הסערה הגדולה סביב טקס פרסי הקולנוע האלטרנטיבי שייסד שר התרבות מיקי זוהר בתגובה לזכיית הסרט 'הים' בפרס אופיר, וההצהרה שיבטל את חוק הקולנוע בגללו, לא גרמה להילה סעדה, שזכתה בטקס בפרס השחקנית הטובה על משחקה בסרט 'שמיים וארץ', לוותר על מועמדותה. מבחינתה, כל טקס שתורם לתעשיית הקולנוע חשוב. "אני מאמינה שכל בן אדם חופשי לחשוב מה שהוא רוצה", היא בוררת בזהירות את מילותיה. "אני לא מתעסקת באחרים אלא רק בעצמי. זכותו של כל בן אדם לחופש מחשבה. אני החלטתי את ההחלטות שלי ואני שלמה איתן".
אנשי תעשיית הקולנוע לא ניסו לשכנע אותך לפרוש מהטקס בטענה שהטקס וכוונת השר לפגוע בתקציב הקולנוע ינחיתו מכה אנושה על הקולנוע הישראלי?
"המון עיתונאים רצו לראיין אותי על ההחלטה שלי, אבל דווקא בינינו, השחקנים, היה דיון יפה ומכבד בנושא. איש הישר בעיניו יעשה. אני מקווה ובטוחה שהסערה שהתחוללה עכשיו תביא אותנו למקום טוב יותר של דיאלוג ושיח על חופש האמנות והתרבות. לאמנות יש כוח לשנות ולהשפיע, ותמיד אעמוד על המשמר בתור אמנית כדי להבטיח את קיומה".
על טקס הקולנוע של השר מיקי זוהר: "איש הישר בעיניו יעשה. אני מקווה ובטוחה שהסערה תביא אותנו למקום טוב יותר, של דיאלוג ושיח על חופש האמנות והתרבות. לאמנות יש כוח לשנות ולהשפיע, תמיד אעמוד על המשמר בתור אמנית כדי להבטיח את קיומה"
סעדה נעדרה מהטקס בבנייני האומה בירושלים מאחר ששיחקה באותו ערב בתיאטרון חיפה בהצגה הראשונה של 'לילסדה', הגרסה הבימתית לסרט המפורסם, אבל שיגרה הודעה מטעמה. "התרגשתי מאוד שזכיתי בפרס כי קודם כל אני כאן בשם האמנות", היא אומרת. "עשינו סרט יפה ומורכב, שעומדים מאחוריו המון יוצרים מתעשיית הקולנוע, בהם יוצר הסרט רובי דואניאס, והוא ראוי להכרה ולהערכה, ובאופן אישי מרגש מאוד לקבל בזכותו הכרה.
"רינת לוי טנג'י, התסריטאית שקיבלה את הפרס במקומי, שלחה לי תמונה של הפרס וכתבה לי, 'זה שלך'. מאוד התרגשתי ואפילו דמעתי. מרגש לקבל פרס והכרה על התפקיד הזה, שהוא קשה ומורכב רגשית. אפרופו תקציבים, צילמנו את הסרט ב-12 ימים, שזה זמן כמעט בלתי אפשרי ליצור קולנוע, והצלחנו. אני חושבת שבסופו של דבר, עוד טקס שנותן מקום לתרבות ולאמנות בארץ הוא מבורך. עכשיו יש לנו הקרנות טרום-בכורה לסרט, ואני רואה את הקהל שמגיע מרותק למסך".
ראית את הסרט 'הים' ששר התרבות טען שהוא אנטי-ציוני?
"בטח. אני חברת האקדמיה לקולנוע ורואה את כל הסרטים. זה סרט יפהפה".
סעדה (43) נולדה במגדל-העמק להורים שומרי מסורת שעסקו בחינוך. "הייתה לי ילדות מהחלומות", היא אומרת. "הייתי עטופה בצמר גפן. שמעתי רק מרוקאית, כי כולם סביבי היו מרוקאים. למדתי משחק אצל רונית איבגי, אחות של משה איבגי, והייתי תלמידה ממש טובה בבית הספר כדי שההורים שלי יסכימו שאלך לכל החוגים. הם ידעו שאין מה להתווכח איתי, אני אהיה שחקנית. כשאני חולמת על משהו אני מגשימה אותו, לא יעזור כלום. כשהייתי קטנה הייתי כותבת לעצמי פתקים כמו, 'אני רוצה להיות זמרת' ומכניסה אותם לקופה שלי במקום כסף. בתור ילדה הייתי נוסעת באוטובוס לראות מחזות זמר והצגות בתל-אביב ובחיפה".
רצית להצליח כמו יעקב כהן ומשה איבגי, בני מגדל-העמק?
"עבדתי עם יעקב כהן ואהבתי אותו מאוד. שיחקתי את הבת שלו ב'סאלח שבתי'. הוא דאג לי כל הזמן. הייתה לנו אחוות מגדל-העמק. לפני 7 באוקטובר הוא עשה את מופע הסטנד-אפ שלו במגדל-העמק והלכתי עם ההורים לראות אותו. זה היה אחד הסטנדאפים הכי מרגשים שראיתי. צחקתי ובכיתי בו כל הזמן. יעקב היה איש מקסים ושחקן ענק, ועצוב לי כל כך שהוא איננו. ב'בני מצווה', הסדרה האחרונה ששיחקנו יחד, כבר ראיתי כמה הוא חולה".
בשנים האחרונות סעדה מתחזקת. כשהיא לוגמת במהלך הראיון מכוס המים היא מברכת. "כשלמדתי ביורם לוינשטיין, הלכתי עם השחקנית רותם זיסמן-כהן, שהיא חברת ילדות שלי, לשיעורי קבלה וללימודי רוחניות", היא אומרת. "כל בוקר אני אומרת ברכת השחר ונוטלת ידיים, ומברכת על האוכל. אני עדיין בתהליך עם זה. אני לא שומרת שבת, אבל לפני שנתיים קניתי ג'יפ יפהפה והכרזתי שהוא לא נוסע בשבת ובינתיים אני מסתדרת עם זה יפה. מיותר לציין שאני לא עובדת בשבת".
הסרט הראשון שבו שיחקה עם סיום הלימודים היה 'ביקור התזמורת'. "שיחקתי בו בתפקיד ממש קטן. היו לי שם שני משפטי ברוסית". בהמשך כיכבה בסדרה 'להיות איתה' שכתב אסי עזר, לצד רותם סלע ואביב אלוש וזכתה להצלחה גדולה. משם עברה לסדרה 'מלכת היופי של ירושלים', על פי ספרה של שרית ישי לוי. שני התפקידים הקנו לסעדה פרסום בארץ ובחו"ל. "אני באמת מאמינה שהתפקידים בוחרים בי", היא אומרת. "'להיות איתה' זכתה ל-30 אחוז רייטינג עוד לפני שהיה הפיצול בערוץ 22. קיבלתי תגובות מטורפות. זאת הייתה סדרת הדגל של הערוץ ואחר כך היא עלתה באמזון פריים. גם תפקיד רוזה ב'מלכת היופי של ירושלים', שעלתה בנטפליקס העולמית ושודרה בספרד, בצרפת, ובארצות-הברית עזרה לי. הייתה תקופה שזיהו אותי בחו"ל כשנסעתי לשם".
בהמשך היא גם שיחקה בסרטים 'שער הפרחים' של חיים בוזגלו לצד אמה פלורה ו'מתחתנת'. בנוסף הוציאה אלבום, 'לרוץ בתוך ענן', שכתבה עם יהלי סובול ולאחרונה שיחקה בהצגה 'אביבה אהובתי', הפקה משותפת של הבימה ותיאטרון באר-שבע.
הגעת לתיאטרון בגיל מאוחר יחסית.
"כשהתקבלתי ל'אביבה אהובתי' מאוד התרגשתי. עד שלא דרכתי בתיאטרון הרפרטוארי לא הייתי שקטה, כי מבחינתי אני קודם כל שחקנית תיאטרון. אין לי הסבר למה זה קורה רק עכשיו. זה עניין של הזדמנויות והתאמה. לא שלא עשיתי אודישנים לתיאטרון הרפרטוארי עד אז".
עכשיו היא משתתפת בסדרה 'יאפא' שבכאן 11, שבמרכזה יחסי יהודים וערבים ביפו, ולצד זה, כאמור, גם בהצגה 'לילסדה' בתיאטרון חיפה, שכתב ארז דריגס על פי סרטו של שימי זרחין ומביים משה קפטן. לצידה משתתפים גם אוולין הגואל, זהר שטראוס, אריה צ'רנר ונינה קוטלר. "ראיתי את הסרט פעמיים והוקסמתי", היא אומרת. "הוא מזכיר לי את סבתא שלי סטלה, זכרה לברכה, שנפטרה לפני שנה בגיל 93, לכן הוצפתי התרגשות. יש לה כל כך הרבה ילדים, נכדים ונינים, וכולם היו באים בפסח לבית שלה, יושבים סביב שולחן ארוך, שמחים להיות ביחד. היא הייתה מכינה את הארטישוק עם הקציצה ואת האורז שלו, וכולנו היינו מתעדכנים במה שקורה".
ונידנדו לך מתי תתחתני כבר?
"מה פתאום נידנדו. היו לי שיחות עם סבתא שלי, במיוחד בשנה האחרונה שלה. הייתי מדברת איתה על דייטים ועל כל בחור שנפרדתי ממנו. הייתי שואלת אותה, 'סבתא, ההוא לא התקשר אליי, מה את אומרת? ליצור איתו קשר?' 'לא, שהוא יתקשר אלייך'', היא הייתה אומרת. הייתי אומרת לה, 'סבתא אני יוצאת עם איזה בחור ואני מרגישה באינטואיציה שהוא קמצן ושקרן גדול'. 'קמצן?' היא הייתה עונה, 'אני הייתי זורקת אותו מיד'. היא תמיד התעניינה אם יש לי מישהו והייתה שמחה אם הייתי מתחתנת, אבל לא נידנדה".
בהחלט מרשים.
"היא הייתה אומרת שאין דברים כמוני ומגיע לי את הכי טוב בעולם. לאורך השנים הייתי במערכות יחסים, אז היא התעניינה ושאלה והראיתי לה תמונות. היא הייתה אומרת, זה חתיך, זה פחות. על כולם היה לה מה להגיד עם המון הומור. אנחנו מאוד פתוחים במשפחה שלנו ומדברים על הכל. אני כל שבוע שני נוסעת לארוחות שישי במגדל-העמק. על כל תפקיד שאני מקבלת אני מספרת להם ועל כל אהבה. ההורים שלי עוזרים לי בכל ההחלטות החשובות".
שואלים אותך איך בגילך את עדיין רווקה?
"היו לי מערכות יחסים עם גברים מהממים, אבל אני רוצה לבחור את הטוב ביותר. הדבר הבא שיגיע יהיה הכי טוב. זה מסלול החיים שלי. הכל סבבה. אני אוהבת מאוד אהבה. אגב, גם ברגעים אלה אני מאוהבת. אבל אל תדאג – אני לא בזוגיות כרגע".
בסרט 'מתחתנת' גילמת בחורה שמתחתנת בסוף עם עצמה.
"לא רק אני מחפשת חתן. כל המחזות, כולל 'רומיאו ויוליה' עוסקים באהבה, תשוקה, יצרים וקונפליקטים. בסרט היא מתחתנת רק עם עצמה וזה חלק שאני ממש לא מזדהה איתו. אם תכיר אותי לעומק תראה עד כמה אני מתאימה את עצמי לכל דמות. אני אף פעם לא משחקת רק את עצמי. יש בי כל כך הרבה מעבר לזה".
× × ×
מאז 7 באוקטובר סעדה לא רק כאבה את הטבח והמלחמה, אלא גם התאכזבה מדברי התמיכה בעזה של במאי הקולנוע הנערץ עליה, פדרו אלמודובר, שקרא לממשלת ספרד לנתק את היחסים הדיפלומטיים, המסחריים והמדיניים עם ישראל, על רקע מה שכינה "רצח עם לעיני העולם כולו". "בשנים האחרונות למדתי ספרדית ויש לי סוכנות במדריד", היא אומרת. "החלום הגדול שלי היה ונשאר לשחק אצל אלמודובר. תמיד היה ידוע שאלמודובר פרו-פלסטיני ושיש לו דעות נגד ישראל, אבל האמירה שלו להחרים אותנו בגלל המלחמה בעזה עשתה לי קווץ' גדול בלב".
את מאשימה אותו?
"לא. אני לא יודעת מה הם רואים בטלוויזיה בספרד ממה שבאמת התחולל בעזה. הם בטח רואים דברים סלקטיביים. ברור לי שהמלחמה היא לא חד-צדדית ועדיין נשבר לי הלב. בא לי לשלוח לו סרטון בספרדית, ולומר לו שחבל שהוא רואה רק צד אחד של המתרס, אבל אבא שלי המליץ לי לא לעשות את זה, אז ויתרתי.
"במלחמות יש רק מפסידים משחר ההיסטוריה, זה ברור, אבל מה שקרה פה היה מזעזע. התפללתי כל הזמן לשלום החיילים שלנו, שהחטופים יחזרו כמה שיותר מהר הביתה, ושהמלחמה תסתיים כבר, לא יכולתי להכיל את זה. ברור שאני רוצה שלום, אבל חמאס הם מנוולים בני מנוולים".
מה היית אומרת לאלמודובר אם היית פוגשת אותו?
"הייתי מתאמנת איך לדבר איתו בספרדית על נושאים פוליטיים, אומרת לו, 'אני שחקנית מישראל, וזה מה שאני'. לא בא לי לשנות לבן אדם את הדעות שלו, רק להביע את רחשי הלב שלי. לפני שבע שנים, באחת הנסיעות שלי למדריד, החלטתי ללכת למשרד שלו. הכנתי שואוריל שלי (סרטון ובו תקציר של כמה דקות מהעבודות והכישורים - י"ב), ונסעתי ברכבת 30 דקות. שנייה לפני שהגעתי לשם התקשרתי לסוכנת שלי זוהר יעקובסון לספר לה, והיא אמרה לי, 'שלא תעזי. הזדמנות יש רק פעם אחת. בואי נמתין שתיפגשו על השטיח האדום ואז הוא יידע מי את'. היא לא רצתה שזה ייראה חריג ויוצא דופן. צילמתי את עצמי ליד תיבת הדואר שלו, הכנסתי את הדיסק-און-קי לתיבה והלכתי משם, אבל מרוב בהלה שאלמודובר יראה אותי, לא כתבתי על זה לא את השם שלי ולא את מספר הטלפון. אבוד לי".
הקשר שלך עם הסוכנות בספרד עדיין נשמר?
"לפני המלחמה הייתי חמש או שבע פעמים בשנה במדריד, אבל בשנתיים האחרונות לא קיבלתי טלפון משום סוכנות שם. לאחרונה שוחחתי עם הסוכנת שלי, שהתעניינה במצב שלי, ומאוד שמחתי. מסתבר שלא כולם סגרו את שעריהם בפנינו. שמחתי לשמוע שבקרוב ייכנסו דברים חדשים ושיש לי למה לחכות".
איפה תהיי בעוד חמש שנים?
"כנראה נשואה בעזרת השם, בתוך זוגיות מדהימה, עם משפחה, כי כשאני מאוהבת אני הכי מאושרת. רוצים אותי הרבה, השאלה - את מי אני ארצה. אני אשחק תפקידים טובים בארץ ובחו"ל, כמו שייקספיר וצ'כוב וחנוך לוין. כשהייתי ילדה די ברחתי מהשפה המרוקאית. עוד לפני הסרט 'שער הפרחים', שהיה כולו דובר מרוקאית, התחלתי לעשות סרט דוקומנטרי על המשפחה המרוקאית שלי. לאמא שלי יש תשעה אחים ואחיות, רציתי לתעד את הסיפור המופלא שלהם, וזה מרגש אותי".
