במשך שנים חשבנו שבשפיץ יש מקום רק לאחת, מלכה בודדה. האמנו שהפסגה שמורה רק לאישה יחידה, כוכבת ענקית לצד שורה של כוכבים גברים. התרגלנו להאמין שהן לא רוצות לשתף פעולה, לשלב ידיים ולשיר זו לצד זו. שהאגו והקהל לא מרשים. אבל העולם משתנה וגם הזמרות הכי גדולות מבינות כמה כוח יש בעמידה אחת ליד השנייה.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
זהבה בן, מחלוצות הזמר המזרחי, יש שיאמרו המלכה-האם של הז'אנר - שמסלולה המקצועי ידע עליות, מורדות וקאמבק מפואר בחסות הפריים-טיים, פוגשת את נסיכת הזמר הים-תיכוני, עדן בן זקן, שהתחילה את דרכה לפני תשע שנים בפריים-טיים והפכה לזמרת העשור. בפעם הראשונה הן מאחדות כוחות במופע משותף בהיכל מנורה ב-12.3, ובדואט חדש "בסוף כל יום". איחוד שיש בו כדי לספר על השינויים שעבר הזמר הים-תיכוני בפרט, והזמר העברי בכלל.
בן צמחה מלמטה, מהמועדונים הקטנים; במופע הטלוויזיוני הראשון שלה, בתוכנית "המעגל", כינה אותה דן שילון "סופרסטאר של הקסטות". בן זקן הפכה לסופרסטארית במסלול המהיר שמוכתב על ידי בני ובנות דור ה-Y, שנולדו עם סמארטפון ביד ולא זקוקים לתקשורת הממוסדת, או לטיפת מזל.
שתיהן כבשו את הפסגה המושלגת שנקראת אמפי קיסריה. לבן לקח 32 שנים עד שצעקה "ערב טוב קיסריה" - שלוש שנים אחרי בן זקן, שעשתה זאת בגיל 23. הראשונה סללה את דרך הקוצים לבאות אחריה, האחרונה הפכה למלכת השושנים.
שתיהן נשים מצליחות בתחום שעדיין נשלט על ידי גברים. הן הצליחו לבסס את מקומן היכן שאחרות כשלו או הוכשלו ולהפוך את שמן למותג בתעשייה שעדיין מפלה נשים. הן לא עשו זאת מתוך אג'נדה פמיניסטית. גם במעמדן הבלתי מעורער ורב־ההשפעה הן נמנעות מלהגדיר את עצמן ככאלה. "עזבי אותנו מהגדרות", הן אמרו לי, "אנחנו פשוט נשים חזקות". ב־2022, נשים חזקות עדיין נמנעות מהתיוג הזה. אפשר לקוות שזה ישתנה. ואולי יש נשים גדולות מהחיים שלא צריכות הגדרות. אולי עצם הנוכחות שלהן בתרבות הישראלית מעודד נשים אחרות להרים את הראש, ולהשמיע קול.
עדן: "האימהות עשתה לי טוב. זה גם מאוד מורכב, כי למשל פעם הייתי יכולה לישון 14 שעות ברצף, לא היה אכפת לי מכלום. היום יש לי נדודי שינה מטורפים, חרדות. אני מאוהבת במישל אז אני קמה כל שנייה לבדוק שהכל בסדר, שהוא נושם, אומרת לשוקי לבדוק שהשמיכה שלו לא על הפנים. זה חרדות, כי יש לך אחריות על מישהו שאת אוהבת, אבל זה גם נתן לי מלא ביטחון. זה משנה אותך. האחריות שלי עכשיו הרבה יותר גדולה. פעם לפרנס את הבית לא עניין אותי, כאילו, מי אני? מה אכפת לי כסף? היום זה חשוב, זה עושה טוב לילד שלי, זה טוב לבית. ופתאום אני מבשלת, פעם הייתי אומרת לך, 'אני ובישולים? מה קשור?' והיום אני מכינה לו פסטה. הוא אוהב את הפסטה שלי. אני מכינה לו שניצל, ואין מצב שבקניות בסופר אין קטשופ. אלה כל מיני דברים שהשתנו לי בחיים".
זהבה, את כתבת את ההמנון של האמהות.
זהבה: "ועדן עשתה לו קאבר מדהים. כשהקלטתי את השיר הזה הבן שלי היה בן חודש, ואמרתי, 'וואו איזה שיר מטורף'. אני רואה את זה בהופעות, באירועים, אין אמא שלא מתרגשת מהשיר הזה".
זהבה: "אני אמא ממש משוגעת. כשהוא רצה אופניים בגיל עשר עקבתי אחריו עם האוטו, עד שהוא אמר לי, 'די אמא'. בדרך חזרה מהופעות אני מתקשרת אליו, מעירה אותו בארבע בבוקר כדי לשמוע אותו, שואלת אותו אם הוא אכל. ושתביני, הוא גדול, לא תינוק. הוא מסכן, אבל אני אמא כזו, מה אני אעשה"
עדן: "כשמגיע הילד ואת מתחילה לעכל את העובדה שאת אמא, השיר הזה פי מיליון יותר מרגש. לפני זה את לא יכולה להרגיש את התחושות שאמא באמת חווה ומרגישה".
זהבה: "היום הבן שלי, בן, בן 23. אני מספרת לו הכל, משתפת אותו גם בקריירה, משמיעה לו סקיצות, יש לו אוזן טובה. הוא צעיר, הוא יודע מה טוב ומה לא טוב. הוא החבר הכי טוב שלי".
עדן: "היית רוצה עוד אחד?"
זהבה: "בטח שהייתי רוצה. גם בן רצה אח. יש לו שתי אחיות מהנישואים השניים של אבא שלו. הייתי רוצה עוד אחד, לא ויתרתי".
זהבה בן ועדן בן זקן - "לזאת שניצחה", "טיפת מזל"
עדן: "אני רוצה ארבעה ילדים לפחות. אני מפחדת להגיע לגיל 60-50 ולהיות לבד, אני רוצה שתהיה סביבי משפחה ענקית, שהילד שלי יבוא עם האישה והילדים. זו החשיבה שלי".
זהבה: "יש בזה משהו. יכול להיות שבגלל זה אני רוצה, כי אני לא רוצה להיות לבד".
עדן: "מגיל קטן אני מתכננת משפחה גדולה. תיכננתי שבעה ילדים. זה יורד בהדרגתיות אחרי הבנדיט שיש לי פה בבית".
זהבה: "טוב, צריך לישון גם".
עדן: "שוקי מאוד רוצה בת. הוא אמר שהוא לא יפסיק עד שתהיה בת".
אילו אמהות אתן?
זהבה: "אני אמא ממש משוגעת. כשהוא רצה אופניים בגיל עשר עקבתי אחריו עם האוטו, עד שהוא אמר לי, 'די אמא'. בדרך חזרה מהופעות אני מתקשרת אליו, מעירה אותו בארבע בבוקר כדי לשמוע אותו, שואלת אותו אם הוא אכל. ושתביני, הוא גדול, לא תינוק. הוא מסכן, אבל אני אמא כזו, מה אני אעשה".
עדן: "אני לא יודעת לשים למישל גבולות. אני מנסה אבל לא מצליח לי. קשה לי להגיד לו 'לא' על דברים, אני אומרת לו 'לא' ואז אני מתחרטת ואומרת, יאללה, שיזרוק פסטה על הטלוויזיה".
זהבה: "הייתי בכמה פנימיות מגיל 12 עד 18. זו הייתה בחירה שלי, אולי כי הייתי עצמאית, אולי כי רציתי להתרחק מהשכונה. הייתי בשתי פנימיות חרדיות, בבני־ברק ובירושלים, ובסוף בפנימייה בחיפה".
עדן: "אז היית דתייה בעצם?"
זהבה: "הייתי ממש חרדית. שלוש תפילות ביום, הכל מוקפד, נטילת ידיים. עד היום יש לי את זה, עד היום אני נוטלת ידיים, מתפללת, יש הרבה דברים שנשארו בי. אני שומרת שבת, אני בחיים לא אדליק אש בשבת, לא אסע בשבת".
עדן: "וואי, איזה סיפור. אני עברתי לפנימייה בגיל 13 וחצי לשלוש שנים בנסיבות בעייתיות, כי לא אהבתי לבוא לבית ספר. הייתי אומרת לאמא שלי שאני הולכת לבית הספר והולכת לפארק עם חברות עד שקצין ביקור סדיר התערב והם הגיעו יחד להחלטה הזו. האמת שזו הייתה חוויה טובה. הייתה לי שם מסגרת".
זהבה: "זו מסגרת, זו עצמאות לחיים".
עדן: "היו לי שם חברים, היה לי חבר, נהניתי. בהתחלה זו הייתה כאפה, לא אשקר, אבל זה שינה אותי לטובה. זה הפך אותי למי שאני היום. זה חלק ממי שאני".
עדן: "בחיים לא חשבתי שאהיה זמרת מצליחה. אני חושבת שזה התגלגל אליי כל כך מהר ולא הבנתי מה קורה כשזה הגיע אליי. אמרו לי, 'עדן לכי, את מופיעה בקיסריה' ואמרתי, 'מה, מה קיסריה? אני לא יודעת להופיע'".
זהבה: "ההבדל בין שתינו זה שבתקופה שלך היו מלא במות, היה ריאליטי, היה יוטיוב, מדיה. בתקופה שלי לא היה כלום, שום דבר. היה יותר קשה להצליח מאשר היום, כשיש ריאליטי".
עדן: "זהבה באמת הצליחה בדור אחר. כשזהבה פרצה לא היו מדיות, זה היה יותר מפה לאוזן".
עדן בן זקן: "הייתי מופיעה במועדונים בלילות, יורדת אחרי שלושה שירים כי היה לי קושי לשיר חמישה, היו אירועים נורא קשים שהופעתי בהם, פתאום מכות באירוע, בחתונה, ואני ילדה, לא מבינה מה קורה. והשיכורים עלייך, ומושכים אותך, ושמים עלייך מאה שקל פתאום. זה היה בהתחלה"
זהבה: "הייתי הולכת לחתום על קלטות בתחנה המרכזית, היו תקליטים והייתי חותמת על פוסטרים. התחנה המרכזית הייתה ה-מקום, מי שהיה מגיע לשם היה באמת זמר שמצליח. בתקופה שאני יצאתי לא היו זמרות בכלל חוץ מאהובה עוזרי ומרגלית צנעני. לא היו הרבה זמרות, והיום ברוך השם יש הרבה. אפשר להגיד שאז הייתי פורצת דרך. יש לזה מחיר. הייתי באה מהופעה במועדון בצפון, מגיעה לתל-אביב, יושבת על הספסל ומחכה עד הבוקר שייצא האוטובוס הראשון הביתה, לבאר-שבע. זה היה קשה נורא. זה להיות בחוץ לילה שלם, לישון ברחוב. אני גאה בעצמי. הגעתי למה שהגעתי בזכות עצמי כי נורא רציתי את זה".
עדן: "אני חושבת שזהבה סללה את המוזיקה המזרחית, היא הבחורה הראשונה. הייתי שומעת אותה בבית, היום אני מהדור החדש ואנחנו נפגשות על במה אחת".
זהבה: "יפה לי לראות את הדור הצעיר שלה".
עדן: "זהבה הרגישה את הקושי בעצמות שלה, גם לי היה קשה אבל לא כמו לזהבה. אני לא הבנתי איפה אני נמצאת בכלל. לא הבנתי מה עכשיו, הייתי בלופ של שומעים את השירים שלי ומיליוני צפיות ופתאום קיסריה ומנורה ולא הבנתי את התהליך שאני עושה בעצמי. הייתי מופיעה במועדונים בלילות, יורדת אחרי שלושה שירים כי היה לי קושי לשיר חמישה, היו אירועים נורא קשים שהופעתי בהם, פתאום מכות באירוע, בחתונה, ואני ילדה, לא מבינה מה קורה. והשיכורים עלייך, ומושכים אותך, ושמים עלייך מאה שקל פתאום. זה היה בהתחלה".
זהבה: "אני השתדלתי שלא ידביקו עליי שטרות".
עדן: "ולא הצליחו?"
זהבה: "הצליחו".
עדן: "היום כבר אי-אפשר לעשות את זה. אני תשע שנים זמרת, בשלוש השנים הראשונות היה מאוד קשה ואחר כך כשאת כבר למודת ניסיון, את מביאה שומרים ודואגת לעצמך יותר. לא ידעתי להכיל את ההיסטריה, ההצלחה הגיעה אליי כל כך מהר, בגיל 22 הוצאתי את 'מנגינה' ואלבום ובום".
זהבה: "אחרי 'טיפת מזל' קניתי את הבגד הראשון שלי, שמלה באלנבי. אני זוכרת שממש בכיתי, זה כל כך ריגש אותי שאני קונה משהו. הייתי בת 18 וחצי, תפסתי את השמלה ובכיתי. אמרתי מה, שומעים את השיר שלי במכוניות? לא עיכלתי את זה בהתחלה. ברגע שקניתי את השמלה הבנתי שוואו, אני כבר לא יכולה ללכת למכולת, לא יכולה לעבור ברחוב. את כבר לא שייכת לעצמך - את שייכת לכולם".
עדן: "בהתחלה זה מאוד מפחיד כי את לא מבינה, לא מעכלת, אבל אז את אומרת לעצמך - אני יודעת שברגע שאני יוצאת מהבית יעשו איתי תמונות. ואם לא בא לי לעשות תמונות, עדיף לי לא לצאת מהבית כדי שחס וחלילה לא יקרה מצב שאני לא נחמדה, ואני רוצה תמיד להיות נחמדה כי בסופו של יום זה קהל שאוהב אותך. היום אני לא מחושבת, אני יוצאת מתי שבא לי, ואני יודעת שיכול להיות שבגינה עם הילד אני אצטלם הרבה פעמים. אני עדן בן זקן בכל מקום. אני לא יודעת אם זה כזה מפריע לי. זה חלק ממני".
זהבה: "אצלי הקריירה הייתה ממש רכבת הרים, היו גם שנים לא טובות. כשיצאתי מ'האח הגדול' אמרתי למנהל שלי, 'מחר אני צריכה ללכת לעשות קניות'. הוא אמר לי, 'איזה קניות? על מה את מדברת? את לא יכולה לצאת מהבית'. אבל אני מרגישה בן־אדם רגיל".
עדן: "בכל פעם שזהבה נכנסה לחדר 'האח הגדול' היא גרמה לי לבכות. כשהיא דיברה עם הראש למטה זה גמר אותי. הייתי אומרת לה, למסך, 'תרימי את הראש, אני מתחננת!' היא גמרה אותי. ריגשה אותי".
זהבה: "אני חושבת שזה היה טיימינג טוב להיכנס ל'אח הגדול'. זו לא חוויה שרציתי בחיים שלי, אבל רציתי שיכירו אותי, את הנשמה שלי. את זהבה, לא את זהבה בן".
עדן: "'האח הגדול' עשה לה מאוד טוב".
ההצלחה הקלה של הדור של עדן טובה לזמרים?
עדן: "ההצלחה הזו אמיתית, אבל כשזה קורה מהר ובן-אדם עולה על במה ושר זה יפה, זה בסדר, אבל זה לא כמו לעבוד קשה, להרגיש את המוזיקה כמו הדור הישן, להרגיש את הקושי. איך אומרים? קשה באימונים קל בקרב. אבל זה אמיתי, אני לא מזלזלת בזה, את לא יכולה להתכחש לדור החדש".
זהבה: "לי קצת קשה עם האינסטגרם. קשה לי להתחבר לזה. הצלחתי גם בלי זה. אני כן צריכה את זה אבל אני לא אתעסק בזה אישית".
עדן: "אני חושבת שצריך לקבל את הדברים החדשים, זה טוב לנפש לא להיות מנותק".
זהבה בן ועדן בן זקן - בסוף כל יום
זהבה פחות אוהבת לחשוף, אנחנו אפילו לא יודעים אם יש לה בן זוג.
זהבה: "אין לי".
את יוצאת לדייטים?
זהבה: "בחיים לא. אם זה יבוא זה יבוא אבל אם לא, אז זה בסדר. זו לא נכות להיות לבד, אני מאושרת גם כשאני לבד".
זמרת היום יכולה להרשות לעצמה להשאיר את חייה הפרטיים לעצמה?
עדן: "יואו, איזו שאלה יפה. היום את צריכה לטפטף מעצמך כדי שיכירו אותך. אין מה לעשות, את בן־אדם ציבורי, רוצים להכיר אותך, והיום זה חלק מהחבילה, לטפטף קצת מהחיים האישיים שלך. את לא מחויבת אבל זה חלק מהעבודה. אוהבים אותך, רוצים לגעת בך".
זהבה: "ב'אח הגדול' ממש הכירו אותי, התחברו אליי. יצאתי לאהבה מטורפת".
זה מה שהזניק את הקריירה מחדש? שהכירו אותך?
זהבה: "ברור. דיברתי יותר, הייתי פתוחה. אנשים סקרנים, רוצים לראות את זה".
עדן: "רוצים להזדהות".
לנשים יותר קשה לדבר על כסף. יותר קשה לבוא ולדרוש את מה שמגיע להן.
עדן: "צודקת, אבל יש גם גברים שלא יודעים איך לנהל כספים, ולא רק זמרים. לא חסרים גברים שלא מבינים בעסקים, וזה בסדר. אנחנו נכנסים לעסק הזה בהתחלה מאוד תמימים. מה אנחנו יודעים? אנחנו באים, שרים, עושים את מה שאנחנו אוהבים, ואז בסוף אנחנו רואים שאנחנו נשארים עם שקל לעוגייה. וזה מבאס אותנו אז אנחנו לומדים פה קצת ושם קצת, ואז הופכים להיות חיות, ודורשים את מה שמגיע לנו. אני חד-משמעית יודעת להגיד מה אני שווה".
זהבה: "היום אני דורשת את מה שמגיע לי, ברור".
עדן: "היום לדעתי צריך להשקיע בנדל"ן. השקעתי בנדל"ן ואני לא אוהבת לדבר על זה כי זה נושא מאוד קשוח עכשיו בקורונה, המון אנשים נפגעים בכיס שלהם וזה עצוב לי. אני גם לא בן־אדם שופוני. אני עובדת ומשקיעה בשביל הילד שלי והמשפחה שלי".
זהבה: "גם אני בגישה הזו. כל השנים לא הייתי מעורבת, אמרו לי 'תשירי' וזהו. היום אני מעורבת בהכל. קניתי בית".
במעמדכן אתן יכולות להגיד את הדעות המוצקות שלכן על דברים?
זהבה: "תלוי מה".
פוליטיקה למשל.
עדן: "מה לנו ולפוליטיקה? אנחנו זמרות. אנחנו לא בורות אבל זה פחות תורם לסיטואציה".
זהבה, את שרת בסרטון של מרצ.
זהבה: "וזה הדבר היחיד שאני מתחרטת עליו בקריירה".
למה? זה פגע בקריירה?
זהבה: "לא, אבל היו כל מיני תגובות. בזמנו לא הייתי מודעת, לא הבנתי בכלל מה זה. מבחינתי הלכתי לשיר, לא הבנתי איפה".
ואותך עדן ביבי ביקר פה בבית.
עדן: "אחלה ביבי".
גם זו הצהרה פוליטית.
עדן: "אני לא מצהירה".
אני מניחה שאם לא היית מצביעה לו לא היית רוצה שהוא יבוא אלייך הביתה.
עדן: "אני לא יוצאת בהצהרות, ואני מאוד אוהבת את ביבי בתור בן-אדם".
האם היום זמרת במעמדכן יכולה להגיד באיזה צד היא ממוקמת במפה הפוליטית מבלי שזה יפגע בה?
עדן: "אנחנו לא רוצות להגיד".
זהבה: "זה לא מעניין".
אתן פמיניסטיות?
עדן: "אני לא מגדירה את עצמי, אני כל פעם שומעת ש'פמיניסטית' זה משהו אחר".
זהבה: "אין לי תשובה פשוטה לזה. תלוי איך את מגדירה את זה".
עדן: "למה צריך להגדיר? אני מגדירה את עצמי כאישה חזקה".
זהבה: "גם אני".
חוויתן סיטואציות שבהן גברים ניסו להקטין אתכן?
עדן: "אצלי זה לא קרה אף פעם".
זהבה: "אצלי זה קרה אבל אני לא רוצה להיכנס לזה".
היו סיטואציות שידעתן שאתן מקבלות פחות כסף מזמר במעמדכן?
זהבה: "אולי בעבר הרחוק. הייתי ילדה, לא הבנתי בזה. הרגשתי שיותר מורכב להיות אישה בתחום, וגם גידלתי ילד לבד, שזה היה מאוד קשה. אבל תמיד התמודדתי עם הדברים לבד. אף פעם לא ביקשתי כלום. הייתי מאוד חזקה וגידלתי אותו בכוחות עצמי ובחיים לא החסרתי ממנו כלום. החסרתי מעצמי, אבל לא ממנו".
בואו נדבר קצת על מי-טו. חוויתן הטרדות?
זהבה: "לא. תמיד הרגשתי שמכבדים אותי".
עדן: "לא הטרידו אותי, לא העזו להתעסק איתי. ומתחילת הקריירה שוקי בעלי איתי בכל הופעה, אז פחות חוויתי את הצדדים האלה".
5 צפייה בגלריה
זהבה בן ב''האח הגדול''. בן זקן: ''בכל פעם שהיא נכנס לחדר האח הגדול, הייתי בוכה''
(צילום מסך)
עדיין אומרים "קול באישה ערווה". מגזר שלם בציבור שלא רוצה לשמוע נשים שרות.
עדן: "וזה בסדר, אני מכבדת את זה מאוד, זו הדת. זה לא מרגיז אותי בכלל. זה לא פוגע בי".
אבל בדת יש גם עניין של משטור נשים.
עדן: "אני לא נכנסת לדברים האלה. גדלתי בבית מסורתי ואני מכבדת את הדת נקודה".
זהבה: "אני זוכרת שהייתי שרה בפנימייה תפילות בכל מיני לחנים וכל הזמן הייתי רואה את מנהל הפנימייה מציץ מהחלון. אני מכבדת את זה, ברור. זו הדת".
עדן: "את רואה כמה אנחנו דומות?"
זהבה: "המפגש הראשון של עדן ושלי היה כשהיא אירחה אותי במופע. איך שראיתי אותה נוצר בינינו קליק מדהים, הייתה כימיה מטורפת. אני מתה עליה".
עדן: "ואני עליה".
זהבה: "אני אוהבת את הפשטות שלה. היא מזכירה לי אותי. וכשיש כימיה, הכל קורה".
עדן: "עשינו את החיבור של 'טיפת מזל' ו'לזאת שניצחה', ואז אמרתי למנהל שלי, 'תתקשר, תראה אם יש עניין לעשות מופע משותף, אני חושבת שזה יכול להיות מיוחד כי הרבה זמן לא פתחו מופע משותף שתי נשים גדולות'".
זהבה: "אני עשיתי בזמנו מופע עם מרגול, אבל זה לא אותו דבר".
עדן: "לא היה מופע בסדר הגודל הזה של 12 אלף איש במנורה, במה עגולה, שואו מטורף. בז'אנר המזרחי זה לא היה. גברים עושים כל פעם שיתופי פעולה ואמרתי, בואו נעשה מופע של שתי נשים חזקות, משהו חזק".
איך לא היה חיבור כזה בז'אנר הים־תיכוני? הרי הוא כולל לא מעט נשים מוכשרות.
עדן: "גם אני מנסה לענות על זה".
זהבה: "אולי אנחנו נדביק אחרות ובסוף כולן יעשו".
מה ההופעה הכי חשובה שהייתה לכן בחיים?
זהבה: "אני זוכרת את ההופעה הראשונה שלי בחו"ל, בצרפת. הופעה מטורפת. השפתיים שלי כל כך רעדו, זו הייתה ההופעה הכי מרגשת".
עדן: "גם אני את ההופעה הראשונה שלי לא אשכח בחיים, הופעה ברדינג, בדיוק פתחתי מופע כרטיסים פעם ראשונה, וזה היה 500 איש, קטן. לא זוכרת מה אמרתי ולא זוכרת כלום. בעיניי זו הייתה ההופעה הכי חשובה".
אם הייתי אומרת לפני תשע שנים לעדן עם האוברול המנומר ב-"30 שקל" שהיא הולכת לעשות מופע במנורה עם זהבה בן, מה היא הייתה עונה לי?
עדן: "'אל תשקרי'".
פורסם לראשונה: 07:45, 04.03.22
