לפני כעשור אסף בלכר היה בשיא ההצלחה שלו. הוא הפיק את האירועים הכי נוצצים בהוליווד, ובראשם טקס האוסקר, הגשים חלום ילדות להיות הבסטי של ג'ואן קולינס והיה בין 40 האורחים שהגיעו לחגיגות יום ההולדת המצומצמות של ביונסה. אבל דווקא אז התהילה התפוצצה לו בפרצוף - ליטרלי.
"יומיים אחרי יום ההולדת הלכתי לחדר כושר ועשיתי בנץ' פרס", הוא משחזר. "שכבתי על ספסל והרמתי מכיוון החזה משקולות של 75 קילו. המאמן שלי היה אמור לתפוס את המשקולות ולהניח אותן על וו, אבל הוא פיספס והן נפלו לו מהידיים וריסקו לי את הפנים. היו לי שני חורים בלחיים, עברתי כמה ניתוחים והייתי עם גבס על כל הפנים. במשך חצי שנה יכולתי רק לשתות עם קש. עכשיו את צריכה להגיד 'אבל...'"
אבל לא רואים. באמת.
"בכל זאת, טיפלו בי בבוורלי-הילס".
אם כבר לרסק את הפנים, אז שם. ועדיין, חתיכת מכה.
"הרגשתי שמישהו למעלה נתן לי סטירה כדי להזכיר לי מה חשוב ומאיפה באתי. לייזה מינלי, שהייתה חברה טובה שלי אחרי שהערצתי אותה כל החיים, שלחה פרחים, ג'ואן קולינס, עוד חברה טובה שהערצתי מימי אלכסיס, גם כן שלחה פרחים, וכמובן שגם ביונסה. אבל מי בא בסוף להחזיק לי את היד ולעזור לי? ההורים, הבן שלי והחברה הכי טובה הישראלית שלי. זה הוריד אותי לקרקע אחרי תקופה ארוכה שבה שכחתי מי אני. הסביר לי מה המציאות ומה התעתוע. היום אני רואה את הסלבריטאים האלה ואני יודע שהם לא חיים בעולם שאנחנו חיים בו. הם מרחפים עם כל העוזרים שלהם והפפראצי. מה שעברתי לימד אותי להפריד בין הוליווד והעבודה לבין החיים ומי שאני".
"אם הייתי רוצה להסתיר את הנטיות המיניות שלי, לא הייתי מחליף בחתונה שלנו חמש תלבושות או צועד לחופה עם Dancing Queen. הייתי בטוח שאני סטרייט, אהבתי את אשתי, והבן שלנו נולד מאהבה"
גם בלי לרחף עם עוזרים ופפראצי, בלכר, בעל חברת ההפקות 'סינונימוס פרודקשנס', נמצא במקום די טוב. השם שלו פחות מוכר מגל גדות או שירה האס, אבל ב-20 השנים האחרונות הוא אחד מהשגרירים היותר-מצליחים שלנו בארה"ב, כשמאחוריו רזומה מרשים של אירועי ענק ותוכניות טלוויזיה שהפיק ופורמטים שמכר. דווקא בגלל זה לא ברור למה החליט להשתתף בתוכנית 'האמריקאים' של רשת 13, שמציצה אל חייהם של ישראלים ש"עשו את זה" בגבעות הכי מפורסמות בעולם. מבחינתו של בלכר, זה היה הדובדבן בתהליך שעבר מאז תאונת חדר הכושר, שבמהלכו למד לא רק להשלים עם הזהות שלו, אלא גם לחגוג אותה עם ספריי שלג ודגל כחול-לבן.
"כל הזמן ברחתי מדברים שהיו לי קשים בארץ, מארוחות יום שישי, מהמשפחה הפולנית הלוחצת. בתחילת שנות ה-20 שלי עשיתי תואר שני בלונדון ומשם עברתי לארה"ב. ישר התחלתי לעבוד בחברות אמריקאיות, אפילו נתתי לעצמי שם אמצעי אמריקאי בהתחלה, אדם, שיהיה יותר קל לאנשים לבטא ואני לא אצטרך להסביר כל הזמן מאיפה אני".
ואיך אתה מגדיר את עצמך עכשיו?
"בזכות התוכנית עברתי מסע חזרה הביתה. את לא תראי אותי עכשיו בכל אירוע ישראלי ובכל מועבט, או איך שלא קוראים לזה, אבל אני עושה ארוחות שישי ומקושר יותר לקהילה, יש לנו יותר חברים ישראלים. אפילו בן הזוג שלי, נילס, צרפתי לא-יהודי, התחיל לשאול אותי איפה אנחנו הולכים לעשות שבת".
חשבת שזה מה שיקרה מתוכנית ריאליטי?
"אני ידעתי שהתוכנית הזו לא רק מצחיקה ולא רק על נשים שעושות בוטוקס וקונות תיקים של הרמס, יש שם סיפורים אמיתיים טובים. גם הסיפור שלי טוב ורציתי לספר אותו".
× × ×
לא צריך להיות מפיק הוליוודי כדי להבין שהסיפור של בלכר הוא מהחומרים שמהם יוצרים דרמות נטפליקס: הוא נולד בפתח-תקווה וכילד אהב לערוך הופעות למשפחה ולצפות ב'שושלת'. בגיל 21 כמעט הגיע לירח, או לפחות ככה הרגיש, כשפגש את בת זוגו הרצינית הראשונה. אחרי שנתיים השניים התחתנו ועברו ללמוד בלונדון, שם נולד גם בנם, קאי. "היינו מאוד צעירים והייתה בינינו אהבה גדולה. לרגע לא עברה בי מחשבה שאני גיי".
אהבת 'שושלת' והערצת את לייזה מינלי. באיזה עוד דגלים צריך לנפנף?
"אם הייתי רוצה להסתיר את הנטיות המיניות שלי, לא הייתי מחליף בחתונה שלנו חמש תלבושות או צועד לחופה עם Dancing Queen. הייתי בטוח שאני סטרייט, אהבתי את אשתי, והבן שלנו נולד מאהבה. יכול להיות שאם היינו מתחתנים בחתונה קתולית והכומר היה אומר לפני הטקס 'אם מישהו מתנגד לחתונה שידבר עכשיו', 460 איש היו מרימים את היד. אבל בכל מקרה, אני לא מאמין שאפשר לדחוף מישהו מהארון. זה חייב לבוא מבפנים".
אתה חושב שהבריחה שלך מהחום הישראלי הייתה בעצם בריחה מהנטייה המינית?
"היום אני יודע שכן. זה היה הכי קל, לברוח".
כמה חודשים אחרי שבלכר הגיע עם אשתו לקליפורניה בעקבות הצעת עבודה מחברת הפקה, הגיעו להתארח אצלם חברה טובה מניו-יורק והשותף שלה לדירה. "הם גרו אצלנו לתקופה, לאט-לאט השותף ואני התקרבנו והרגשתי שמשהו קורה לי בגוף, במוח, בלב. החברה המשותפת שמה לב לזה ונתנה לי אולטימטום: אם עוד שבוע אני לא מספר לאשתי, היא מספרת לה. וכמה שרציתי לרצוח אותה, היא נתנה לי את האומץ לעשות את זה".
בלכר ידע שהיציאה מהארון הולכת לשבור את הלב לא רק של אשתו, אלא גם של ההורים של שניהם ובעיקר של הבן שלהם. "לקחתי אותה למסעדה יוקרתית, חשבתי שאולי זה יעזור לעכל, וסיפרתי לה. אחרי חודש וחצי ההורים שלי הגיעו, וגם אותם לקחתי למסעדה יקרה כדי לספר".
אז כשאתה לוקח מישהו למסעדה הוא צריך לפחד.
"בדיוק. ממש הפקתי את זה. הזמנתי מראש שולחן רחוק, כי ההורים שלי יכולים להיות דרמטיים. אכלנו את המנות הראשונה והשנייה בשתיקה. לא הצלחתי לדבר. בסוף אבא שלי, איש צבא ובן לניצולי שואה שבא מבית קשה, אמר, 'לאמא שלך היה חלום ואני מאוד מקווה שהוא לא אמיתי'. שאלתי אותה, 'אמא, מה חלמת?' והיא אמרה, 'שאתה במערכת יחסים עם גבר'. ואז אמרתי, 'אמא, הגשמתי לך את החלום'.
"באותו רגע אמא שלי התחילה לבכות ואבא שלי לקח צלחת, השליך לרצפה ואמר לי, 'איך אתה יכול לעשות לנו את זה?! אנחנו משפחה מסורתית!' אמנם אנחנו חוגגים פסח וראש השנה, אבל זה לא בדיוק נחשב למסורתיים. בדיעבד הבנתי שהוא לא ידע איך להביע את עצמו. אחרי תהליך ארוך הם קיבלו את זה".
ואיך עברו הגירושים?
"היו הרבה אמוציות, אבל עבדנו כדי שזה לא יתפרק, שההורים שלה ושלי ימשיכו להסתדר ולהיות בתמונה ושנמשיך להיות משפחה".
× × ×
אחרי שכבר היה נראה שהמשפחה הסתגלה למציאות החדשה, גרושתו של בלכר החליטה לחזור לארץ עם בנם המשותף. "קאי היה אז בן ארבע או חמש. אני התחלתי להצליח והעתיד המקצועי נראה ורוד. הייתי צריך לקבל החלטה: משפחה או קריירה. בחרתי להישאר, וזו הייתה החלטה קשה מנשוא. עדיין כואב לי על זה. ביקרתי כמה פעמים בשנה, אבל המרחק גדול, הרבה יותר מ-16 שעות טיסה. גרושתי מדהימה והיא אף פעם לא שמה את הבן שלנו באמצע, עם כל הכעס שהיה לה כלפיי, ובצדק - אני יכול לשלוח כסף ולעשות שיחות בזום ואז לבוא לחופש עם מתנות, אבל היא זו שצריכה להעיר בכל בוקר ולבדוק שיעורים. העבודה האמיתית נפלה עליה. גם לי זה היה קשה, הייתי מסיים את השיחות איתו ונשבר".
הייתה לך גם פאזה בארץ. ניסית לחזור בשבילו?
"זה היה כשהבן שלי היה כבר נער. קיבלתי הצעה להגיע לארץ ולהיות סמנכ"ל פיתוח בקשת. אף פעם לא עבדתי בארץ והתחשק לי לעשות את זה לתקופה, אפילו כדי שבסוף אני אגיד שזה לא בשבילי. לא היה קל עם הבן שלי בהתחלה, לקח לו זמן להתרגל לזה שאבא פה. גם בעבודה היה לי קשה להתרגל להבדלים. פתאום הייתי האמריקאי, מגיע עם חולצה מכופתרת וז'קט כשאנשים היו הולכים עם שרוואלים. פה לכל אחד יש מה להגיד. האחראי על הקייטרינג נותן הערות על התאורה".
והתקציבים נמוכים.
"נכון, אבל למדתי איך במחירים של הארץ עושים הפקות מדהימות. כשאני מספר בחו"ל מה התקציב לתוכניות שאני מראה להם, אנשים לא מאמינים".
× × ×
הביקור הנוכחי בארץ הוא הראשון אחרי שנתיים ("למעט גיחה של 48 שעות לעניינים רפואיים"). בפעם האחרונה שהוא היה פה עם נילס הם עלו לטיסה חזרה בשלוש לפנות בוקר של 7 באוקטובר ההוא.
"כשנחתנו התקשרתי להורים שלי, שמעתי את אמא בוכה ברקע ואבא אמר שיש מלחמה", הוא נזכר, "מסתבר שלקח תיק ונסע לדרום. הוא בן יותר מ-70 ומאז תחילת המלחמה עשה 170 ימי מילואים.
"במשך חודש היינו בהלם, ואחר כך התחלנו לעבוד: לגייס תרומות, להרים אירועים לקהילה, לתלות שלטים של חטופים. אבל עם כל מה שעשינו, באותו רגע גם הייתה התפצלות בין אלו שעברו את 7 באוקטובר בארץ לאלו שלא. למרות שעזרנו ותמכנו במה שאפשר, אנחנו לעולם לא נבין עד הסוף אתכם, אלו שחיים פה".
"בן הזוג הצרפתי שלי היה חשוף לפרופגנדה פרו-פלסטינית. כשהתחלנו לצאת, הוויכוחים המעטים שהיו לנו היו על ישראל. פחדתי שזה ישבור אותנו. אמרתי לו שיבוא לישראל ויראה בעצמו מה קורה כאן. היום אני כבר צריך לעצור אותו, שלא יריב בתגובות עם כאלו שהם נגד ישראל"
ובן הזוג הלא-ישראלי/יהודי שלך מבין את מה שעבר עליך?
"בצרפת הוא היה חשוף לפרופגנדה פרו-פלסטינית ובן הזוג הקודם שלו היה לבנוני, אז כשהתחלנו לצאת הוויכוחים המעטים שהיו לנו היו על ישראל. פחדתי שזה ישבור אותנו, כי יש משהו מוזר בישראלים, אנחנו כמו עם תסמונת שטוקהולם, לא יכולים לשים את הישראליות מאחור. בסוף אמרתי לו שיבוא לישראל ויראה בעצמו מה קורה כאן. הגענו לביקור, והוא מהר מאוד הבין הכל. היום אני כבר צריך לעצור אותו שלא יריב בתגובות עם כאלו שהם נגד ישראל".
אתה מרגיש שינוי ביחס מאז 7 באוקטובר מצד האמריקאים?
"ברור, ולפעמים זה יכול לפגוע. זה לא שינתקו לי בפרצוף, אבל אני קורא בין השורות".
אחת מאלו ששינו את היחס לישראלים היא טרישה פייטס, אושיית רשת שלאחרונה הפכה גם לשחקנית. פייטס נשואה לאחד מהמשתתפים ב'האמריקאים', מוזס האקמן (משה חכמון), וכבר בתחילת הצילומים לסדרה צצו סרטונים וציטוטים שלה, בהם אמירות שיכולות להיחשב אנטישמיות. פייטס טענה שמדובר בדברים שהוצאו מהקשרם, ושבכל מקרה היום היא פרו-ישראלית. אלא שמאז שהצילומים הסתיימו, בגלגול הקודם שלנו שלפני המלחמה, פייטס החלה להתבטא נגד ישראל ואפילו ביקשה שיטשטשו אותה בקטעים שבהם היא מופיעה בסדרה. "ובגלל זה אני קורא לה טרישה-טשטושיטה", בלכר צוחק.
יצא לכם להתחבר?
"מאוד. נפגשנו אחרי הסדרה כמה פעמים ואז הנחיתו עלינו את הדבר הזה, וזה פגע בנו. ידענו מי זה בעלה, שהוא כבר לא קורא לעצמו משה אלא מוזס ומדבר במבטא אמריקאי, אבל ידענו שהוא אהב את ישראל. טרישה כל הזמן דיברה על כמה היא אוהבת את ישראל, אפילו עשתה מסיבה למען ישראל אצלה בבית. פתאום היא לא רוצה שום קשר לישראל".
ניסת להבין מה עומד מאחורי זה?
"דיברתי עם מוזס ואני מעדיף לא לחזור על מה שנאמר שם, אבל הם אנטי-ישראלים".
אתה מרשה לעצמך גם לבקר את ישראל?
"אני לא חושב שזה הטיימינג להעלות פוסטים שמבקרים את ישראל, כי המצב עדיין רגיש. בשיחות פנימיות אני יכול להגיד שאני חושב שהמלחמה הייתה צריכה להסתיים קודם ושהיה צריך למצוא דרך להחזיר את החטופים הרבה לפני".
אתה מעורב פוליטית במה שקורה פה, נגיד הרפורמה או הניסיונות להגביל את התקשורת?
"אני לא בעומק של הכל, אבל אני מתחיל את היום בגלילה ב-ynet ויש לי הרבה חברים בתקשורת, אז אני יודע מה קורה. אבל אם תשאלי אותי מי הסלבס של היום, אני עדיין אגיד שלמה ארצי וירדנה ארזי".
