זה קרה באמצע מסיבת העיתונאים של הסרט "פריסילה" בפסטיבל ונציה. אישה בעלת שיער אדמוני נעמדה מול הקהל וצוות השחקנים. זאת הייתה פריסילה פרסלי, רעייתו לשעבר של אלביס, שרק חודשים ספורים קודם לכן שכלה את ליסה מארי, בתם המשותפת. "קשה מאוד לשבת ולצפות בסרט עלייך, על החיים שלך, על האהבה שלך", אמרה פריסילה בקול רועד ופרצה בבכי. "סופיה קופולה, הבימאית, עשתה עבודה מדהימה. דיברנו כמה פעמים ואני באמת נתתי לה את כל מה שיכולתי".
קופולה הייתה מודעת היטב לחיבוטי הנפש של פריסילה בהקשר לסרט. היא העריכה מאוד את עזרתה. "פריסילה היא אדם טוב ולא חיפשה שיעשו עליה סרט, אני זו שפניתי אליה", היא מספרת. "אני יודעת שהיא הייתה מאוד חרדה לגבי הפרויקט".
איך הצלחת לשכנע אותה? "פריסילה אמרה שבגלל שהיא אוהבת את הסרטים שלי, היא בוטחת בי שאהיה רגישה. היה לי מזל גדול שיכולתי לעבוד עם פריסילה ולשאול אותה שאלות. היא הייתה אדיבה ופתוחה מספיק כדי לנסות ולעזור לי לענות עליהן ככל שיכלה - ולו רק כדי שיהיו לי כל הפרטים, שנוכל לדייק כמה שנוכל".
4 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: ג'ייקוב אלורדי, קיילי ספייני, פריסילה פרסלי, סופיה קופולה
מימין לשמאל: ג'ייקוב אלורדי, קיילי ספייני, פריסילה פרסלי, סופיה קופולה
היה לי חשוב שפרסיליה תהיה מרוצה מהסרט. מימין לשמאל: ג'ייקוב אלורדי, קיילי ספייני, פריסילה פרסלי, סופיה קופולה
(צילום: Vianney Le Caer/Invision/AP)
מה היא אמרה כשהיא ראתה את הסרט? "הייתי ממש בלחץ להראות לה את הסרט בפעם הראשונה. צפינו בו, והיא אמרה: 'אלה היו החיים שלי, עשית שיעורי בית כמו שצריך'. הוקל לי, כי היה לי חשוב מאוד שהיא תהיה מרוצה מהסרט ותרגיש שהסיפור שלה זכה לכבוד הראוי".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
קופולה כבר יכולה להיות מרוצה מעוד סיבה. "פריסילה", שעלה לצפייה השבוע ברחבי הקולנוע בארץ, השתתף בקרב על אריה הזהב וזיכה את השחקנית הראשית, קיילי ספייני, בפרס השחקנית הטובה ביותר. לא פשוט היה מבחינת קופולה להציג בתקופה הזאת את סיפור אהבתם בראשית שנות ה־60. פריסילה, בתה של אלמנת טייס שנישאה מחדש לקצין בחיל האוויר האמריקאי, הייתה בת 14. הם הכירו בבסיס צבאי בגרמניה, שם שירתו אביה החורג ואלביס, שהיה מבוגר ממנה בעשור. הם עברו לגור בגרייסלנד, אחוזתו המפוארת בממפיס, עד שנישאה לו ב־1967. "להורים שלי היה קשה מאוד להבין את זה שאלביס התעניין בי כל כך, ולמה", התוודתה פריסילה בוונציה. "אני באמת חושבת שזה נבע מהיותי אדם מקשיב. אלביס, לעומת זאת, היה שופך בפניי את הלב. למשל, בגרמניה הוא חשף בפניי את הפחדים והתקוות שלו, וגם את הקושי להתמודד עם האובדן של אמא שלו (שהייתה אלכוהוליסטית ומתה באותה תקופה מדלקת כבד), שעליו הוא מעולם לא הצליח להתגבר. אני הייתי האדם שבאמת הקשיב וניחם אותו - זו באמת הייתה מהות החיבור בינינו. על אף שהייתי בת 14 הייתי מבוגרת יותר ברוחי, וזו הייתה המשיכה בינינו. כשאלביס חזר לארה"ב, הוא התקשר אליי וסיפר את כל צרותיו וכמה היה מתוסכל עם מה שקורה בקריירה הקולנועית שלו".
הפתיחות לגבי מערכת היחסים מצד פריסילה ניכרת גם בהמשך שיתופיה: "אנשים חושבים: 'זה היה סקס', ממש לא. באותן שנים לא שכבתי איתו. אלביס היה אדיב מאוד, רך מאוד, אוהב מאוד. הוא גם כיבד את העובדה שהייתי רק בת 14. במהלך השנים בנינו מערכת יחסים, כך היא נמשכה עד שעזבתי אותו, וזה לא קרה משום שלא אהבתי אותו - הוא היה אהבת חיי - סגנון החיים שלו הוא זה שהיה לי קשה כל כך".
4 צפייה בגלריה
 מתוך 'פריסילה'
 מתוך 'פריסילה'
בהוליווד שולטים גברים סטרייטים. מתוך 'פריסילה'
(צילום: מתוך הסרט 'פריסילה')
אי־הנוחות הברורה שמעורר הקשר הזה והשאלות שעולות לגבי טבעו של אלביס, לא מעסיקות את קופולה. "העובדה שהם לא מימשו את יחסיהם עד ערב חתונתם, כשהיא הייתה בת 21, היא משהו שפריסילה תמיד הדגישה. כלומר, אני לא פסיכולוגית, אבל לגמרי נראה כאילו לאלביס היו אישיוז סביב האובדן של אמא שלו. אז עבורו, הילדה הזו ללא ספק הייתה סמל לטוהר".
"האם אלביס היה או לא היה טורף מיני? זה לא מתפקידי לקבוע. חשוב גם לזכור שזו הייתה תקופה אחרת. אבל יש אלמנטים שנותרו זהים. אני מניחה שאם הארי סטיילס היה אומר, 'אני רוצה לקחת את הבת המתבגרת שלך לחופשה', האם זו תהיה בעינייך גסות רוח לסרב? הבת שלי בטח הייתה שונאת אותי לנצח"
ובכל זאת, קיימת בעייתיות כשאדם מבוגר מנהל מערכת יחסים אינטימית עם ילדה. "האם אלביס היה או לא היה טורף מיני? לא מתפקידי לקבוע. אני מרגישה שהעבודה שלי כיוצרת היא לא לשער השערות, אלא לתפוס את החוויה של פריסילה. אחד הדברים הנהדרים בספר שלה, שעליו ביססתי את הסרט, שהוא באמת מכניס אותך לנעליים שלה ואתה רואה את העולם דרך עיניה, וכך יכולתי לחזור לגיל הזה, להיזכר בקראש שלי על בחור מבוגר יותר, על רוקסטאר. פשוט דמיינתי את עצמי בתוך הסיפור שלה. ניסיתי שגם הצופים והצופות יוכלו לצאת עם פריסילה למסע הזה ולחוות את הסיפור שלה לצידה".
חתיכת סיפור. "חשוב גם לזכור שזו הייתה תקופה אחרת, תרבות אחרת, אבל יש אלמנטים שנותרו זהים מאז. אני מניחה שאם הארי סטיילס היה מופיע יום אחד ואומר, 'אני רוצה לקחת את הבת המתבגרת שלך לחופשה', האם זו תהיה בעינייך גסות רוח לסרב? הבת שלי בטח הייתה שונאת אותי לנצח..." צוחקת קופולה, לפני שהיא מוסיפה "גם לי היו הרבה קראשים שנמשכו הרבה זמן בגיל הזה".
קופולה בת ה־52 היא במאית, תסריטאית ומפיקה מוערכת. מאחוריה ארסנל מצליח של סרטים הכולל את "חמש ילדות יפות", "אבודים בטוקיו", "בלינג רינג" ו"אי שם". היא נמנית עם שבט הוליוודי מפואר: אביה הוא הבמאי־מפיק הגאון האגדי פרנסיס פורד קופולה (טרילוגיית "הסנדק", "אפוקליפסה עכשיו"); אמה במאית, ואחיה שותף ליצירה של הבמאי המוצלח ווס אנדרסון. "במשך כל ילדותי, החיים של משפחתי נסבו סביב הצרכים של גבר גדול, כריזמטי וחזק, כך שאני חייבת להגיד שמה שרואים ב'פריסילה' זו דינמיקה שמוכרת לי. אגב, אלביס אמנם מאוד איקוני, אבל לא ידעתי עליו הרבה. בבית הוריי אלביס לא היה פרה קדושה, לא גדלנו על המוזיקה שלו, אבל כמובן שיש שירים של אלביס שאני אוהבת. אני מעריכה אותו כאמן".
מה גילית על פריסילה ואלביס בעקבות העבודה על הסרט? "בהתחלה לא ידעתי בכלל שפריסילה עוד למדה בתיכון כשהיא גרה בגרייסלנד. נכון, הסיפור של פריסילה איננו רגיל והיא חיה בעולם יוצא דופן, אבל מה שהיא חוותה הם דברים מאוד אוניברסליים - היא עוברת את כל הדברים שילדות עוברות במסע ההתבגרות שלהן בהפיכתן לנשים, אחר כך בלהפוך לאמא והציפייה אז של גברים שתישארי בבית בזמן שהגבר יוצא ועושה דברים ונהנה".
4 צפייה בגלריה
אלביס פרסלי
אלביס פרסלי
לא פרה קדושה. אלביס פרסלי
(צילום: AP)
דיברת קודם על אביך. התחברת לפריסילה שניסתה לצאת מהצל ולמצוא את קולה? "אני מניחה שכן. היצירה שלי עוסקת בחיפוש אחר זהות, ואני תמיד מקבלת המון השראה מסיפורים של נשים. פריסילה אמרה שסצנת הפרידה בסיום הסרט גרמה לה לבכות. גם אני לא אוהבת לצפות בסצנת הפרידה העצובה - אבל אני מקווה שהצופים והצופות ירגישו את שיברון הלב, כי זה מה שהיא הרגישה, וגם את החיוביות, את התקווה שהיא מתחילה חיים משלה. נדרשו מפריסילה הרבה כוחות כדי לעזוב את אלביס: לא היו לה קריירה וכסף משלה, או שום דבר. ובגלל שפריסילה מהדור של אמא שלי, שגם היא התקשתה לנסות לשמר את חיי היצירה שלה אחרי שהתחתנה, הרגשתי שמעניין להסתכל כמה שונה היה התפקיד של נשים - וזה לא היה כל כך מזמן - ואיך דברים מסוימים עדיין מתקיימים".
את מרגישה שזה עדיין ככה? "אני עדיין רואה נשים שהן לגמרי כנועות לבעליהן ולמה שהם רוצים. אז עניין אותי להסתכל על תפקיד האישה מהפרספקטיבה הזו, של הדור שהיה לפניי, ואז להסתכל על הדור של הבנות שלי, ואני, שנמצאת בין לבין. הכוח שנדרש מפריסילה כדי לעשות את המהלך הזה היה אדיר, גם בגלל הציפייה שאת אמורה להיות מסופקת מזה שבעלך מצליח והבית יפה. פריסילה הצליחה למצוא זהות משלה וזה באמת נגע בי".
הקריירה של קופולה לא תמיד הייתה מאחורי מצלמה. בתחילת דרכה הופיעה בתפקיד מארי קורליאונה ב"הסנדק 3", סרטו של אביה. המבקרים שחטו את הופעתה, ליגלגו עליה וטענו שהיא אשמה בכישלון הסרט. בנוסף לזה, היא אף גרפה את הפרס המפוקפק פטל הזהב כ"שחקנית הכי גרועה". קופולה בחרה לפרוש ממשחק ולהתמקד בבימוי. בפסטיבל קאן 2006, כשהציגה את סרטה השלישי, "מארי אנטואנט", ההקרנה לוותה בלעג ובבוז והביקורות היו איומות. ב־2010, כשחבר השופטים של פסטיבל ונציה בהנהגת האקס שלה, קוונטין טרנטינו, העניק את אריה הזהב לסרטה "אי שם", התקשורת קיבלה את ההחלטה במחאות זועמות וקולניות. בעבר היא נהגה להתעצבן מתגובות כאלה, אבל היום היא כבר לא שם. "אני מעדיפה להראות שאני רגועה ומשתדלת להימנע מלייחס חשיבות רבה מדי למה שאומרים או כותבים עליי. עכשיו, כשאני מבוגרת יותר, אני לא מנסה להוכיח משהו. אני מרגישה בנוח עם איך שאני".
מעמד הנשים השתנה בהוליווד בעינייך? גרטה גרוויג שעשתה את "ברבי", נניח, קופחה ולא זכתה במועמדות לאוסקר על הסרט שמאוד הצליח. ראיין גוסלינג, השחקן הראשי, דווקא כן מועמד. "אני שמחה ש'ברבי' הצליח כל כך. אני מקווה שסרטים עצמאיים ישרדו, כי זו תקופה קשה לסרטים האלה. יש לי מזל שהתחלתי לפני 20 שנה, כי היום היה לי קשה מאוד להיכנס לתחום. אם לי כל כך קשה להשיג מימון בתור אדם מבוסס בתחום, אני דואגת לנשים צעירות שרק מתחילות את הקריירה".
4 צפייה בגלריה
סופיה קופולה
סופיה קופולה
יש לי מזל שהתחלתי לפני 20 שנה. סופיה קופולה
(צילום: AP)
גם קופולה, למרות מעמדה והישגיה, עדיין מתקשה לקושש תקציבים. התקציב של "פריסילה" נקצץ ברגע האחרון בחצי והסתכם ב־20 מיליון דולר בלבד. לאחרונה חוותה אכזבה כשאפל הקפיאה סדרה שעליה עבדה. "בהוליווד עדיין שולטים גברים סטרייטים, שההחלטה הסופית בידם, כך שהם לא תמיד מתעניינים במה שאני מתעניינת בו. אין הרבה נשים וגברים הומואים בעמדות מפתח שם בטופ, אז זה תמיד מאבק, לדבר עם גברים שלא ממש בקטע של נקודת המבט שלי. אף פעם לא היה לי אכפת במיוחד מהם - אני אוהבת להסתנן ולעשות את שלי, מבלי שיותר מדי אנשים ישימו לב אליי. בתוך זה יש לך חופש. לפני עשור הסכמתי לעשות גרסת לייב אקשן ל'בת הים הקטנה' עבור אולפני יוניברסל, אבל כשצפו חילוקי דעות בזמן הפיתוח, עזבתי את הפרויקט. אני לא באמת רוצה מאה מיליון דולר לעשות סרט, כי אז נלוות לזה גם דרישות. למדתי שעדיף לעשות משהו משלך".
יש לך שתי בנות ואת משתדלת להרחיק אותן מחשיפה. זה עובד? "אנשים מדסקסים בפומבי איך אני מחנכת את הילדות שלי וזה לא מה שייחלתי לו".
בשנה שעברה רומי, הבת הבכורה שלך, פירסמה טיקטוק שבו היא מראה איך היא שוכרת מסוק בעזרת כרטיס האשראי שלכם בלי ידיעתכם, רק כדי לבקר חברה. היא גם טענה שם שאתם אף פעם לא בבית. "אני אסירת תודה שיש לבנות שלנו חוש הומור. הטיקטוק המשעשע של רומי זכה למחמאות. זו הייתה הדרך הכי טובה מבחינת רומי להתמרד. היא בקטע של מוזיקה ומשחק. אני לא מלהקת את הבנות לסרטים שלי - ילדים מתנגדים למה שההורים שלהם רוצים, אז לנסות ולהגיד לילדים שלך מה לעשות בסט, זה פשוט שילוב רע".
פורסם לראשונה: 00:00, 16.02.24