1 / למדתי לא להיכנס לוויכוח שמראש אני יודע שאף צד בו לא ישתכנע. ההחלטה הזו משפרת את איכות החיים. היא גם חוסכת עצבים וגם חוסכת המון זמן, כי רוב הוויכוחים הם מהסוג שאתה מבין שבעצם אין טעם לקיים אותם.
3 צפייה בגלריה
(גבריאל בהרליה)
2 / לתרגל עין טובה. ללמד זכות. אגב, זה לא בא בהכרח במקום ביקורת, אלא בנוסף. אתם רואים מישהו שאינכם מסכמים עימו? עשו עם עצמכם תרגיל: חפשו קודם כל משהו שאתם אוהבים ומעריכים בו.
3 / זה לא נכון שחיים פעם אחת. אנחנו מתים פעם אחת. חיים כל יום.
4 / למדתי שאמנם אי–אפשר לחסוך ולמנוע מאנשים את צערם, אבל זו לא סיבה לא לנסות לשמח אותם. רבי נחמן אמר שקצת זה גם טוב. פגשתי בשנתיים האחרונות אנשים עצובים מכל סוג: אמהות שקברו את בניהן, בחורים צעירים שהפכו משותקים, ולא יכולתי באמת לשנות את מצבם. אבל גיליתי שגם לשמח מעט, זה חסד גדול.
5 / הבנתי שגם אם צדקתי בזמן אמת כשחשבתי ש"סיינפלד" חכמה ומפולפלת יותר, ממרומי גילי אני יכול להבין למה הצעירים מעדיפים דווקא את "חברים".
6 / הבנתי כמה חוכמה יש בפסיכולוגיה, כמה מזור היא יכולה להביא לנפש עייפה. הייתי אצל פסיכולוג קליני שלוש שנים ואחר כך הייתי באנליזה חמש שנים. וכשביקרתי בבית פרויד, גם בזה בווינה וגם בלונדון, אמרתי לו תודה על שגילה תורה מופלאה כל כך ששיפרה את חיי.
7 / הבנתי גם כמה טוב יש בפסיכיאטריה. במשך כמה שנים נטלתי ציפרלקס, ולא רק שזה הפך אותי לאדם שלֵו יותר, זה גם פינה לי אזורים במוח מחרדה ומעצב. במקום שהתפנה נכנסו שמחה ואופטימיות שהיום שם גם בלי הציפרלקס.
8 / הבנתי כמה מופלאה היא הפסיכדליה. אני רק בראשיתו של מסע מופלא. אולי יגיע היום ואספר גם על זה. ואולי לא.
3 צפייה בגלריה
חנוך דאום
חנוך דאום
חנוך דאום
(צילום: אלכס קולומויסקי)

9 / לעולם לא תצליחו להסביר לילדיכם כמה עמוקה אהבתכם אליהם, כמה הם במחשבותיכם כל הזמן. כל רגע. אבל למרות שאי-אפשר באמת להסביר זאת, מדי פעם תנסו.
10 / למדתי כמה חשוב להיות בהכרת הטוב. הבנתי את זה כשביקרתי לוחם שאיבד את שתי רגליו במלחמה. יש מצב נתון, הוא אמר לי, אין בידי לשנותו. מה שבידי זה לבחור אם אני רק מצטער על הרגליים שאיבדתי, או גם מודה על החיים שקיבלתי; אם אני רואה את מה שאין, או אסיר תודה גם על מה שיש. הוא בחר ביש.
11 / למדתי שלא משנה מה אלבש, איראה שלומפר (מילה של זקנים). זה משהו פנימי. כמו ששימפנזה בחליפה עדיין לא נראה עורך דין, ככה אני, לא משנה מה אלבש, איראה מרושל. יש לי חברים שרוצים לעזור לי לקנות בגדים, אבל אלה לא הבגדים. זה מי שלובש אותם.
12 / הבנתי שהכנרת יפה ומנחמת בכל מצב. כשהיא מלאה וכשהיא חסרה, בשקיעה וכשיש בה רוחות מערביות. משהו בשורש נשמתי נרגע בכנרת, ובאחרית ימיי אזדקן לצד מימיה המנחמים.
13 / למדתי שאין דבר מרגש יותר מתגובות של קוראים, מצחוק של קהל בהופעה, מאנשים שמשהו שכתבת או צילמת נגע בהם, סידר להם קצת את המוח וריפא להם קצת את הלב.
14 / תמיד עדיף לעצור לאכול לפני חתונה טבעונית. אגב, לא ברור כיצד לאנשים שלא רוצים להתעלל בפרה אין בעיה להתעלל באורחים.
15 / למדתי שאני מומחה במניעת מכות. מעולם לא השתתפתי בתגרה, אבל מנעתי רבות. הפעם האחרונה הייתה כששמרו לי חניה ליד מסעדה שבה הופעתי בתל-אביב, וראיתי בלייב מישהו חוסם אדם אחר, ואז את שניהם יוצאים האחד לעבר השני בזעם. נעמדתי ביניהם ושאלתי: אנחנו באירוע של מכות עכשיו? הם הסתכלו עליי שנייה, ואז חייכו. ניטל העוקץ.
16 / למדתי שזה לא שאי–אפשר להכין סושי בבית, זה פשוט לא שווה את המאמץ.
17 / דג זהב הוא בסך הכל דג כתום, כרוב אדום הוא בצבע סגול, וחצי האי סיני, למרות כל מה שאומרים עליו, הוא לא באמת חצי אי. מה זה "חצי אי" בכלל? או שאתה אי או שלא.
18 / למדתי שאין דבר נפלא יותר משנ"צ מדויק, מהסוג שלא מכרסם ביכולת לישון בלילה, אלא מטעין את הפלג השני של היום באנרגיה חדשה. מדובר על שינה של 55 דקות, בטווח שבין שתיים לארבע.
19 / למדתי שמחתונות אפשר להבריז, אבל לניחומי אבלים צריך להגיע.
20 / שום דבר בעולם לא יכין אותך לרגע שבו תצטרך כאבא צעיר לשים פנס ראש בשלוש לפנות בוקר ולחפש תולעים בישבנו של הילד שלך.
21 / למדתי לצערי שכסף כן קונה אושר. אפשר להיות מאושר גם בלעדיו וניתן להיות אומלל גם איתו, אבל להגיד שאי-אפשר לקנות בכלל אושר בכסף, זו התחסדות.
22 / למדתי שלא אוכל ללמד אחרים כיצד לא לאחר. אני מגיע בזמן, אני בן לשושלת של אנשים שמקפידים על זמנים ועליי לקבל את זה שלרוב הפגישות אגיע לפני האחרים. אנשים כמוני יודעים שכדי להגיע בזמן צריך למעשה להקדים, וכדי להגיע בזמן לא מספיק לבדוק כמה זמן הנסיעה, צריך גם להבין מראש איפה אתה מחנה וכמה זמן לוקח לך למצוא את החניה הזו, וכדי להגיע בזמן צריך לכבד את הצד השני ואת הזמן שלו. אבל בצד השני יש לפעמים אנשים שלא מכבדים אפילו את הזמן של עצמם.
23 / אם אתם רוצים שיקשיבו לכם באמת, אל תקריאו נאומים מהדף. דברו מהלב (או שתעשו כמו דונלד טראמפ: תקראו את הנאום שלכם בפעם הראשונה מול הקהל. תיחשפו יחד איתו לתוכן).
3 צפייה בגלריה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
24 / אל תייסר את עצמך בשאלה האם אבא שלך היה גאה בך אם היה חי. פשוט תחליט שכן.
25 / המון בעיות נפתרות אם אתה מחכה כמה ימים. המון דברים שמעיבים עליך מאוד יירדו בסולם הקושי מ-10 ל-3 רק בגלל שעבר שבוע. זה מוזר ומנוגד להיגיון, הרי לכאורה אם יש בעיה צריך לפתור אותה, אבל האמת היא שרבות מהבעיות צריכות פשוט זמן.
26 / אנשים צריכים שיקשיבו להם, לא שיפתרו להם את הבעיות.
27 / יהיה רגע בחייו של הילד שלך שהוא ייקח אוכל לחדר, וכשיסיים לאכול הוא פאקינג יוציא את הצלחת ויניח אותה במסדרון, כאילו הוא בבית מלון. זו תקופה שתעבור.
28 / נער הייתי וגם זקנתי ואחת דעתי: אין קפה טוב כמו בישראל.
29 / אל תגזימו בערכה של כנות. יש איזו תפיסה מוטעית שקיבלה בוסט כשהריאליטי פרץ לחיינו, כאילו לומר את כל האמת בפנים זה איזה דבר נשגב. טעות. כנות היא דבר חשוב, אבל הרבה יותר משוכלל ונכון זה לדעת גם מה לא צריך להגיד.
30 / כשאתה מכוון את אשתך ברוורס והיא נתקעת בך, אל תיכנס לשאלה מי אשם. זה רק יחריף את הנזק.
31 / השנים חולפות מהר, אבל הימים עוברים לאט.
32 / קיץ. אנחנו חייבים להעריך יותר את הקיץ. בעלי חיים נודדים חודשים כדי להתחמם מקרני השמש, ופה אנשים עם מזגן מלאי נהי, כאילו הדליקו להם מדורה בסלון.
33 / כשאשתך אומרת לך להביא את הילד מבית הספר באמצע היום, תוודא היטב שאתה יודע איפה הוא לומד. כי לחפש את הילד שלך בבית ספר שהוא לא לומד בו זו לא חוויה מומלצת.
34 / בעולם גועש וסוער ומקוטב, התפקיד שלך לפעמים הוא להיות האדם הרגוע בסירה. לא להילחם בחושך, אלא פשוט להדליק קצת אור.
35 / אל תקנה לאמא שלך עגילים ליום הולדת 60 אם אין לה חורים. זה מביך.
36 / אם נסעת למכולת וחזרת הביתה ברגל, כנראה לא היית צריך את האוטו מלכתחילה.
37 / עם כל הכבוד למלון המפואר, אין אף אדם שצריך 20 כריות בגדלים שונים. אדם אינו מרבה ראשים. באותו נושא, תוותר מראש - אתה לא תבין איזה מתג מדליק מה. תלחץ על כולם יחד.
38 / אם תקדים לפסיכולוג הוא יגיד לך שאתה בחרדה, אם תאחר הוא יגיד שיש לך התנגדות, ואם תגיע בול בזמן הוא יגיד לך שאתה אובססיבי.
39 / ואם לא תגיע בכלל, הוא עדיין יגבה על זה תשלום.
40 / לעולם לא תבין מה באמת קרה שם ב"רחוב סומסום". למה הורים שלחו את הילדים שלהם לשחק עם קיפוד בגובה שני מטרים (על "הבית של פיסטוק" אני בכלל לא רוצה לדבר).
41 / לא כדאי להצמיד את מצב הרוח האישי לביבי. אתה יכול להיות בעדו ואתה יכול להיות נגדו ואפשר גם, תאמינו או לא, להיות חסר דעה נחרצת לגביו. אבל לא כדאי להגדיר את מידת האושר שלך בחיים רק לפי מה שקורה איתו. תייצרו נפרדוּת.
42 / כשאומרים לכם שעדיף לטייל במסלולים שאין בהם הרבה אנשים, תזכרו: יש סיבה לכך שלא הרבה אנשים מטיילים שם (אלה מסלולים מחורבנים).
43 / אין דבר כזה לגלול רק שתי דקות בטיקטוק, בורגול זה קוסקוס שלא הצליח בחיים וביום חורף קר באמת, גם אם אתה לא יודע מה השאלה - מרק גריסים זו התשובה.
44 / אם משהו נפל לכם באוטו מקדימה, בגיא ההריגה שם בין הכיסאות, פשוט תוותרו עליו. הוא לא יימצא לעולם.
45 / אל תחמיא לאדם שבקורונה אתה אצלו בהופעת בית "סחתיין על האסלה המחוממת", כי אז יתברר לך שאין לו כזו, פשוט נכנסת אחרי אשתו לשירותים.
46 / לעולם אל תסמוך על חורי האוורור בעיר הנמלים שקנו לך בטבריה. רצח העם שקרה שם רודף אותי עד היום.
47 / לא משנה מה התירוץ, אף פעם אל תדחה פגישה שקבעת עם אסי דיין כדי לדבר על החיים, גם אם הוא נשמע קצת מפוזר בטלפון. אחר כך הוא ימות וזה ירדוף אותך.
48 / החיטה אמנם צומחת שוב, אבל לא השיער שלי.
49 / אם אתה יושב בגיל 22 באוטו של אמא שלך בגבעת שאול בירושלים ורואה לראשונה דרך המראה של האוטו את הבחורה ששידכו לך מתקרבת עם מעיל ארוך וחיוך עם גומות - תדע שאתה צודק, ושזה הגיוני לגמרי שאתה מרגיש את זה כבר בשנייה שבה ראית אותה: זו האישה הנפלאה שתחיה איתה את שארית חייך.
50 / יש אלוהים.