אסאלה יוסף יודעת מה זה לעשות היסטוריה. כבר בגיל 14, כתיכוניסטית בדלית אל-כרמל, היא יצאה להופיע בחתונות והקליטה תשעה אלבומים, למרות התנגדות ראשי העדה. את דוברי העברית היא כבשה עם 'מלכת הלבבות' שכתבו לה יוסי גיספן ועדי לאון, מגה-להיט שזוכה לעדנה מחודשת בביצוע רינת בר. גם 'אם את רווקה, אם אתה פנוי', הדואט עם קובי פרץ מ-2001, עדיין מושמע באירועים. עכשיו, בשובה לפול טיים אקשן אחרי 15 שנות הדממה שאותן בחרה להקדיש למשפחה, היא שמחה לשמוע שעדיין זוכרים לה חסד נעורים.
בגיל 39, נשואה ואם לארבעה, אסאלה ("מספיק שם פרטי") היא אחת משלושת המנטורים של 'אל מייק אילכ' ("המיקרופון שלך"), ריאליטי כישרונות ערביים (מכאן 33, שלישי ושישי, אחרי מהדורת החדשות) שבו ייבחר הזמר הגדול הבא מקרב ערביי ישראל. סוג של גרסה ערבית ל'הכוכב הבא לאירוויזיון' עם כתוביות בעברית. הכי לכולם.
"לא, לא", היא מתקוממת, "אנחנו פורמט חדש, משהו שלא היה מעולם, והתקציב שלנו הרבה יותר נמוך מתוכניות הריאליטי האחרות. למרות זה, הקהל חיבק אותנו מהפרק הראשון. גם הביקורת. אפשר להבין את זה - ככל שהעולם יותר משתגע ויותר יורד מהפסים, אנשים זקוקים לאסקפיזם כמו לחמצן. בריאליטי של זמרים אין פוליטיקה ואין מלחמה ואין ויכוחים וצעקות, רק המוזיקה מחברת, וכל בני המשפחה מתיישבים בסלון לחוויה משותפת. ידעתי שהכנסנו למערבל את כל הנתונים והמרכיבים שדרושים לאפיית עוגה מוצלחת".
כשהתחלתי להתפרסם במגזר היהודי היו הרבה כתבות עם הכותרת 'התואמת של שרית חדד'. אין לי טענות ואני לא כועסת. בגיל 16 באמת הייתי דומה לה מבחינה חיצונית, והקול שלי היה מאוד קרוב לשלה מבחינת צלצולים ויכולות. זה לא עשה לה טוב"
אז למה את נראית כל כך מופתעת?
"מגודל החשיפה. בסיבוב הראשון שלי, כזמרת דרוזית שפרצה איזושהי דרך, התפרסמתי והתפרנסתי וחשבתי שאני על גג העולם ולא העליתי בדעתי עד כמה אני מוגבלת. עכשיו הטכנולוגיה מדברת: 925 אלף עוקבים בעמוד האינסטגרם שלי כזמרת, ועוד 92 אלף עוקבים בדף שלי כבשלנית. יש כאלה שחושבים שמדובר בשתי נשים. אפילו בירדן יש לי עוקבים".
כמו מדריכת תיירים, היא עורכת לי סיור בארמון השיש שבו היא גרה. כל חדר בגודל אולם קולנוע ובאף חדר אין מילימטר פנוי. רהיטי וינטג' כבדים שעליהם פסלים, "כמו במוזיאון", היא מצחקקת, "זה הטעם שלי". בסיום הסיור היא מתיישבת ומכחכחת בגרונה. "אני מתרגשת לגלות שהקהל היהודי אף פעם לא שכח אותי. הלוואי שזו תהיה ההזדמנות שלי להתחיל מחדש".
מה החלום הנוכחי שלך?
"אני לא מאמינה בחלומות אלא בהישגים. אם תחלמי זה סימן שנרדמת, אבל אם תציבי לעצמך מטרה - היא תדרבן אותך להגשים".
המטרה שלה כבר מסומנת: להיות הזמרת הדרוזית הראשונה שתייצג את ישראל באירוויזיון. "זה באמת יהיה משהו היסטורי", עיניה נוצצות. "הלוואי, אינשאללה, בעזרת השם, שנהיה בריאים".
בעלה, חמודי מועדי, דקה ל-50, קבלן שמנהל את רוב עסקיו בדובאי "כי שם יש כסף ולקוחות רציניים", מתחיל להזרים לשולחן קפה, צלחות, סלטים וקעריות רימונים. "אסאלה היא המלכה שלי", הוא מתמוגג, "ואני מפרגן לה לחדש ימיה כקדם ולהיות המלכה הישראלית".
× × ×
על השלט שבכניסה חרוט שם המשפחה, מועדי, באנגלית, אבל היא אסאלה יוסף. "הוריי קראו לי אסאלה, בערבית זה 'אצילית', ואבא שלי הוסיף לי את שמו הפרטי, יוסף, בגלל שאני הבכורה, בתו-של. זה המנהג. התחלתי להופיע בתור אסאלה יוסף, שם המשפחה האמיתי שלי מעולם לא נחשף, וזה נשאר שם הבמה שלי גם אחרי החתונה וגם כשבכלל לא הופעתי. אף אחד לא מכיר את אסאלה מועדי".
כמו באגדת סינדרלה, אסאלה הגשימה את החלום של אמה, חיתם, "זמרת חובבנית עם קול פעמונים שרצתה לעשות קריירה, אבל נאלצה להיכנע ללחץ הדתי והחברתי. סבא שלי, שהיה דתי וקצת פרימיטיבי, אמר 'אצלנו בעדה זה לא מקובל'. עם דמעות בעיניים היא אמרה לאבא שלה 'כשאני אתחתן ואביא לעולם ילדה מוכשרת אני אתן לה לשיר כמה שהיא תרצה'. וזה מה שקרה".
כשהייתה בת שש זיהה אביה, מקבלני הבנייה הוותיקים בדלית אל-כרמל ונגן עוּד חובב, שבתו הבכורה שרה יפה. "הוא ניגן איתי, לימד אותי שירים והתחלנו להופיע ביחד בחגיגות בשכונה. בגיל שבע אף אחד לא אמר לי 'שבי בבית ותשתקי', הבעיות צצו כשהתחלתי להתבגר, אבל אבא לא ויתר. הוא אמר 'אני אעשה מאסאלה כוכבת' וזה מה שהוא עשה".
הוא היה אמור לבקש רשות ממישהו?
"ציפו מאבא שלי לעשות רק את מה שהיה מקובל, בלי לסטות מהתלם, והוא לא ויתר. לא זרקו אבנים על הבית שלנו, הכל התנהל בצורה מכובדת. ראשי העדה הטילו חרם על הוריי שמתעקשים להיות הורים של זמרת והורו לכולם לנהוג כמותם. זה לא עבד. משנה לשנה בלטתי יותר, השם שלי התפרסם והביקורת גברה".
הרגשת שאת מורדת בממסד?
"לא חיפשתי מרד. אמרתי תודה לאלוהים שנתן לי את הכישרון, ולאבא שלי שעודד אותי לעשות את מה שאני הכי אוהבת. כשהייתי בת 14 אבא הודיע לי שאנחנו נוסעים לתחנה המרכזית בתל-אביב, למשרד של אבי גואטה, שהיה אז האמרגן הגדול והנחשב של שרית חדד. סוג של מלך. התרגשתי נורא. כל הדרך התלבטתי אם לשיר לו בעברית או בערבית, וכשנכנסנו לאולפן וגם יוסי גיספן הגיע, החלטתי שאם שניים רבים השלישי מנצח ושרתי להם באנגלית!"
"את סלין דיון, בשיר הנושא של הסרט 'טיטאניק'", גואטה מספר השבוע. "בצליל הראשון שיצא לה מהגרון שמעתי כוכבת. הפקתי לה שני תקליטים בעברית שנמכרו יפה ועד עצם היום הזה ממשיכים להימכר".
יוסי גיספן, פזמונאי הבית של חדד, זוכר שגואטה הזעיק אותו לאולפן לשמוע זמרת חדשה. "באתי ונדהמתי", הוא משחזר, "מעבר לקול המדהים ולשמיעה הפנומנלית, ראיתי אישיות - בת 14 שיודעת בדיוק מה היא רוצה. בסוף השיר אמרתי לאבי 'תשמע, זה הקול הכי יפה ששמעתי בחיים שלי, היא פצצת מוזיקה ומוכשרת כמו שדה'. התחלנו לעבוד".
גיספן כתב לה את שני להיטי הזהב, 'מלכת הלבבות' ו'חייל משמר הגבול'. במקביל, הוא הכניס לווייז את דלית אל-כרמל, התארח בבית הוריה ולימים הכיר גם את חמודי, בעלה. "אנשים טובים, קסם של משפחה", הוא מספר. "יש להם אהבת ארץ ואכפתיות גבוהה כלפי כל מה שקורה במדינה. אסאלה היא גאווה לישראל".
אביה ליווה אותה לכל הופעה כשומר צמוד. "כשנכבדי העדה לחצו עליו שאפסיק להופיע בטענה שבעולם הערבי הזמרות חשופות, אבא שלי ענה להם 'הבת שלי תשיר ותשמור על הערכים ועל המסורת של הדרוזים, היא תהיה סמל לגאווה לעדה'. גם כרווקה הקפדתי על לבוש צנוע. אבא דאג שתמיד אהיה יותר בסדר מבסדר, כדי לא לספק לאף אחד עילה למתוח עליי ביקורת. הוא גם שמר עליי פיזית, אפילו לשירותים הלך אחריי. ולמרות כל זה, זמרת במגזר הערבי שרוצה לשמור על הכבוד שלה צריכה להתמודד עם הרבה פיתויים".
כמו גשם של שטרות?
"חס וחלילה, אף אחד לא הורשה להתקרב לבמה. היו מקרים שאורח ניגש אליי בצורה מכובדת, ביקש שיר מסוים והציע שטר. תמיד סירבתי ואמרתי 'אני אשיר לכם מה שאתם רוצים, אבל בלי כסף'. מעבר לדיאלוגים קצרים כאלה לא היה לי קשר אישי עם הקהל".
בעניין הפיתויים היא ננעלת. "את עובדת כל הזמן רק עם גברים וזאת עבודה מעייפת ולפעמים קשה לשמור על גבולות. אבל זה המסר שאני רוצה להעביר לכל אישה: את יכולה לשלב בין קריירה למשפחה".
× × ×
כשלוש שנים אחרי שיצאו לדרך משותפת, אסאלה וגואטה הפרידו כוחות. היא, לדבריה, לא היתה מעורבת. "אבי עשה בשבילי הרבה", היא מספרת, "הוא הפגיש אותי עם קובי פרץ שהיה אז חייל, והפיק לי שני אלבומים".
אז מה קרה?
"לא נעים לי לדבר על זה. כשהתחלתי להתפרסם במגזר היהודי, היו הרבה כתבות עם הכותרת 'התואמת של שרית חדד'. אין לי טענות לאף אחד ואני לא כועסת. בגיל 16 באמת הייתי דומה לה מבחינה חיצונית, והקול שלי היה מאוד קרוב לשלה מבחינת צלצולים ויכולות. וזה לא עשה לה טוב".
לשרית חדד?
"ככה נרמז לי. אמרו לי שהיא הציבה לאבי אולטימטום – או אסאלה או אני. היה לא נעים, אבל כל זה שייך לעבר הרחוק. בגיל 18, אחרי שאבי הפיק לי את האלבום השני בעברית, 'מה אתה רוצה ממני', הפסקנו את העבודה המשותפת וחזרתי למגזר הערבי".
"היו לי התקפי חרדה, נכנסתי ללחץ ודיכאון ובפעם השנייה בחיי הכרזתי שאני מפסיקה לשיר. אבל זה הכביד עליי יותר. ממש הרגשתי שאני אפס. נכוויתי עד הסוף וכביתי עד הסוף, איך אני יכולה לחיות בלי מוזיקה?"
בתחושה של כישלון?
"קלה, לא יותר מדי מעיקה. ניסיתי, עשיתי, הגעתי להישגים וחזרתי הביתה. רציתי להתחתן ולהקים משפחה".
"אין לי מושג מה קרה שם", אומר גיספן, "אף פעם לא נכנסתי לקטעים האלה. אסאלה הייתה אנרגטית ותקתקנית, לדעתי היא ציפתה שהדברים יקרו מהר והמעטפת לא תמיד עמדה בקצב שלה".
גואטה, שנפרד משרית חדד לפני כחמש שנים - אחרי דרך משותפת של 25 שנה, מסרב להגיב.
בגיל 21, "ממש בשיא של הקריירה, הכרתי את חמודי. יצאנו לדייט ב-1 במרץ והתחתנו ב-28 באפריל, עשינו את זה זריז. הוא היה אז בן 31, עשר שנים מעליי, מהרבה בחינות הוא גידל אותי. אחרי החתונה הוא לקח את התפקיד של אבא וליווה אותי לכל הופעה. בהיריון הראשון הפסקתי. אף אחד לא היה צריך להגיד לי שזה לא מקובל. זה היה מה שהרגשתי כשהבטן גדלה.
"במקום לשיר הבאתי ארבעה ילדים בתוך שמונה שנים. בעיניי, להקים משפחה זה הדבר הכי קדוש בעולם והילדים עזרו לי לשכוח מהקריירה שנגמרה. תשע שנים ישבתי בבית וגידלתי תינוקות. הבכור שלנו, סלמן-עדי, בן 17, וכבר יש לו רישיון נהיגה וגם צו גיוס. אני לא התגייסתי כי בעדה שלנו שירות צבאי זה לבנים בלבד, אבל הוא יתגייס. אחריו נולדה בתי היחידה, ליליה-לילי, בת 14. פארס בן 13, ובהא, הקטנצ'יק, בן 11".
הרצון לקאמבק התחיל להתעורר בה לפני כמה שנים. "הילדים גדלו, וכשראיתי בערוץ הלבנוני ריאליטי מוזיקלי לא הפסקתי לבכות. חמודי הבין אותי, הוא אמר 'את תחזרי לשיר בגדול ואת תראי להם מי את'. לפני כמה שנים קפצתי ל'אייל גולן קורא לכם'. אחר כך חידשתי שיר שהקלטתי מזמן ואחותי, נרם-צליל, פתחה לי ערוץ ביוטיוב. לפני חמש שנים העלינו את הסרטון של השיר בתור בדיחה והתעוררתי למאה אלף צפיות. מאז הוא צבר 68 מיליון צפיות".
הקאמבק הקודם שלה נגדע אחרי 7 באוקטובר. "היו לי התקפי חרדה, נכנסתי ללחץ ודיכאון ובפעם השנייה בחיי הכרזתי שאני מפסיקה לשיר. הודעתי על זה בסרטון באינסטגרם. לא התייעצתי עם אף אחד, לא עם ההורים ולא עם בעלי, ברגע שאבא שלי ראה את הסרטון הוא התרגז. 'מה, השתגעת? את הזמרת הכי טובה בעדה ואת רק בהתחלה'. שיתפתי אותו בהתקפי החרדה, אבל כשהפסקתי לשיר זה הכביד עליי יותר. בתקופה מסוימת ממש הרגשתי שאני אפס. נכוויתי עד הסוף וכביתי עד הסוף, איך אני יכולה לחיות בלי מוזיקה?"
ההצעה מחברת 'שמונה הפקות' החזירה אותה לפריים טיים שיוצא מגבולות המגזר. המנטורים שיושבים בשני צדדיה הם הזמר אליאס ג'וליאנוס ונאסר חלאחלה, מוזיקאי ומפיק. 20 פרקים כבר מאחוריהם, הגמר באופק והיא שועטת קדימה, רוצה לפצות את עצמה על מה שהחסירה ולעשות את מה שהכי אוהבת – "פשוט לשיר. יש זמרים ערבים שסירבו להיות מנטורים בגלל שהם חששו לחשוף את הזהות הישראלית שלהם".
מי הזמרים האהובים עלייך?
"אייל גולן, קובי פרץ ושרית חדד. הקול של שרית הכי יפה בעולם".
ונסרין?
"למה את שואלת אותי עליה? בגלל שהיא ערבייה - או בגלל שהיא מתגרשת?"
פורסם לראשונה: 00:00, 31.10.25
