בהופעת ההרצה הראשונה למופע החדש שלו, 'אחד למיליון', העלה נמרוד הראל מתנדבת מהקהל וביקש ממנה את הדבר הכי יקר לה: הסלולרי. "לקחתי שני פאוצ'ים, באחד מהם שמתי את הסלולרי ובשני בלוק מתכת באותו המשקל. ביקשתי ממנה להפעיל את האינטואיציה שלה כדי לנחש באיזה פאוץ' הטלפון נמצא. אמרתי לה, 'אני בסדר עם כל מה שתגידי, אבל אם טעית אני ארסק את הטלפון שלך'. היא בחרה בבלוק המתכת, הטחתי את הסלולרי שלה ברצפה ודרכתי עליו ומה לא עשיתי לו עד שרוסק. כמובן שזה היה מאוד לא נעים וכמובן שהיא קיבלה פיצוי, שידרגנו לה מאייפון 15 ל-16 פלוס, היא יצאה בסדר והקהל הבין שהוא היה עד לחוויה אקספרימנטלית, והטעות היא תמיד שלי, לא שלהם. אני לא הצלחתי להביא אותה למקום של ניחוש נכון. העליתי לרשת סרטון של הסלולרי שמתרסק ואכלתי אותה. במופע הבא, כשאמרתי 'אני צריך טלפון', 50 ידיים התנופפו באוויר. כולם רצו לשדרג וקיוו שהטלפון שלהם יתרסק".
הכישלון הראשון לא מנע מהראל להמשיך. "אמרתי לעצמי שאם אצליח ליצור מופע שלם שבו הקהל עושה את מה שאני עושה, זה יהיה משהו שבאמת ייחרת בזיכרון לעולמי עד. עד עכשיו התגובות הן כאלה שלא קיבלתי מעולם, כי אנשים לא באים לראות אותי, הם באים לראות קצת את עצמם".
אתה לוקח סיכון.
"זה האתגר. בדרך כלל אומן עולה לבמה כדי להשוויץ, 'תראו מה אני יודע לעשות, תראו שאני יודע להגיד לכם מה אתם חושבים, תראה שאני יכול להשפיע עליך לשכוח את השם של אשתך'. הפעם אני עולה ואומר לקהל, 'אני לא הולך להדהים אתכם, אתם הולכים להדהים אותי'. ברגע שהקהל עושה את הסוויץ' - הם עפים. הבנתי שהקהל חייב לעבור את מה שעברתי בראשית דרכי, כשהתחלתי בדברים פשוטים ולאט לאט הרמתי את הסף. לכן בניתי את המופע כמו סוג של מחנה אימונים. מתחילים בקטנה ועולים בהדרגה. עכשיו אני בהופעות הרצה ותגובות כאלה לא קיבלתי מעולם כי אנשים לא באים לראות אותי, הם באים לראות קצת את עצמם. בהופעות ההרצה האחרונות, בקאמרי, טפו-טפו כבר אין טעויות".
למה בעצם אתה עושה את זה? אתה לא מפחד שאם כולם 'יעלו' עליך זה יצמצם לך את הפרנסה?
"מרתק אותי למצוא את המשהו שהוא קצת 'מעבר', לגרום לאנשים לשמוט את הלסת ולהרגיש שהעולם פחות אפור ממה שהוא נראה, שיש בו הרבה רבדים מיסטיים, מסתוריים או סתם מלהיבים. אומנות חושים היא ענף של עולם האשליה. את יודעת מה ההבדל היחידי בין קוסם לאומן חושים? קוסם מדהים אותך בקסם המרהיב שביצע מול עינייך. אני, אומן חושים, מדהים אותך בכך שגרמתי לך לחשוב שמה שעשיתי אמיתי".
הראל גם שמח להדגים לי. הוא מבקש מהצ'אט GPT לייצר רשימה רנדומלית של מאה אנשים מפורסמים ומבקש ממני לקרוא אותה, לא על פי הסדר. אני מצייתת: אייל גולן, קים קרדשיאן, ברי סחרוף, נועה קירל. "יש מישהו מהם שאת מתחברת אליו?". אני מתלבטת, אף אחד ממאה השמות לא עושה לי משהו ברגש. הראל מסביר: "אם סטיבן שפילברג היה נכלל ברשימה היית בוחרת בו מפני שראשי התיבות של שמו, ס"ש, זהים לשלך, אבל הבחירה הזאת לא מעניינת מפני שהיא מודעת. בואי נצא מהרשימה כדי לתת לך בחירה לא מודעת". הוא סוגר את הדף ואומר: "תעזבי את השמות ותתמקדי במספרים שראית. תבחרי מספר מתוך המאה". זרקתי "13". לפי רשימת השמות, זה המספר של יוסי כהן. "את מכירה אותו? ראיינת אותו?", הראל שואל. אני עונה שכן, אבל אין לי שום קשר אליו מעבר. הראל גולש לעמוד של יוסי כהן בוויקיפדיה ואני חוטפת מכת ברק: 10 בספטמבר. איך הוא ידע שאיש הביון ואנוכי נולדנו באותו התאריך?
"לא ידעתי איזה חיבור עשוי להיווצר", הוא מקדים תרופה לשאלה, "אבל אלה הדברים שמרתקים אותי, למצוא את המשהו שהוא קצת 'מעבר', לגרום לאנשים לשמוט את הלסת ולהרגיש שהעולם פחות אפור ממה שהוא נראה, שיש בו הרבה רבדים מיסטיים, מסתוריים או סתם מלהיבים. אמנות חושים היא ענף של עולם האשליה. את יודעת מה ההבדל היחידי בין קוסם לאמן חושים? קוסם מדהים אותך בקסם המרהיב שביצע מול עינייך. אני, אמן חושים, מדהים אותך בכך שגרמתי לך לחשוב שמה שעשיתי הוא אמיתי".
תסביר.
"כשאת הולכת להופעה של דיוויד קופרפילד ורואה אותו עף, את יודעת שזה קסם. בסוף ההופעה את לא אומרת 'עכשיו הוא עף לחדר שלו במלון' כי את מבינה שהמופע התחיל ונגמר בתוך התיאטרון. במופע של מנטליסט זה אחרת. את תצאי מהאולם ותגידי לעצמך, 'וואו, אפשר לעשות דברים כאלה, בעזרת אינטואיציה. אפשר לגלות מתי בני אדם משקרים', וזה משפיע על איך שאת תופסת את המציאות שבחוץ. אומן חושים יצליח למחוק לך את המחשבה שזה היה הקסם, את תאמיני שראית משהו אמיתי, אבל האמת היא שראית קסם מורכב".
"לא חסרים קוסמים שעברו לצד האפל והתחילו למכור שיקויי נעורים. מאלה אני הכי חושש. גם אני מהנדס תודעה, אבל אני עושה את זה רק לצורכי בידור. את יודעת כמה נשים פנו אליי כדי שאעזור להן להיכנס להיריון? הפיתויים גדולים. אנשים במצוקה נתפסים בכל אילן"
הראל (בן דקה ל-50) התוודע לתחום כשהיה בן שנתיים וחצי. "גרנו אז בפאלו אלטו, אבא שלי עשה שם פוסט-דוקטורט בכימיה, ויצאנו לטיול משפחתי. אמא נהגה, אבא ישב לצידה ואני ישבתי מאחור, עם מוצץ בפה. אבא אמר 'תביא לי את המוצץ' ומול עיניי השליך את המוצץ מהחלון. מרוב הלם אפילו לא הצלחתי לבכות. ואז אבא אמר לי 'תסתכל' ועשה תנועה מגוחכת, כאילו הוא מוציא לי את המוצץ מהאוזן. עוד הלם. אחרי כמה דקות פתחתי את החלון, זרקתי את המוצץ החוצה והופתעתי שהוא לא יוצא לי מהאוזן. יצא שזיכרון הילדות הראשון שלי הוא קסם שכשל, ולמרות זאת נצרב בי כחוויה נעימה של תדהמה".
לאורך הילדות הראל נהג לעשות קסמים בבית הספר, אבל המחשבה לבחור דווקא בזה כקריירה התחילה לנקר רק בצבא. "בשבת הראשונה בבסיס כל אחד סיפר על עצמו. כשהגיע תורי אמרתי 'הייתי קוסם' וישר כולם קפצו עליי 'תעשה קסם'. לא הייתה לי את קופסת הקסמים, אז התחלתי לשחק עם קלפים. מאז תמיד הייתה לי חפיסת קלפים בכיס. כשירדתי לבאר-שבע, ללימודי תואר ראשון בהנדסת תוכנה, בניתי מחפיסת קלפים מופע של שעה. כשראיתי את אורי גלר מכופף כפית אמרתי שאני חייב לעשות את זה, אבל לא הצלחתי לכופף. פניתי לקוסמי מנטליזם שעם הזמן הפכו לחברים שלי – ליאור מנור, אמיר לוסטיג ושימי אטיאס – וביחד גילינו את עולם אומנות החושים".
והם לימדו אותך לכופף?
"בזכותם הבנתי שאני יכול לכופף כפיות פי 10 יותר טוב מאורי אם לא אשתמש בכוחות-העל שאין לי, אלא בטכניקה מעולם האשליה שתגרום לצופה להאמין שהכפית באמת התכופפה".
מה? יש לי בבית כפית מכופפת שאורי גלר, בכבודו ובעצמו, טיפל בה מול עיניי וגם חתם על הידית שלה!
"ואני עדיין טוען שזאת אשליה. הוא לא כופף אותה באמצעות כוחות על-אנושיים, אבל אני לא יכול לגלות לך מה הוא עשה כי זה סוד מקצועי. אורי חבר שלי. הוא כוח טבע בעולם המנטליזם, בעבר הרחוק בזתי לו, התראיינתי נגדו, עד היום יש בו צדדים שאני מתקשה לקבל, כמו העובדה שהוא מייחס לעצמו כוחות על-טבעיים. גם אני לא מגלה לקהל את כל האמת, אבל אני לא אשקר. כשהוא חרג מעולם האנטרטיינמנט והתחיל לחפש גז והתנדב למצוא את החטופים, ראיתי בזה שרלטנות. הוא המנטליסט הכי מפורסם בעולם, את זה אי-אפשר לקחת ממנו, אבל הוא אדם מורכב שגם רוצה לעזור ולתת, סופר-נחמד, אנרגטי נורא ובעיניי גם קצת נוכל".
אורי גלר מסר בתגובה: "נמרוד מותק של בחור והמסר שלי לכל הסקפטיים הוא שאוסקר וויילד צדק כשאמר 'יש רק דבר אחד בעולם שגרוע יותר מזה שמדברים עליך, וזה שלא מדברים עליך'".
עם הזמן, הראל הבין שהוא לא חייב גם חפיסת קלפים כדי לגרום לאנשים לשאול את עצמם מה קרה כאן הרגע. כדוגמה הוא מספר על מה שעולל לשוער דניאל פרץ-קירל, ב'שובר את החוקים', התוכנית שהייתה לו בערוץ הספורט. "לימדתי אותו לעצור פנדל עם שק על הראש כשהוא בחושך מוחלט. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה ניסיתי להפוך אדם רגיל לאומן חושים, וזה היה בלתי נשכח. כשדניאל קפץ לכיוון הנכון והצליח לתפוס את הכדור, הוא קלט איזה דבר בלתי ייאמן הוא עשה".
גם השרה מאי גולן כיכבה אצלך. לאחרונה חזר לרשת סרטון מלפני עשור שבו גרמת לה לא לזהות את אמא שלה.
"היא הייתה אז בחורה צעירה ואנונימית שהשתתפה בתוכנית שלי ומחקתי לה את הזיכרון. הקטע הזה חזר לתודעה כשהתפוצצו כל הפרשיות שלה. הסרטון הוא הדגמה של סוגסטיה, אחד הנושאים שאני מדבר עליהם בהרצאה 'כוח ההשפעה', שמיועדת לאנשי עסקים ולדוקטורים לפיזיקה. בפעם הראשונה קצת חששתי, 'הם לא יאמינו בטלפתיה ובטלקינזיס', אבל עובדה, זה עובד".
איך?
"אני שואל את המתנדב הספקן במה הוא מאמין. כל בנאדם מאמין במשהו, גם אי-אמונה בכלום זה סוג של אמונה, אפילו זה שלא מאמין בכלום מאמין לעצמו – ואני מנצל את הנתונים האלה. אני לוקח את האמונה של הסקפטי, מקטין אותה למקסימום וגורם לו לעשות דברים שהם מחוץ לקופסה שלו. נקודה".
"כשאורי גלר חרג מעולם האנטרטיינמנט והתחיל לחפש גז והתנדב למצוא את החטופים, ראיתי בזה שרלטנות. הוא המנטליסט הכי מפורסם בעולם, את זה אי-אפשר לקחת ממנו, אבל הוא אדם מורכב שגם רוצה לעזור ולתת, סופר-נחמד, אנרגטי נורא ובעיניי גם קצת נוכל"
את אשתו, דנה הראל, מעצבת שמלות כלה שחתומה, בין היתר, על שמלת הכלה של דניאלה פיק-טרנטינו, הוא הכיר בנסיבות אחרות לגמרי. "הייתי בן 30, סטודנט לתואר שני בספרות, והעליתי כמה סיפורים קצרים לאתר 'במה חדשה' שכבר ירד מהמפה. דנה קראה אותם ושלחה לי ביקורת נוקבת שקרעה לי את הצורה. עניתי לה, התחלנו להתכתב, אמרתי לה 'בואי ניפגש' וזהו. אהבתי את זה שלא הייתי צריך להדהים אותה עם הקסמים שלי. בכלל, אשתי היא המוכשרת במשפחה", הוא מפרגן. "והיא גם יפהפייה". לשניים שלושה ילדים - איתמר (14) אביגיל (12) ויונתן (10).
הם משוויצים בך?
"הם שבעו מזה, אף אחד כבר לא מסכים להתאמן איתי. לא מזמן, באחת מתוכניות הבוקר, אמרתי לעדי זריפי מי היה הנשיקה הראשונה שלה, וכשהראיתי את זה לילדים הם שאלו 'איך ידעת? זה אמיתי?' זאת הדילמה הכרונית שלי, אם אשקר להם אשמור על התדהמה שלהם, ואם אגיד להם את האמת הם עלולים להתאכזב כי אף אחד לא רוצה לראות את החוטים שמאחורי הקלעים. נכון לעכשיו אני עדיין מנסה למצוא את האיזון. הבכור שלי לדעתי כבר יודע שאני עוסק בתחום האשליות ולא בתחום הכוחות, עם הקטנים אני עדיין שומר על עמימות מסוימת, אבל בסוף הם יגלו שאין פיית שיניים, אז למה אני צריך להאיץ בהם להתבגר?"
חצי מפרנסתו מגיע מהופעות ומהרצאות, ובחצי השני הוא ממנכ"ל את חברת 'גיים צ'יינגר' שעוסקת ביצירת אשליות בטלוויזיה. "אנחנו יודעים לצלם שעשועון בחדר בגודל רגיל ושזה ייראה כאילו הוא צולם עם אלף איש בקהל. עכשיו הפקנו שתי תוכניות בארה"ב".
אז אם אתה כבר שם, אין לך רצון להצליח גם בחו"ל כמו ליאור סושרד?
"סושרד מצליח מאוד בחו"ל אחרי שעשינו הסכם. אמרתי לו, 'אתה תיקח את חו"ל, אני אקח את ישראל'. זה נשמע לי חלוקה הוגנת. אני לא מפנטז על מעבר לים בגלל שאני לא אוהב להיות הרבה זמן בלי אשתי והילדים והחברים שלי. אני גם לא מופיע בשישי-שבת ולא מטעמי דת, מטעמי משפחה".
הבחירה לעבוד בארץ לא פשוטה, עם מלחמות שפורצות בהפתעה ובחירות תכופות, קצת קשה לדעת מה יהיה פה מחר, לא כל שכן אם התפקיד שלך הוא לנסות לחזות. "רוב אומני החושים מפחדים להתנבא", הוא טוען. "הם מכניסים את התחזית שלהם לכספת, נועלים אותה, ורק אחרי שראו שצדקו, הם פותחים ומראים ומתגאים. בעיניי זה פחדני. אם אתה יודע אז תגיד. בשתי מערכות הבחירות האחרונות ניבאתי נכון את התוצאות בשידור חי. עכשיו אני לא רואה את ביבי לוקח. ביבי עשה דברים טובים אבל גם הרבה דברים איומים ונוראים. הדבר שאני הכי לא סולח לו זה שהוא הוציא צנצנת של חמוצים ואמר 'זה חצי מהעם, הם חמוצים'. סליחה? אם אני לא מצביע ביבי אני בוגד ואויב העם? זה הפילוג שהוא יצר".
עצתך לציבור המצביעים?
"כל מי שמצפה שהפוליטיקאים שלו יהיו יותר טובים, שידרוש מהם את זה עם חרב על הצוואר, סליחה על המטאפורה האלימה. 'אם לא תמלאו את תפקידכם, אני עובר צד'. ועוד משהו: כשאתה מעריץ בנאדם, אל תהיה מופתע שהוא הופך לעריץ".
גם לאומן חושים די קל להיסחף למקומות אפלוליים.
"קל מאוד, אבל לא באופן של 'אני יודע על מה אתה חושב', אלא באופן של 'אני אגרום לאנשים להאמין בשקר'. לא חסרים קוסמים שעברו לצד האפל והתחילו למכור שיקויי נעורים. מאלה אני הכי חושש. נכון, גם אני מהנדס תודעה, זאת המומחיות שלי, אבל אני עושה את זה רק לצורכי בידור. למרות שאני חוזר ומצהיר שאין לי כוחות-על, תמיד יהיו אנשים שיציעו לי הון עתק כדי לגמול אותם מפחמימות. את יודעת כמה נשים פנו אליי כדי שאעזור להן להיכנס להיריון? הפיתויים גדולים. אנשים במצוקה נתפסים בכל אילן שאולי יכול לעזור, ואני מבין למה הם באים אלינו, המנטליסטים, אחרי שראו אותנו עושים דברים פסיכיים".
מה הקו האדום שלך?
"אף פעם לא אשתמש ביכולות שלי כדי להוציא כסף מאנשים, ואף פעם לא אגיד לך, 'אני יודע איך את צריכה לחיות את החיים שלך'. אם מישהו יגיד לך את המשפט הזה, תבררי כמה כסף זה יעלה לך".
המופע 'אחד למיליון' יעלה ב-17.1 בהיכל תרבות דרום השרון; 28.2 במרכז הבמה, גני תקווה; 17.3 בבית ציוני אמריקה, תל-אביב; 21.3 ביהלום, רמת-גן
