כשנכנסים לבית של יעל כהן, אפשר לחשוב שהזמן עצר מלכת בשנות ה-90, כשהמכשפות היו ההרכב הכי מסעיר במדינה, רגע לפני שענבל פרלמוטר נהרגה בתאונת דרכים. זה ניכר במכשפות שתלויות ברחבי הבית, בפסים הצבעוניים בשיער של כהן, המתופפת של הלהקה, וגם בחולצה שהיא לובשת, שעליה ציטוט של פרלמוטר מהשיר 'סיגריות לייט': "זהו קיץ קשה, אין לי צל של ספק". "אני מאוד אוהבת את המשפט הזה ואני אוהבת את ענבל", היא מסבירה, "זה גם מתאים למצב היום".
בהמשך היא מסבירה את ההתרפקות על העבר, "בחיים יש דברים שקורים פעם אחת. יש לך אהבה ענקית אחת בחיים ולהקה אחת ענקית. יש לי המון חברים, אבל הקשר שהיה לי עם ענבל והדבר המיוחד הזה לא יהיה שוב".
את מרגישה תקועה בעבר?
"כן. היינו ילדות וזה לא היה כמו היום, שיש לך מעטפת כשאת יוצאת מתוכנית ריאליטי ומלווה אותך יח"צ ופסיכולוג. לנו לא הייתה מעטפת. ואז פתאום הכל התפוצץ ביום אחד והיינו צריכות להתמודד. כל אחת סחבה וסוחבת את זה איתה עד היום. כשהבן הגדול שלי התחיל להסתובב עם הקורקינט ולא הייתי רואה באפליקציה איפה הוא נמצא או שהוא בתנועה - הייתי נכנסת לסטרס. היו ימים שהייתי מחכה לו עד הבוקר. לא הבנתי מה זה החרדות האלה, עד שיום אחד התעוררתי ואמרתי 'וואו, זה פלאשבק למה שקרה לענבל'".
כהן מספרת שגם קשה לה עם פרידות, ואולי זו אחת הסיבות שבגללן החליטה להרים את המופע 'המכשפה השלישית', שיעלה שוב ב-13.2 בפסטיבל המגבר. אחרי שנים שהייתה בעיקר המתופפת שמאחורי פרלמוטר ויפעת נץ, כהן עוברת לקדמת הבמה ומבצעת את שירי הלהקה בעיבודים חיים, לצד קטעי קריינות אישיים המתארים את תהליך היצירה ואת החברות הייחודית בין השלוש. אל ההרכב מצטרפים מיקה גן מור בגיטרה בס ואורי צוק בגיטרה חשמלית, והמופע משלב את קול שירתה המקורי של פרלמוטר ומלווה בווידיאו-ארט שיצר בעלה של כהן, אריק, עם חומרי ארכיון נדירים מהאוסף הפרטי שלה.
"בהופעה ענבל חיה, וזה מצמרר אותי תמיד. כל השנים עשינו ערבי מחווה לזכרה ואף פעם לא שמעו את הצד שלי, איך אני חוויתי את זה. אני מספרת שם המון סיפורים אישיים, שהיה קשה מאוד להוציא ממני, עד שרותי (אלאל, בת זוגה לשעבר של קורין אלאל ז"ל), שמנהלת את המופע, ישבה איתי והוציאה לי את הקישקע".
מה למשל?
"פעם חיממנו את ביורק בקיסריה. כשהגענו הבאנו לה מתנה, שקית עם שלוש מכשפות, וכשנכנסנו אליה לחדר להביא לה את המתנה, ראינו בחדר ערימה של סמים על השולחן. נורא נבהלנו, זה היה בתחילת הדרך שלנו והיינו תמימות".
× × ×
להקת המכשפות התחילה את דרכה ב-1992, אבל הפריצה הגדולה שלה הייתה שנה אחר כך בפסטיבל עין גב, עם ביצוע מפתיע של 'קסם על ים כנרת' שעליו אמרה נעמי שמר, שהנחתה את האירוע: "היהפוך כושי עורו? יהפוך גם יהפוך רבותי!". בזכות הייחודיות שלהן ובזכות אחת בשם קורין אלאל, שהפכה למעין מכשפה רביעית כשעבדה איתן באולפנים, הדרך לפסגה הייתה מהירה, ולהיטים כמו 'עד העונג הבא' ו'המכשפות' הפכו לקאנון.
אבל כמו שהנסיקה הייתה מהירה, כך גם הנפילה. פרלמוטר התמכרה לסמים והשלוש הופיעו פחות ופחות עד שכבר בכלל לא. אחרי שנה קשה שבה פרלמוטר עברה גמילה, קבעו השלוש הופעת קאמבק ב-2 באוקטובר 1997, אבל יום קודם לכן, ערב ראש השנה, פרלמוטר סטתה עם מכוניתה מהכביש ונהרגה במקום. היא נקברה ביום שבו הייתה אמורה להתקיים ההופעה, כשהיא בת 26 בלבד.
"הרבה פעמים אני חושבת שהיום אני יותר חכמה, ושאולי הייתי יכולה לעזור ולא להיות עם ייסורי מצפון", אומרת כהן.
מה היית עושה אחרת?
"לקח זמן עד שידעתי על ההתמכרות. היום יש המון מרכזים שיכולים לעזור, לא שלא היו ניסיונות כאלו אז, אבל היום התמיכה והמעטפת היא אחרת. פעם גם היו מפחדים לדבר. אבל ברור שזה תלוי בבן אדם, אם הוא לא רוצה לצאת מהשיט, אז הוא לא ייצא. עשינו המון, אבל כל השנים חשבתי שאולי לא עשינו מספיק".
נקודת תפנית נוספת ביחסים של השתיים הגיעה אחרי מותה – לפני שלוש שנים, כשיצא הדוקו 'ענבל פרלמוטר: אם זה נגמר' שיצרו שרון לוזון ואביגיל שפרבר. כהן התראיינה אליו ותרמה לו הרבה מקטעי ארכיון שלה. במהלך העבודה עליו נחשפו היומנים האישיים שכתבה פרלמוטר, והצופים יחד עם האנשים הכי קרובים אליה קיבלו הצצה מורכבת לנפשה. שורות על גבי שורות, שירים וקטעים שבהם היא מתארת את התלות שלה בסם, את הפגיעה העצמית שלה ואת היחסים הקרובים עם אביה שמת בתחילת שנות ה-20 שלה, אירוע ששינה את חייה.
"כשסיפרו לי דברים שכתובים ביומנים הייתי בהלם. שנים האמנתי שהיא הייתה נקייה בסוף חייה, אבל היא הצליחה לעבוד עליי, גם בשיחה האחרונה שלנו. אני מאמינה שהיא אהבה את בן הזוג שלה מאוד (שרון דה מאיו, שלפי הדוקו הציב לה אולטימטום להתנקות. א"ח), ושהיא רצתה לעשות הכל בשביל להיות נקייה. כשראיינו אותי בהתחלה כל הזמן אמרתי שהיא אהבה מאוד את שרון ושהיא יצאה מזה, אבל כולם הסתכלו עליי בקטע של 'תתעוררי, היא אהבה את הסמים יותר'.
"כשראיתי את הדוקו בפעם הראשונה היו קטעים שלא הצלחתי לראות. בסוף יצאתי והתפרקתי. אחרי שכל החיים אמרתי 'הנה, עכשיו היא דופקת לי פה בדלת, היא סתם עובדת על כולנו', כמו כל מעשה קונדס שהיא הייתה עושה לנו - הבנתי שזה לא יקרה. הייתה תקופה שהייתי מסתובבת בכיס עם כתבות שפורסמו אחרי שנהרגה, שהיה כתוב בהן 'לא נמצאו שרידים של סמים או אלכוהול בדמה', וכשאנשים היו מתחילים לדבר איתי על זה, הייתי מראה להם אותן ואומרת 'עזבו אותי, קחו, תקראו, היא לא הייתה מסוממת'. כשראיתי את הסרט, הייתי באמת בשוק".
בנתיחה אחרי המוות לא מצאו שרידים לסמים?
"זה באמת מוזר, אבל זה מה שהיה כתוב. אני לא רוצה לחשוב ששילמו למישהו בשביל שיכתוב את זה, לא נראה לי. אבל זה מה שהחזיק אותי כל הזמן. עד עכשיו קשה לי להודות שהיא הייתה מסוממת עד הרגע האחרון".
מה את חושבת על הספקולציות שהתאונה הייתה מכוונת?
"זו לא התיאוריה שלי. אני חושבת שפשוט היה לה איזה פלאשבק והיא איבדה את ההכרה. כנראה מרוב שהייתה חלשה. בערך חודש לפני, היא הלכה בשינקין, נכנסה לחנות צעצועים, איבדה את ההכרה ומצאה את עצמה באיכילוב. היו עליות וירידות, אבל היא בוודאות אמרה לי שהיא במקום טוב ושהיא עושה הכל בשביל שהקשר יצליח. זו הייתה השיחה האחרונה שלנו, אני נאחזת בזה".
"כשהבן שלי התחיל להסתובב עם קורקינט ולא הייתי רואה באפליקציה איפה הוא נמצא, הייתי נכנסת לסטרס. לא הבנתי מה זה החרדות האלה, עד שיום אחד התעוררתי ואמרתי 'זה פלאשבק למה שקרה לענבל'"
את השבעה על פרלמוטר ישבה החבורה רוב הזמן בביתה של אלאל - שמעבר לתרומתה ללהקה, גם הייתה בת זוגה לשעבר, זאת למרות שבאותו זמן הייתה בכלל בזוגיות עם אורנה בנאי. "זה הרגיש נכון לשבת אצלה. הן נפרדו שנתיים לפני, אבל הטבעי שלנו היה לחזור לקורין הביתה, למשפחה. זה שהן נפרדו לא אומר שקורין לא אהבה אותה ולא אהבה אותנו. זה לכל החיים, לא שמים את זה בצד".
גם בדוקו על פרלמוטר, וגם בזה שיצא על אלאל לרגל שנה למותה 'קורין אלאל: סיבוב פרידה', מתוארת בין השתיים אהבה גדולה מהחיים. כזו שגם עוטפת אבל גם יודעת לשרוף, ויש גם מי שטוען שפרלמוטר הייתה ממש "מכורה" לאלאל ושהייתה צריכה לעבור "גמילה" גם ממנה. "ענבל מאוד אהבה את קורין, היה שם קשר חזק. שתיהן גאונות כאלה, ושתיהן נשים מאוד מיוחדות. היא הרבה זמן סחבה את האהבה לקורין. אני יודעת שהיא וענבל יושבות שם למעלה ומסתכלות עלינו ושמחות".
בדוקו מסופר שפרלמוטר הייתה מזריקה סמים במעלית בדרך אליה.
"לכל אחד היא סיפרה משהו אחר, את מה שהוא רצה לשמוע. לי היא סיפרה שאת כל התקליט השני היא כתבה במעלית, ובדוקו על קורין מספרים שהיא הזריקה. אני לא יודעת מה נכון".
איך גיליתן שהיא מכורה?
"חשדנו אבל לא ידענו להגיד. בהופעות היא נורא הזיעה, ברמה לא הגיונית. הייתה גם הופעה באמפי ווהל שהיא פתאום החליטה לגזור את השיער וצבעה אותו בצורה איומה. פשוט לקחה מספריים יום לפני וגזרה אותו. הייתי רגילה שאני מתקשרת אליה והיא לא עונה. היינו קובעות איתה והיא לא הייתה מגיעה. היא יכלה כל הזמן לנגן, בלי הפסקה. זה היה משהו אובססיבי כזה, והיא הייתה כועסת עלינו שאנחנו 'דופקות כרטיס והולכות הביתה'. באיזשהו מקום זה היה מעליב, אבל אחר כך הבנו. היא גם הייתה מאוד חיוורת ורזה. היה לה מבט אחר בעיניים, אי-אפשר היה לעשות איתה את אותן השיחות. היא הייתה יכולה פשוט להיעלם לתקופה ולכי תדעי איפה היא. אבל אז היא סיפרה לנו שהיא מכורה. היא רצתה עזרה".
בדוקו עליה עולה שאולי חוותה אלימות מאבא שלה. זה משהו שהכרת?
"היא לא דיברה על זה. אבל כשהקלטנו את 'אלמנה', שיש לו טקסט קשה על אבא שלה - היא זרקה את הטקסט ואמרה 'קחו טקסט חדש', ולא הסבירה אותו. אנחנו גם אף פעם לא ביקשנו יותר הסברים".
× × ×
כהן, כיום בת 54 נשואה פלוס שלושה, התחילה לנגן בתופים כשהייתה בת שלוש בזכות מערכת לילדים שהוריה קנו לה. אחרי שהוסיפה אליה עוד סירים ועוד מצילות, התחילה ללמוד יותר ברצינות ואף הופיעה כילדת פלא בתוכניות טלוויזיה. בגיל תשע החלה ללמוד אצל אהרלה קמינסקי. אחרי זה גם שירתה בלהקה צבאית ולמדה ברימון. כיום היא מתפרנסת מללמד תופים, ומפרויקטים כמו שנדליר (הרכב פאנק רוק) או הופעות לנשים בלבד עם מישל אלבז.
"בגיל 16 היה לי הרכב שקראו לו תחנה סופית. היינו שש בחורות וזה היה קשה - מריבות, תככים. אחרי זה אמרתי שאני לא מוכנה יותר להיות בהרכב של בנות, אבל אז הופעתי איזה ערב ברוקסן, ופגשתי את יפעת. בהתחלה אמרתי לה שאני לא רוצה להצטרף למכשפות, היה לי טוב איפה שהייתי, אבל זה נורא סיקרן אותי - ומשם הכל היסטוריה".
לצד המוזיקה, אחת מנקודות החיבור המשמעותיות הנוספות בין כהן לפרלמוטר הייתה האהבה של שתיהן לחיות. עד היום כהן מגדלת שני כלבים, חתולים וכ-300 ציפורי שיר בגג ביתה. בכל יום היא קמה בארבע וחצי בבוקר, מנקה את הכלוב הענק שלהן ומאכילה אותן. "אני מגדלת ציפורים מגיל תשע. בכלל רציתי להיות וטרינרית - גם ענבל. זו הייתה השיחה הראשונה שלנו שגם חיברה אותנו".
היו תקופות שניסית לשחזר את ההצלחה של המכשפות?
"בהרכב שהייתי בו אחרי המכשפות, ליידיD, היו לנו שירים שניסו להיכנס לרדיו. אחד מהם הגיע לישיבת פלייליסט ואז אמרו 'זה נורא מזכיר את המכשפות ומכשפות כבר היה', בגלל זה הוא לא נכנס. לא עשיתי את זה במכוון כדי להזכיר, פשוט ראו טריו נשי, הסאונד שלי - אז עשו השוואות. המכשפות לא תהיה יותר, לא יהיה הרכב כזה בממדים האלה. זה ההרכב היחיד שכשאני מדברת עליו עולות לי דמעות בעיניים. זה הדבר המשמעותי בחיי. אם היו שואלים אותי לאיזה רגע בחיים הייתי רוצה לחזור, הייתי רוצה לשם. גם לשלבים שהיה קשה".
את מגדירה את עצמך כאישה די מרובעת, אז איך את מסתדרת עם תעשייה כזו סוערת?
"בגלל זה תהיתי לא פעם מה ענבל חיפשה בי בעצם, אבל אולי זה בדיוק מה שהיא חיפשה. איפה שהיא הסתובבה הכל היה תוסס, אצלי היא מצאה שקט".
