות כולל תאריך הנפקה ומה מכילה כל חשבונית ובעבור אילו נסיעות הופקה.
"זה חלק מהמידע המיידי שהלקוחות שלנו מחפשים וזה מה ששוש נותנת להם כרגע. שוש מנהלת מול הלקוח שיחה קולית חופשית, היא מבינה את הדקויות ואת הסנטימנט של הלקוח. כל לקוח שפונה לקבל שירות, מספר סיפור באופן אחר, במילים אחרות ומזווית שלו (אין תסריט קבוע), וכמו נציג אנושי שמזהה מה הבעיה שמסתתרת בבסיס הסיפור של הלקוח – כך גם שוש. מדובר על חוויית שירות אקטיבית, מבוססת על הקשבה, זיהוי צורכי הלקוח ודאטה, ומרגישה אנושית ואישית", אומרת לילך קופריו, שאחרי 16 שנים בחברה, כיום היא מנהלת שירות הלקוחות של דרך ארץ מקבוצת דרייב המפעילה את כביש שש. "אלה הן פעולות שאין בהן צורך במענה אנושי, ובהחלט גם שוש הבוט יכולה לבצע בלי שהלקוח ימתין על הקו כדי לקבל שירות. ודבר נוסף ששוש מבצעת והוא משמעותי יותר מאז 7 באוקטובר נוגע בכל העולם של הפישינג".
מה שוש עושה מול הפישינג?
"ההתמודדות עם נושא הפישינג מאפיינת הרבה חברות בארץ בתחום הבנקים, הביטוחים, האשראי, ועוד. בהרבה מקרים נשלחים מסרונים כוזבים של מתחזים שמבשרים למשל ללקוח שיש לו חוב שצריך לשלם. שוש יודעת לזהות אם אכן יש לו חוב. המיידיות שבבדיקה מרגיעה את הלקוח, כי יש הרבה אנשים שזה מסעיר אותם", אומרת קופריו ומציינת ששוש הבוט בנויה כך שהיא גם ביוזמתה המתוכנתת מתזכרת את הלקוח לשים לב לא ללחוץ על קישורים ומנחה אותו להיכנס באופן יזום לאתר ולבדוק את מצב החשבון ועוד.
"בסוף צריך הבנה של צורכי הלקוח, להתאים את עצמנו אליו ולא אותו אלינו וכמובן להיות עבורו בזמינות 24 /7", אומר פלד. "מה שעוד חשוב זה ללוות אותו בכל החזיתות, כך שאם לקוח מתחיל שיחה באפליקציה ועובר לקולי ועובר לוואטס אפ, אנחנו מתכללים את כל השיחות האלה ביחד, לוקחים את כל הנתונים והבקשות ויוצרים רציפות והמשכיות כדי שיקבל את המענה המושלם".
פלד: "סוכנת ה–AI פועלת 24/7, היא לא הולכת לישון, לא מבקשת ימי מחלה או חופש, היא נותנת את המענה כל הזמן, ומעבירה את המידע לבנקאי"
איך מגדירים "בוט טוב"? האם המטרה היא שהוא יצליח לפתור כמה שיותר פניות בלי נציג, או שהמדד החשוב יותר הוא למשל שביעות רצון הלקוח?
"סוכנת טובה בהגדרה זו סוכנת שיודעת לסגור פניות, זאת אומרת שאחרי השיחה הקולית איתה, הלקוח כבר לא צריך את המוקד. כמובן גם לקוחות חוזרים הם מדד לבוט טוב. אנחנו מודדים כמה שיחות שהיא מנהלת נסגרות, וכמה מגיעות גם לגורם אנושי, בודקים מה לא עבד בשיחה שבגללו היה צריך גורם אנושי ומדייקים את התגובה של שוש. אנחנו בודקים אותה כל יום, והצלחה מבחינתנו זה שהלקוח סגר את השיחה כשהוא מרוצה, קיבל את המענה ואין לו צורך בעוד גורם אנושי", אומרת קופריו.
ואתם משתפרים?
"כל הזמן. אבל למרות השיפור אנחנו כל הזמן עם יד על הטכנולוגיה, כדי לראות שהיא מגיבה נכון, עונה נכון, מה היא יכולה לשפר עוד ואיך אפשר לשכלל אותה ולהעביר לטיפולה עוד נושאים לענות עליהם".
במה שוש הבוט עדיין לא מטפלת?
"בנושאים שאנשים רוצים להתווכח עליהם. אנשים מעדיפים להתווכח עם אנשים. למשל, בפניות מאוד מורכבות של חובות גדולים, או של סיכום חוב בתקופות ארוכות. כשאדם רוצה שיפחיתו לו בסכום, הוא יעדיף לעשות את זה מול בן אדם ולא מול מכונה. כשיש אי-הסכמה, לא מספיק להם ששוש שלנו תגיד שזה הסכום וזה מה שצריך לשלם, אנשים רוצים לדבר עם גורם אנושי כדי לנסות להוריד את הסכום ולשכנע בצדקתם. הבוטים עדיין לא מספיק חזקים במשא ומתן", אומרת קופריו. עוד היא מציינת שזו נקודה חיובית שמוכיחה שלא משנה עד כמה המכונה תהיה משוכללת, היא לא תוכל באמת להחליף את בני האדם. פשוט מפני שאנחנו בסופו של דבר מחפשים אנשים כמונו: "לא משנה כמה שוש תהיה משוכללת ואמפתית ונעימה, בסוף יש דברים שבהם אנשים רוצים אנשים אחרים שידברו איתם".
אפרופו אנושי, מה הדבר הכי "אנושי" ששוש יודעת לעשות היום?
"לטפל בכל הדברים היומיומיים, לבדוק מידע, לבדוק כמה רכבים יש לך בחשבון, לאתר האם יש רכב נוסף שכדאי לצרף למנוי. היא יודעת גם ליזום ולא רק להגיב, למשל אם על תעודת הזהות של הלקוח רשומה חשבונית של 17 שקלים, היא מאתרת לפי המספר עוד משהו שצריך לשלם או ליידע עליו את הלקוח, כדי לשקף לו תמונה מלאה. אנחנו גם כל הזמן חושבים איזה עוד נושאים אפשר ללמד אותה ולהעביר אליה כדי שבסוף נחסוך ללקוח עוד זמן ועוד מאמץ. אנחנו בודקים איפה המקומות שבהם שוש לא מבינה מספיק את הלקוח ואיפה אנחנו מכניסים לה עוד ידע ועוד הבנה. זו ממש עבודה יומיומית, כי האוכלוסייה כל הזמן גדלה, יש יותר רכבים ויותר נסיעות ופניות, וככל שמצליחים לתת דרכה את השירות הטוב, יכולים להפנות את הנציגים שלנו לענות לדברים יותר מורכבים".
מכונה סימפטית
הזכרת אמפתיה. איך יוצקים אמפתיה לתוך שבבי מחשב?
"שוש שלנו מאוד אמפתית. אם לקוח אומר לה שהוא לא שילם את החשבון כי היה מאושפז, היא מיד תאחל לו החלמה מהירה ותגיד לו שהכי חשוב זה הבריאות", קופריו מציינת ומגלה שהתגובות לסיטואציה הזו ממשיכות להפתיע אותה. "אנשים מגיבים באמפתיה חוזרת ואומרים לה 'כפרה עלייך', או 'תודה רבה, היית נחמדה, נשמה שלי'. לרגע שוכחים שהם מדברים עם מכונה".
קופריו: "אנשים מגיבים באמפתיה חוזרת ואומרים לה 'כפרה עלייך', או 'תודה רבה, היית נחמדה, נשמה שלי'. לרגע שוכחים שהם מדברים עם מכונה"
והתגובות הללו מאפיינות מן הסתם יותר את המבוגרים?
"האמת היא שכן", כאן דעתה של קופריו שונה מזו של פלד. "אנחנו רואים שלמבוגרים יותר קשה לעשות את ההפרדה. מה גם שהבוטית שלנו יודעת להגיב לא רק למילים אלא גם לטונים. כשבן אדם צועק היא יודעת להגיב לו 'אני מבינה לליבך. אני יודעת שזה יכול להיות מאוד לא נעים המצב הזה'".
ולא רק שהיא מגיבה לטונים, אלא בבסיס העניין יש בכלל את הדבר הכי חשוב – התגובתיות. שוש מגיבה לאדם שמדבר איתה ולא מתעלמת מתחושותיו פשוט מפני שכך תוכנתה.
"הרי לבן אדם הכי קשה שמתעלמים ממנו. אז שוש לא מתעלמת. נכון שהיא לויאלית לאינטרסים של החברה שלנו, ושהיא לא מצדיקה את כל מה שהלקוח אומר, אבל היא כן משדרת לו שהיא מבינה אותו ושהיא מתייחסת אליו כדי להתקדם בשיחה", מציינת קופריו, ולהפתעתי אומרת שהחברה לא עובדת עם פסיכולוגים.
אז איך אתם מנתחים את ההתנהגות של הלקוחות שאיתם שוש מדברת?
"אנחנו לא מנתחים התנהגות של לקוחות, אלא טונים ומלל של תגובות".
אבל כהלקוח כועס איך אתם יודעים איזו תשובה הוא צריך לקבל בתגובה לכעס שלו?
"אנחנו מנסחים את התגובה באופן שמשלב את הטון של הלקוח עם הדברים שהוא אומר".
גם בבנק הפועלים מתייחסים באופן רציני למחוות האנושיות שרון יודע להפגין, ופלד אומר שהדבר הכי "אנושי" שרון ניחן בו הוא האמפתיה. "אנחנו מלמדים את רון כל מה שאנחנו רוצים למצוא בנציג אנושי. קודם כל אנחנו מלמדים אותו לשלב את שמו של הלקוח במקומות הנדרשים, ודבר שני מלמדים אותו אמפתיה, סבלנות, אדיבות, הקשבה, את היכולת להתנצל כשצריך. כמו שיש ראש צוות שמקשיב לשיחות של הנציגים האנושיים שעובדים תחתיו ומנתח את השיחות, ככה העובדים במחלקה שלי מקשיבים לרון. יש לי עובד במחלקה שזה התפקיד שלו, הוא יושב על מאות שיחות ובודק מה היה טוב ומה לא טוב, מתי רון היה צריך להגיב ככה ומתי אחרת, מתי הוא זיהה סיטואציה ומתי פיספס".
ומתי הוא מגלה אמפתיה?
"למשל, כאשר מישהו אומר לו 'אמא שלי נפטרה', רון מיד עונה לו 'אני משתתף בצערך. רון גם יודע לחזור לבעיות של הלקוח גם אם הן עלו בתחילת השיחה, ולשקף לו את הפתרון. בסוף מה בן אדם רוצה? הוא רוצה שיבינו אותו, שיהיו איתו, בן אדם רוצה לשמוע בן אדם, וזה מה שאנחנו גורמים לרון להיות. להיות הרבה יותר אנושי, בדיוק כפי שמצפים מהנציג האנושי שלו. הרי מה מפחיד אנשים בסוכן? העובדה שהם לא יודעים אם הוא 'שם', כפי שיודעים שבן אדם שם. בסוכן קולי שקט הוא הפחד, ולכן אנחנו לא משאירים את הלקוח תלוי בתוך הלופ, בתוך התהליך. גם הסוכן, כמו הבנקאי בשר ודם, משקף ללקוח שהוא מעבד את הבקשה שלו כדי לענות עליה בצורה מדויקת. אנחנו צריכים כל הזמן להראות ללקוח שאנחנו על זה, שאנחנו בודקים, לכן אנחנו גם משלבים את שמו, שומרים על החוויה שלו טובה והמדד הוא הלקוחות שחוזרים אלינו כי הם מבינים שהם מקבלים מהבוט מענה שהוא יותר מהיר מזה שהיו מקבלים מבנקאי".
הבוטים יודעים מתי להפנות לבנקאי כאשר התהליך מוצה ובעצם המכונה לא הבינה את הלקוח?
"אתה מפנה לבנקאי כי אתה מכבד את הזמן של הלקוח. אם הלקוח חוזר ושואל אותה שאלה, אנחנו מבינים שכנראה נפל חוסר הבנה ואם לא מצליחים ללכת אחורה ולהסביר בצורה אחרת, מעבירים לבנקאי".
אז האם עוד רגע הסוכן מחליף את הנציג האנושי? לדברי יעקובוביץ' מבזק, "רון לא יחליף את הנציג האנושי בתחומים שבהם לבני אדם יש ערך מוסף בין אם בטיפול בתקלות מורכבות, בשימור לקוחות או בהוזלת עלויות. אנחנו גם יודעים שיש לקוחות בזק שלא רוצים לדבר עם AI כי הם חוששים".
כי הם מבוגרים יותר ולא ניתקו את הטלפון הקווי בבית?
"בהתחלה היינו בטוחים שכן, אבל תני לי להפתיע אותך ולהגיד שהמבוגרים זורמים עם רון. נכון שלוקח להם יותר זמן, אבל יש גם מקרים מצחיקים. למשל כשרון אומר שצריך שיהיה בבית מבוגר מעל גיל 18, הלקוחה עונה 'אני מעל גיל 90, זה מספיק לך?' דווקא המבוגרים נותנים לו צ'אנס והם מאוד במשחק".
אבל יודעים ומבינים שזו מכונה?
"אני אומר ללקוח שהוא יכול בכל עת לעבור לנציג אנושי, וזה גורם לאנשים דווקא להירגע ולסמוך על הסוכן, ולתת לו סיכוי. אני לא אגיד שאין קטעים מצחיקים שבהם אנשים מדברים עם הסוכן וחושבים שהוא אנושי וקוראים לו 'מותק' ו'כפרה'".
ואולי הם רוצים להכיר לו את הבת שלהם? בכל זאת, עובד בזק.
"כן הרבה דברים מצחיקים קורים, כי חלק מהאנשים באמת עוד לא מבינים מה זה סוכן AI אבל הם יבינו ככל שעוד חברות יתקדמו לכיוון, ובטח כאשר השירות שלנו יהפוך להיות כזה שמשלב יותר ויותר בין הסוכנים לבין נציגי השירות האנושי שתמיד יצטרכו".
תמיד יצטרכו? השאלה הגדולה היא עד מתי בני האדם יישארו במשחק ומתי הסוכנים יבעטו אותנו מכל הפלטפורמות ויישארו לרוץ לבד על כל המגרש, כאילו אין בני אדם בעולם?
ליעקובוביץ' וחבריו אין תשובה. "שנתיים בעולמות ה-AI זה כמו 400 שנים של בני אדם, אבל בעיניי, כל אחד צריך להקים לו סוכן שיפעל עבורו, זה אחד הדברים הכי טובים בחיים. סוכן שלך שעובד מול כל סוכן של גוף כלשהו, לשם העולם הולך".





