אלין גולן לא הייתה צריכה לקבל את הבמה בבלומפילד מאבא איל או בריאיון בתוכנית של אמא אילנית לוי כדי שיכירו אותה. זיהו אותה הרבה לפני שהיא ידעה משהו על העולם הזה והפכה לזמרת בזכות עצמה. אבל זה לא אומר שהפרסום שקיבלה בעל כורחה היה נעים. "אתה יודע, הייתי מגיעה למקומות ותשומת הלב הגיעה אליי בלי שרציתי בגלל ההורים", היא נזכרת. "כבר כשהייתי קטנה חיפשתי את הפינה השקטה שלי כדי להרגיש בנוח, כי רציתי להרגיש ילדה רגילה".
עוד כתבות למנויים:
רגע, היום את כבר זמרת, הרבה עוקבים, פרסום. אבל אז איך זיהו, כילדה? "איכשהו אנשים תמיד יודעים בסוף. יש תמונות עם אמא ואבא בעיתונים, בסוף מישהו לוחש ואחר קולט והשלישי מעביר ומזהים. בתור ילדה הייתי בטוחה שההורים של כולם ככה. כלומר שבעצם אף אחד לא יכול לבוא עם ההורים שלו לקניון או למקום ציבורי אחר בלי שנעשה אחורה פנה הביתה, כי הבנת שאי־אפשר להתקדם שם לשום מקום. לא ידעתי לתרגם בהתחלה שזה מיוחד לנו או למשפחות של אנשים מפורסמים. זו פשוט הייתה המציאות מבחינתי".
6 צפייה בגלריה
אלין גולן
אלין גולן
אלין גולן
(צילום: אלוני מור)
משהו שנחרת במיוחד? "אני זוכרת עד היום את המקרה בקניון ברחובות בגיל שמונה. הלכתי עם אבא וליאם אחי, עשינו צעד אחד קטן בתוך הקניון, ממש ליד הדלת, ופתאום נהרו אלינו 300 אנשים בבת אחת והקיפו את אבא כדי לבקש תמונות. נהיה בלגן רציני, ואבא אמר, טוב בסדר, הבנתי, בואו נחזור הביתה, נעשה קניות באונליין. כי זה באמת היה בלתי אפשרי לזוז שם".


עד כמה הופתעת? הרי ידעת שאבא כוכב גדול. "זה היה שוק עבורי, אפילו מפחיד, כשכל כך הרבה אנשים סובבים את אבא שלך ואת כילדה לא תמיד מבינה מה הולך ומה קורה. אז אמרתי לעצמי, אוקיי, זה העולם".
מתי הבנת שזה לא העולם של כולם? "אני חושבת שרק בבת-מצווה שלי הבנתי את העניין עד הסוף. הגיעו הרבה צלמים ומיקרופונים ופתאום אני אומרת לעצמי, טוב זה לא באמת רגיל מה שהולך פה. זה לא נורמטיבי. אבל מצד שני, מהר מאוד התרגלתי שזה חלק מהחיים שלי. פשוט הבנתי שזה לא בדיוק קורה אצל החברים שלי, נניח".
"אם פעם היה קשה לי ללכת עם אמא או אבא, היום קשה לי יותר ללכת לבד או עם חברות למקומות ציבוריים כמו ים או קניון, כי אתה מרגיש שכל הזמן בוחנים אותך מהצד. לפעמים אני מרגישה כאילו אני בתוך חלון ראווה, כולם בזכוכית מגדלת עליך ואתה צריך להתנהג ממלכתי"
את מגיעה לבית הספר, שם כבר יש ילדים גדולים ממך. עלבונות? "היו קריאות, ברור, ומלא. היו כל מיני צעקות לא יפות כשהייתי באה לכל מיני מקומות. והיו אלה שרוצים להוכיח שאין יחס מיוחד לבת של אילנית ואיל גולן, אז בכוונה מתייחסים לא יפה כדי להראות שאין פריבילגיות. סיימתי כיתה י"א בהצטיינות, במגמת תיאטרון, ובכל כיתה הייתי תלמידה טובה מאוד, גם היום. מאוד מקפידה, באה מוכנה כמעט תמיד, זה אחד הדברים החשובים לי. אבל קרה לפעמים ביסודי שלא הייתה מכינה שיעורי בית".
קורה לכולם. "עכשיו כל תלמיד עושה את זה פעם ב-, או יותר נכון לא עושה, אבל אני, בפעם הכמעט יחידה שבה לא הכנתי שיעורים, קיבלתי את ההערות הבאות מהמורה: 'את לא מכינה שיעורים כי את חושבת שאפשר לעשות את זה בגלל העובדה שאת הבת של? כי את אלין גולן? את לא משקיעה. נראה לך שאת הבת של אז לך מותר הכול?' אלה הערות שבתור ילד אתה מתייבש מהן, כי אתה לא יודע איך להגיב לזה, איש לא הכין אותך".
ואמא או אבא מתערבים במקרה כזה? לגיטימי שכן. "ההורים שלי נמצאים בתעשייה כבר המון שנים ובסופו של דבר כבר אתה רואה במה כדאי להתעסק ובמה פחות כדאי. אתה מבין בסוף שחייבים לסלק רעשי רקע, להתנתק מהם, ויש דברים שלא צריך להיכנס אליהם, כי זו מלחמה שאין לה בסיס".
תראי, אם מורה כלשהו היה מעליב ככה את הילד שלי בלי הצדקה, הייתי מתערב. "אני יודעת בדיעבד שאמא בהחלט באה כמה פעמים ואמרה למורות מה שיש לה על הלב, כאמא. אבל אני לא הייתי מעורבת בזה כי ההורים ניסו מאוד לשמור עליי מהדברים האלה ולתת לי להרגיש הכי נורמלית שאפשר. אלה דברים שגם אם אמא עשתה, או אבא, לא ידעתי עליהם בזמן אמת".
השנים חולפות ביסודי. כבר מתרגלים שאת הבת של. עדיין יש הקנטות או שנוכחותך כבר לא מזיזה לאיש? "היו עדיין לא מעט הקנטות כן. אבל איך אני אגיד את זה? לא חושבת שזה בא ממקום של רוע אלא מתוך מקום של לנסות להוריד לי, כדי קצת להעלות לעצמך. אמרו לי הרבה דברים על ההורים כבר בתור ילדה בת שש שרק מתחילה להבין את החיים האלה. לשמוע דברים על ההורים כבר בגיל כזה? בכלל לא קל".
איך מגיבים? "בדרך כלל פשוט לא מגיבים. היה מקרה בכיתה ב', כשאיזה ילד זרק הערה מעליבה על ההורים שלי. אני זוכרת את עצמי ננעלת בשירותים ואומרת, זהו, אני לא רוצה לצאת מפה יותר. נחנקתי מזה והדמעות ושאלתי פשוט את העולם למה. למה להגיד דבר כזה על ההורים שלי, על שני אנשים שהם כל העולם שלי".
אז מפתחים עור של פיל? "לתגובות כאלה רעות אי-אפשר להתרגל אף פעם, ומי שאומר לך שזה לא נוגע בו - משקר. זה לא נעים לשמוע, תגובות על עצמי פחות קשה לי. אבל בסופו של דבר אתה לומד לא להיכנס לזה, לא לטוקבקים או לתגובות ברחוב".
6 צפייה בגלריה
שיק שוק
שיק שוק
''אמא אמרה למורות את מה שיש לה על הלב''
(צילום: ענת מוסברג)
חרמות? "לא עברתי ברוך השם, אבל היו מקרים קשים עם חברות, ניסיון להוציא אותי מקבוצה כלשהי, להוריד אותי. תראה, זה קורה במיוחד בסביבה של בנות. בן אדם שיש לו נוכחות ותשומת לב, אתה רוצה להרחיק אותו ממך, במיוחד כשאתה חסר ביטחון. כילדה וכנערה בחבורות של בנות הרבה פעמים לא היו מזמינים אותי למפגשים חברתיים, כי אולי אני לוקחת פוקוס, אולי אני דומיננטית קצת, וזה לא תמיד נעים להן. אז הכי קל זה לא להזמין ולא לומר או פשוט להוציא אותי מהקבוצה".
בהתחלה הרגשת שמנסים להתקרב מאינטרס? "ברור. הרבה פעמים. לרוב החברויות שלי לא היו ארוכות טווח כדי שלא יהיו עמוקות יותר מדי, כי כאמור לא סמכתי. אבל הייתה פעם שחברה באה אליי הביתה לאבא, וזו פשוט הייתה הפעם האחרונה שהיא באה. אחרי שאותה חברה הלכה, היא אמרה לי, באתי כי רציתי לראות את הבית של איל גולן. אבל אחרי שנים לא פשוטות, כבר מצאתי את הסביבה שלי".
היא נולדה ב-2006 לאילנית לוי ואיל גולן, אחות לליאם. הכיוון היה ברור מתחילת הדרך - מוזיקה, זמרת, הדרך של אבא. ביוני 2022 הוציאה את סינגל הבכורה שלה "אין לי כוח", אבל ההמראה התחילה כבר בהשתתפות בסדרות כמו "זיגי" ובעבודה אינטנסיבית על השירים הראשונים שלה באולפן, שם כבר קיבלה מחמאות גדולות מיוצרים שבחלקם עובדים עם אבא. הקול שלה יפהפה, מבטיח מאוד, נקי בגבוהים, ההופעה כריזמטית. מהנקודה הזו, אלין גולן מנהלת קריירה משל עצמה בגיל 17, עם לו"ז הופעות עמוס, חזרות, הקלטות, הצעות לקמפיינים והצעות לתפקידים בסדרות נוספות. היא תמיד ידעה. "נראה לי שאני הכי זוכרת את עצמי בחוגים של ריקוד ושירה מגיל שבע. מגיל אפס אני שרה, מושיבה את אמא ואת אבא בסלון ומתחילה לעשות להם הופעות. מכריחה אותם לשבת".
הצלחת? בכל זאת אנשים עסוקים. "ברור, נראה לך שהם יכולים להגיד לי לא? כילדה, אם אני רוצה, הם יושבים שעתיים ורואים אותי רוקדת".
6 צפייה בגלריה
yk13596844
yk13596844
משפחת שדה. ''הסדרה הייתה הפתעה''
מתי ידעת שזה הולך לכיוון של קריירה? "לא זוכרת נפילת אסימון ברורה, תמיד זה היה שם. אבל בערך בגיל 14 התחלתי לעבוד על המוזיקה ולהקליט שירים. הרגשתי שזה הזמן הנכון בשבילי להמשיך לעשות, כי אני מספיק בשלה להתחיל. החתימה הסופית הייתה בבלומפילד, 16 ביוני 2022, בהופעה של אבא. עליתי לבמה בפעם הראשונה והופעתי לבד. בכיתי על הבמה מהתרגשות".
רק מהתרגשות? "אוקיי, זה היה סוג של התפרקות כי כל החיים הייתי מקוטלגת כבת של, ופתאום זה לשים את עצמי לבד על הבמה במקום חשוף, במאה אחוז. הייתה לי הרגשה של שחרור כזה, של עכשיו זה בידיים של הקהל, וכל כך רציתי לקבל את האהבה מהם. זה היה הרגע שאמרתי זה מה שאני רוצה לעשות בחיים, בוודאות. האדרנלין הזה היה משהו שלא חוויתי בחיים שלי. קשה לי לתאר. אמא כמובן הייתה בקהל ובכתה. גם אלירז בכה. אז בעצם זו הייתה התפרקות משפחתית".
זה בהחלט היה עשור כבד תקשורתית לכל בני משפחת גולן שדה המורחבת, מאז פרשת "משחקי חברה" שבה נחקר גולן ובסופה החליטה המשטרה לא להעמידו לדין, כך שהוא נוקה פלילית. אביו דני ביטון, שהלך מאז לעולמו, ריצה עונש מאסר. עם פרוץ הפרשה החליט גולן להתנתק מאביו. ההדים לא שככו עד היום, וגולן נתקל במחאות כמעט בכל הופעה שנקבעת ברשות מקומית או בגוף ממלכתי. מצד שני, הוא ממשיך לשלוט ללא עוררין ברדיו ובמפת ההופעות הפתוחות.
לאלין גולן יש כבר פמליה קטנה, צמודה ומגוננת. מנהלת אישית, סוכן, דובר, פילטרים רחבים שמטרתם לסלק את ערימות המכשולים שבדרך, בעולם שבו בערך בכל יום יש כותרת אחרת על מישהו מהמשפחה המורחבת. אילנית, אלירז ואיל הם הכוח האווירי שמגבה מלמעלה ועוקב היטב. עכשיו, כטאלנטית בפני עצמה, היא כבר מוקד לגיטימי לפניות תקשורת. רובן נהדפות ולא מגיעות אליה. "הלו"ז הוא כזה. שמונה וחצי בבית הספר, משם להקלטות או לחזרות או משהו סביב העבודה, צילומים וכו'. ואז מגיעים הביתה מאוחר בערב, ואז או לישון או ללמוד".
איפה ההקרבה? "הרבה זמן לא יצאתי ככה סתם עם חברים, אני חושבת שאולי שנה, לערב באמת ארוך. לפעמים אני הולכת ליום הולדת רק לכבד, שעה ככה. אני לא נוסעת בשבת, אז יש פה ויתור גדול על שעות עם חברים".
ועוד יותר על הפרטיות, בואי לא נשכח. "זה נכון. אם פעם היה קשה לי ללכת עם אמא או אבא, היום קשה לי יותר ללכת לבד או עם חברות למקומות ציבוריים כמו ים או קניון, כי אתה מרגיש שכל הזמן בוחנים אותך מהצד. לפעמים אני מרגישה כאילו אני בתוך חלון ראווה, כולם בזכוכית מגדלת עליך ואתה צריך להתנהג ממלכתי. ברור שלפעמים בא לי פשוט להתנהג כמו ילדה, אבל זה ויתור שאני עושה".
תיארת את הרגע בבלומפילד. אבל את עלית לבמה של אחד האמנים המצליחים בישראל כבר שנים. מפה בערך רק אפשר לרדת. "לא יודעת אם אפשר רק לרדת יהיה ניסוח נכון, כי אני מבינה שבסופו של דבר התארחתי במופע, וזו זכות לקבל במה כזו ולעמוד מול כל כך הרבה אנשים. זה לא עבר לידי, זה לא היה מובן לי מאליו בשום צורה, כי זה אבא שלי ואני יודעת עד כמה הוא פרפקציוניסט בהופעה ואני לא חושבת שהוא היה מעלה אותי לשיר אם הוא לא היה בטוח שזה מגיע לי. כי בסוף יש שם קהל שבא לראות הופעה מצוינת. אז ההתרגשות שלפני הייתה משהו שאני לא יכולה לתאר לך. לא הצלחתי לעמוד על הרגליים".
אבל איך לא נבהלים מרף כזה בלתי אפשרי בתחילת הדרך? "בכנות, אני לא חושבת שאמא או אבא שמים לי רף או מהווים רף עבורי. הם תמיד יהיו מושא להערצה, מודל לחיקוי עבורי, כי הם מדהימים בעיניי. וזו הכי קלישאה, אבל בסוף זו הדרך שלי ואני חושבת שאני עובדת עוד יותר קשה כדי למצוא אותה. אגב, אני לא חושבת שמצאתי במוזיקה למשל. אני עוד חוקרת את הסגנון שלי ומנסה להבין מה יותר מתאים לי לשיר. אני לא רוצה לעשות קיצורי דרך. ברור לי שיש לי עוד המון עבודה כדי לתפוס את המקום שלי בעולם הזה".
עכשיו מישהו יקרא ויגיד, אה? בלי קיצורי דרך? איך היא חושבת שהיא נחתה פתאום בבלומפילד? "זה משפט הגיוני, נכון, אבל הם לא ראו את כל מה שעשיתי עד לשם. הקלטתי עוד שיר ועוד שיר ועשיתי עוד ועוד חזרות כדי להגיע הכי מוכנה להופעה הזו. זה לא ששרתי חודש ואז אבא אמר לי, אלין, אולי תבואי להופיע? וזה היה עם שיר שלי, מול 30 אלף איש בערך, וגם דורש כוח נפשי. לבוא ולעלות על במה כזו בתור ילדה בת 15 זה לא קל בכלל".
"יש אנשים שיגידו שכסף גרם להם להיות מפונקים. מהמקום שלי, נכון שאף פעם לא חסר לי כלום בחיים, אבל זה גם אף פעם לא היה אישיו ולא הייתה התעסקות במה יש. בסוף אנחנו חיים לרוב חיים פשוטים"
אבא מעורב בבחירת החומרים שלך? "אבא מעורב במאה אחוז. כל שיר שאני מקליטה אני שולחת והוא אומר את דעתו. אם להקשיב למישהו - זה לו".
הוא ביקורתי או עדין בפידבקים? "הוא לא חוסך ממני, בוא נגיד ככה. הוא מאוד פרפקציוניסט, ואם יש משהו לתקן, הוא תמיד יגיד. אני שולחת לו שיר, הוא יכול להגיד שפה אפשר לבוא ביותר רגש ופה אולי להכניס את הסלסול הזה. ברור שאני מתייעצת איתו. אבא הוא מאסטר במה שהוא עושה".
עכשיו היא חוזרת למסך עם המשפחה, בסדרת הדוקו-ריאליטי המצליח "משפחת שדה" שמשודרת בימי שלישי-חמישי ב-HOT Real, ב-HOT VOD, בידור HOT ו-Next TV. זו העונה השנייה של הסדרה אחרי מספרים יפים בעונה הקודמת. באחד הפרקים היותר־נוגעים ללב בסדרה, סיפרה אלין על רגעים עם אבא שהיו חסרים לה בילדות.
איך עושים שהילדה שלך לא תגיד משפט כזה בעתיד? "לא יצא לי לחשוב על זה עדיין, כי אני בכל זאת ילדה בת 17 ופחות שם בעתיד. אבל אמא ואבא דואגים להזכיר לי כמעט כל יום למה אני נכנסת, לקשיים ולההתמודדויות, ואני מרגישה שאני כן יודעת לאן אני נכנסת עכשיו".
כשאת בתוך קריירה תובענית כרגע, יכולה אולי להבין את אבא, שהיה צריך לוותר על רגעי משפחה בגלל הקריירה? "תמיד הבנתי, כי אני יודעת שכל מה שיש לו לא קורה בשנייה, ויש דרך מאוד קשה לעבור ויש ויתורים. אבל נכון שהיום בתחילת הדרך אני עוד יותר מעריצה את ההורים שלי כי אני מבינה ישירות עד כמה זה עולם לא קל".
6 צפייה בגלריה
איל גולן
איל גולן
''אבא פרפקציוניסט ומאסטר במה שהוא עושה''
(צילום: גבריאל בהרליה)
אילנית לוי ואיל גולן התגרשו בשנת 2008, כשאלין הייתה בת יותר משנתיים. ב-2013 נכנס לבית ברחובות אלירז שדה, אז בן זוגה של לוי. "ומה שאני תמיד אומרת לאנשים זה שיש לי אבא וקוראים לו איל, ואלירז לא אבא שלי, אבל הוא הורה שלי, דמות הורית אצלי בחיים, ויש המון דברים בחינוך שלי שרכשתי ממנו. אני יכולה לספור על יד אחת את כמות האנשים שאני יכולה להגיד לך שבכל מקום שאהיה איתם ארגיש בית, ואלירז הוא חד-משמעית בית בשבילי. זה לא מובן מאליו. זה קשר של מאה אחוז בתוך החיים שלי, בהיבט של הדאגה שלו. אלירז למשל לוקח אותי כל יום לכל מקום וגם מדבר איתי על הקריירה".
אילנית ואלירז - זו בעצם הזוגיות שאת מכירה מקרוב לאורך השנים. "נכון, אני לא זוכרת ומכירה משהו אחר. הם לפני הכול עוברים הרבה דברים ביחד בחיים, והם חברים ממש טובים, הכי טובים, ושם אחד בשביל השני, לא משנה מה ומתי ומה קורה. לקחתי מזה הרבה. מאחלת לעצמי בעזרת השם זוגיות כזו".
אלירז עבר שנה לא פשוטה, סגר את עסקי הירקות והפירות. "לראות את אלירז מהצד חווה את זה היה לי קשה. זה לא הכסף, זה היה לראות את הנפש שלו מתייסרת, הוא היה עצוב, ראיתי עד כמה זה מאוד קשה לו. היו דמעות בבית ובסוף אלה גם חיים מאוד פומביים. כשאתה חווה דברים בבית, אתה חווה אותם בערך בשיתוף עם כל הארץ".
6 צפייה בגלריה
משפחת שדה
משפחת שדה
ליאם ואלין גולן. ''הוא החבר הכי טוב שלי''
(צילום: אמיר מאירי)
והנה הסכמת להצטלם בסדרה כזו. "בהתחלה לא רציתי. היו לי תהיות ודאגות מול עצמי אם לעשות את זה או לא, כי כמה שיישמע לך מוזר אני אדם מאוד קנאי לפרטיות שלו, ופתאום להכניס מצלמות לבית ולספר את הסיפורים, כמו הלידה של אמא, שזה פצע עדיין פתוח לכולנו, היה לא קל בכלל. זה לחשוף הרבה מעצמך. אז היו חששות אבל בסוף הלכתי על זה ומה שיצא מהסדרה היה הפתעה. חשבתי שלא אצליח לראות את עצמי אבל נהניתי".
אמא סיפרה פה ארוכות על הסיבוכים הרפואיים בלידה של אריאה. איך זה נראה מהעיניים שלך? "הייתי בלידה כל הזמן עד שהבנו שמשהו קצת משתבש. עדיין לא ידענו מה, אבל משהו לא הלך כשורה והרגשתי שאני לא יכולה יותר להישאר בחדר - ויצאתי. אלירז יצא אחרי שאמא ילדה והתעלף על המקום. ואז התחילו הבדיקות והבינו את רמת הסיבוך שאמא נכנסה אליו. עבר עוד שבוע שהיא בבית החולים ועוד שבוע, וזה כבר הגיע עד יום ההולדת שלי, ואמא לא הייתה יכולה להשתחרר כי המצב היה לא טוב. מצד שני, לא יכולתי לבוא לבית החולים כי היה לי קשה לראות אותה ככה במצבה מבחינה נפשית".
את בקשר עם האמהות של האחים שלך, רוסלנה רודינה, דניאל גרינברג? "אנחנו ביחסים טובים ואני שומרת איתן על קשר טוב כי הן האמהות של האחים שלי, לא משנה מה. והם אחים לכל דבר. אני רואה אותם הרבה. זו התקופה שבה הם גדלים ואני רוצה להיות חלק מהילדות שלהם".
אחד מחברי הנפש הכי קרובים אליה הוא האח, ליאם. "מעבר לזה שהוא אח שלי הוא חבר הכי טוב שלי, ויש בינינו קשר אחר ומיוחד. כל מה שאנחנו עוברים בחיים זה ביחד. מעבר לאחים".
6 צפייה בגלריה
שיק שוק
שיק שוק
רוסלנה רודינה. ''אני ביחסים טובים איתה ועם דניאל''
(צילום: אמיר מאירי)
בשנים האחרונות שדה הלך והתחזק, הפך אדם דתי. גולן החליטה ללכת באחרונה בעקבותיו בשמירת השבת. "עשיתי את השבתות הראשונות לא מזמן ואני יכולה לומר שעשיתי את הצעד הזה בזכות אלירז. תמיד היה לנו את המסורת ויום כיפור וכשרות, אבל אלירז הכניס לנו בבית יותר את הקטע של להתפלל, ללכת לבית הכנסת ביום שישי. הופעות למשל אין לי ביום שישי, אני אומרת לא להצעות, זה עיקרון שלי. הדת בבית זה משהו שהוא גדול ומאוד חשוב לנו".
תגידי, איך לא גדלים מפונקים מדי במשפחה שלפחות מהצד יש לה כביכול הכול? "יש אנשים שיגידו שכסף גרם להם להיות מפונקים. מהמקום שלי, נכון שלא חסר לי אף פעם כלום בחיים, אבל זה גם אף פעם לא היה אישיו בחיים שלי ואף פעם לא הייתה התעסקות במה שיש לנו. בסוף אנחנו חווים לרוב חיים פשוטים".
ובסוף, איך שורדים כל יום מחדש כותרות שעפות מסביב? איל, אילנית, אלירז, עכשיו גם ליאם. כולם מושכים אש בצורה מסוימת. "לא יכולה לומר שלא לקחתי ללב פעם ופעמיים ושלוש וארבע ונפגעתי. אבל באיזשהו מקום אתה צריך לדעת מה האמת שלך ומי ההורים שלך, ואני יודעת מי הם ולא צריכה אף תגובה או כותרת שיגידו לי מי הם. זה לא קל שהמשפחה כל כך חשופה וכל אחד מביע את דעתו ויכול לומר מה שהוא רוצה על האנשים הכי יקרים שלך. אבל אני גם יודעת שזה חלק מהעולם ויש מחר שכל אדם מוכר בכל תחום ישלם. תמיד יעבירו עליי ביקורת כנראה. אני מוכנה לזה".
פורסם לראשונה: 00:00, 22.09.23