עוד לפני שנסגר השידוך בין שימי סגל לאדל פישי השניים הבינו שיש ביניהם מחלוקת. הזוג החרדי למד על בשרו את מה שכל ילד חילוני יודע עוד לפני שהוא מתלבט אם לעלות לתורה עם רב, רבנית או גיא פינס - מה שקורה בטלוויזיה לא תמיד משקף את המציאות. במילים אחרות: שהחצאיות שאותן אדל לובשת ביום-יום, כלומר כשהיא לא מצטלמת ל'ווארט' של רשת 13, קצרות מדי בשביל שימי.
"אנחנו מגיעים מעולמות שונים", סגל ספק מסביר-ספק מתנצל. "כששידכו בינינו, אמרו חסיד עם חסידה זה יסתדר, אבל להשוות בין חסידות ויז'ניץ לחסידות ברסלב זה כמו להשוות כדורגל לכדורסל. המטרה של שנינו היא עבודת השם, אבל עבודת השם לא מתחילה ונגמרת בלימוד תורה, היא גם באיך מתפללים, איך אוכלים, איך מורידים את הזבל וגם איך שמתלבשים. היום אנחנו לומדים לגשר על הפערים האלו, כי כמו שאנחנו אומרים: המושלמים נמצאים בהר הזיתים, אנחנו פה כדי לעבוד".
אדל: "אתה מדבר עכשיו יפה, אבל לפני שנפגשנו הייתי הולכת עם שרוול עד אחרי המרפק ועם חצאיות מעל הברך, לפעמים גם בלי גרביונים, וכשראית את זה אמרת לי שאם אני לא אתלבש יותר צנוע - זה נגמר. להזכירך, דיברנו שאני אלך יותר צנוע ואתה תלך יותר עם ג'ינסים וטריקו. אני הולכת עם יותר צנוע, אבל אתה עדיין נשארת רק עם שחור-לבן".
שימי: "כי קצר לא בא בחשבון. וכשנפגשנו, פגשתי בחורה שלא לבשה קצר. לפגישות בהתחלה התלבשת אחרת".
אדל: "גם כשאתה הגעת לפגישה הראשונה עם המעיל והכובע לא בדיוק היית הגבר שחיפשתי בנרות. זה לא הסגנון שרציתי".
שימי: "אבל לא הגעתי עם כובע".
× × ×
אל דאגה. למרות המחלוקות הבוערות, שימי ואדל שברו את הצלחת, השלב הראשון בדרך לשבירת הכוס. חודש לקח להם כדי להבין - כפי שהיטיבה פישי לנסח - ש"כשזה זה זה זה". עכשיו הם רק צריכים לסגור כמה סוגיות פשוטות, כמו באיזה נוסח יתפללו, עם איזה כיסוי ראש אדל תלך ואיפה יחנכו את הילדים - מסוג ההחלטות שעומדות בפני הרבה זוגות חרדים בתחילת דרכם. אלא שרוב הזוגות החרדים לא היו מעלים על דעתם לעשות את זה בפריים-טיים, רחמנא ליצלן.
סגל, 25, מנהל חנות למוצרי תאורה, התגרש לפני יותר משנה ועדיין מסתגל להורות המשותפת לבתו בת השנתיים וחצי. מבין עשרת האחים לבית סגל הוא נחשב לאחד החרדים, ובסוף דווקא הוא הפך לכוכב ריאליטי, והכל הודות לאמא. "היא שאלה למה אני לא הולך לתוכנית ואמרתי לה שאני רוצה בחורה ויזניץ' ביי דה בוק. בכלל, זה מאוד לא התאים לי באותה תקופה", הוא נזכר. "אבל אחרי שעברתי טיפול רגשי וסידרתי לעצמי את הראש, הרגשתי שאני מוכן".
פישי: "הסתובבנו ביחד במחנה יהודה ועצרו אותנו יותר ממה שלא עצרו אותנו. אני עובדת במזנון הכנסת ולפני כמה ימים ניגש אליי מישהו ואמר שהוא מאוד אוהב אותי. הצטלמנו ביחד. אני חושבת שהוא חבר כנסת"
עבור פישי, סטודנטית לרכיבה טיפולית, ההחלטה לבוא לתוכנית הייתה הרבה יותר ספונטנית. "קפץ לי באינסטגרם שמחפשים משתתפים לעונה הבאה, שלחתי את המספר שלי ולא חלמתי בחיים שלי שיחזרו אליי".
איך המשפחה הגיבה?
"בהתחלה סיפרתי רק לאמא. היא אמרה לי שהיא לא מבינה בזה, כי אין לה אפילו טלפון, אבל שהיא מתפללת שאמצא שידוך טוב. לאבא סיפרתי רק מאוחר יותר, כי הוא אוהב לדבר ואם הייתי מספרת לו קודם כל העולם היה יודע".
והחברות?
"הייתה רק חברה אחת שידעה. היא פחות בעניין של צהבת, אבל היא תמכה בי ואמרה, 'אל תשכחי אותי אם תהיי מיליונרית'".
היא אמנם כבר בת 23 וגרושה חמש שנים - תארים שלדבריה מרימים גבות בחברה החרדית - אבל לא הרגישה נואשת במיוחד. "שדכנים חפרו לי. הייתה לי תקופת דייטים מאוד אינטנסיבית, דייט אחרי דייט, לפעמים כמה בשבוע. ואז החלטתי לעצור. עם כמה בחורים אפשר להיפגש, לספר על עצמי, לשמוע עליהם, לספר למה התגרשתי?"
למה התגרשת?
"אני מעדיפה לשמור על הפרטיות שלו ושהוא ישמור על שלי".
בניגוד לנישואים הראשונים של פישי, שהחזיקו מעמד חצי שנה בלבד, סגל התגרש לאחר שנתיים וחצי. "הייתה לנו תקופה טובה, אבל היה חוסר התאמה שהוביל לסוף", הוא מסביר. "היום אנחנו ביחסים טובים, מאוד אוהבים את הילדה אז עושים הכל כדי שתגדל טוב".
שיתפת את גרושתך שאתה הולך לתוכנית?
"לא, כי היא לא נכנסה לתוכנית וגם לא הילדה. בדיעבד היא אמרה שאנחנו נראים טוב על המסך, שזה מגניב".
פישי: "גם אני והגרוש שלי לא רבנו. כשיצאנו מהרבנות אמרו לנו שהלוואי שכל הזוגות ייצאו מכאן ככה. בסוף פשוט לא התאמנו, הוא אהב הרבה דברים ששימי אוהב".
סגל: "זה לא נשמע טוב".
העקיצות ההדדיות באות עם מבטים שובבים, חיוכים מתוקים והקשבה מהסוג שקיים בתחילת קשר. כל אלו מתקיימים במקביל לדיבורים על מוסדות החינוך לילדים העתידיים ותכנון הבישולים בשבתות. אפשר היה לצפות שכישלון הנישואים הראשונים יגרום לפישי ולסגל לנצל קצת יותר את ירח הדבש הראשוני, אבל הם דווקא בטוחים בדרך החרדית להגיע לחופה עוד יותר מתמיד.
"השיטה מצליחה, העניין הוא כמה אנחנו מאמינים ומשקיעים בה", סגל נחרץ. "השיטה הצליחה לאחד בין ההורים שלי, שנפגשו שעה לפני שהם סגרו. וברוך השם אנחנו עשרה ילדים במשפחה, מתוכם שישה העתיקו את הקונספט: אחותי הגדולה התחתנה אחרי שלוש שעות היכרות, אח שלי אחרי חמש פגישות, אח אחר אחרי שלוש פגישות, לעוד אח היו שתי פגישות".
אדל: "זה בסדר יורד, אני רואה".
שימי: "בפעם הקודמת זה אולי נכשל בגלל שלא השקעתי. כנראה שהיו בי דברים שלא היו פתורים, אבל זה לא בגלל השיטה. השיטה מדהימה".
אדל: "איזו שיטה? בכלל לא הכרת אותה דרך שידוך. גם אני לא הכרתי את מי שהיה בעלי בשידוך. הוא היה הגיס של בת הדוד שלי".
אז מה עכשיו גרם לך לנסות את השיטה?
"כי תמיד התחשק לי לעשות דייט בבית מלון".
שימי: "הבנתי שהדבר היחיד שיכול להחזיק אותי ולעזור לי להצליח זו השיטה. והשיטה הזאת לא מתחילה רק באיך אני פוגש את האישה שלי, היא גם איך שאני קם בבוקר, איך שאני הולך לישון, איך שאני נוטל ידיים, אוכל את האוכל שלי. השיטה זה לחיות עם קו מנחה - שיש לי אבא שאני עובד אותו, שהוא אוהב אותי ואני אוהב אותו בחזרה, ואני לא יכול להתייאש ממנו כי הוא לא יכול להתייאש ממני".
אבל התורה לא אומרת שצריך שלוש פגישות.
"התורה אומרת לנו מה אני צריך לרצות באישה שלי, ואז זה לא באמת משנה אם אלה שלוש פגישות או עשר שנים. יצא לי לדבר עם צלם בתוכנית, חילוני מתל-אביב. הוא סיפר שהיה בזוגיות חמש שנים, ואיך שהם התחתנו, הכל נהרס. צריך שני דברים להצלחת זוגיות: סייעתא דשמיא - אין מה לעשות, גם לחילונים יש כוח אלוהי שמחבר ביניהם - ועבודה עצמית.
"ביני לבין אדל יש פער, וחלק מהעבודה שאני צריך לעשות עם עצמי זה לקבל את זה. יכול להיות שייקח לנו עוד המון זמן להגיע להרמוניה, אבל יש לנו דבר אחד בטוח במשותף - אדל, תתקני אותי אם אני טועה - הרצון להיות ביחד. לפחות יש לנו את זה".
פישי: "מונולוג מהמם. אתה יכול להיות עיתונאי".
סגל: "עיתונאי זה מי ששואל את השאלות".
פישי: "אז מגיש חדשות".
סגל: "ביני לבין אדל יש פער. יכול להיות שייקח לנו עוד המון זמן להגיע להרמוניה, אבל יש לנו דבר אחד בטוח במשותף: הרצון להיות ביחד. לפחות יש לנו את זה". פישי: "מונולוג מהמם. אתה יכול להיות עיתונאי"
משפחת סגל כבר רגילה לדרמות. אחת מאחיותיו של שימי היא אסתי סגל, שיצאה מהדת וכיום יוצרת תוכן שמדברת בחופשיות על החיים שלה כקטועת רגל שנודדת בעולם. אחות נוספת היא הניה קלינמן, שגם היא יצאה בשאלה וגם לה עמוד אינסטגרם מצליח, שבו היא מדברת, בין השאר, על ההתמודדות עם בנה שעל הרצף. "אני מאוד מעריך את האחיות שלי ואוהב את מה שהן יצרו. אסתי עברה המון בחיים ואפשר ללמוד ממנה איך לא להתייאש. אני רואה איזה יכולות יש להניה להתמודד עם אתגרים. שתיהן בחרו בדרך שונה, אבל אני יכול ללמוד מהן הרבה".
אדל, הכרת את האחיות שלו?
"ראיתי בתגובות שכותבים שרציתי להתחתן איתו בגלל שהאחיות שלו מפורסמות. בכלל לא ידעתי על הקשר המשפחתי".
פחדתם מכאלה תגובות שליליות?
"הוא פחד, אני לא. אבל גם לא חשבתי שזה יהיה כמו שזה עכשיו: באינסטגרם היו לי 300 עקבים ועכשיו זה הגיע לכמעט עשרת אלפים. הזוי. הסתובבנו ביחד במחנה יהודה בשבוע שעבר, ועצרו אותנו יותר ממה שלא עצרו אותנו. אני גם עובדת במזנון הכנסת, ולפני כמה ימים ניגש אליי מישהו ואמר שהוא מאוד אוהב אותי. אפילו הצטלמנו ביחד. אני חושבת שהוא חבר כנסת".
אין פחד שהחברה החרדית פחות תאהב את זה שהשתתפתם בריאליטי, שאולי זה גם יפגע במשפחה שלכם? בשידוכים של האחים?
סגל: "הפוך, אני חושב שעשינו תהליך מדהים ביחד ושאדל ייצגה טוב מאוד את האישה החרדית. היא לא עשתה משהו שהפריע למישהו".
פישי:" גם לקחו את הקטעים הכי מצחיקים שלנו. בהתחלה לא הבנתי למה מראים דווקא את זה שנתקע לי שומשום בשן, אבל מסתבר שדווקא בגלל זה אנשים התחברו אלינו. אמרו לי שאני אותנטית ומצחיקה. בסוף ראו שאנחנו זוג אמיתי, כי שידרנו את מי שאנחנו. לא שיחקנו. חוץ מהלבוש".
מביך לראות את עצמכם על המסך?
"אני חושבת שזה חיבר בינינו. עכשיו אני רואה איך הוא דיבר עליי, לא ידעתי שככה הוא חשב כשהיינו בתהליך. גם פתאום אני נזכרת במילים שאמרתי וזה גורם לי להבין כמה כוח יש בי, כמה בגרות. אני רואה לְמה אדל מסוגלת".
בניגוד לזוגיות הטרייה והסמוקה, היחסים בין החילונים לחרדים בישראל נמצאים על סף פערים שלא ניתנים לגישור. אפילו בינינו הדיבור על חוק הגיוס משנה את האווירה הרומנטית. "יש לי קרובי משפחה שנהרגו ב-7 באוקטובר, בהם גם חיילים שנרצחו על קידוש השם", אדל מדגישה. "אני אעודד את הבן שלי לעשות מה שהוא רוצה, אם זה ללמוד באוניברסיטה, ללכת לצבא או ללמוד בכולל. אנסה לכוון את הדרך שלו ולעזור לו, אבל בסוף אם הוא יחשוב שהצבא זו הדרך שלו לתת מעצמו למדינה, זה שלו".
"התפקיד שלי באבהות מתחיל ונגמר בלהתפלל על הילד שלי", שימי קצת יותר מסויג. "גם אם אחליט שייכנס לישיבה, אם יש מישהו למעלה שיחליט אחרת, לא יעזור לי כלום. אבל האם הייתי רוצה שהילד שלי יישב וילמד 15 שעות ביום? חד-משמעית כן".
למרות שאתה לא עושה את זה.
"נכון, אבל זה מה שהייתי רוצה לעשות. המטרה של היצר הרע זה שילמדו כמה שפחות תורה בעולם. לילד שלי אגיד, 'אני לא מסוגל לשבת ללמוד, אתה מסוגל לשבת ללמוד? שכרך בהתאם – בעולם הזה ובעולם הבא'".
אבל אתה יכול להבין שיש פה חוסר צדק מסוים.
"יש לי מצפון על כל המשפחות השכולות ואלו שמתגייסים, אני מבין את שני העולמות ואני לא מצפה שהם יבינו אותי, אבל אני באמת מאמין שהדבר היחיד שיכול להציל אותנו זו התורה".
אתם מרגישים שאתם מייצגים את המגזר?
סגל: "אני רוצה להיות נציג של הרעיון שיש הזדמנות שנייה לאהבה, אבל אני גם רוצה לנצל את הפרונט כדי להסביר שבשביל אהבה צריך לעבוד קשה".
